tag:blogger.com,1999:blog-88034772664947966652024-02-19T13:59:10.984+02:00Morcakeבלוג האפיה שלי - עוגות, עוגיות ומתכונים נוספיםUnknownnoreply@blogger.comBlogger432125tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-28323208073459936082019-11-23T20:24:00.000+02:002019-11-23T20:24:47.863+02:00רולדת שוקו-וניל
אני קצת מרמה פה.
האמת היא שהכנתי את הרולדה הזו סתם כך, לארוחת צהריים אצל ההורים של אסף. לא לכבוד משהו מסוים, בטח לא ספציפית עבור זיוי ונומי, האחיינים התאומים שלי שחוגגים היום שתים עשרה (!!!!!!). אבל מסורת היא מסורת היא מסורת, ומסורת העוגות הווירטואליות לאחיינים שלי היא המסורת. משמע, במעט הזמן הפנוי שיש לי בימים אלו*, אני צריכה לנצל כל הזדמנות ולעבוד עם מה שאפשר, ולכן - הרולדה הזו הפכה Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-81773618834395251032019-08-25T07:40:00.000+03:002019-08-25T07:40:00.332+03:00עוגת לא-בדיוק-שיש שוקולד ואוראו
נשבעת לכם שאני עדיין חיה.
זאת אומרת.. אני קבורה מתחת להריסות, הידועות גם כ"סוף אוגוסט". בקושי נושמת. מושיטה יד מתחת לערמת ילדים (לא ידעתם שפעוט + תינוק = ערמה? נו באמת, זה חשבון פשוט) וקוראת לעזרה. אבל חיה. בערך.
אני יודעת, אין יותר בנאלי וקלישאתי ומשעמם מאמא שמתלוננת בסוף אוגוסט על סוף אוגוסט. ועל אמצע אוגוסט. ותחילת אוגוסט. ובכלל, מה בער לי לעשות ילדים? למה לא התחלתי בלגדל Unknownnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-85748565703388580972019-07-18T14:29:00.000+03:002019-07-18T14:29:25.735+03:00פנקייק (טבעוני במקרה) לאחת (או אחד)
אני לא ממש בטוחה איך להתחיל. אחרי חודש וחצי של דממה (לפחות בבלוג ובפייסבוק, באינסטגרם עדיין שמח), אני קצת אבודה.
יש לי מיליון דברים שאני רוצה לומר --
אני רוצה לספר לכם שאחרי שנתיים שאני "עובדת על" עיצוב מחדש של הבלוג (עוד בערך חמש שחשבתי על זה), אני סוף סוף עובדת על עיצוב מחדש של הבלוג. זאת אומרת, מישהו עובד לי על זה, כי אני לא הצלחתי לעבוד על זה בעצמי. וזו אחת הסיבות Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-33388485259330678232019-06-06T12:20:00.000+03:002019-06-06T12:20:04.797+03:00עוגת מוס גבינה וקפה עם קצפת וניל
אני לא אוהבת גבינה. אני לא אוכלת גבינה. מבחינתי אפשר לוותר על רוב האוכל של שבועות, לא כולל פיצה.
אמרתי את זה שוב ושוב ושוב. למעשה, היות שזה חג שבועות העשירי בו הבלוג קיים, סביר להניח שזו הפעם העשירית בה הדברים האלה נכתבים פה, אולי בניסוח מעט אחר.
ובכל זאת, כל הארץ מתמלאת גבינה זו של השנה, ולי אין ברירה אלא להתיישר ולהצטרף. זאת אומרת, יש לי ברירה.. אבל אני חלשת אופי ו-fomo Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-74982021548917243682019-05-29T22:33:00.000+03:002019-05-29T22:33:05.193+03:00שושני שמרים במילוי גבינה ושוקולד
אני לא לגמרי בטוחה מה לא בסדר איתי.
תפסיקו לצעוק, אני לא שואלת או מבקשת הצעות מהקהל!
התכוונתי למשהו ספציפ--
היה פאנץ' שהלכתי לקראת--
אוף, הרסתם הכל.
אני אשב פה בשקט ואחכה שתסיימו, חכמולוגים.
...
...
...
סיימתם?
יופי.
בקיצור, מה שרציתי לומר זה שאני לא לגמרי בטוחה מה לא בסדר איתי -- עד שאני מוצאת את הזמן להכין עוגת שמרים...
אני הולכת וממלאת אותה בגבינהUnknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-90057626519122680582019-05-23T13:19:00.000+03:002019-05-23T13:19:14.060+03:00טראפלס גבינה ווניל
תמיד חשבתי שאני לא בן אדם של אקסטרים. ממש לא.
בנג'י? לא בשבילי.
צניחה חופשית? לא, תודה.
גלגל ענק בלונה פארק? טוב, בסדר, לפחות זה לא רכבת הרים.
אבל אתמול גיליתי שאולי אני דווקא כן.
אתמול.. אתמול הכנתי טראפלס גבינה בציפוי שוקולד --
ובינינו, להכין משהו גבינתי זה כבר אקסטרים מבחינתי.
אבל כאילו זה לא מספיק, הכנתי את הטראפלס האלה (וגם ניסיתי לצלם אותם)...
Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-7491382294138893972019-04-16T08:31:00.001+03:002019-04-16T08:31:26.746+03:00בראוניז ללא גלוטן עם קצפת מייפל
העוגות הווירטואליות לאחיינים שלי הפכו כבר למסורת.
מצד שני, גם לפרסם אותן באיחור של יום-יומיים.
בכלל, לפרסם עוגות יום הולדת באיחור של כמה ימים הפך לקטע החדש של הבלוג.
מה, לא שמעתם שזה הטרנד החדש בעולם הבלוגינג? עוגות מאוחרות, קינוחים מתעכבים.
אה, לא שמעתם? טוב, אולי החדשות עדיין לא הגיעו אליכם.
(כי הן מתעכבות. הבנתם? אה אוקיי)
בקיצור.
אתם מכירים אותי, אני לא אחת Unknownnoreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-36738719305205519292019-04-12T14:57:00.000+03:002019-04-12T14:57:13.133+03:00טארט טראפלס וכדורי שוקולד
כשאסף חגג יום הולדת 29, השקעתי בחגיגות - עשינו יום כיף ביפו, כולל ארוחת בוקר ומסז', הפתעתי אותו בארוחת ערב במסעדה שהוא מאד רצה לאכול בה וצריך היה להזמין אליה מקום חודשים מראש. הוא לא הבין על מה המהומה, כולה יום הולדת עשרים ותשע (אה, חבוב, זה יום ההולדת הראשוני האחרון שלך עד גיל שלושים, זה מרגש!). אבל הייתי בהריון וידעתי שביום ההולדת הבא שלו, כלומר שלושים, יהיה לנו תינוק בן תשעה חודשים בבית, Unknownnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-30661415166109029412019-04-01T12:14:00.000+03:002019-04-01T12:14:34.613+03:00עוגת אליעזר והגזר
תכננתי לפתוח את הפוסט בלומר משהו על זה שזה אולי לא פוסט אחד באפריל קלאסי, אבל תודו שזה קצת מרגיש כמו מתיחה, העובדה שאני (סוף סוף) מספרת לכם על העוגה (עוגות, בעצם) שהכנתי ליום הולדת שנה של יונתן.. ביולי.
כשבעצם עוד רגע אני כבר צריכה להתחיל לתכנן את יום הולדת שנתיים שלו.
כשבזמן הזה כבר נולד לו אח קטן.
כשמאז התמונות הקיציות שצולמו ביום ההולדת ההוא, יש פה כבר שבע שנים של חורף וגשם, פחותUnknownnoreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-79728775318369457812019-03-14T07:07:00.000+02:002019-03-14T07:07:03.695+02:00טארט חטיפי שוקולד
לא קל, הקטע הזה של שני ילדים.
לא שילד אחד זה קל, אבל כמיטב הקלישאה -- ברגע שנהיו לנו שניים, פתאום אסף ואני מוצאים את עצמנו תוהים על מה בדיוק התלוננו כשהיה רק אחד. "את קולטת", אסף ממלמל לי, "כשהיה רק יונתן, אחד מאיתנו יכול היה להיות איתו, והשני היה מקבל זמן לעצמו. קולטת כמה קל זה היה? אבל עכשיו, עכשיו אין שקט. אין מנוחה. תמיד יש עוד אחד לטפל בו."
הוא צודק. איכשהו כשאחד מצריך Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-70435309357344811912019-02-14T06:38:00.000+02:002019-02-14T06:42:35.600+02:00טארט שוקולד מריר מריר מריר
ולנטיינז, ולנטיינז, חג יפה כל כ--
אה, זה לא החג הזה, נכון?
הממ.
ולנטיין קטן שלי, אולי תרקוד איתי?
לא.. לא, גם לא.
אה נכון, ולנטיינז! זה החג הזה עם כל האדום והוורוד והלבבות והצורך המוזר הזה לצאת למסעדה יקרה מדי ולקנות לבן/בת הזוג שלכם מתנה מטופשת ומיותרת, או לפחות פרחים, או שוקולד, או פרחים ושוקולד - הכל הכל בשם האהבה.
סליחה, בשם ה-love.Unknownnoreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-22946592037848844172019-01-15T07:42:00.000+02:002019-01-15T07:42:24.231+02:00קינוח תש"ע: תותים-שוקולד-עוגיות
שאלה: אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שם כדי לשמוע אותו, האם הוא עדיין עושה רעש?
שאלה פילוסופית ועמוקה לא פחות: אם בלוג מפרסם פחות מעשרים פוסטים בשנה, האם עדיין יש לו את הזכות לחגוג יום הולדת?
ולעניין אחר ולא קשור בכלל --
היי ויום הולדת תשע שמח למורקייק!
זו היתה, חד משמעית, השנה הדלה ביותר בבלוג מאז שפתחתי אותו, אי שם בתחילת שנת 2010. הסיבות, הנימוקים והתירוצים רבים מהם, Unknownnoreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-54637470549098024492019-01-11T07:19:00.000+02:002019-01-11T07:19:55.662+02:00קניות ברומא ומסעדות // בגדים יפים ומתנות
אבל מה עם אהבההההה, מה עם אהבהההההה, לא מוצאים אותה בחלונות הראווה!!
סליחה.
בכל אופן.
איך פחדתי לנסוע לרומא.
לא פחדתי מרומא עצמה. הייתי שם כבר פעם. פיצה, פסטה, גלידה, קפה -- אתם צוחקים עלי? מה יש לי לפחד? בגלגול אחר, בטח נולדתי באיטליה.
פחדתי לנסוע עם ילד.
תראו. ילד.
כי יונתן, כפי שכבר כתבתי בעבר - מושלם ונהדר וחמוד, הכי בעולם - אבל. יש לו ריאות. וגרון. ומזג הפכפך.
Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-64153640572704398102018-11-23T07:26:00.000+02:002018-11-23T07:26:32.425+02:00עוגת וניל עם גנאש שוקולד ומיני דונאטס
בלוג טוב מתעדכן פעם ברבעון, נכון?
בלוג טוב גם מבטיח כל מיני פוסטים על טיולים ועוגות ועוד טיולים ועוד עוגות.. ואז מקווה שתשכחו ולא מפרסם כלום. נכון?
העניין הוא כזה, ואני בטוחה שאני מסבירה את עצמי רק בפעם התשעים וארבע:
כל ה"זה נהיה קל יותר כשהם גדלים" זה שקר. שקר אחד גדול. זאת אומרת, ייתכן שבשלב מסוים, כשיונתן יהיה בן.. עשר? חמש עשרה? עשרים? לא יודעת, גיל כלשהו, הוא יהיה עצמאי.
Unknownnoreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-71921461447784174172018-08-25T19:59:00.000+03:002018-08-25T20:07:32.710+03:00עוגת עוגיות שוקולד וקרם אוראו
לפני קצת פחות מחודשיים, אסף ואני לקחנו את השובב הקטן שלנו, עלינו על מטוס, וכעבור כארבע שעות שהרגישו כמו ארבע שנים (תמצות של הטיסה: יונתן בכה, בכה ולשם הגיוון, גם צרח קצת), נחתנו בפריז.
אחי, גיסתי והאחיינים שלי החליטו שרחוק להם לטוס מארה"ב עד ישראל בקיץ הזה, אז הם התמקמו להם בעיירה קטנה וחמודה (וקצת שכוחת על, בקטע טוב) בצרפת ובגדול אמרו לנו: "רוצים לראות אותנו השנה? בואו לפגוש אותנו באמצע Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-6954133901946493402018-08-06T20:58:00.000+03:002018-08-06T20:58:40.849+03:00חיתוכיות שוקולד וקליק
אני יודעת, אני יודעת.
הבטחתי לכם כל מיני דברים, הרים וגבעות ממש. עוגות גזר ושוקולד וטיולים לחו"ל.
והנה אני פה, דוחפת לכם דברים לא קשורים לפרצוף, כל מיני חיתוכיות שבכלל לא הזכרתי בפוסט הקודם, מהסיבה הפשוטה שעדיין לא הכנתי אותן אז.
אבל בזמן הזה הכנתי אותן כבר פעמיים, והחלטתי - בחורה גחמתית שכמותי - שאתם צריכים לדעת עליהן בהקדם האפשרי.
מאז ההחלטה הנרגשת הזו עברו, כמובן, Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-26772507713218702332018-07-24T21:27:00.000+03:002018-07-24T21:27:20.057+03:00פאי שוקולד וחמאת בוטנים
אם הייתי כותבת ספר ילדים, הכותרת היתה "הפאי שרצה להיות ריסז קאפ".
אבל אני לא כותבת ספר ילדים. אני בקושי מצליחה לכתוב פוסט.
או במילים אחרות, זוכרים אותי? הבחורה שעד לפני חודשיים עוד היתה מפרסמת פה מתכונים מדי פעם, אפילו פוסטים ארוכים ומפורטים מאד (רוצה לומר, מדי) על נסיעות לחו"ל?
אז היי. חזרתי. לכמה זמן? מי יודע.
הייתי רוצה לחזור בסדר כרונולוגי --
לספר לכם על הנסיעה שלנו Unknownnoreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-32871801358411285862018-05-29T22:20:00.001+03:002018-05-29T22:20:30.742+03:00עוגת שוקולד לבן ומקדמיה
זהו, נכון?
סלינו כבר לא על כתפינו, ראשינו לא עטורים, נכון?
פסטיבל הגבינות הסתיים -- אפשר לחזור לדבר על דברים אחרים..
פחות גבינתיים.
יותר.. טעימים?
יופי.
מזל.
כי לפני חודשיים וקצת, במסגרת מבצע חסלי-את-כל-מה-שיש-לך-בבית-לפני-המעבר-דירה, מצאתי על הדלת של הפריזר שקית של אגוזי מקדמיה.
אגוזים שקניתי.. מזמן. כמה מזמן? לא זוכרת כמה מזמן. וזה רק מוכיח שזה היה Unknownnoreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-36963172517092665132018-05-15T22:41:00.000+03:002018-05-17T19:42:17.020+03:00מאפה שמרים עם גבינה וקפה
תקשיבו.
מכל הדברים הגבינתיים שהכנתי לאחרונה - העוגה השוקולדית הקרמית, הקינוח הלימוני - המאפה הזה הוא הדבר היחיד שכמעט כמעט השתכנעתי לטעום.
זאת אומרת, כמעט שכנעתי את עצמי לטעום.
כי בגבינה אני אולי לא מאמינה, אבל בשמרים אני מאמינה מאד. אמונה אמיתית, חזקה.
וגם בקפה. ובפצפוצי שוקולד.
בסוף הייתי חזקה, הבנתי שאם אין לי את שנאת הגבינה שלי, אין לי כלום.
אזUnknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-5405860560537222582018-05-10T07:08:00.000+03:002018-05-10T07:08:59.943+03:00קינוח מוס גבינה ווניל עם קרד לימון
כשזה מגיע לגבינה, אם עדיין לא הבנתם, אני קצת הולכת לאיבוד. זה לא אזור הנוחות שלי.
זה לא האזור הטעים שלי.
אבל שבועות תכף פה, וקיבלתי כמה אתגרים גבינתיים.
למרבה השמחה, יש לי את אסף. הוא מאד שימושי בהגעה לדברים גבוהים, עשיית ותליית כביסה, והצעת רעיונות לקינוחים גבינתיים.
(טוב, הוא מועיל בעוד דבר אחד או שניים, אבל זה לא פוסט הלל לאסף. אנחנו לא רוצים להרים לו יותר מדיUnknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-695549394081371422018-05-03T08:50:00.001+03:002018-05-03T08:50:26.087+03:00עוגת גבינה ושוקולד קרמית
היי היי, תראו מי מגיע -- החג הכי פחות אהוב עלי בשנה!
לא כולל יום כיפור.
בעצם.. כולל כיפור?
לא לא, לא כולל כיפור.
שבועות זה חג הגבינות (איכס) וכולם מתרגשים מכל עוגות הגבינה והקישים והמאפים הגבינתיים האיכסיים שלהם.
אני? אני יושבת בצד ומחכה שזה יעבור. או לפחות שמישהו (אבא שלי) יוציא לי חתיכת פיצה ביתית.
וזו הסיבה ששבועות מנצח את כיפור. כי חג עם פיצה >Unknownnoreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-21516031943395743432018-04-23T07:27:00.000+03:002018-04-23T07:27:44.783+03:00פנקייקים מושלמים וקלים ופשוטים
כבר שנים שאני מכינה לעצמי פנקייקים.
הם התחילו מזעזע - במקום פנקייקים, יצאו לי קרעים. סוג של מקושקשת פנקייק, אם תרצו. וזה אולי נשמע טוב בתיאוריה, אבל.. טוב, זה לא באמת כזה רע, תכלס.
אבל עדיין, אלה לא היו פנקייקים. לא הפנקייקים היפים האלה שתמיד ראיתי בתמונות של אחרים - ג'ינג'ים-זהובים כאלה, פלאפיים, כאלה שאת מתלבטת אם את רוצה לאכול אותם או להניח עליהם ראש ולנמנם.
ופתאום את מבינה Unknownnoreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-44216433869832282712018-04-15T21:52:00.000+03:002018-04-15T21:52:36.143+03:00עוגת קונפטי
התלבטתי והתלבטתי והתלבטתי.
מצד אחד, מסורת זו מסורת, ואני מכינה עוגות וירטואליות לאחיינים שלי כבר שנים, בפרט לשיר, האחיינית הקטנה ביותר, כבר ארבע שנים.
שנה שעברה אפילו הכנתי פבלובה ארבע פעמים (אני עדיין לא יודעת איך אסף נשאר איתי אחרי השבוע ההוא) כדי שאוכל לחגוג לה יום הולדת בבלוג.
ועדיין באותו הצד, אפילו היה לי סו שף קטן וחמוד שהתעקש לעזור לי במטבח, רוצה לומר זחל לי בין הרגליים Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-41323401141599934492018-04-10T00:03:00.002+03:002018-04-10T00:03:10.611+03:00עוגת טירמיסוקולד
להכין עוגה לבן זוגך* לכבוד יום ההולדת זה אתגר.
*הפוסט נכתב בלשון נקבה ומניח שקיים בן זוג, אך כל שילוב אפשרי בין המינים תקף פה. כי להכין עוגה למישהו משמעותי זה תמיד מאתגר.
להכין עוגה ליום הולדת שלושים של בן זוגך זה אתגר קשה יותר.
להכין עוגה ליום הולדת שלושים של בן זוגך, כשיום ההולדת יוצא בדיוק יומיים לפני שאתם עוזבים את הדירה השכורה שלכם בתל אביב ומתברגנים לעבר Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8803477266494796665.post-16341223161172163102018-03-25T06:58:00.000+03:002018-03-25T06:58:43.409+03:00מיסיסיפי מאד פאי
הפוסט הזה תוכנן למזמן.
זאת אומרת, לא ממש תכננתי מתי לפרסם אותו, וזה היה אמור להיות חלק מהקטע שלו. תכננתי לומר שזו אולי עוגה מרשימה וסופר שווה, אבל לא צריך תירוץ להכין אותה. לא חג, לא יום הולדת -- סתם עוגה שווה שמכינים כשמתחשק.
רציתי לספר לכם שהכנתי את העוגה הזו לארוחת צהריים עם חברים: הנושא היה "אוכל דרומי", כלומר "דרום ארצות הבריתי", ואני חיפשתי קינוח בהתאם.
פולק&Unknownnoreply@blogger.com10