> עוגת אליעזר והגזר | Morcake

1 באפריל 2019

עוגת אליעזר והגזר

תכננתי לפתוח את הפוסט בלומר משהו על זה שזה אולי לא פוסט אחד באפריל קלאסי, אבל תודו שזה קצת מרגיש כמו מתיחה, העובדה שאני (סוף סוף) מספרת לכם על העוגה (עוגות, בעצם) שהכנתי ליום הולדת שנה של יונתן.. ביולי.


כשבעצם עוד רגע אני כבר צריכה להתחיל לתכנן את יום הולדת שנתיים שלו.

כשבזמן הזה כבר נולד לו אח קטן.

כשמאז התמונות הקיציות שצולמו ביום ההולדת ההוא, יש פה כבר שבע שנים של חורף וגשם, פחות או יותר, ומי זוכר איך נראים בגדים קצרים, ולא, אני לא ממורמרת בכלל, למה אתם שואלים?


אבל ברצינות, אולי די כבר עם החורף הזה? הבנו, הבנו, ווינטר איז קאמינג. עכשיו יאללה, לך.


בכל אופן.

זה היה התכנון.


אבל אז אותו אח קטן שנולד לג'ון ג'ון, לצורך העניין בואו נקרא לו עידודי החמוד, החליט לפתוח בשביתת שינה, שביתת רוגע, לא יודעת מה בדיוק זה היה, אבל הוא לא רצה לתת לי דקה לעצמי כל היום אתמול. כולל הלילה, לצערי. כלומר, ממש לא הגעתי לכתוב פוסט, לבחור תמונות, שום דבר מכל זה.


לא נורא, ברוך בורא פרי הנטפליקס, ו.. הופ! סיימתי את עונה 4 של גוסיפ גירל שהתחלתי לראות מחדש לפני שבועיים בערך, אבל כשאת עם שובב קטן על הידיים שעות רבות וארוכות -- פתאום העונות מתעופפות להן מהר מאד.

העונות של הסדרה, לא עונות השנה. כי אין פה עונות השנה. יש אחת. חורף. חורף ארור. אני --> צופה בגוסיפ גירל, חיה במשחקי הכס. ממורמרת? הגזמתם.


וכן, בינג' של גוסיפ גירל. ניצול מאד יעיל של חופשת הלידה. בואו נאשים את הטפשת, טוב?

בקיצור.


אני בכלל רציתי לספר לכם על יום ההולדת של יונתן, אי שם באמצע יולי. תפסיקו להסיח את דעתי עם מזג האוויר וסדרות פח מלפני כמה שנים. החיים שלי, עם ילד אחד שבועט בי מתוך שינה וילד שני שפולט עלי (הלוואי שמתוך שינה. הוא לא מאמין בשינה), זוהרים לא פחות מהמסיבות והנשפים של האפר איסט סייד.



אז יונתן. יום הולדת. תתרכזו, אנשים, תתרכזו!

אוקיי.


כמו כל אמא צעירה משוגעת, גם אני רציתי שחגיגת יום הולדת שנה תהיה אירוע חד פעמי, בלתי נשכח, המסיבה שידברו עליה בכל מנהטן... ואז נזכרתי שאני לא בפרק של גוסיפ גירל (רואים איך הכל מתחבר?) ושיונתן, ובכן, בן שנה. אז אם יש משהו אחד שהיום הזה בוודאות יהיה, מבחינתו, זה נשכח.


אז ביטלתי את המקדמה ששמתי על ההשכרה של היכל מנורה לשבת, אמרתי ליובל המבולבל ורינת שיישארו בבית, כי אני לא נזקקת לשירותיהם בסופו של דבר, והתחלתי לתכנן מחדש, הפעם עם מעט שפיות וקור רוח. עם כמה שפיות וקור רוח שיכולה להיות לאם הורמונלית שהילד שלה חוגג יום הולדת שנה, והיא הולכת ללדת שוב עוד חצי שנה, והיא תוהה כמה הו כמה קשה זה הולך להיות לגדל שני תינוקות בהפרש של שנה וחצי, אלוהים ישמור (ספוילר: קשה).


יום ההולדת של יונתן אמנם יצא ביום שישי, כך שאני מאד רציתי לחגוג לו ביום עצמו, אבל אסף שכנע אותי שעדיף לחגוג בשבת, ככה גם יהיה לנו עוד יום להיערך למסיבה. בסופו של דבר, זה יצא לטובה, ואת שישי עצמו בילה יום ההולדת עם הוריו, שלקחו אותו לארוחת פנקייקים במקום שמיועד כולו לפנקייקים, אבל אממ בואו נאמר שלא היה טעים במיוחד. או בכלל. וכל החוויה היתה לא מוצלחת. להורים, זאת אומרת. ילד יום ההולדת היה מאושר עד הגג, וזה מה שחשוב.


בשבת הזמנו את המשפחה הקרובה של אסף ושלי - הורים, אחים, סבא-סבתא - לארוחת צהריים אצלנו בבית. אסף הכין בשרים על האש, אני עפתי על עצמי כי הכנתי משהו לא מתוק (ספציפית, את מאפה תפוחי האדמה השווה הזה), והאמהות + אחותי דאגו לכל שאר התוספות, סלטים וכו'.


מבחינת קישוט הבית, החלטתי ללכת על יום הולדת מהספרים: באותה התקופה, יונתן מאד מאד אהב ספרים (היום יש לו קצת פחות סבלנות; ברוב הספרים הוא פשוט מעיין ומחפש חתולים. אם הוא לא היה נראה בדיוק כמוני, הייתי מתחילה לחשוב שהוא לא שלי), ספציפית את "מעשה בחמישה בלונים" (דווקא הספר הזה עושה קאמבק בשבועות האחרונים כסיפור-לפני-השינה האהוב עליו), "מיץ פטל" ו"אליעזר והגזר".


אז קניתי כלי הגשה וקישוטים בצהוב, ירוק ואדום - שלושת הצבעים השולטים ב"מיץ פטל". הכנתי גם לימונדת פטל (כי זה הרגיש לי יותר נכון מאשר סתם מיץ פטל) טעימה מאד מאד. תלינו חמישה בלונים גדולים (וכמובן שדאגתי לסדר אותם לפי סדר הצבעים בו הם מתפוצצים ו/או מתעופפים ברוח, לפי הספר. כי אני שפויה, כזכור). וכמובן, הכנתי עוגת גזר, ליתר דיוק עוגת אליעזר והגזר. מה ההבדל בין עוגת גזר לעוגת אליעזר והגזר? אמממ אין. פשוט לאחת יש סתם שם גנרי, ולשניה שם שמתאים בדיוק לנושא הספרים של יום ההולדת.


בנוסף, תלינו שרשרת המורכבת מתמונות פולארויד של יונתן שצילמתי בכל חודשולדת שלו, חוץ מיום ההולדת עצמו, כי כמובן שמצלמת הפולארויד שלי התקלקלה ולא ידעתי את זה עד שבאתי לצלם אותו, ובחיי שהייתי על סף דמעות באותו הרגע.


כדי להאדיר את הנרקסיסזם של החמוד הקטן, הקרנו בטלוויזיה בסלון מלא מלא תמונות של ג'וני, מהלידה ועד אותו היום, להנאת האורחים (אוקיי, בעיקר להנאת ההורים. שלו).


בקיצור, הכל היה מהמם -- הבית היה מקושט אבל לא מוגזם (לא נעים לי להגיד כמה שבועות אחר כך הקישוטים נשארו תלויים על הקירות), האוכל היה טעים, ובעיקר בעיקר: יונתן היה מרוצה ושמח והיה לו כיף. לא שהוא יזכור את כל זה, אבל היי, בשביל מה יש מצלמות (אוקיי, טלפונים חכמים עם מצלמות) בעולם?


אבל בואו נחזור לדבר על העוגה (העוגות).


כשהתחלנו לדבר על יום ההולדת, אמרתי לאסף שאני רוצה להכין עוגת גזר, כמחווה ל"אליעזר והגזר". אסף, כמו כל חולה שוקולד אמיתי שמנסה להעביר את ההתמכרות לדור הבא, החליף צבעים וגמגם "אבל.. אבל תהיה גם עוגת שוקולד, נכון? נכון?!".

הרגעתי אותו שכן, כמובן שתהיה (הכנתי עוגה המבוססת על העוגה הזו עם ציפוי הפאדג' הזה וכתבתי את הספרה 1 מסוכריות צבעוניות), אבל אני רוצה להכין גם עוגת גזר, ובתמימותי שאלתי אותו אם הוא לא אוהב עוגת גזר.


אסף היה מזועזע מעצם הרעיון של עוגת גזר ואמר לי שזה מוזר, ורק אני אוכל את העוגה הזו, ומה נסגר איתי, וכל מיני דברים כאלה. הפוסט הזה גם ככה מתארך (מפתיע!), אז אני לא אכנס ליותר מדי פרטים, אבל בואו נאמר שבסופו של דבר אסף אכל את הכובע וגם את העוגה. הוא הופתע לגלות כמה עוגת גזר זה טעים וש"בכלל לא מרגישים את הגזר!".


אתם לא מאמינים כמה פעמים מאז, כשחיפשתי משהו טעים וקליל להכין, הוא הציע עוגת גזר. ותקשיבו, כשיש בעל שקולף ומגרד את כל הגזרים לעוגה, ההכנה באמת הופכת להיות קלה ומהירה, זה ממש טריק טוב!


לסיכום:


1. אם אתם רוצים להשקיע בטירוף ביום ההולדת של הילדים שלכם, לכו על זה. אבל אם בא לכם לעשות משהו קצת יותר שקט ורגוע ומשפחתי וביתי, דעו שזה גם בסדר, וזה יכול אפילו להיות ממש מוצלח, אני נוטה אפילו לומר שבמקרה שלנו, מושלם (מינוס מצלמת הפולארויד המקולקלת..).


2. עוגת גזר זה דבר נהדר! אבל אם אתם חוגגים יום הולדת, כדאי שתהיה גם עוגת שוקולד, לטובת השמרנים במשפחה.

3. למדו את בן/בת הזוג להתלהב ממש מהעוגה הזו, ככה הם יתנדבו לטפל לכם בגזרים בכל פעם שתשקלו לאפות אותה, רק כדי שתהיה להם בסוף עוגת גזר בבית.


4. לגדל שני ילדים זה קשה.


5. אף פעם אל תשאירו ל-31 במרץ משהו שאתם רוצים שיהיה מוכן ב-1 באפריל.


6. אני שמחה לבשר על ההריון השלישי שלי!! סתם, נראה לכם? אחד באפריל, משוגעים -- לא קראתם את סעיף 4 בסיכום שלי?

***
עוגת אליעזר והגזר
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה. מאז יום ההולדת של יונתן, הכנתי את העוגה עוד כמה פעמים וערכתי מספר שינויים, אז אני כותבת את המתכון כפי שאני מכינה אותו עכשיו.

כמות: עוגה עגולה אחת בקוטר של 20-24 ס"מ (אני אפיתי בתבנית קוגלהוף), או תבנית מלבנית בעלת נפח דומה. אפשר גם לאפות כמאפינס או עוגות קטנות - לי יצא לאפות שבע עוגות מלבניות קטנות, כל אחת במשקל של 100 גרם.

מצרכים:
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון טחון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון
120 מ"ל (1/2 כוס) שמן קנולה
25 ג' (2 כפות) רסק תפוחים
75 ג' (6 כפות) סוכר לבן
90 ג' (1/2 כוס פחות 2 כפות) סוכר חום כהה
1/2 כפית תמצית וניל
2 ביצים גדולות
150-200 ג' (כ-1/2 1 כוסות) גזר מגורר (2-3 גזרים בינוניים-גדולים, קלופים ומגוררים)
אבקת סוכר, לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית בגודל הרצוי.
2. מניחים קמח, אבקת סודה, מלח, קינמון וג'ינג'ר בקערה בינונית. מערבבים היטב.
3. בקערה גדולה, מערבבים שמן, רסק תפוחים, שני סוגי סוכר ווניל.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, לתוך קערת הרטובים. מערבבים היטב בין הוספה להוספה, עד להיטמעות כל ביצה.
5. מוסיפים חומרים יבשים לרטובים בהדרגה, תוך כדי ערבוב עם לקקן, עד לקבלת בלילה חלקה.
6. מערבבים פנימה גזרים מגוררים, עד לפיזור אחיד שלהם בתערובת.
7. יוצקים לתבנית. אופים 45-55 דקות (אצלי זה לקח 54 דקות בתבנית קוגלהוף), עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי. כשאפיתי מיני עוגות, הן היו מוכנות לאחר 30 דקות.
8. אם רוצים, מפזרים מעט אבקת סוכר מעל פני העוגה המוכנה לפני ההגשה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כמו תמיד, זמן האפיה הוא בגדר המלצה. גיליתי בשנה האחרונה, מאז שעברנו לדירה חדשה והתחלתי להשתמש בתנור חדש, שהתנור הזה אמנם מאד יפה, אבל לא מאד חזק, כך שכמעט תמיד לוקח לו יותר זמן לאפות דברים מאשר מה שמופיע במתכון. כדאי להשתמש בזמן המצוין במתכון כאינדיקציה כללית, אבל רצוי להתחיל לבדוק את העוגה למוכנות קודם. במידת הצורך, ייתכן שאפילו תאפו אותה יותר זמן. שוב, תלוי בתנור.
  • אם רוצים, אפשר להוסיף לעוגה אגוזי מלך (או אגוזים אחרים) ו/או צימוקים, אבל אני לא מאמינה באגוזים בעוגת הגזר שלי, ולא מאמינה בצימוקים בכלל.
  • אפשר להשמיט את רסק התפוחים ולהשתמש ב-150 בקמ"ל שמן (כלומר, להוסיף עוד שתי כפות), אבל אני אוהבת את להשתמש ברסק. זה גם מפחית טיפה את כמות השמן וגם הופך אותה לחה יותר.
  • הרגישו חופשי לשחק גם עם כמות התבלינים - קצת פחות קינמון, טיפה יותר ג'ינג'ר, מה שזורם לכם.
  • לגבי כמות הגזר, אתם שואפים ל-150 גרם, או כוס וחצי, של גזר מגורר. יצא לי להשתמש גם במאתיים גרם (= שני גזרים בינוניים ואחד גדול), וזה עשה רק טוב לעוגה.
  • לסיום, אני יודעת שהעוגה אולי לא נראית משהו מיוחד בתמונות, אבל היא אחת הטובות שיצא לי להכין בזמן האחרון ובכלל. פשוט בכל פעם שהכנתי אותה, לא ממש הספקתי לצלם מרוב שמיהרנו לאכול את כולה.


טפו טפו טפו, בינתיים נראה שעידו החליט למתוח אותי לרגל האחד באפריל ולעבוד עלי שהוא ילד זורם ונוח שאוהב לישון. אושר גדול. אולי כדאי שאנצל את הזמן כדי להתחיל לעבוד על הפוסט של יום הולדת שנה לו - אז מה אם הוא רק בן חודשיים וקצת?


הפוסט הזה, אגב, לא נכתב בחסות "הפיראט האדום", אפילו שהתמונות ממש גורמות לזה להיראות כאילו שכן (הלוואי שכן).

6 תגובות:

נטלי אמר/ה...

מזל טוב ליונתן ♥ איזו חגיגה מושקעת ומהממת!

טושטוש אמר/ה...

מזל טוב! התגעגעתי לפונטים שלך!
ושניים בהפרש כזה נשמע ממש קשה! מעריצה אותך

יהודית אמר/ה...

מזל טוב
אפשר להוסיף, אגוזים, צימוקים וכד'?

Unknown אמר/ה...

מקסים! מזל טוב! איפה חגגתם בתמונות הראשונות? נראה כמו דיינר בארה'ב:-) זה בארץ?

Mor אמר/ה...

תודה רבה לכולם!
יהודית, בהחלט אפשר. כפי שציינתי בפוסט, אני פחות מתחברת לאגוזים בעוגת גזר ולצימוקים בכלל, אבל כמובן שאפשר להוסיף לפי הטעם.
אנונימי/ת, מעדיפה לא לומר את השם, כי ממש ממש לא היינו מרוצים משום דבר שם (חוץ מהתמונות הפוטוגניות של יונתן ;-) ), ולא בא לי לעשות פרסום רע. כן יכולה לומר שזה בכפר סבא.

Unknown אמר/ה...

ממש יפה. מזל טוב
מצוות בלוקסי

הוסף רשומת תגובה