> פירמידת אוראו בשני צבעים | Morcake

25 באוגוסט 2017

פירמידת אוראו בשני צבעים

יש! הספקתי!


תקשיבו שניה.

תינוק והכל. זה שינה לי את סדרי העדיפויות (יונתן מוסר: "אני קודם לכל, אמא!") וגרם ללוחות הזמנים שלי להתגמש (דיברנו על זה ממש לפני כמה ימים, זוכרים?) (יונתן מוסר: "רק אני מחליט מה תעשי ומתי, אמא! אני אני אני!").


כבר חשבתי שהמסורת שלי הולכת להישבר. לרגע חששתי שהשנה, לראשונה מאז שהבלוג קיים, לא אחגוג יום הולדת וירטואלי לאוריקי, בכורת האחיינים שלי, הילדה שעוגות ימי ההולדת שלה זוכות לתיעוד מאז שנת 2010 (איזה פוסט הזוי).

ודווקא השנה? דווקא כשהיא חוגגת יום הולדת שתים עשרה (!!!)? דווקא כשבחגיגת בת המצווה שלה שנערכה לפני שבועיים, כשהיא ומשפחתה היו בביקור בארץ, אורי הודתה לי על זה שאני לא שוכחת אף יום הולדת שלה ושל האחים שלה, ותמיד מציינת אותו עם עוגה בבלוג?


אוף. אפשר לעצור את הזמן לכמה זמן, בבקשה?


ואז, פתאום, היו לבייבי קייק כמה ימים יחסית רגועים. אז החלטתי ביני לבין עצמי שאני אתכנן איזו עוגה וירטואלית, ומה שיהיה יהיה. אם יצא לי להכין, לצלם ולכתוב - מעולה.


אם לא, באסה גדולה, אין צדק בעולם, למה זה קורה דווקא לי.

זאת אומרת, לא נורא. לזה התכוונתי. לא נורא.


בשלב הראשון, התייעצתי עם גיסתי, AKA אמא של אורי, וניסיתי לברר איזו עוגה וירטואלית היא תרצה "לקבל". מבין כל ההצעות/רעיונות, הכי ריאלית מבחינתי היתה עוגת ביסקוויטים. בכל זאת, בשלב זה בחיי, עוגת גלידה הרגיש לי מעט מאתגר ושאפתני מדי.


היות שיש לי כבר פירמידה רגילה, קלאסית, בבלוג, ואחרי שגם גיליתי מלא פתי בר שוקולד במטבח שלי, חשבתי להכין עוגת ביסקוויטים על טהרת השוקולד: ביסקוויטי שוקולד מריר, פודינג שוקולד מוקצף, ולקישוט גנאש שוקולד.


אז חיכיתי עד הרגע האחרון (כמעט) והכנתי פודינג שוקולד. הוא יצא מעולה, אבל כשהקצפתי שמנת וקיפלתי אותה פנימה, הכל הופך לקרם שוקולד נוזלי במקרה הטוב, או רוטב שוקולד קרמי במקרה הרע.

רגע, אולי המקרים הפוכים?

לא משנה.


כמובן שבהיותי ראש בקיר, המשכתי לנסות להרכיב את העוגה. מינוס הגנאש, כי הקרם עצמו כבר היה סוג של גנאש. יצא טעים, כן? אל תבינו לא נכון. אבל לא בדיוק מושך ויזואלית. הכל היה כל כך נוזלי, אני עדיין בשוק שהמקרר שלי לא הוצף והתמלא בנהר של שוקולד.


זה היה אתמול (יום חמישי), ויום ההולדת של אוריקי היום. במצב רגיל אולי הייתי מאבדת תקוה, אבל אז נזכרתי בדבר המרגש, כמעט קסום, שקורה בימי שישי:

אסף בבית.


תופים. מחולות. זיקוקים. מחיאות כפיים.


ובעיקר, עוד זוג ידיים שיכולות להחזיק את ג'וני כשהוא מחליט שעכשיו זה זמן טוב להזכיר לנו שהוא תינוק, והדבר שתינוקות עושים הכי טוב זה לבכות.


סליחה, הדבר השני הכי טוב. הדבר הראשון זה להיות חמודים.


סיפרתי לכם כבר שיונתן חמוד? לא, כי הוא באמת חמוד שאין דברים כא--

אוקיי אוקיי, נשמור את זה לפעם אחרת.


בכל אופן, בארבע בבוקר, בין חמישי לשישי, בין הנקה לנמנום, חשבתי קצת על העוגה שלי. ערב קודם עוד ניסיתי להבין מה עשיתי לא טוב בפודינג המוקצף שלי, אבל הפעם כבר החלטתי לשנות כיוון.


אין לי זמן להסתבך עם פודינגים שדורשים קירור וקיפול זהיר של קצפת וזה; אני. צריכה. משהו. פשוט.


אז קצפת. סתם קצפת.

סתם קצפת?


פתאום נזכרתי בכל האוראו שיש לי בבית. נזכרתי גם בזה שיש לי גם פתי בר וניל וגם שוקולד (ושלחתי את אסף לסופר עם בקשה לקנות לי עוד חבילה אחת כזאת ואחת כזאת, ליתר בטחון).


והחלטתי שאם אוריקי ביקשה עוגת ביסקוויטים, היא תקבל עוגת ביסקוויטים -- עוגת ביסקוויטים ג'אנק. הילדה בכל זאת גרה בארה"ב.. מה יותר מתאים מלחגוג לה עם קצת ג'אנק? ואוראו?


קצצתי אוראו. הקצפתי שמנת. טבלתי ביסקוויטים בחלב. סידרתי בשורות, ציפיתי בקרם, הוספתי עוד ביסקוויטים.

הצמדתי את השורות לפירמידה -- היא לא יצאה יפה או מדויקת במיוחד, אבל היי, לפחות היא לא קרסה, ווהו!


ולסיום, כי זו בכל זאת עוגת יום הולדת, קישטתי בגנאש וסוכריות צבעוניות. אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה אחרת.


אחרי סשן צילומים שהופסק באמצע כי איזה תינוק אחד בכה ודרש יחס, סיימתי. כל מה שנשאר זה למצוא שם לעוגה.


אני רציתי לקרוא לה "פירמידה משודרגת", אסף הציע "פירמידת אוראו", אני הפכתי את זה ל"פירמוראו" ומיד התחרטתי, ובסוף נסגרתי על השם הקצר והקליט, "פירמידת אוראו בשני צבעים".


בום.


ונכון שזה מרגיש כאילו היום עוד שניה מסתיים, אבל הוא עדיין לא נגמר, אז זה חוקי. חוץ מזה, בלוס אנג'לס היום רק התחיל. הא!


לסיכום: אוריקי היפה, יום הולדת שמח! את כל כך גדולה! אני לא מאמינה שאת כבר בת שתים עשרה! אמרתי את זה מספר פעמים בעל פה, אבל אני רוצה שיהיה תיעוד כתוב של זה --


בשניה שאת חוזרת לארץ (תחזרו כבר!!), יונתן בונה עלייך למלא מלא מלא בייביסיטר.


***
פירמידת אוראו בשני צבעים
מקור המתכון: תכלס, אין, אבל זו הפירמידה המקורית שאני/אמא שלי מכינות.

כמות: עוגת פירמידה אחת

מצרכים:
176 ג' (1 קופסא/16 יחידות) עוגיות אוראו
500 מ"ל (2 כוסות) שמנת מתוקה
180 מ"ל (3/4 כוס) חלב
42 ביסקוויטים (פתי בר) וניל/שוקולד/שניהם

לגנאש
30 מ"ל (כ-1/8 כוס) שמנת מתוקה
30 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
סוכריות צבעוניות

אופן ההכנה:
1. מתחילים בקרם: קוצצים את עוגיות האוראו, כך שאין חתיכות גדולות מדי (זה יקשה על מריחת הקרם בהמשך).
2. מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב על מהירות גבוהה, עד לקבלת קצפת יציבה מאד.
3. מוסיפים עוגיות קצוצות ומקפלים לתוך הקצפת, עד לקבלת קרם אוראו אחיד.
4. מוזגים חלב לקערה או צלחת עמוקה.
5. טובלים ביסקוויט אחד בחלב לשלוש-ארבע שניות, הופכים וטובלים את הצד השני למספר שניות נוספות, ומניחים על נייר אפיה, בפינה השמאלית העליונה שלו (אבל משאירים מעט שוליים, ראו בתמונה).
6. חוזרים על הפעולה עם עשרים ביסקוויטים נוספים, כך שמתקבלות שלוש שורות בנות שבעה ביסקוויטים כל אחת (שוב, ראו בתמונה).
7. מורחים בערך חצי מהקרם מעל הביסקוויטים ומיישרים לשכבה אחידה.
8. מסדרים שכבה נוספת של ביסקוויטים מעל הקרם, כאשר טובלים כל אחד בחלב, כמו קודם.
9. מצפים בשאר הקרם ומיישרים.
10. מחזיקים את נייר האפיה משני קצותיו ויוצרים פירמידה מהעוגה -- מצמידים את השורה העליונה והשורה התחתונה זו לזוז, לקבלת עוגה משולשת ארוכה. מעבירים את העוגה למקרר למשך כשעה.
11. להכנת הגנאש: מניחים שמנת מתוקה ושוקולד בקערה קטנה. ממיסים יחד במיקרוגל: מפעילים כל פעם ל-15-30 שניות, ומערבבים בין הפעלה להפעלה, עד לקבלת גנאש חלק. מצננים מעט, עד שהקרם מסמיך קלות.
12. יוצקים את הגנאש מעל העוגה -- אפשר לעשות את זה מהר, ואז הוא כנראה יישפך לכל עבר. אני העדפתי למזוג אותו לאט לאט, כך שהוא טפטף במורד העוגה.
13. מפזרים סוכריות צבעוניות מלמעלה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני השתמשתי ב-42 ביסקוויטים, כי הפירמידה שלי היתה באורך של שבעה ביסקוויטים. אפשר להכין גם עוגה קטנה או גדולה יותר, וכמות הביסקוויטים תשתנה בהתאם. לא צריך להיות גאוני מתמטי כדי להבין את ה"נוסחא", אבל בעקרון -- כפלו את אורך השורה שלכם בשש, ותקבלו את מספר הביסקוויטים הדרוש.
  • אגב, אפשר להשתמש רק בביסקוויטים מסוג וניל או רק שוקולד מריר, אני שילבתי בשביל לקבל שני צבעים וטעמים.


עכשיו אני יכולה לספר לכם כמה יונתן חמוד?


2 תגובות:

טושטוש אמר/ה...

כל הכבוד שהצלחת לעשות עוגה עם תינוק!
והתמונה האחרונה פשוט מדהימה

רבבה אמר/ה...

אני גם רוצה חולצת יוניקורן

הוסף רשומת תגובה