> עוגת חמאת בוטנים ממולאת שוקולד | Morcake

21 באוגוסט 2017

עוגת חמאת בוטנים ממולאת שוקולד

תכננתי לפרסם את הפוסט הזה ב-13 באוגוסט, בדיוק כשיונתן חגג יום הולדת חודש.

אבל לא יצא.


טוב, חשבתי לעצמי, אולי ב-18 בחודש, חודש אחרי הפוסט האחרון שלי.

הממ כן.. לא יצא.


במצב רגיל הייתי מתבאסת ומתעצבנת ועושה הכל כדי להספיק לעמוד בלוח הזמנים שהצבתי לעצמי, כלומר יושבת לכתוב את הפוסט עד הלילה ומוותרת על שעות שינה.


רק ש.. בכלל לא הכנתי עדיין את העוגה שרציתי לפרסם.


אופס.


חוץ מזה, בחמשת השבועות האחרונים אני נאלצת לוותר על שעות שינה מסיבות אחרות לגמרי, ואני בכלל לא זו שמחליטה מתי אשן ומתי אתעורר.


או במילים אחרות, כל שעתיים-שלוש: "וואה וואה וואההההה".

**גוגל טרנסלייט מתינוקית לעברית**

"אמא, תאכילי אותי! אמא, תחליפי לי ומיד אחר כך תאכילי אותי! אמא אוכל, אמא אוכל, אמא אוכככככככל!!!"


הו, ילדים זה שמחה.


בקיצור, יונתן קייק. ילד יפהפה (אובייקטיבית) וחמוד (אובייקטיבית) ומצחיק (אובייקטיבית) וגאון (אובייקטיבית) ובאופן כללי, די מהמם ומושלם (אובייקטיבית ואובייקטיבית).


אבל גם ילד צרחן. כאילו, דא.. הוא תינוק. ילד רעב כל הזמן (היי, גנים של אמא!) שמחסל חבילות של חיתולים כמו פיצוחים. ילד שבימים מסוימים יכול לישון בשקט ושלווה בעגלה במשך שעות, ובימים אחרים לא מסכים לישון יותר מחצי שעה רצוף, רק על הידיים.


אז אני מאכילה אותו ומחליפה לו ומנדנדת אותו בידיים, "ששש ששש שששששששש נווווו ג'וני, אולי תירדם קצת?", והוא? הוא צורח ועוד קצת צורח.


ואז, בדיוק בשיא התסכול שלי, הוא פתאום זורק לי איזה חיוך כובש, ואני - השפוטה שלו - מגיבה ב"מי יפה של אמא??? יש לך מזל שאתה חמוד!".


השטאג קלישאה מהלכת. סליחה, קלישאה מנומנמת.


בקיצור, סדר היום שלי בחודש האחרון נקבע על ידי יצור קטן במשקל ארבעה וקצת קילו. הוא מחליט מתי אני ישנה ומתי מותר לי להתקלח, ו"אמא, לא באמת תכננת לשתות את הקפה הזה חם, נכון? עזבי אותך, אוגוסט עכשיו. גם ככה עדיף קפה קר. יופי, אז תני לו להתקרר ובואי תניקי אותי!".


וכמובן, לא באמת אכפת לו אם כבר הוצאתי ביצים וריככתי חמאה. "היי, זוכרת אותי? הדובי החמוד שלך? אמא, תראי איזה יפה אני עכשיו, אפילו שאני בוכה המון. בואי תני לי קצת יחס".


אל תבינו לא נכון, זה לא שלא אפיתי. חזרתי לאפות אחרי שבועיים וקצת. למען האמת, גם אסף וגם אני הופתענו מזה שזה לקח לי כל כך הרבה זמן. אני פשוט חושבת שעד אז, הייתי בסוג של ג'ט לג פוסט לידתי ש.. אוקיי, האמת היא שהוא עדיין לא נגמר עד עכשיו. אולי רק השתפר קצת.


אבל הכנתי מתכונים קלים. מהירים. עוגיות בראוניזקוביות קפה ושוקולד. דברים שכבר צילמתי ופרסמתי בבלוג בעבר. דברים שיכולתי להכין בשמונה-תשע בערב, בעשר דקות, תוך כדי שאסף יושב בסלון, משגיח למקרה שמכונת הבכי האנושית תתעורר פתאום.


ודווקא היה לי רעיון לעוגה. טבלת שוקולד ריסז שקיבלתי במתנה הציצה עלי מסלסלת הממתקים שנמצאת מאחורי הטלוויזיה בסלון (אם אתם תוהים לגבי המיקום המוזר, הרשו לי להרגיע אתכם -- יש לי ערמות ממתקים בשלל מיקומים אסטרטגיים ברחבי הבית, מאחורי הטלוויזיה בסלון זה רק אחד מהם) וזעקה "היי! היי, את שם! כן, את שמוקפת בחיתולי טטרא ומנסה לחלץ את עצמה מתוך סינר ההנקה המסורבל שלה -- לא בא לך להכין עוגת חמאת בוטנים ולדחוף אותי פנימה, בתור הפתעה שוקולדית-בוטנימית כיפית כזאת? מה אכפת לך? יהיה טעים וכיף, כדאי לך".


וואו, אתם ודאי חושבים לעצמכם, היא באמת לא ישנה הרבה, אם טבלאות שוקולד התחילו לדבר איתה.

מצחיקים. אתם קלירלי שוכחים שנהגתי לדבר עם חפצים דוממים, לרבות מוצרי מזון, הרבה לפני שילדתי. הרבה לפני ההריון.

**שתיקה מביכה**

איפה היינו?


אה כן, טבלת הריסז עשתה לי עיניים וניסתה לגרור אותי למטבח, יונתן בתגובה יילל "לא נראה לי".

ככה, הלוך ושוב, משהו כמו שבועיים.


עד שבסוף השבוע האחרון היו לי כמה דקות פנויות, ג'וני הקטן שיתף פעולה באופן יחסי, ואסף כמובן היה בבית כדי לגבות אותי בשניה שהפסקת האש תופר.


בללתי בלילת חמאת בוטנים סמיכה מספיק כדי להחזיק טבלת שוקולד שלמה, דחפתי פנימה את הריסז, העברתי לתנור והתיישבתי בסלון, מצד אחד רוצה לישון, מצד שני יודעת שלא אצליח להירדם מרוב ההתרגשות על זה שיש לי חצי שעה פנויה לעצמי.

אוקיי, זה שקר. בשלב הזה בחיי אין שום דבר בחיי שיצליח למנוע ממני להירדם. מצד שני, ציוצים של תינוק אחד מסוים יצליחו להעיר אותי תוך עשר שניות. חמש עשרה, אם אני ישנה ממש עמוק.


בשורה התחתונה, ואני ממש לא מנסה לקצר כי יונתן בוכה פה בטרמפולינה (הדבר הזה לא אמור להרדים אותו???), הכנתי לכם עוגת חמאת בוטנים ממולאת שוקולד. סליחה, ממולאת טבלת!! שוקולד. עם שני סימני קריאה והכל.


אני הצלחתי להכין את העוגה הזו, ולצלם אותה, עם תינוק בן חודש בבית. תינוק חמוד, אבל אחד שיודע לצעוק. אז, אתם יודעים, זה אמור להמחיש לכם כמה קלה ומהירה העוגה.


(או שתבינו לא נכון את מוסר ההשכל שלי, ותבחרו פשוט לדמיין אותי כוונדר וומן, עם תינוק ביד אחת, תבנית עוגה ביד השניה, ושיערי מתבדר ברוח. אין לי בעיה, אני בסדר גם עם הפרשנות הזו, אם תרצו ללכת עליה)

(בעצם לא, תינוק ביד אחת ותבנית עוגה לוהטת ביד השניה נשמע לי לא בטיחותי ולא וונדר וומני בעליל. דמיינו אותי בצורה יותר טובה, בסדר?)


טוב, נראה לי שאני צריכה להשלים שעות שינה. רגע, איפה אני?


***
עוגת חמאת בוטנים ממולאת שוקולד
מקור המתכון: התבססתי על עוגת הווניל שלי וחיזקתי אותה בחמאת בוטנים.

כמות: תבנית אינגליש קייק אחת באורך 25 ס"מ.

מצרכים:
100 ג' חמאה רכה
85 ג' (כ-1/4 כוס) חמאת בוטנים
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
1/2 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
1 טבלת שוקולד ריסז (או שוקולד אחר)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מניחים חמאה, חמאת בוטנים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים למשך שלוש-חמש דקות על מהירות בינונית, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
3. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב בין הוספה להוספה, עד להיטמעות מלאה.
4. בינתיים מערבבים קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה קטנה.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת היבשים והחלב לסירוגין: מתחילים בשליש יבשים, חצי חלב, שליש נוסף מהיבשים, שאר החלב ושאר היבשים. מערבבים קלות בין הוספה להוספה. בסוף מערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
6. יוצקים בערך חצי מכמות הבלילה לתבנית. מיישרים עם לקקן.
7. מניחים את טבלת השוקולד במרכז התבנית ומכסים אותה בשאר הבלילה. מיישרים עם לקקן.
8. אופים 35-40 דקות (אני אפיתי 37 דקות), עד שהעוגה מתייצבת ומזהיבה, וקיסם הננעץ בה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו (קחו בחשבון שבחלקים מסוימים, הקיסם יכול לצאת עם שוקולד מומס עליו).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • מיטיבי הלכת יכולים להשתמש בממרח ריסז במקום חמאת בוטנים.
  • מיטיבי מיטיבי הלכת יכולים להוסיף גם שוקולד צ'יפס או חמאת בוטנים צ'יפס לבלילה.
  • טבלת הריסז שוקלת 120 גרם, ויש מצב שהיא גם ארוכה מעט יותר מטבלת שוקולד סטנדרטית של 100 גרם. ועדיין, קצוות העוגה יוצאים "נטולי" שוקולד. אם רוצים, אפשר להשתמש בתבנית מעט קטנה יותר, או להשלים חתיכה מטבלת שוקולד נוספת בקצוות.


אגב, אסף ואני קראנו לילד יונתן.


היה לי חשוב להבהיר את זה.

11 תגובות:

פנפן אמר/ה...

את וונדראמא!! והעוגה נקראת מעולה

Unknown אמר/ה...

מזל טוב!! העוגה נראת מעולה

רבבה אמר/ה...

איך אני אוהבת שרוב בלוגריות האוכל מפטירות "ביי, ילדתי" והבלוג מת, ועלייך אפשר לסמוך שתצלמי מספיק תמונות של תינוקות עם פצפוצי שוקולד.
פוסט מצחיק ומגרה וחמוד :)

מוריה אמר/ה...

מזלללל טובבבב! הוא חמוד חמוד חמוד! איזה כיף! ואת כן וונדר וומן! כל אמא היא וונדר וומן :)

לינדוש - כי עוגות זה לא רק טעם אמר/ה...

עזבי עוגה ..עזבי שוקולד .
יש לנו את המתוק ביותר והוא יותן הקטן נסיך .

תֹם זמיר אמר/ה...

הוא מהמם, העוגה מהממת, השילוב ביניהם מעולה! כיף שאת מצליחה לאפות ולכתוב גם עכשיו. הוא מתוק אמיתי.

אנונימי אמר/ה...

איזה כיף, פוסט חדש! ותינוק עם פצפוצי שוקולד! ועם פיצה! ועם נקודות! ועם האצ'ימאקי!!! וגם חמאת בוטנים, כמובן! את נהדרת.

יהלה אמר/ה...

ווהו, העוגה יצאה לי מעולה! מאד חמאת בוטנימית, קיוויתי שכך יהיה :)

yhy אמר/ה...

שאלה מציקה, אפשר להשמיט את החמאת בוטנים? :)

The Cookie Fairy אמר/ה...

את גאון! חייבת לנסות את זה
ויונתן קייק בובון אמיתי

Mor אמר/ה...

תודה רבה רבה רבה לכולם!

yhy, המממ זו עוגת חמאת בוטנים, לא יודעת אם הייתי מוותרת עליה :-) אבל טכנית, כן, אפשר לוותר עליה ולקבל עוגה בחושה "רגילה" (אפשר גם להוסיף קצת וניל).

הוסף רשומת תגובה