> טראפלס גבינה ווניל | Morcake

23 במאי 2019

טראפלס גבינה ווניל

תמיד חשבתי שאני לא בן אדם של אקסטרים. ממש לא.


בנג'י? לא בשבילי.

צניחה חופשית? לא, תודה.

גלגל ענק בלונה פארק? טוב, בסדר, לפחות זה לא רכבת הרים.


אבל אתמול גיליתי שאולי אני דווקא כן.


אתמול.. אתמול הכנתי טראפלס גבינה בציפוי שוקולד --


ובינינו, להכין משהו גבינתי זה כבר אקסטרים מבחינתי.


אבל כאילו זה לא מספיק, הכנתי את הטראפלס האלה (וגם ניסיתי לצלם אותם)...

עם תינוק בבית.


זה היה.. מאתגר.


"מאתגר" זו מילה יפה ל"מעייף".

"מעייף" זו מילה יפה ל"מתיש".


"מתיש" זו מילה יפה ל"אבל עידו, למה אתה לא מצליח לישון יותר מחמש דקות רצוף? אמא צריכה לעשות דברים! אבל אוף, אתה כזה קטן ומסכן, כואב לי שאתה מתעורר כל הזמן, חמוד ויפה שלי! אוף, אתה עושה לי דווקא? למה אתה לא ישן?! אוף, סליחה, אני יודעת שאתה לא עושה לי דווקא, קטן ומסכן וחמוד ויפה!"


כאילו, מי צריך רכבת הרים בלונה פארק כשהחיים שלי הם רכבת הרים נפשית ורגשית?


בכל אופן, לא קל. לא קל בכלל.

בתמונה: לא קניידלעך

אבל אני חיה על הקצה, אז ניסיתי...


והצלחתי.


איכשהו. בערך. מזל שהייתי צריכה לגלגל רק עשרים טראפלס.


אבל אם אני יכולה --

עם תינוק שלא רוצה לישון אבל כן רוצה להתגלגל בכל הבית ולהשתחל מתחת למזנון (ואז להיתקע שם ולבכות) ובמקביל להוציא שיניים, ואפילו לא התחלתי לדבר על זה שהוא צריך החלפת חיתול בערך כל שבע דקות (הלוואי שהייתי צוחקת) (האגיס, אולי פשוט תתנו לי מספר חשבון בנק כדי שאעביר לכם ישירות את כל הכסף שיש לי?)

-- אז למען השם, גם אתם יכולים.


אלא אם יש לכם תאומים.


אתם לא צריכים לעשות שום דבר, לכם מגיע שישרתו אתכם ויעשו בשבילכם הכל מעכשיו ועד עולם, ואתם גיבורי על ואני מעריצה אתכם.


בקיצור.


הכנתי את כדורי הגבינה אתמול בבוקר, והיות שאני לא מאמינה בגבינה, ניגשתי לאסף עם התערובת בקערה וביקשתי ממנו לטעום, כדי לוודא שזה בכלל אכיל. הוא טעם, חשב לרגע, ואמר שהוא לא בטוח שזה מספיק מתוק. ואז הוא חשב שוב ואמר ש"את יודעת מה, אולי זה כן. לא יודע".


תודה, אסף. עזרת.


בהמשך היום, כשרציתי לצפות את הטראפלס, נזכרתי בהערת הלא-מספיק-מתוק שלו, ובגחמה של רגע, החלטתי להשתמש בשוקולד חלב במקום שוקולד מריר בציפוי.


כשאסף חזר הביתה בערב, הוא מיד ניגש למקפיא, הוציא לו כדור אחד, וטעם.


סבלנית ורגועה מתמיד, חיכיתי ארבע שניות לפני שצעקתי "נו???? איך זה?". הוא השתהה רגע, הייתי בטוחה שהוא שוקל איך לבשר לי את הבשורה המרה שסתם בזבזתי את הזמן שלי על משהו דוחה ומגעיל.


ואז, פתאום, חיוך. "גלידוניות גבינה, בעצם, זה מה שהכנת פה. אהבתי". הוא אהב! התרגשויות!


התרגשויות, איי טל יו!


אז הכנה של משהו טעים - יש.


לצלם את זה? המממ כן, זה כבר סיפור אחר לגמרי. הייתי מספרת לכם את הסיפור הזה, אבל יש לי פה תינוק קטן שצורח וצורח וצורח.


היי, בעצם זה גם הסיפור:  ניסיתי לצלם, אבל היה לי תינוק קטן שצרח וצרח וצרח.


אוי, יש לו מזל שהוא חמוד.

***
טראפלס גבינה ווניל
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, עם שינויים קלים.

כמות: כ-20 כדורים קטנים

מצרכים:
125 ג' (1/2 שרוול) ביסקוויטים
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
225 ג' (1 גביע) גבינת שמנת נפוליאון של השף הלבן
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
150 ג' שוקולד חלב, קצוץ גס
1-2 כפיות שמן קנולה (או שמן נייטרלי אחר)
סוכריות/ברס/פירורי ביסקוויטים, לציפוי (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מניחים ביסקוויטים וסוכר במעבד מזון. מעבדים לפירורים.
2. מניחים גבינה ווניל בקערה בינונית. מערבבים היטב עם מטרפה, עד שהגבינה הופכת קרמית.
3. מודדים חצי כוס מפירורי הביסקוויטים והסוכר ומוסיפים לתערובת. מערבבים היטב (רצוי לעבור ללקקן בשלב הזה), עד לקבלת תערובת אחידה.
4. לוקחים כפיות מהתערובת (הכי קל ונוח להשתמש בכף גלידה קפיצית, אבל אפשר גם להשתמש בכפית רגילה) ומגלגלים לכדורים קטנים. מניחים על מגש ומעבירים למקפיא למשך חצי שעה לפחות.
5. כאשר הכדורים קרים מאד, ממיסים שוקולד חלב במיקרוגל או על בן מארי.
6. מערבבים שמן לתוך השוקולד המומס.
7. מצפים כל כדור גבינה בשוקולד המומס. אם רוצים, מפזרים סוכריות/ברס/פירורי ביסקוויטים מלמעלה, לפני שהשוקולד מתקשה.
8. מעבירים את הטראפלס המצופים למקפיא, לטובת התייצבות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני השתמשתי בנפוליאון 16% שומן, אבל אפשר, כמובן, להשתמש ב-25%.
  • סביר להניח שיישארו לכם פירורי ביסקוויטים, כי מהכמות הזו יוצאת יותר מחצי כוס. אפשר להשתמש בחצי כמות (כלומר רבע שרוול, או כשישים גרם), אבל עם הכמויות האלה בטוח לא יחסר.
  • אם רוצים כדורים מעט יותר מתוקים, אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של סוכר.
  • אפשר להמיר את שוקולד החלב בשוקולד מריר.
  • אין לכם כח לערבב ביד? השתמשו במיקסר!
  • אם כדורי הגבינה מתרככים יותר מדי במהלך הציפוי בשוקולד, החזירו לפריזר לכמה דקות, וכשהם מתייצבים שוב, חזרו לצפות אותם בשוקולד.
  • במהלך ההכנה אמנם רצוי להעביר את הטראפלס למקפיא, אבל אפשר לשמור אותם ולאכול ישירות מהמקרר, או להוציא מהמקפיא כמה דקות לפני שרוצים לאכול אותם, אחרת הם עלולים להיות מעט קרחיים.
  • כפי שניתן לראות בתמונות, אני קישטתי את הטראפלס בכוכבי זהב. אני לא ממש ממליצה על זה, כי - כפי שגם אפשר לראות בתמונות - הם נוזלים קצת אחרי כמה שעות וזה לא אסתטי במיוחד. oh well.
  • אפשר, כמובן, להכפיל כמויות, כי ממתי עשרים יחידות של משהו זה מספיק?


פוסט זה נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם השף הלבן, ואיזה מזל שיש מי שדואג - שנה אחר שנה - שאתמודד עם פוביית הגבינות שלי, נכון?


צחוק צחוק, מסתבר ששני ילדים זה לא יותר קל מילד אחד. מי ידע?

1 תגובות:

נטלי אמר/ה...

יואו זה נראה כל כך טעים! אשכרה גלידוניות גבינה!

הוסף רשומת תגובה