> מאי 2019 | Morcake

29 במאי 2019

שושני שמרים במילוי גבינה ושוקולד

אני לא לגמרי בטוחה מה לא בסדר איתי.


תפסיקו לצעוק, אני לא שואלת או מבקשת הצעות מהקהל!

התכוונתי למשהו ספציפ--
היה פאנץ' שהלכתי לקראת--

אוף, הרסתם הכל.


אני אשב פה בשקט ואחכה שתסיימו, חכמולוגים.

...
...
...

סיימתם?

יופי.


בקיצור, מה שרציתי לומר זה שאני לא לגמרי בטוחה מה לא בסדר איתי -- עד שאני מוצאת את הזמן להכין עוגת שמרים...

אני הולכת וממלאת אותה בגבינה. גבינה ושוקולד, אמנם, אבל עדיין גבינה.


במקום להכין עוגת שמרים נורמלית, שאני אוכל לאכול את כולה בעצמי -- נניח עם קינמון, או חמאת בוטנים, או רק-שוקולד-בלי-גבינה, או חמאת בוטנים ושוקולד... הממממ בא לי עוגת שמרים עם חמאת בוטנים ושוקול--

רגע, איפה הייתי?

אה כן, במקום להכין משהו כזה -- אוווו עוגת שמרים עם שוקולד לבן וקפה! -- הכנתי עוגת שמרים עם גבינה.

למה? פה אנחנו חוזרים לעניין הזה של "מה לא בסדר איתי".


סתם, האמת היא שעוד דקה וחצי שבועות, ובעבודה של אסף חגגו עם ארוחה גבינתית-חלבית (אם כי הצלחתי להשחיל פנימה גם שני קינוחים לא גבינתיים, לצד השניים הגבינתיים; השושנים האלה פה וכדורי הגבינה מהפוסט של שבוע שעבר), אז מה הייתי אמורה לעשות?

להכין עוגת שמרים לא גבינתית, לשמור אותה לעצמי ולהגיד לעבודה של אסף שילכו לחפש?

רגע, שיט. כן. זה בדיוק מה שהייתי אמורה לעשות.


אבל לא, אני אני, אז הכנתי בצק שמרים, מילאתי אותו בגבינה וטראפלס שוקולד, אפיתי ושלחתי לעבודה של אסף. בלי לטעום פירור, כי גבינה. וכי חבל היה להרוס את המאפה השלם. אבל בעיקר "כי גבינה".

והמתנתי בסבלנות (כן, ממש) שאסף ידווח לי מהשטח. איך יצא, איך יצא, איך יצא? זה דוחה? טוב, ברור, יש שם גבינה, אבל אנשים שהם לא אני.. מה דעתם בנושא? זה מגעיל? זה אכיל? זה יבש? זה לא אפוי? רגע, השמנתי?


"מעולה לדעתי."

אסף אמר שמעולה לדעתו, ואני התמלאתי אושר (התמלאתי? רגע, אני קוראת לעצמי שמנה?).

ואז עידו בכה - גם כשהכתבתי עם אסף, גם עכשיו, גם כל הזמן, ילדים זה שמחה! - ואני נאלצתי לעצור הכל וללכת אליו.

אז ביי.


אבל שניה, איפה אנחנו עומדים בכל עניין ההשמנה שלי? כן או לא?

***
שושני שמרים במילוי גבינה ושוקולד
מקור המתכון: הבצק והרעיון הכללי מבוסס על שושני השמרים עם קרם שקדים ושוקולד שהכנתי פעם.

כמות: כ-16 שושנים, במקרה הזה אני חילקתי לשני מאפים גדולים, כל אחד מורכב משמונה יחידות.

מצרכים:
לטראפלס
200 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
1/4 כפית מלח
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת להקצפה 38% של השף הלבן

לבצק
125 מ"ל (1/2 כוס) חלב חמים/מים חמימים (אני השתמשתי בחלב אגוזי לוז)
75 ג' (6 כפות) סוכר לבן
6 ג' (2 כפיות) שמרים יבשים
50 ג' חמאת תנובה, רכה 
1 ביצה גדולה
350 ג' (1/2 2 כוסות) קמח לבן
1/4 כפית מלח

למלית
500 ג' (1 קופסא) מלית למאפים של השף הלבן
1 ביצה גדולה
75 ג' (6 כפות) סוכר לבן
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
35 ג' (1/4 כוס) קמח לבן

אבקת סוכר, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מתחילים בטראפלס: ממיסים שוקולד מריר ומלח בבן מארי או במיקרוגל.
2. במקביל, מניחים שמנת מתוקה בסיר קטן ומביאים לסף רתיחה.
3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד. ממתינים דקה-שתיים ומערבבים לתערובת אחידה וחלקה.
4. מעבירים את תערובת הטראפלס לתבנית או קופסא קטנה ומקפיאים למשך שעה-שעתיים לפחות, עד שהטראפלס מתייצבים לגמרי (אפשר אפילו להכין כמה ימים מראש).
5. להכנת הבצק: מערבבים חלב או מים, סוכר ושמרים בקערה קטנה. מניחים בצד למספר דקות, עד לתסיסה.
6. כאשר תערובת השמרים תוססת מעט, מעבירים לקערת המיקסר. מוסיפים חמאה, ביצה, קמח ומלח. מחברים וו לישה ומפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה למשך כשתי דקות, עד שהבצק מתאחד כמעט לגמרי.
7. עוצרים את פעילות המיקסר, מנקים דפנות בעזרת קלף או לקקן, ומפעילים שוב על מהירות בינונית-גבוהה, למשך כשמונה-עשר דקות נוספות, עד לקבלת בצק אחיד וחלק, אולי מעט דביק.
8. מעבירים את הבצק לקערה גדולה, משומנת קלות. מכסים במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים שעה-שעתיים בטמפרטורת החדר, או לילה/כשמונה שעות במקרר.
9. להכנת המלית: מניחים מלית למאפים, ביצה, סוכר, וניל וקמח בקערה בינונית. מערבבים לתערובת אחידה וחלקה. שומרים במקרר עד לשימוש.
10. להרכבת המאפים: מחלקים את הבצק לשני חלקים. מניחים את החצי הראשון על משטח מקומח קלות ומרדדים למלבן של כ-30X45 ס"מ (לא חייבים לדייק, העיקר שהבצק ירודד דק למדי).
11. מורחים חצי מהמלית על הבצק בשכבה אחידה (אפשר להיעזר בלקקן או פלטה מדורגת).
12. חותכים את הטראפלס לקוביות קטנות מאד ומפזרים בערך חצי מהן על פני המלית.
13. מגלגלים את הבצק לרולדה הדוקה. חותכים לשמונה חלקים שווי גודל.
14. חוזרים על הפעולה עם החצי השני של הבצק.
15. מניחים חצי מהמאפים בתבנית אחת - אם רוצים, אפשר לתחום ברינג או תבנית בקוטר של 20-22 ס"מ - ואת השאר בתבנית שניה. מכסים בניילון נצמד.
16. מתפיחים התפחה שניה של כעשרים-שלושים דקות ובמקביל מחממים תנור ל-180 מעלות.
17. מכניסים את שתי התבניות לתנור למשך 45-50 דקות (רצוי להפוך בין התבניות לאחר כרבע שעה-עשרים דקות), או עד שהמאפים מזהיבים.
18. אם רוצים, זורים מעט אבקת סוכר על פני המאפים המוכנים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אפשר גם בהתפחה השניה ללכת על התפחה איטית במקרר (כפי שאני עשיתי): מניחים את המאפים המעוצבים במקרר למשך הלילה, או שמונה שעות. לפני האפיה, מוציאים את התבניות החוצה לחצי שעה-שעה, על מנת שהמאפים יגיעו לטמפרטורת החדר, ורק אז אופים (בזמן הזה אפשר לחמם את התנור).
  • אם רוצים, אפשר להשתמש ברינג גדול יותר, לצופף מעט יותר את המאפים, וכך לאפות את כולם כמאפה אחד, במקום שניים.
  • לחילופין, אפשר גם לאפות אותם פריסטייל לגמרי, פשוט לרווח ביניהם בתבנית ולאפות כמו עוגיות, כמאפים בודדים, ולא כעוגת מאפים.
  • ייתכן שתישאר לכם מעט מלית, כפי שקרה לי - אל תתעקשו להשתמש בכל המלית אם אתם רואים שהמאפים שלכם הולכים להתפרק במהלך הגלגול עקב יותר מדי מלית. מצד שני, אל תתקמצנו על המלית ;-)
  • אני פיזרתי אבקת סוכר על אחד המאפים שלי, אבל אפשר גם להכין סירופ סוכר מכמות שווה של סוכר ומים וליצוק על המאפים בתום האפיה.


פוסט זה נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם השף הלבן, ואני שמחה על זה שהם התעקשו שהמתכון יהיה גבינתי, ככה לא אכלתי ממנו. כמו כן, פוסט זה נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם השף הלבן, ואני כועסת על זה שהם התעקשו שהמתכון יהיה גבינתי, ככה לא אכלתי ממנו.

23 במאי 2019

טראפלס גבינה ווניל

תמיד חשבתי שאני לא בן אדם של אקסטרים. ממש לא.


בנג'י? לא בשבילי.

צניחה חופשית? לא, תודה.

גלגל ענק בלונה פארק? טוב, בסדר, לפחות זה לא רכבת הרים.


אבל אתמול גיליתי שאולי אני דווקא כן.


אתמול.. אתמול הכנתי טראפלס גבינה בציפוי שוקולד --


ובינינו, להכין משהו גבינתי זה כבר אקסטרים מבחינתי.


אבל כאילו זה לא מספיק, הכנתי את הטראפלס האלה (וגם ניסיתי לצלם אותם)...

עם תינוק בבית.


זה היה.. מאתגר.


"מאתגר" זו מילה יפה ל"מעייף".

"מעייף" זו מילה יפה ל"מתיש".


"מתיש" זו מילה יפה ל"אבל עידו, למה אתה לא מצליח לישון יותר מחמש דקות רצוף? אמא צריכה לעשות דברים! אבל אוף, אתה כזה קטן ומסכן, כואב לי שאתה מתעורר כל הזמן, חמוד ויפה שלי! אוף, אתה עושה לי דווקא? למה אתה לא ישן?! אוף, סליחה, אני יודעת שאתה לא עושה לי דווקא, קטן ומסכן וחמוד ויפה!"


כאילו, מי צריך רכבת הרים בלונה פארק כשהחיים שלי הם רכבת הרים נפשית ורגשית?


בכל אופן, לא קל. לא קל בכלל.

בתמונה: לא קניידלעך

אבל אני חיה על הקצה, אז ניסיתי...


והצלחתי.


איכשהו. בערך. מזל שהייתי צריכה לגלגל רק עשרים טראפלס.


אבל אם אני יכולה --

עם תינוק שלא רוצה לישון אבל כן רוצה להתגלגל בכל הבית ולהשתחל מתחת למזנון (ואז להיתקע שם ולבכות) ובמקביל להוציא שיניים, ואפילו לא התחלתי לדבר על זה שהוא צריך החלפת חיתול בערך כל שבע דקות (הלוואי שהייתי צוחקת) (האגיס, אולי פשוט תתנו לי מספר חשבון בנק כדי שאעביר לכם ישירות את כל הכסף שיש לי?)

-- אז למען השם, גם אתם יכולים.


אלא אם יש לכם תאומים.


אתם לא צריכים לעשות שום דבר, לכם מגיע שישרתו אתכם ויעשו בשבילכם הכל מעכשיו ועד עולם, ואתם גיבורי על ואני מעריצה אתכם.


בקיצור.


הכנתי את כדורי הגבינה אתמול בבוקר, והיות שאני לא מאמינה בגבינה, ניגשתי לאסף עם התערובת בקערה וביקשתי ממנו לטעום, כדי לוודא שזה בכלל אכיל. הוא טעם, חשב לרגע, ואמר שהוא לא בטוח שזה מספיק מתוק. ואז הוא חשב שוב ואמר ש"את יודעת מה, אולי זה כן. לא יודע".


תודה, אסף. עזרת.


בהמשך היום, כשרציתי לצפות את הטראפלס, נזכרתי בהערת הלא-מספיק-מתוק שלו, ובגחמה של רגע, החלטתי להשתמש בשוקולד חלב במקום שוקולד מריר בציפוי.


כשאסף חזר הביתה בערב, הוא מיד ניגש למקפיא, הוציא לו כדור אחד, וטעם.


סבלנית ורגועה מתמיד, חיכיתי ארבע שניות לפני שצעקתי "נו???? איך זה?". הוא השתהה רגע, הייתי בטוחה שהוא שוקל איך לבשר לי את הבשורה המרה שסתם בזבזתי את הזמן שלי על משהו דוחה ומגעיל.


ואז, פתאום, חיוך. "גלידוניות גבינה, בעצם, זה מה שהכנת פה. אהבתי". הוא אהב! התרגשויות!


התרגשויות, איי טל יו!


אז הכנה של משהו טעים - יש.


לצלם את זה? המממ כן, זה כבר סיפור אחר לגמרי. הייתי מספרת לכם את הסיפור הזה, אבל יש לי פה תינוק קטן שצורח וצורח וצורח.


היי, בעצם זה גם הסיפור:  ניסיתי לצלם, אבל היה לי תינוק קטן שצרח וצרח וצרח.


אוי, יש לו מזל שהוא חמוד.

***
טראפלס גבינה ווניל
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, עם שינויים קלים.

כמות: כ-20 כדורים קטנים

מצרכים:
125 ג' (1/2 שרוול) ביסקוויטים
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
225 ג' (1 גביע) גבינת שמנת נפוליאון של השף הלבן
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
150 ג' שוקולד חלב, קצוץ גס
1-2 כפיות שמן קנולה (או שמן נייטרלי אחר)
סוכריות/ברס/פירורי ביסקוויטים, לציפוי (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מניחים ביסקוויטים וסוכר במעבד מזון. מעבדים לפירורים.
2. מניחים גבינה ווניל בקערה בינונית. מערבבים היטב עם מטרפה, עד שהגבינה הופכת קרמית.
3. מודדים חצי כוס מפירורי הביסקוויטים והסוכר ומוסיפים לתערובת. מערבבים היטב (רצוי לעבור ללקקן בשלב הזה), עד לקבלת תערובת אחידה.
4. לוקחים כפיות מהתערובת (הכי קל ונוח להשתמש בכף גלידה קפיצית, אבל אפשר גם להשתמש בכפית רגילה) ומגלגלים לכדורים קטנים. מניחים על מגש ומעבירים למקפיא למשך חצי שעה לפחות.
5. כאשר הכדורים קרים מאד, ממיסים שוקולד חלב במיקרוגל או על בן מארי.
6. מערבבים שמן לתוך השוקולד המומס.
7. מצפים כל כדור גבינה בשוקולד המומס. אם רוצים, מפזרים סוכריות/ברס/פירורי ביסקוויטים מלמעלה, לפני שהשוקולד מתקשה.
8. מעבירים את הטראפלס המצופים למקפיא, לטובת התייצבות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני השתמשתי בנפוליאון 16% שומן, אבל אפשר, כמובן, להשתמש ב-25%.
  • סביר להניח שיישארו לכם פירורי ביסקוויטים, כי מהכמות הזו יוצאת יותר מחצי כוס. אפשר להשתמש בחצי כמות (כלומר רבע שרוול, או כשישים גרם), אבל עם הכמויות האלה בטוח לא יחסר.
  • אם רוצים כדורים מעט יותר מתוקים, אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של סוכר.
  • אפשר להמיר את שוקולד החלב בשוקולד מריר.
  • אין לכם כח לערבב ביד? השתמשו במיקסר!
  • אם כדורי הגבינה מתרככים יותר מדי במהלך הציפוי בשוקולד, החזירו לפריזר לכמה דקות, וכשהם מתייצבים שוב, חזרו לצפות אותם בשוקולד.
  • במהלך ההכנה אמנם רצוי להעביר את הטראפלס למקפיא, אבל אפשר לשמור אותם ולאכול ישירות מהמקרר, או להוציא מהמקפיא כמה דקות לפני שרוצים לאכול אותם, אחרת הם עלולים להיות מעט קרחיים.
  • כפי שניתן לראות בתמונות, אני קישטתי את הטראפלס בכוכבי זהב. אני לא ממש ממליצה על זה, כי - כפי שגם אפשר לראות בתמונות - הם נוזלים קצת אחרי כמה שעות וזה לא אסתטי במיוחד. oh well.
  • אפשר, כמובן, להכפיל כמויות, כי ממתי עשרים יחידות של משהו זה מספיק?


פוסט זה נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם השף הלבן, ואיזה מזל שיש מי שדואג - שנה אחר שנה - שאתמודד עם פוביית הגבינות שלי, נכון?


צחוק צחוק, מסתבר ששני ילדים זה לא יותר קל מילד אחד. מי ידע?