> קינוח תש"ע: תותים-שוקולד-עוגיות | Morcake

15 בינואר 2019

קינוח תש"ע: תותים-שוקולד-עוגיות

שאלה: אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שם כדי לשמוע אותו, האם הוא עדיין עושה רעש?


שאלה פילוסופית ועמוקה לא פחות: אם בלוג מפרסם פחות מעשרים פוסטים בשנה, האם עדיין יש לו את הזכות לחגוג יום הולדת?


ולעניין אחר ולא קשור בכלל --

היי ויום הולדת תשע שמח למורקייק!


זו היתה, חד משמעית, השנה הדלה ביותר בבלוג מאז שפתחתי אותו, אי שם בתחילת שנת 2010. הסיבות, הנימוקים והתירוצים רבים מהם, אבל בשורה התחתונה: לא היה לי זמן. רגע, לא, זה לא זה.. לא היה לי כח. המממ לא. מוטיבציה? לא היתה לי מוטיבציה?

טוב, אני לא בדיוק יודעת, אולי אין תשובה אחת.


לפני שנה וחצי (ויומיים :-) ), כשיונתן נולד, קצת חששתי מה יהיה איתי ועם הבלוג. האם יהיה לי זמן וכח ומוטיבציה להמשיך להכין דברים ולצלם ולכתוב? האם ברגע שאהפוך לאמא, אשאר רק מור ואזנח לחלוטין את מורקייק?

אז לא. לא, לשמחתי זה לא קרה. גם במהלך חופשת הלידה, המשכתי להכין והכרחתי את עצמי גם לצלם, אפילו שאני די שונאת את זה ומאד גרועה בזה. השתדלתי לכתוב ולפרסם, אולי לא בתדירות בה עשיתי את זה פעם, אבל מספיק כדי שאתם לא תשכחו ואני לא אשכח שיש לי בלוג והוא חי וקיים ובועט.


מה שלא השכלתי להבין לפני שנה וחצי ויומיים, זה שבמובנים מסוימים, חופשת הלידה היא החלק הקל (חוץ מהחלק של להפנים שאני אחראית לחיים של בן אדם קטן וחמוד, לא לישון, להתמודד עם בכי וצרחות וכל כך. הרבה. חיתולים. ועוד כל מיני הפתעות. בקיצור, חוץ מהחלק של להיות אמא..). בחופשת הלידה עוד היה לי זמן (וכח ומוטיבציה).

הבעיה התחילה אחר כך.


הכל קרה בבת אחת:

ב-1 באפריל חזרתי לעבודה. עשרה ימים אחר כך, אסף ואני עברנו דירה. איפשהו בין לבין, יונתן התחיל משפחתון ובערך ארבע דקות אחרי זה, הוא נהיה חולה בפעם הראשונה ועלה לו החום בפעם הראשונה ואני הרגשתי שהכל נהיה קשה מדי... ממש לא בפעם הראשונה. אבל לאט לאט, הבלוג נדחק הצדה. ועוד יותר הצדה. ואז ממש הצדה.

לא היה לי כח להכין דברים, ואם כבר אפיתי משהו, אלה היו הבראוניז הקבועים שלי או עוגת הווניל שמופיעה בבלוג כבר מאתיים שנה. לא היה לי זמן או אנרגיה להשקיע בלנסות משהו חדש, בטח לא כשהייתי צריכה להכין משהו לאירוע מסוים - אם אני צריכה עוגה או עוגיות למטרה ספציפית, אני לא באמת יכולה להרשות לעצמי לערוך נסיונות, אני צריכה ללכת על משהו בטוח. אם כבר יש לי שעה פנויה בה יונתן ישן או שאסף איתו, אני לא יכולה לשחק. צריך מתכון באנקר.


כשכבר ניסיתי דברים חדשים, כמובן שלא היה זמן לצלם, כי סיימתי את ההכנה בדיוק כשהשמש ירדה, ומחר בבוקר צריך לקום מוקדם לגן ולעבודה, אז אי אפשר לצלם גם אז, ו.. טוב, אני אכין את המתכון הזה שוב מתישהו. מתי? לא יודעת. מתישהו. נראה.

ונגיד, נגיד שהכוכבים כבר הסתדרו בשמיים בצורה שאפשרה לי להכין משהו חדש ולצלם אותו... לכתוב פוסט חדש? כן, זה קצת מאתגר כשאני מוצאת את עצמי ישנה על הספה בשמונה וחצי-תשע בערב.

(אחר כך אל תתפלאו שלקח לי עשרה חודשים לכתוב על הנסיעה שלנו לרומא)


אה כן, והיה עוד איזה עניין קטן:

בשלב מסוים אסף ואני החלטנו שילד אחד זה לא מספיק מאתגר. זה לחלשים. זאת אומרת, למה להתמודד עם בכי וצרות ומחלות של תינוק אחד, אם אפשר לעשות את זה עם שניים?


בחג שבועות האחרון גילינו - בשלב מאד מוקדם, קצת במקרה, האמת, אבל זה לא העניין - שלבית המשוגעים שלנו הולך להצטרף עוד שובב, מה שאומר, אם תעשו חישוב מהיר, שמתישהו בשבועיים-שלושה הקרובים הליצן הקטן שלנו, בן השנה וחצי ויומיים, הולך להפוך לאח גדול.

אז כן, זו היתה שנה קצת מאתגרת לתחזק בה בלוג.


ובכל זאת, עדיין לא ויתרתי - בטח לא כשיש עוד חופשת לידה באופק! - ואפילו שפחות מעשרים פוסטים בשנה זו לא בדיוק סיבה למסיבה, החלטתי להתעלם מזה ולהרים לעצמי:

אז בלוגולדת שמח, מורקייק! מאחלת לך ולעצמי שהשנה הבאה תהיה מעט יותר פרודוקטיבית מהשנה הקודמת.


ותראה, בלוג, אפילו הכנתי לנו קינוח במיוחד לכבוד החגיגות: קינוח תש"ע, או קינוח תותים-שוקולד-עוגיות.

מה לגבי איחולים לשנה הקרובה?


המממממ נראה לי בעיקר שיהיה לכולנו בהצלחה......

***
קינוח תש"ע: תותים-שוקולד-עוגיות
מקור המתכון: העוגיות מבוססות על עוגיות הגפרורים המגניבות של Sprinkle Bakes. הקרם זהה לזה שמילאתי בו פעם רולדת ספרינקלז.

כמות: הבצק מספיק לכ-15 עוגיות בקוטר 8 ס"מ, אבל הקרם מספיק ל-12-14 קינוחים. מקסימום תנשנשו את העוגיה/ות הנוספות תוך כדי ההרכבה. זה לא רעיון כזה רע - אחת שיודעת ;-)

מצרכים:
לגנאש מוקצף
150 ג' שוקולד מריר
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

לעוגיות חמאה
200 ג' (1/2 1 כוסות פחות 1 כף) קמח לבן
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
1/4 כפית מלח
1/2 כפית תמצית וניל
100 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
1/2 ביצה גדולה (סליחה)

5-14 תותים (תלוי אם משתמשים בתותים שלמים או חותכים אותם)

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הגנאש: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.
2. במקביל מביאים 125 מ"ל (חצי כוס) שמנת מתוקה לסף רתיחה בסיר קטן.
3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד המריר, ממתינים כדקה ומערבבים לגנאש חלק.
4. מעבירים למקרר למשך ארבע שעות לפחות, או אפילו ללילה.
5. להכנת הבצק: מניחים קמח, סוכר, מלח ווניל במעבד מזון. מעבדים לתערובת אחידה.
6. מוסיפים קוביות חמאה ומעבדים עד לקבלת תערובת פירורית.
7. מוסיפים ביצה ומעבדים בפולסים של 5-10 שניות, עד לקבלת גושי בצק בינוניים.
8. מעבירים את גושי הבצק למשטח עבודה, מעבדים ידנית לדיסק שטוח יחסית, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך כחצי שעה.
9. בינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות ומרפדים תבנית גדולה (או שתיים) בנייר אפיה.
10. מוציאים את הבצק הקר מהמקרר, מניחים בין שני ניירות אפיה ומרדדים. קורצים עיגולים בקוטר של כ-8 ס"מ ומעבירים לתבנית.
11. אופים 10-12 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות קלות. מצננים מספר דקות בתבנית ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא.
12. כאשר העוגיות קרות למגע, מסיימים את הגנאש המוקצף: מעבירים את הגנאש הקר ושאר השמנת (125 מ"ל/חצי כוס) לקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב לקרם יציב.
13. מעבירים את הקרם לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן (אני השתמשתי בצנתר חלק בקוטר 11 מ"מ) ומזלפים מעל העוגיות.
14. מקשטים בתותים שלמים/חתוכים/שילוב של השניים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם תניחו תות שלם על כל עוגיה, מן הסתם תזדקקו לארבעה עשר (או ככמות העוגיות שלכם). אם תחליטו לפרוס לפרוסות או לחתוך לקוביות, תוכלו להשתמש בשליש-חצי תות לכל עוגיה וכך תזדקקו לפחות תותים.
  • סליחה על העניין הזה של "חצי ביצה גדולה", אני מבינה שזה מעצבן. אם אין לכם כח לחצות ביצה (ולתהות מה לעשות עם השאריות), תמיד תוכלו להכין כמות כפולה של הבצק ולנשנש "סתם" עוגיות חמאה מהשאריות (או להכפיל כמויות של הכל ולקבל הרבה יותר קינוחים..). או שתקפיאו חצי מהבצק ותשמרו לשימוש עתידי.


תגידו לי את האמת: שני ילדים זה יותר קל מילד אחד, נכון? אגב, כשאני מבקשת את ה"אמת", זה הזמן לציין שאין לי בעיה גם עם שקרים, אם הם יגרמו לי להרגיש יותר טוב עם עצמי.

9 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מזל טוב!!
שיהיה בקלות ובשעה טובה!
ממשיכים לחכות לכל פוסט שלך...
עוגיות מקסימות!

מיכל אמר/ה...

בשעה טובה! איזה כיף לשמוע!
היתרון הגדול הוא שהם יעסיקו אחד את השני, יש זמנים שבהחלט יותר קל שניים מאחד.
עוד איזה שנה בערך כשהם יהיו מספיק גדולים לשחק יחד, תראי שהם מעסיקים אחד את השני ונהנים יחד ואת לא צריכה כל הזמן להפעיל אותם ולהיות התעסוקה שלהם בעצמך.
ובהמשך הם יהיו חברים טובים ויהיה להם כיף שיש להם אח בגיל שלהם.
תהנו! ולידה קלה וטובה!

אנונימי אמר/ה...

יהההההההההה!!!! מזל טוב!!! איזה גיבורים אתם וזה הכי מרגש! :)
הבת שלי קטנה מיונתן בשלושה חודשים ועכשיו אני מרגישה שאנחנו בפיגור :)

רבבה אמר/ה...

איזו התרגשות איזו התרגשות אעע מזל טוב!

סיסי אמר/ה...

מזל טוב והמון ברכות להתווספות אח/אחות קטן/ה ליונתן ולכם כהורים. מאוד מאוד מאוד מרגש.
יומולדת שמח לבלוג, מהנה, מרנין, טעים ומשובח.
כן פוסט חדש לא פוסט חדש, כן צילום לא צילום - ממשה לא משנה, תמיד משמח לקבל פוסטים שלך.
שיעבור בקלות ומזל טובה ללידה המתקרבת ולבלוג.

אנונימי אמר/ה...

תודי שעשית עוד אחד רק בשביל שיהיה לך זמן בחל"ד להעלות פוסטים ;)
מזל טוב ושעות שינה לרוב!

Noa Goldberg אמר/ה...

מזל טוב!!! בשעה הכי טובה!

noam אמר/ה...

וואי זה כזה פוסט חמוד ובגלל שאני יודעת שזה לא הולך להיות קל יותר אז אני מבטיחה לך שכולם יסלחו לך אם תזניחי את הבלוג לטובת שני קטנטנים. בהצלחה

Mor אמר/ה...

מיליוני תודות לכולכם!!

הוסף רשומת תגובה