> אפריל 2018 | Morcake

23 באפריל 2018

פנקייקים מושלמים וקלים ופשוטים

כבר שנים שאני מכינה לעצמי פנקייקים.


הם התחילו מזעזע - במקום פנקייקים, יצאו לי קרעים. סוג של מקושקשת פנקייק, אם תרצו. וזה אולי נשמע טוב בתיאוריה, אבל.. טוב, זה לא באמת כזה רע, תכלס.


אבל עדיין, אלה לא היו פנקייקים. לא הפנקייקים היפים האלה שתמיד ראיתי בתמונות של אחרים - ג'ינג'ים-זהובים כאלה, פלאפיים, כאלה שאת מתלבטת אם את רוצה לאכול אותם או להניח עליהם ראש ולנמנם.

ופתאום את מבינה שהפתרון הוא להניח עליהם ראש לדקה-שתיים. ואז לאכול אותם.

"תפסיקי להכין פנקייקים - בואי הנה לשעשע אותי תכף ומיד!"

בכל אופן.

באיזשהו שלב אסף נכנס לחיים שלי, והתחלתי להכין גם לו פנקייקים.


בהתחלה הוא עוד היה מנומס. פחד לומר לי את האמת. אפשר להבין אותו - כמעט נפרדתי ממנו פעם אחרי שהוא עשה לי ספוילר לפרק בסדרה, אין לדעת מה היה קורה אם הוא היה אומר לי ישר את האמת.

והאמת היתה - שהפנקייקים שלי לא היו משהו.


אני לא יודעת מה בדיוק גרם לזה, לדעתי שילוב של כל מיני דברים: בהתחלה ניסיתי להכין אותם בריאים יחסית, אז לקחתי כל מיני מתכונים ובלי למצמץ - או לפחות לנסות אותם פעם אחת בלי לשנות כלום - קרעתי אותם לגזרים והפכתי למשהו אחר לגמרי.

הם לא אהבו שעשיתי להם את זה.


חוץ מזה, הייתי חסרת סבלנות. התחלתי לטגן לפני שהמחבת התחממה, ואז כדי לזרז את העניינים הפעלתי אותה על חום גבוה מדי. בקיצור, כל מה שאסור לעשות. אלא אם אתם מעוניינים בפנקייקים שרופים מבחוץ ולא מספיק עשויים בפנים.

אני לא הייתי מעוניינת.


אבל בסוף, לאחר שנים של טעויות מטופשות, עצרתי לרגע. חשבתי. מצאתי מתכון אחד שנראה מספיק טוב (וקל ופשוט ומורכב מכל החומרים הכי בסיסיים במטבח, אפילו אפשר להשתמש בחלב ולא בבאטרמילק המטופש, או באחיו הישראלי, רוויון) -- והשקעתי בו.


הכנתי.

הכנתי שוב.


נתתי לבלילה לעמוד כמה דקות בצד כדי לחשוב על מה שהיא עשתה.

טיגנתי על חום נמוך, גג נמוך-בינוני.


בפעמים האחרונות אפילו עשיתי את מה שאני לא עושה אף פעם -- ניפיתי את הקמח, למען השם.

וזה עבד.


יצאו לי פנקייקים טובים. יפים. טעימים.

בפעמיים האחרונות הם יצאו פחות או יותר מושלמים - אני טוענת שזה שילוב של ניפוי הקמח והאנרגיות החיוביות בדירה החדשה שלנו (או.. כאילו.. אולי האנרגיות החיוביות של הכיריים החדשות בדירה החדשה שלנו).


אני אהבתי.

אסף אהב.

יונתן אהב.. את הגירסא הקטנה והבכל זאת טיפה יותר בריאה שהכנתי לו.

"אמא, איזה טעים הטלפון שלך, יאמי"

מה שמביא אותי לבשורה החגיגית השניה של הפוסט הזה.

(הראשונה היתה שסוף סוף למדתי להכין פנקייקים מושלמים)

"אני לא מצליח להחליט מה בא לי לקרוא קודם"

הבשורה השניה היא שרחלי המוכשרת להחריד בראה עוד אתר והוא עולה היום ואין לי שום ספק שהוא הולך להיות רב מכר או.. המקבילה האינטרנטית של רב מכר. ויראלי? שובר רשתות?


בכל אופן, האתר החדש של רחלי נקרא "צוציקים" והוא מכיל המון מתכונים מגניבים לילדים.


הסקופ הוא (אמרה בצניעות) שאם תחפשו טוב טוב (או שתלחצו על הלינק שתכף הולך להופיע פה), תוכלו למצוא גם טור מתכונים והגיגים (יש לקרוא: אכילת ראש) שלי. היום, נגיד, תוכלו לקרוא על המיני פנקייקים שאני מכינה ליונתן - כמו הפנקייקים שלנו, רק קצת יותר בריא והרבה יותר קטן.

בסך הכל - לא מפחיד, נכון?

טוב טוב, הסקופ האמיתי הוא שיש שם תמונה (!) שלי. ואני מאד לא מרוצה מהעניין. אז כשתלחצו על הלינק, בבקשה זכרו שאני רק תשעה חודשים אחרי לידה ושהמצלמה מוסיפה שנים עשר קילו. ודעו לכם שמאחורי החיוך של יונתן - שבדיוק התאושש מחום בזמן הצילום - עומדים אבא, סבתא וסבתא רבתא שעשו הכל כדי לגרום לו לחשוב שהוא נהנה מהסיטואציה ולשכוח שהוא מת לקפוץ לי מהידיים.


שמישהו ישיג לי את המועצה לשלום הילד בטלפון.


אם כן, לסיכום:


1. שנים של אימונים והתמדה הובילו אותי למסקנה שכדי להכין פנקייקים מושלמים, צריך דירה חדשה, כיריים חדשות ומטבח כפרי מהמם (רוצים תמונות? מעניין אתכם לראות? מזהירה אתכם, אתם עלולים להתאהב באי שלי ולרצות לעזוב את בן/בת הזוג שלכם עבורו).


2. אל תעשו לי ספוילרים אם אתם לא רוצים להכיר את הצד האפל שלי.


3. האתר החדש של רחלי הוא ה-מקום החדש שלכם למתכונים לילדים (ובכלל).

4. המצלמה מוסיפה עשרים ואחד קילו.


5. יונתן מהמם בצהוב. ובכל צבע אחר. אובייקטיבית.


6. אחרי הפוסט הזה, אנחנו הולכים להעמיד פנים שמעולם לא חשפתי בפניכם את שם המשפחה הכה גנרי שלי ואת הפרצוף העגלגל שלי שפשוט יושב לו שם, בתמונה, קבל עם ורשת, משמין מנחת. כלומר מפחד. כלומר מלחץ. רגע, על מה דיברתי?


7. טוב, שכחו מהכל. תחשבו רק על פנקייקים. פנקייקים פנקייקים פנקייקים.

***
פנקייקים מושלמים וקלים ופשוטים
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, עם שינויים מאד קלים.

כמות: כ-14-15 פנקייקים בגודל של 8-10 ס"מ, כלומר גודל בינוני.

מצרכים:
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
2 כפיות אבקת אפיה
קורט מלח
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
180 מ"ל (3/4 כוס) חלב/חלב סויה/חלב שקדים/...
1 ביצה גדולה
25 ג' חמאה מומסת
1 כפית תמצית וניל

שמן/חמאה לטיגון

אופן ההכנה:
1. מנפים קמח לקערה בינונית.
2. מוסיפים אבקת אפיה, מלח וסוכר. מערבבים היטב.
3. טורפים פנימה חלב, ביצה, חמאה ווניל. מערבבים עד לקבלת בלילה חלקה. מניחים בצד לחמש-עשר דקות.
4. מחממים מעט שמן או חמאה במחבת. מניחים כף-שתיים של התערובת (אני אוהבת להשתמש בכף גלידה קפיצית גדולה) במחבת ומטגנים על אש נמוכה-בינונית למשך דקה-שתיים, עד שמתחילות להיווצר בועות על פני הפנקייק. הופכים בזהירות לצד השני ומטגנים עוד כחצי דקה-דקה. מעבירים לצלחת.
5. ממשיכים לטגן באופן דומה את שאר הבלילה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • יש כל מיני אופציות "להבריא" קצת את המתכון, כנסו כנסו.
  • אפשר להוסיף כל מיני טעמים לפנקייקים - חצי כפית קינמון (אם בא לכם ללכת על פנקייקים ממש מתובלים, התפרעו גם עם ג'ינג'ר, ציפורן, אגוז מוסקט), חופן שוקולד צ'יפס, אולי אפילו כף-שתיים של אבקת קקאו. אווו אולי אוכמניות? בקיצור, זה הבסיס - אתם יכולים לקחת את זה רחוק.
  • לפנקייקים יש מתיקות, אבל יחסית עדינה. אפשר להשתמש בחצי מכמות הסוכר לקבלת פנקייקים ממש נייטרליים, או להוסיף עוד קצת סוכר לארוחת בוקר ממש מתוקה. אבל אני אוהבת אותם ככה. את תוספת המתיקות הם מקבלים מהממרחים והתוספות ליד (נוטלה/ממרח קליק/ממרח פסק זמן/כל ממרח שוקולדי בעצם לאסף, חמאת בוטנים-סירופ מייפל-פרוסות בננה בשבילי).
  • אם במקרה נשארו לכם שאריות (מה? איך?) (סתם, גם לנו תמיד נשאר), הפנקייקים נשמרים בכיף יום-יומיים במקרר ואפילו יותר מזה בפריזר.
  • אני, אגב, משתדלת לא לטגן יותר משני פנקייקים בבת אחת במחבת די גדולה, אבל אני אוהבת שיש לי מספיק מקום כדי להפוך את הפנקייקים שלי בקלות. יותר מזה והם מתחילים להתהפך לי אחד על השני (לפעמים זה קורה אפילו כשיש שם רק שניים). כן, זה אומר שההכנה לוקחת מעט יותר זמן, אבל אני יודעת שכמות ה"תאונות" שלי קטנה יותר. נסו וגלו איך הכי נוח לכם.
  • אה אה! וכמה קריטי זה לנפות את הקמח? לא יודעת. עשיתי את זה רק בפעמיים האחרונות, והפנקייקים יצאו הכי טוב שהם יצאו לי אי פעם. אז מעכשיו אני הולכת לנפות אותו תמיד.



מממ פנקייקים. מממ פנקייקים ולא שום דבר אחר בעולם. אוף, אני מזיעה מלחץ. המצלמה מוסיפה שני קילו זיעה, לא?

15 באפריל 2018

עוגת קונפטי

התלבטתי והתלבטתי והתלבטתי.

מצד אחד, מסורת זו מסורת, ואני מכינה עוגות וירטואליות לאחיינים שלי כבר שנים, בפרט לשיר, האחיינית הקטנה ביותר, כבר ארבע שנים.

שנה שעברה אפילו הכנתי פבלובה ארבע פעמים (אני עדיין לא יודעת איך אסף נשאר איתי אחרי השבוע ההוא) כדי שאוכל לחגוג לה יום הולדת בבלוג.

ועדיין באותו הצד, אפילו היה לי סו שף קטן וחמוד שהתעקש לעזור לי במטבח, רוצה לומר זחל לי בין הרגליים והתמגנט אלי עד שנתתי לו לשחק עם לקקן הקאפקייק (או בשמו האמיתי: לקקאפקייק) שלי.


מצד שני, העוגה לא יצאה בדיוק כמו שרציתי.


זאת אומרת, מבחינת הטעם - סבבה. מתוקה מאד, אבל זה הקטע של עוגות פאנפטי-קונפטי-איך-שלא-קוראים-לזה.

מבחינה ויזואלית - דמיינתי אותה קצת אחרת. קצת יותר אלגנטית, עד כמה שעוגה מפוצצת סוכריות יכולה לצאת אלגנטית.


אפילו שאלתי את כל שלושת עוקביי באינסטה אם לדעתם אני צריכה לפרסם את העוגה או להכין שוב, ואמנם הרוב קבע שכן (מזל ששלוש זה מספר אי זוגי, אחרת עוד היה יוצא לנו תיקו), אבל הרוב לא היה מוחץ. 55% אמרו שכן, שזה.. לא מספיק, אם אתם שואלים. במיוחד כשה-45% האחרים טענו שזה מזעזע ומביך.


זאת אומרת, ייתכן ששמתי להם מילים בפה, אבל הבנתם את העקרון.

בקיצור.


התלבטתי והתלבטתי והתלבטתי.


קיוויתי להכין את העוגה שוב.


אבל אז היה פסח וחזרתי לעבוד ולאסף היה יום הולדת ויונתן התחיל הסתגלות בגן ועברנו דירה ואני בטוחה שמרקורי היה בנסיגה מתישהו --

אז לא יצא.


הראש שלי ויתר.

הלב שלי בכה.

:-(


אתמול שיר המהממת-חכמה-יפהפיה-מצחיקה-בקיצור-מושלמת היתה בת חמש (אתם יודעים שכבר מותר לה ללעוס מסטיק? זה היה יום סופר מרגש!), ובערב התכתבתי עם גיסתי והתבאסתי על זה שלא הספקתי להכין לה עוגה.

שלחתי לה תמונה של מה שכן הכנתי.


ופתאום היא לא נראתה לי כזאת גרועה.

לא, לא כמו שדמיינתי.

לא, כנראה לא הכי יפה שהכנתי אי פעם.

לקקאפקייק!

אבל היא היתה צבעונית ושמחה וחגיגית.


והתגובה של אמא של שיר היתה "או אם ג'י היא היתה מתעלפת".


אז החלטתי שדי כבר עם ה"מצד אחד, מצד שני" המטופש שלי.


לשיר יש יום הולדת, ומגיעה לה שאחגוג לה עם עוגה, גם אם החגיגה - ובעיקר העוגה - וירטואלית.


אבל היה כבר ערב, ואסף ואני בדיוק ניצלנו את הרבע שעה שיונתן ישן את "שנת הלילה" שלו כדי ללכת לקנות פינת אוכל, וכשחזרנו אני התעלפתי לשנת הלילה שלי.


אז לא יצא.


אבל היום יום חדש, והיום אני מלאת כוחות (ממש. הלב שלי צוחק ובוכה בו זמנית), אז הנה עוגת הקונפטי של שיר.


לא הכי יפה, אבל מספיק יפה.


העוגה, לא שיר.

שיר לחלוטין הכי יפה.


***
עוגת קונפטי
מקור המתכון: העוגה מבוססת על המתכון של Sally's Baking Addiction. הקרם לא :-)

כמות: עוגה דו שכבתית בקוטר 20 ס"מ.

מצרכים:
לעוגה
100 ג' חמאה
175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן
35 ג' (1/4 כוס) קורנפלור
1/2 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
125 ג' (1/2 כוס + 2 כפות) סוכר לבן
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
1 ביצה גדולה
240 מ"ל (1 כוס) חלב (גילוי נאות: אני השתמשתי בחלב סויה וניל)
2 כפיות מחית וניל/1 כף תמצית וניל
1/2 כוס סוכריות צבעוניות

לקרם שוקולד לבן
200 ג' שוקולד לבן, קצוץ גס
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

עוד מלא ספרינקלז!

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקרם: ממיסים שוקולד לבן במיקרוגל או על בן מארי. מעבירים לקערה בינונית.
2. מניחים 125 מ"ל (חצי כוס) שמנת מתוקה בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה, מסירים מהאש ויוצקים מעל השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים לגנאש אחיד וחלק. מעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות, עד שהגנאש מתייצב מאד.
3. להכנת העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. מכינים שתי תבניות עגולות.
4. ממיסים חמאה בקערה קטנה במיקרוגל או בסיר קטן על הכיריים. מניחים בצד.
5. מערבבים קמח, קורנפלור, אבקת אפיה, סודה ומלח בקערה בינונית.
6. טורפים חמאה מומסת ושני סוגי סוכר בקערה גדולה.
7. מוסיפים ביצה, חלב ווניל. מערבבים היטב.
8. מוסיפים חומרים יבשים ומערבבים בזהירות, עד לקבלת בלילה אחידה וחלקה, די סמיכה.
9. מערבבים פנימה עד לפיזור אחיד, אבל לא יותר מדי, על מנת שלא "ידממו" לתוך הבלילה.
10. מחלקים בין שתי התבניות. אופים כ-20 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז כל עוגה יוצא נקי (רצוי להפוך בין התבניות לאחר כעשר דקות אפיה). מצננים לגמרי ומחלצים מהתבניות.
11. מסיימים להכין את הקרם: מניחים את הגנאש ואת שאר השמנת המתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקרם יציב. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן.
12. להרכבת העוגה: מניחים פרוסת עוגה אחת על צלחת הגשה. מזלפים/מורחים קרם, מניחים את העוגה השניה, ומזלפים תלוליות קרם מעליה.
13. מקשטים בכל הספרינקלז בעולם!

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אל תשתמשו בסוכריות הצבעוניות הקטנות הקלאסיות בתוך העוגה, הן עלולות לדמם ולצבוע את הבלילה. תשתמשו בכל דבר מגניב אחר שיש לכם.
  • כפי שאפשר לראות בתמונות, הקרם שלי לא הספיק לי לכל השכבה העליונה. אפשרות אחת היא להתקמצן קצת על הקרם בין השכבות, כך שיישאר יותר לשכבה העליונה. אפשרות נוספת היא להקציף עוד 125 מ"ל שמנת מתוקה (כלומר, בסך הכל 250 מ"ל/כוס אחת) יחד עם הגנאש.
  • מה אני עשיתי כאלתור של הרגע האחרון? אתם ודאי שואלים. ובכן, הכנתי מעט גנאש שוקולד לבן, מרחתי אותו במרכז העוגה והפצצתי בסוכריות צבעוניות. ווהו.
  • מעדיפים להשתמש בשוקולד מריר במקום לבן, כדי למתן קצת את המתיקות של העוגה (וכן, היא מאד מתוקה)? לכו על זה!
  • ואם אתם לא מכינים את העוגה לילדים, הייתי מוסיפה חצי כפית-כפית אבקת נס קפה לשמנת המתוקה בזמן ההרתחה, וכך מקבלת קרם שוקולד לבן וקפה, שזה אחד משילובי הטעמים המוצלחים ביותר בעולם כולו.
  • אבל מה הסיכוי שאתם לא מכינים את העוגה הזו לילדים?


רואים? אמרתי לכם שהיא הכי יפה.