> מיני מאפינס נוטלה-נוטלה | Morcake

5 בפברואר 2018

מיני מאפינס נוטלה-נוטלה

הפוסט הזה כמעט לא קרה.

ברגע האמת, בזמן שחמישים ושניים* מיני מאפינס נוטלה ממתינים בסבלנות שאצפה ואקשט אותם, התרחשה בגידה. בגידה קשה.

*אוקיי, אולי חמישים מיני מאפינס. ייתכן שאסף ואני עשינו בקרת איכות לשניים דקה וחצי אחרי שהם יצאו מהתנור.


נוטלה ושמנת מתוקה, שתיים מחברותיי הטובות והקרובות והמשמינות ביותר, בגדו בי.


אני, לתומי, ניסיתי להקציף אותן יחדיו לקצפת יציבה, נוטלית, שווה כזאת.

הן, בתגובה, החליטו להפוך למרק נוטלה נוזלי למדי.

אמנם מסקרן, אבל לא בדיוק מה שחיפשתי.


הקטע הטראגי באמת הוא שנגמרה לי כל השמנת המתוקה בבית (מי אני?!) --

טוב, הקטע הטראגי באמת הוא שאין לי פרופורציות, ואני משתמשת במונח "טראגי" על דברים שהם לא באמת טראגיים.


בקיצור.

נגמרה השמנת. נאלצתי אשכרה לענוד מנשא, לעטות על עצמי ילד ולצאת מהבית, כדי לקנות עוד שמנת. וגם נוטלה, ליתר בטחון.

נורא.


אני לא מבינה את זה. נוטלה, שמנת, אתן מכירות. יצא לכן להתאחד יחדיו בשלל מתכונים בעבר. את טעימה, גם את טעימה. את משמינה, היי - גם את משמינה!

אז מה הקטע? למה להתאחד נגדי במקום להתאחד האחת עם השניה? מה חברי בזה?

בכל אופן.


אחר הצהריים. אור לצילום כבר אין. תינוק מקטר בהחלט יש. אבל יום הנוטלה הוא יום הנוטלה, ולמען השם, בבית הזה חוגגים את יום הנוטלה!


צלחתתי את יונתן בטרמפולינה, הצבתי אותו ליד המטבח, והתחלתי לקריין לו את מה שאני עושה:

"עכשיו אמא מחממת קצת את הנוטלה במיקרו, כדי שהיא תהיה נוזלית. עכשיו אמא מוזגת את השמנת לקערה, מחברת וו בלון ומקציפה. תראה, אמא עושה כלים. אוקיי ג'וני, תחזיק מעמד, אמא מקפלת את הנוטלה לתוך הקצפת."


יש סיכוי טוב שהמילה הראשונה של הילד תהיה "מיקסר".

או "הצילו".

הלוואי שהמילה הראשונה שלו תהיה "נוטלה".


אתם ודאי תוהים למה שארצה דבר כזה, הרי הנוטלה עשתה יד אחת עם השמנת ובגדה בי. אבל אתם מבינים, סלחתי לה. לשתיהן. כזאת אני, רחמנית וסלחנית, טובת לבב כזאת.

חוץ מזה, שלום עושים עם אויבים.

ונוטלה היא האויבת הכי מתוקה EVER.


אוף, שוב הלכתי לאיבוד. על מה לעזאזל דיברתי?

בטח שוב משהו שקשור לילד שלי ולעוגה שלא הצליחה, לא?



נכון. וואו, מרתק פה.

***
מיני מאפינס נוטלה-נוטלה
מקור המתכון: התבססתי על המאפינס האלה.

כמות: 50-55 מיני מאפינס בגודל ביס (לי יצאו 52).

מצרכים:
2 ביצים גדולות
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
קורט מלח
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
1/2 1 כפות גדושות נוטלה
100 ג' שוקולד חלב קצוץ/שוקולד צ'יפס

לקצפת נוטלה
1/2 1 כפות גדושות נוטלה
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

אגוזי לוז קצוצים, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית שקעים במנז'טים או מכינים גביעי נייר עומדים.
2. מניחים ביצים, שמנת מתוקה, סוכר ומלח בקערה גדולה. טורפים היטב.
3. מוסיפים קמח ואבקת אפיה. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
4. מוסיפים נוטלה ומערבבים עד להיטמעות.
5. מקפלים פנימה שוקולד, עד לפיזור אחיד.
6. מחלקים את הבלילה למנז'טים. אופים 10-12 דקות, עד שהמאפינס מתייצבים וקיסם הננעץ במרכז כל אחד מהם יוצא נקי. מצננים.
7. להכנת הקצפת: מחממים נוטלה במיקרוגל (או על הכיריים) למשך כחצי דקה, על מנת להפוך אותה למעט יותר נוזלית. מניחים בצד על מנת שהיא תתקרר קצת.
8. מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
9. מקפלים נוטלה לתוך הקצפת, עד לקבלת קצפת נוטלה משוישת (אם רוצים, אפשר לקפל עד לקבלת קצפת נוטלה אחידה לגמרי).
10. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן ומזלפים מעט קרם נוטלה מעל כל מיני מאפין.
11. מפזרים אגוזי לוז קצוצים למעלה, לקישוט.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כתבתי במתכון את כמות הנוטלה בכפות ולא בגרמים, כי קצת לשקול, וזה גם לא סופר קריטי לדייק פה. בעקרון, מדובר על 70-75 גרם נוטלה במאפינס, וכמות דומה בקצפת.
  • אני השתמשתי בשוקולד חלב בצורת שוקולד צ'יפס, אבל הצ'יפס היו קצת גדולים, אז הם שקעו לתחתית המאפינס. כדי למנוע את זה, הייתי פשוט קוצצת טבלת שוקולד חלב די דק, או לחילופין מקמחת מעט את השוקולד צ'יפס, אם הם גדולים.
  • אפשר להכין מאפינס גדולים יותר, מאמינה שיצאו בערך שנים עשר. כמובן שאפשר גם לאפות כעוגה אחת גדולה, כאשר בשני המקרים זמן האפיה יתארך משמעותית.


אין צורך לדאוג למרק הנוטלה -- הוא נמזג לתוך צנצנת, עם שברי פתי בר בין לבין, והפך לקינוח קליל ודיאטתי כזה לאסף. האירוניה היא שבסוף דווקא המרק הזה, לאחר מספר שעות במקרר, הפך למוס די מגניב, כך שאולי אם הייתי ממתינה מספיק זמן ומאפשרת לו להתייצב במקרר, יכולתי להשתמש בו כקרם למאפינס שלי בכל זאת. אה, זו לא אירוניה?  אז.. זה שחשבתי שזו אירוניה -- זה כן אירוניה? לא? אז רגע...

5 תגובות:

אריאלה חן אמר/ה...

נפלא וכבר מריירת... נוטלה ושמנת זה סוד הקסם..

אנונימי אמר/ה...

נראה לי שחסרים לך כמה משפטים באמצע הפוסט. בין "אני, לתומי, ניסיתי להקציף אותן יחדיו לקצפת יציבה, נוטלית, שווה כזאת." לבין "אמנם מסקרן, אבל לא בדיוק מה שחיפשתי."

רבבה אמר/ה...

"צלחתתי את יונתן בטרמפולינה" :)
מזמן לא צחקתי ככה.

שירה אמר/ה...

ה"צלחתתי" מופלא

Mor אמר/ה...

ה"צלחתתי" הזה הפך להיות ביטוי כל כך שגור פה, במיוחד בהקשר של יונתן, זה כבר אפילו לא מרגיש לי יוצא דופן :-)

אנונימי/ת, אכן התפספס שם משפט. לא זוכרת את הניסוח המדויק שלו במקור, אבל הוספתי מחדש משפט שתופס את המהות -- על זה שבמקום קצפת נוטלה קיבלתי מרק נוטלה. תודה רבה וכל הכבוד על האבחנה החדה!

ובאופן כללי, תודות :-)

הוסף רשומת תגובה