> פברואר 2018 | Morcake

14 בפברואר 2018

צנצנות מוס שוקולד וביסקוויטים זוגיות

מרק נוטלה שנמזג לצנצנת במערכה הראשונה... יורה במערכת האחרונה?

לא.. לא, זה לא נשמע נכון.


בואו ננסה שוב.


זוכרים שבסוף הפוסט הקודם, סיפרתי לכם שלקחתי את מרק הנוטלה הכושל שלי והפכתי אותו לקינוח מהמם בצנצנת?


אז אם תרשו לי לדייק, מה שקרה כשטעמתי את הקינוח ההוא - שכלל, למעשה, מלא שכבות של מוס נוטלה ושברי ביסקוויטים - הוא שהרגשתי כאילו אני אוכלת עוגת ביסקוויטים בצנצנת.


והרי עוגת ביסקווטים, מבחינתי, היא אחד מאבות המזון. הו, כמה התרגשתי כשגיליתי שאני יכולה להכין עוגת ביסקוויטים בצנצנת ולקחת אותה איתי לכל מקום. עוגת ביסקוויטים to go, האם תהיי הוולנטיין שלי???

(ראיתם איך הצלחתי לעשות מעבר חלק ונעים לעבר הוולנטיינז דיי?)


מיד הבנתי שהערת אגב בסוף פוסט אחר, בכלל על מיני מאפינס, לא מספיקה לי. צריך פוסט אמיתי, מתכון של ממש, לעוגת ביסקוויטים בצנצנת.


ואם כבר ולנטיינז, אז למה שלא נערבב שמחה בשמחה והשמנה בהשמנה...


ונכין יחדיו עוגת ביסקוויטים זוגית? רוצה לומר, שתי צנצנות, שתי עוגות ביסקוויטים, אחת כהה, אחת בהירה, מעין הומאז' לקאפקייקס השוקו-וניל שהכנתי פעם, כשניצחתי את ולנטיינז דיי.


אז זה בדיוק מה שעשיתי.


מינוס החלק של עוגת ביסקוויטים.


אתם מבינים, למוס הנוטלה שהכנתי בטעות היה מרקם מאד מאד מאד דומה לקרם האינסטנט פודינג שעוגות ביסקוויטים בדרך כלל מכילות.


אבל אני לא רציתי להכין מוס נוטלה, כי לפני דקה וחצי פרסמתי מתכון עם נוטלה, ואני לא הפרנזטורית שלהם (הלוואי שנוטלה יהפכו אותי לפרזנטורית שלהם! לא, רגע, הלוואי שסקיפי יהפכו אותי לפרנזטורית* שלהם!).

*בהתחלה כתבתי בטעות "הלוואי שסקיפי יהפכו אותי לנוטלה שלהם". אני לא בטוחה למה התכוונתי, אבל אני עומדת מאחורי החלום הזה.


אז החלטתי להכין מוס שוקולד מריר ומוס שוקולד לבן.


נחשו מה? זה בדיוק מה שעשיתי.


בצנצנת אחת: שכבות של מוס שוקולד מריר וקפה עם שברי פתי בר שוקו.

בצנצנת השניה: שכבות של מוס שוקולד לבן ווניל עם שברי פתי בר וניל.


וזה יצא מהמם וטעים וכיפי ונהדר...


אבל לא יצא לזה מרקם של עוגת ביסקוויטים.


ועל כן, אני מסרבת לקרוא למתכון הזה "עוגת ביסקוויטים בצנצנת".


לכן ניאלץ להתפשר על "צנצנות מוס שוקולד וביסקוויטים זוגיות" -- כמובן, היופי של המתכון הזה, מה שגאוני בו (וצנוע בי), הוא שאפשר לשחק איתו:


אפשר להכין צנצנת אחת לבנה ואחת חומה.


אפשר להכין שתיים מעורבות.


אפשר להוסיף מוס המריר ביסקוויטים בטעם וניל, ולמוס הלבן ביסקוויטים בטעם שוקולד.


ואפשר בכלל לאחד בין הצנצנות לתוך מגה צנצנת אחת ענקית, ולאכול הכל לבד. כי מי צריך ולנטיינז כשיש מוס שוקולד?


יואו, איזו עמוקה אני. נראה לי שמגיעה לי איזו צנצנת מוס שוקולד, לא?

***
צנצנות מוס שוקולד וביסקוויטים זוגיות

מקור המתכון: אלתורים וזה.

כמות: שני קינוחים אישיים די מכובדים. אפשר גם לאחד למגה קינוח אחד גדול, או לחילופין לחלק מנות קטנות יותר.

מצרכים:
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
25 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
1/4 כפית אבקת נס קפה
35 ג' שוקולד לבן, קצוץ גס
1/4 כפית מחית וניל / 1/2 כפית תמצית וניל
3 יחידות פתי בר שוקולד
3 יחידות פתי בר וניל
ספרינקלז! (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מניחים 125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה בסיר קטן. מבשלים על אש בינונית עד לסף רתיחה.
2. בינתיים מניחים שוקולד מריר ואבקת נס קפה בקערה בינונית אחת, ושוקולד לבן ווניל בקערה בינונית שניה.
3. כאשר השמנת מתחילה לרתוח, יוצקים חצי ממנה לתוך כל קערת שוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים כל קערה לגנאש חלק ואחיד. מניחים את שתי הקערות בצד.
4. מניחים את שאר השמנת (125 מ"ל / 1/2 כוס) בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה לקצפת במרקם יוגורט.
5. מקפלים חצי מהקצפת לתוך הגנאש המריר ואת השאר לתוך הגנאש הלבן.
6. בצנצנת אחת, מניחים מספר כפות של מוס שוקולד מריר. שוברים ביסקוויט שוקולד אחד לחתיכות גסות (זה ממש לא חייב להיות אחיד) ומפזרים מעל המוס. חוזרים על הפעולה עם שאר המוס והביסקוויטים, עד לקבלת ארבע שכבות מוס וביניהן שלוש שכבות של ביסקוויטים שבורים. אם רוצים, מפזרים מעט ספרינקלז/סוכריות כלשהן מלמעלה.
7. חוזרים על הפעולה עם המוס הלבן והפתי בר וניל בצנצנת השניה. מעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני חושבת שכבר כתבתי את כל האפשרויות לגוון בפוסט עצמו, לא? אופסי.
  • אפשר, כמובן, לוותר על הקפה במוס המריר אם אתם לא בקטע.
  • אפשר גם להמיר את אחד המוסים במוס שוקולד חלב. קיצור, זרמו.


אם כן, החיפוש לעוגת ביסקוויטים בצנצנת נמשך. וכן, אני יודעת שאני יכולה פשוט להכין קרם אינסטנט פודינג ולהכניס אותו לצנצנת, אבל מה כיף בזה?


תראו, תראו איזה עוזר צלם קטן וחמוד היה לי.

5 בפברואר 2018

מיני מאפינס נוטלה-נוטלה

הפוסט הזה כמעט לא קרה.

ברגע האמת, בזמן שחמישים ושניים* מיני מאפינס נוטלה ממתינים בסבלנות שאצפה ואקשט אותם, התרחשה בגידה. בגידה קשה.

*אוקיי, אולי חמישים מיני מאפינס. ייתכן שאסף ואני עשינו בקרת איכות לשניים דקה וחצי אחרי שהם יצאו מהתנור.


נוטלה ושמנת מתוקה, שתיים מחברותיי הטובות והקרובות והמשמינות ביותר, בגדו בי.


אני, לתומי, ניסיתי להקציף אותן יחדיו לקצפת יציבה, נוטלית, שווה כזאת.

הן, בתגובה, החליטו להפוך למרק נוטלה נוזלי למדי.

אמנם מסקרן, אבל לא בדיוק מה שחיפשתי.


הקטע הטראגי באמת הוא שנגמרה לי כל השמנת המתוקה בבית (מי אני?!) --

טוב, הקטע הטראגי באמת הוא שאין לי פרופורציות, ואני משתמשת במונח "טראגי" על דברים שהם לא באמת טראגיים.


בקיצור.

נגמרה השמנת. נאלצתי אשכרה לענוד מנשא, לעטות על עצמי ילד ולצאת מהבית, כדי לקנות עוד שמנת. וגם נוטלה, ליתר בטחון.

נורא.


אני לא מבינה את זה. נוטלה, שמנת, אתן מכירות. יצא לכן להתאחד יחדיו בשלל מתכונים בעבר. את טעימה, גם את טעימה. את משמינה, היי - גם את משמינה!

אז מה הקטע? למה להתאחד נגדי במקום להתאחד האחת עם השניה? מה חברי בזה?

בכל אופן.


אחר הצהריים. אור לצילום כבר אין. תינוק מקטר בהחלט יש. אבל יום הנוטלה הוא יום הנוטלה, ולמען השם, בבית הזה חוגגים את יום הנוטלה!


צלחתתי את יונתן בטרמפולינה, הצבתי אותו ליד המטבח, והתחלתי לקריין לו את מה שאני עושה:

"עכשיו אמא מחממת קצת את הנוטלה במיקרו, כדי שהיא תהיה נוזלית. עכשיו אמא מוזגת את השמנת לקערה, מחברת וו בלון ומקציפה. תראה, אמא עושה כלים. אוקיי ג'וני, תחזיק מעמד, אמא מקפלת את הנוטלה לתוך הקצפת."


יש סיכוי טוב שהמילה הראשונה של הילד תהיה "מיקסר".

או "הצילו".

הלוואי שהמילה הראשונה שלו תהיה "נוטלה".


אתם ודאי תוהים למה שארצה דבר כזה, הרי הנוטלה עשתה יד אחת עם השמנת ובגדה בי. אבל אתם מבינים, סלחתי לה. לשתיהן. כזאת אני, רחמנית וסלחנית, טובת לבב כזאת.

חוץ מזה, שלום עושים עם אויבים.

ונוטלה היא האויבת הכי מתוקה EVER.


אוף, שוב הלכתי לאיבוד. על מה לעזאזל דיברתי?

בטח שוב משהו שקשור לילד שלי ולעוגה שלא הצליחה, לא?



נכון. וואו, מרתק פה.

***
מיני מאפינס נוטלה-נוטלה
מקור המתכון: התבססתי על המאפינס האלה.

כמות: 50-55 מיני מאפינס בגודל ביס (לי יצאו 52).

מצרכים:
2 ביצים גדולות
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
קורט מלח
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
1/2 1 כפות גדושות נוטלה
100 ג' שוקולד חלב קצוץ/שוקולד צ'יפס

לקצפת נוטלה
1/2 1 כפות גדושות נוטלה
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

אגוזי לוז קצוצים, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית שקעים במנז'טים או מכינים גביעי נייר עומדים.
2. מניחים ביצים, שמנת מתוקה, סוכר ומלח בקערה גדולה. טורפים היטב.
3. מוסיפים קמח ואבקת אפיה. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
4. מוסיפים נוטלה ומערבבים עד להיטמעות.
5. מקפלים פנימה שוקולד, עד לפיזור אחיד.
6. מחלקים את הבלילה למנז'טים. אופים 10-12 דקות, עד שהמאפינס מתייצבים וקיסם הננעץ במרכז כל אחד מהם יוצא נקי. מצננים.
7. להכנת הקצפת: מחממים נוטלה במיקרוגל (או על הכיריים) למשך כחצי דקה, על מנת להפוך אותה למעט יותר נוזלית. מניחים בצד על מנת שהיא תתקרר קצת.
8. מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
9. מקפלים נוטלה לתוך הקצפת, עד לקבלת קצפת נוטלה משוישת (אם רוצים, אפשר לקפל עד לקבלת קצפת נוטלה אחידה לגמרי).
10. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן ומזלפים מעט קרם נוטלה מעל כל מיני מאפין.
11. מפזרים אגוזי לוז קצוצים למעלה, לקישוט.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כתבתי במתכון את כמות הנוטלה בכפות ולא בגרמים, כי קצת לשקול, וזה גם לא סופר קריטי לדייק פה. בעקרון, מדובר על 70-75 גרם נוטלה במאפינס, וכמות דומה בקצפת.
  • אני השתמשתי בשוקולד חלב בצורת שוקולד צ'יפס, אבל הצ'יפס היו קצת גדולים, אז הם שקעו לתחתית המאפינס. כדי למנוע את זה, הייתי פשוט קוצצת טבלת שוקולד חלב די דק, או לחילופין מקמחת מעט את השוקולד צ'יפס, אם הם גדולים.
  • אפשר להכין מאפינס גדולים יותר, מאמינה שיצאו בערך שנים עשר. כמובן שאפשר גם לאפות כעוגה אחת גדולה, כאשר בשני המקרים זמן האפיה יתארך משמעותית.


אין צורך לדאוג למרק הנוטלה -- הוא נמזג לתוך צנצנת, עם שברי פתי בר בין לבין, והפך לקינוח קליל ודיאטתי כזה לאסף. האירוניה היא שבסוף דווקא המרק הזה, לאחר מספר שעות במקרר, הפך למוס די מגניב, כך שאולי אם הייתי ממתינה מספיק זמן ומאפשרת לו להתייצב במקרר, יכולתי להשתמש בו כקרם למאפינס שלי בכל זאת. אה, זו לא אירוניה?  אז.. זה שחשבתי שזו אירוניה -- זה כן אירוניה? לא? אז רגע...