> חלות פרעצל שמיניות | Morcake

15 בינואר 2018

חלות פרעצל שמיניות

כל שנה, בפוסט סוף השנה, אני מתחילה לסכם את השנה שעברה...

ואז נזכרת שעוד שבועיים יש יום הולדת לבלוג, וגם ככה אני הולכת לסכם ולפצוח בנאומי תודות לאמא שלי ואבא שלי ולבן וג'רי. אוי, מה עשיתי? לא יישאר לי מה לכתוב בפוסט הבלוגולדת.


אבל השנה, סוף סוף, אחרי שמונה שנות בלוג, הפקתי לקחים.

בפוסט סוף השנה התרכזתי בקאפקייקס ושאר בלינג בלינג, ואת הסיכומים השארתי להיום.

כן, ממש ממש היום, לפני שמונה שנים, נולד הבלוג.


תראו מה זה, רק לפני יומיים חגגתי חצי שנה ליונתן, והיום אני חוגגת יום הולדת שמונה לאחיו הגדול.

מה קרה? למה אני לא יכולה להתייחס לבלוג כאחיו הגדול?

למה אנשים יכולים לקרוא לכלבים ולחתולים שלהם אחים גדולים של הילדים שלהם, ואני לא יכולה לקרוא לבלוג שלי ככה?


אהההה פתאום אתם שותקים, מה? הבנתי.

אה, זה כי נמלטתם כל עוד נפשכם בכם. הבנתי.

הממ.


טוב, אז למי שהתעצל לברוח או סתם לא היה מספיק זריז, בואו נסכם קצת סיכומים:


קודם כל, כשהכנתי ופרסמתי את טרייפל שבע השכבות שנה שעברה, החיים שלי היו מורכבים מעייפות, בחילות ושלל בדיקות אצל רופא הנשים שלי -- אני זוכרת שבזמנו מאד קיוויתי שהסוודר שלבשתי בתמונות הסתיר את תחילת הבטן השמנמנה שלי, כי בפנים התבשל לו יונתן הקטן, או בשם הבטן שלו - שם שאנחנו עדיין משתמשים בו גם היום, מדי פעם - "שניצל".

אז כן, במשך חצי מהשנה שעברה הייתי בהריון. באחד באפריל סיפרתי לכם שיש בייבי קייק בדרך, ובאמצע יולי, חמישה ימים לפני יום ההולדת שלי, ילדתי תינוק חמוד במיוחד. ואז לא הפסקתי לדבר עליו. אה, והתחלתי להכין עוגיות הנקה בערך פעם בשבוע.


בין לבין היו המון* מתכונים עם שוקולד וחמאת בוטנים.

*אולי "המון" זו לא המילה המדויקת, זו בכל זאת היתה השנה הכי דלה בפוסטים בבלוג אי פעם :-(


התמודדתי עם הפחד שלי מבצק פריך והכנתי טארט טריפל שוקולד שכשהראיתי עכשיו את התמונות שלו לאסף ושאלתי אם הוא זוכר אותו, נמרח לו חיוך על הפנים ונעניתי ב"כן...." חולמני.

וכמובן, עוגת יום ההולדת שלו שגרמה לו לפלוט "וואו" שלוש פעמים וכך זכתה לשם "עוגת טריפל וואו".


הכנתי שושני שמרים עם מייפל וקינמון שלפעמים אני עדיין חולמת עליהם בלילה (טוב, זה שקר. יש לי ילד קטן, אני לא ישנה מספיק עמוק כדי לחלום), עוגה טבעונית שהיתה טעימה בצורה לא הגיונית, מילקי נוטלה שברגע של תעופה עצמית הגדרתי כמושלם, ועוגיות עם עכבישים. סתם סתם, זה היה שוקולד.

אני חייבת לתת אזכור של כבוד לאויבת הגדולה שלי בשנה הזו, הפבלובה. היה קרב לא פשוט, אבל אני שמחה לומר שבסופו של דבר, אני ניצחתי.

בתחילת השנה, באיחור של חצי שנה, סיפרתי לכם על יום הפיצות שערכנו לכבוד יום הולדת שלושים שלי. הכוונה היתה להפוך את הסיור הזה למסורת שנתית, אבל בינתיים לא הצלחנו לשחזר את זה. ובכל זאת, אני עדיין אופטימית לגבי העתיד.


בניגוד לשנים קודמות, אני מרגישה שאני לחלוטין עומדת מאחורי כל אחד מהמתכונים שפרסמתי השנה. אולי העליתי פחות מתכונים, אבל כשעברתי על הרשימה עכשיו, ממש נזכרתי בכולם בנוסטלגיה ובערגה. כולם עושים לי חשק, אז אני מרגישה די גאה בעצמי על זה.


ברמה האישית, השנה האחרונה סבבה, כאמור, רובה ככולה סביב ההריון, הלידה והגידול של יונתן. בחודשים האחרונים גם העלינו הילוך מבחינת ההכנות והסידורים לקראת מעבר לדירה שקנינו לפני שנה וחצי. לא דיברתי על זה כאן יותר מדי, כי תינוק > מעבר דירה, אבל יש מלאאא התעסקויות -- לבנות את מטבח החלומות (אני מאוהבת באי שהולך להיות לי!), להחליט אם הולכים על ארונות פתיחה או הזזה בחדר השינה (ברור שפתיחה), להחליט אם מרצפים את המרפסת רגיל או שתי וערב (זרמתי עם אסף על רגיל, אבל אני עדיין חושבת שהיה עדיף שתי וערב).

אני מודה שהיו לי הרבה תכניות ותכנונים לחופשת הלידה -- אני אשפר את הבלוג, אני אאפה ואצלם מלא...

לא ידעתי כמה מעט זמן יהיה לי בפועל. זאת אומרת, ידעתי שיהיה קשה, אבל לא חושבת שהבנתי עד כמה. ליתר דיוק, ציפיתי שילך ויהיה יותר קל עם הזמן. איכשהו, מרגיש לי שזה הולך בדיוק לכיוון השני :-)


אבל, בהמשך לרוח האופטימיות של פוסט יום ההולדת שנה שעברה, אני בוחרת להסתכל על זה אחרת: במקום לחשוב על כל התכניות שהיו לי ולא יצאו לפוע, אני מעדיפה להתמקד בזה שאני בכלל מצליחה להכין דברים, לצלם ולכתוב מדי פעם.

לא בתדירות שאני רוצה, אולי לא באיכות שאני רוצה, אבל מעט זה יותר מכלום.


כשניסיתי לחשוב מה להכין לכבוד יום ההולדת השמיני של הבלוג, נתקעתי. משהו שקשור לשמונה, משהו שקשור לשמונה...


ואז פתאום חשבתי על בייגלה. אני אכין שמיניות בייגלה קטנות כאלה, כמו החטיף התעשייתי, רק ביתי.

חשבתי עוד קצת והבנתי שזה מטופש ומיותר, אבל החלטתי להישאר באזור הבייגלי-פרעצלי.


אחרי קצת גיגולים ופינטרוסטים, עשיתי את הדבר האהוב עלי בעולם: התחלתי להציק לאסף. ביקשתי שיעזור לי לחשוב על טוויסט כלשהו, כי מה.. אני אכין "סתם" פרעצלים?

"תגידי, מה את רוצה מהחיים שלי?"

תוך כדי צילום הפרעצלים, היה לנו התקף זעם קל. הפתרון ההגיוני? לצלם את הבכיין. התגובה שלו? הלם מוחלט.

נוווווו אסף.

"לא יודע, תכיני משהו עם בננות. את אוהבת בננות."


אז חיפשתי פרעצל בננות, והגעתי לפרעצלים טבעוניים עם בננות וחמאת בוטנים! אהלן אהלן, זה הכי אני.

הכנתי. יצא בסדר. לא פרעצלי. בלי יותר מדי טעם. לא שלא אכלתי את זה לארוחת בוקר כל השבוע, אבל.. לא משהו.

ואז בדקה התשעים, כשכבר באמת אין לי יותר מדי זמן להכין ולצלם, החלטתי ללכת על בטוח --

פרעצלים. "סתם" פרעצלים.


בעצם, לא בדיוק.

הכנתי בצק של חלה. ממנו יצרתי שמיניות.

חצי טבלתי בתערובת של מים ואבקת סודה, וזריתי מלמעלה מלח גס.

חצי טבלתי בתערובת של מים וסוכר חום, ומלמעלה פיזרתי שומשום.


בתבנית אחת יצאו לי מאפים מלוחים, פרעצליים מאד.

בתבנית השניה מאפים מתקתקים, פחות פרעצליים.

אלה טובים ואלה טובים.


אכלתי אחד כזה ואז אחד כזה. ואז רציתי עוד אחד כזה ועוד אחד כזה.

בסוף נאלצתי להתאפק, בערך, אבל באמת שזה היה לא קל. אתם יודעים כמה קשה לצאת מהלופ של מלוח-מתוק-מלוח-מתוק?

מאד קשה. מאד.

אז בשורה התחתונה, אני הולכת לתת לכם מתכון לחלות פרעצל קטנות בצורת שמיניות -- עם אופציה מלוחה ופרעצלית יותר ואופציה מתוקה ופרעצלית פחות.

ועכשיו, ברשותכם, אני הולכת לחשוב מה אני הולכת לעשות ביום הולדת תשע. עוגה מתשעה מרכיבים? עוגיות עם תשע מאות גרם שוקולד צ'יפס?


אין לדעת. מה שבטוח, יהיה ארוך וחופר משעמם.

***
חלות פרעצל שמיניות
מקור המתכון: הבצק מבוסס על חלה של סמיטן.

כמות: עשרה פרעצלים, כל אחד במשקל של כ-110 גרם.

מצרכים:
6 ג' (2 כפיות) שמרים יבשים
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
210 מ"ל (3/4 כוס + 2 כפות) מים פושרים-חמימים
60 מ"ל (1/4 כוס) שמן קנולה/זית/שילוב
2 ביצים גדולות
1 כפית מלח
490 ג' (1/2 3 כוסות) קמח לבן
125 ג' (1 כוס) קמח כוסמין מלא

לציפוי מלוח
480 מ"ל (2 כוסות) מים
2 כפות אבקת סודה לשתיה
מלח ים אטלנטי (או סתם מלח גס)

לציפוי מתוק
480 מ"ל (2 כוסות) מים
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
שומשום

ביצה טרופה

אופן ההכנה:
1. מניחים שמרים, 5 גרם (כפית אחת) סוכר ומים בקערת המיקסר. מערבבים ומניחים בצד למספר דקות, עד לתסיסה.
2. מוסיפים שמן ומערבבים היטב.
3. מוסיפים פנימה ביצים, את שאר הסוכר ומלח. טורפים היטב.
4. מוסיפים שני סוגי קמח. מחברים וו לישה ומעבדים לבצק אחיד, אם אם מעט דביק: מתחילים במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה עד למהירות מקסימלית. לשים בסך הכל 8-10 דקות.
5. מעבירים את הבצק לקערה גדולה, משומנת קלות. מכסים במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך כשעה-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
6. מוציאים אוויר ומתפיחים למשך חצי שעה נוספת.
7. מחלקים את הבצק לעשרה כדורים שווי גודל, פחות או יותר. יוצרים נחש ארוך ודק מכל כדור בצק ויוצרים פרעצל. מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה, כאשר שומרים על מרווח של מספר סנטימטרים בין פרעצל לפרעצל.
8. מכסים את התבניות במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך כשעה נוספת.
9. מחממים תנור ל-230 מעלות.
10. לציפוי המלוח: מערבבים מים וסודה בסיר. מביאים לרתיחה.
11. טובלים חצי מהפרעצלים בתערובת המלוחה: מעבירים פרעצל לסיר, ממתינים 10-15 שניות, הופכים לצד השני, ממתינים שוב 10-15 שניות, ומוציאים בעזרת כף מחוררת. מחזירים לתבנית.
12. לציפוי המתוק: מבשלים מים וסוכר חום בסיר, עד להמסת הסוכר וקבלת סירופ קרמלי.
13. טובלים את שאר הפרעצלים באופן דומה.
14. מורחים את כל הפרעצלים בשתי שכבות של ביצה טרופה.
15. מפזרים מלח על הפרעצלים המלוחים ושומשום על הפרעצלים המתוקים.
16. אופים 12-15 דקות, עד שהפרעצלים תופחים ומשחימים. מצננים לגמרי, ואת מה שלא אוכלים במקום שומרים בקופסא אטומה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם רוצים להשתמש רק בקמח לבן, אפשר להשתמש ב-630 גרם/ארבע וחצי כוסות.
  • בכל מקרה, כדאי להכין עוד קצת קמח בצד, למקרה שהבצק יהיה דביק מדי. לי היה גם יותר נוח לקמח מעט את הידיים בזמן יצירת הפרעצלים, כיוון שהבצק היה דביק למדי.
  • אפשר, ולדעתי רצוי, להפוך את אחת משלוש ההתפחות להתפחה איטית במקרר, כלומר במקום חצי שעה-שעה בטמפרטורת החדר, להעביר ללילה במקרר. אני עשיתי את זה עם ההתפחה השלישית, כלומר יצרתי פרעצלים ואז העברתי את התבניות למקרר למשך הלילה. אם אכן עושים את זה, יש להוציא את התבניות מהמקרר ולתת להן לעמוד כשעה בטמפרטורת החדר לפני הציפוי והאפיה.
  • אם אופים את שתי התבניות ביחד, רצוי להפוך ביניהן לאחר שש-שבע דקות.
  • שימו לב שכשאני מדברת על פרעצלים מתוקים ומלוחים, זה בעיקר ברמת הציפוי: בכל מקרה מדובר בבצק של חלה מתוקה, פשוט התערובת עם הסודה, בשילוב עם המלח הגס, נותן טעם יותר פרעצלי, וסירופ הסוכר מוסיף עוד מתיקות למאפים.
  • כמובן שאפשר לשחק עם הציפויים -- אתם יכולים לפזר מלח על הכל, שומשום על הכל, את שניהם, אף אחד, מה שבא לכם.
  • ואם תרצו רק פרעצלים מלוחים או מתוקים, פשוט הכפילו את כמויות הציפוי הרלוונטי.
  • הפרעצלים הכי טובים ביום ההכנה, כמובן, אבל יכולים להישמר מספר ימים בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר (אפשרות נוספת היא להקפיא ולהפשיר כל פעם שרוצים לאכול). אפשר לחמם כמה דקות על חום נמוך בתנור על מנת "לרענן" אותם.


אה כן, שכחתי לציין דבר אחד קטן, פעוט אפילו: השמיניות שלי היו כל כך מראש ותפחו כל כך הרבה במהלך האפיה שבסופו של דבר, הן לא בדיוק היו שמיניות. אופסי.


6 תגובות:

נטע ליבנה אמר/ה...

אוף איתך, עשית לי חשק לפראצל!!
ולחטוף תינוק ;)

Elianna Ben-David אמר/ה...

אוי איזה בבה מתוק הדבר הזה ממש דובשן!!!!!!

Natalie אמר/ה...

מזל טוב! ♥♥♥

Mor אמר/ה...

תודות תודות!

נטע, נראה לי שאפשר לארגן לך איזה תינוק קטן ;-)

הגר בר אמר/ה...

יוהו מור יונתן כזה שובה לב ואני מוכנה לעשות לו בייביסיטר אם תבטיחי שגם אני אזכה לתפוס אותו עם המבטים ההמומים והקסומים האלה! (אני קוראת ממש שקטה אבל מאחלת לך בצהלולי קולולוש הרבה הרבה מזל טוב ושרק תמשיכי לכתוב!)

Mor אמר/ה...

תודה רבה רבה, הגר!

הוסף רשומת תגובה