> דצמבר 2017 | Morcake

31 בדצמבר 2017

קאפקייקס מייפל ושוקולד לבן עם הפתעה

וודקה.

ההפתעה היא וודקה.


אוי, הרסתי את ההפתעה.

אופסי.


בכל אופן, ביי ביי שנת 2017! ברוכה הבאה, 2018! אפשר לעניין אותך בקאפקייקס?

כדאי לך, יש בהם סירופ מייפל וקצפת וניל. וטראפלס שוקולד לבן עם וודקה.

וכל. הזהב. שבעולם.


ברצינות, בערך כל הספריי זהב-סוכריות זהב-אבקת זהב שהזמנתי אונליין וסנג'רתי את ההורים שלי לסחוב לי מארה"ב פעם, כשעוד חשבתי שאכין לעצמי עוגת חתונה (מה שכמעט גרם לאסף לאיים עלי בביטול החתונה) -- כל אלה מקשטים את הקאפקייקס.


ומנז'טים מוזהבים.

הו, הם כל כך מוזהבים ויפים. האמת היא שאני לא זוכרת איפה ומתי בדיוק קניתי אותם, אבל הם מה שהתחילו את כל הדבר הזה.


מנז'טים מזהב נראו לי כמו כלי הקיבול המושלם לקינוח השנה החדשה שלי, ומה הולך טוב במנז'טים?

נכון, קאפקייקס.


מה מתאים לקינוח של ניו יירז?

נכון, אלכוהול.


מפה לשם, התגלגלתי עם הרעיון, זרמתי ואלתרתי תוך כדי, ומצאתי את עצמי עם קאפקייקס מייפל במילוי טראפלס שוקולד לבן ווודקה.

גילוי נאות: הם היו מכוערים ממש, אבל בשביל זה ברא אלוהים את הקצפת. מיכל שמנת, קצת אבקת סוכר, טיפה וניל -- הופ! קצפת מהממת שאפשר לזלף מעל כל קאפקייק ולהסתיר את הכיעור שלו.

בום.


ואם במקרה יש לכם מלא ספריי זהב-סוכריות זהב-אבקת זהב, מה טוב. או במילים אחרות, בלינג בלינג.

אוי, אבל מה אני מגלה לכם את כל הסודות שלי, על הקאפקייקס המכוערים ועל הטריקים שלי לגרום לאיפור עוגות?

אני אמורה בכלל לדבר אתכם על השנה שמסתיימת וזו שמגיעה ולערוך כל מיני סיכומים וחשבון נפש ואלוהים יודע מה.


אפשר לעשות את זה, אם אתם מתעקשים, אבל זה יהיה די קצר:

2017 שלי, כפי שמגלה סיכום האינסטגרם השנתי שלי, היתה מורכבת מאפיית עוגות ואפיית תינוק בחציה הראשון, ומאכילת עוגות וטיפול בתינוק בחצי השני.


בעצם רגע.

עזבו, הבלוג חוגג יום הולדת עוד שבועיים, בואו נתאפק קצת עם הסיכומים, טוב?

לבינתיים, בואו נדבר על קאפקייקס. בואו נדבר על וודקה בתוך טראפלס, וטראפלס בתוך קאפקייקס.


בואו נדבר על מלא בלינג בלינג.

בואו נדבר על זהב.


בואו נדבר על זה שהשנה עוד שניה 2018 -- אנחנו חיים בעתיד, למען השם!

כאילו.. זה ההווה. אבל הוא מרגיש כמו העתיד.


בואו לא נדבר על זה שהשתמשתי בשדכן ומחורר כדי לצלם את הקאפקייקס שלי. זה בכלל לא קרה. אתם מדמיינים. יכול להיות שאכלתם מלא טראפלס עם וודקה, והאלכוהול עלה לכם לראש?

בואו נדבר על זה שזה אחד הפוסטים המעייפים והמעצבנים שלי, ואני לא מאמינה שכך הולכת להסתיים פה שנת 2017, ושעם הטקסט המעיק הזה אני הולכת לקבל את 2018.

הממ. במחשבה שניה, בואו לא נדבר על זה.


בואו נחזור לדבר על וודקה.

***
קאפקייקס מייפל, שוקולד לבן ווודקה
מקור המתכון: הקאפקייקס מבוססים על אלה.

כמות: 18-20 קאפקייקס קטנים-בינוניים. לי יצאו 19 קאפקייקס שכל אחד מהם הכיל 40-45 גרם בלילה + טראפלס. 19 זה מספר מעט מבאס, אבל אני בוחרת לראות את זה כ-18(20) קאפקייקס ועוד אחד לשנה הבאה.

מצרכים:
לטראפלס
300 ג' שוקולד לבן, קצוץ
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
קורט מלח
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
20 מ"ל (2 כפות) וודקה

לקאפקייקס
100 ג' חמאה רכה
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
85 ג' (1/4 כוס) סירופ מייפל אמיתי
175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן
20 ג' (2 כפות) קורנפלור
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח

לקצפת
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
10 ג' (1 כף) אבקת סוכר

ספריי זהב/סוכריות זהב/אבקת זהב, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הטראפלס: מניחים שוקולד לבן, שמנת מתוקה, מלח ווניל בסיר בינוני. ממיסים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת גנאש חלק. מסירים מהאש.
2. מוסיפים וודקה ומערבבים היטב.
3. יוצקים לתבנית או קופסא קטנה ומקפיאים למשך ארבע שעות לפחות (אני הקפאתי למשך יומיים).
4. להכנת הקאפקייקס: מחממים תנור ל-180 מעלות.
5. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית-גבוהה למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
6. מוסיפים ביצים, אחת אחת, וטורפים למשך כדקה לאחר כל הוספה, עד להיטמעות.
7. בינתיים מערבבים חלב ומייפל בקערה קטנה.
8. במקביל מערבבים קמח, קורנפלור, אבקת אפיה ומלח בקערה נפרדת.
9. מנמיכים את פעילות המיקסר ומוסיפים חומרים יבשים ורטובים לסירוגין: מתחילים בשליש מהיבשים, לאחר מכן חצי מהרטובים, שליש נוסף מהיבשים, שאר הרטובים, ולבסוף שאר היבשים. מערבבים קלות בין הוספה להוספה, ובסוף מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
10. מחלקים לגביעים, או לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים. מטביעים כפית מתערובת הטראפלס בתוך כל קאפקייק.
11. אופים כ-15 דקות, עד שהקאפקייקס תופחים ומשחימים קלות, וקיסם הננעץ במרכז כל קאפקייק יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו. שימו לב: ייתכן שהטראפלס יבעבעו וינזלו מעל הקאפקייק -- אל דאגה, עוד מעט נצפה הכל בקצפת.
12. להכנת הקצפת: מניחים שמנת, וניל ואבקת סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה לקצפת יציבה מאד.
13. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן כרצונכם, ומזלפים תלוליות קרם מעל כל קאפקייק.
14. אם רוצים, מקשטים בספריי זהב/סוכריות/אבקת זהב, מה שזורם לכם.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • טעם הוודקה בטראפלס די עדין. אם רוצים, אפשר להגדיל את הכמות אפילו לרבע כוס. לחילופין, אפשר גם לוותר.
  • הקצפת לא מאד מתוקה, אבל הקאפקייקס עצמם מתוקים, בטח עם מילוי הטראפלס, אז רציתי שהקצפת טיפה תמתן את המתיקות. מי שלא בענין של מתוק-מתוק יכול אולי אפילו לוותר על הסוכר בציפוי לגמרי.
  • אני ניסיתי לערבב כל מיני זהבים ונצנצים לתוך הטראפלס והקאפקייק. זה פחות עבד, אז לא הצעתי לכם את זה.
  • אגב, כנראה תישאר לכם לא מעט תערובת טראפלס. אפשר לגלגל טראפלס ממה שנשאר ולקשט את הקאפקייקס גם מלמעלה (ואת הטראפלס האלה כבר תוכלו לגלגל בנצנצים ואשכרה יראו את זה, ווהו!). אני שקלתי לעשות את זה, אבל אסף שכנע אותי ש-less is more.
  • בלי הקצפת, אפשר לשמור את הקאפקייקס בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר. עם הקצפת, שומרים במקרר.
  • אני בטוחה שאפשר להכין את הטראפלס גם עם שוקולד חלב או מריר, ואז גם יהיה אפקט מגניב של שני צבעים, בניגוד ללבן-על-לבן הנוכחי שיש אצלי.


ושתהיה לכם שנה זוהרת ומנצנצת ומוזהבת!



אגב, איזה זוהר ומנצנץ ומוזהב סטודיו הצילום שלי, אה?

26 בדצמבר 2017

מאפינס וניל ותותים עם שטרויזל שוקולד לבן

טוב, חנוכה עבר. סימנו וי.


וכמו כל שנה -- ברגע שמסתיים חג אחד, מתחילים להתכונן לחג הבא. נכון?

(נכון)


אז הנה אני, מוכנה, עם מתכון לחג הבא.


לא, מצחיקים שכמוכם, אני לא מדברת על ט"ו בשבט. גם לא על פורים*.


*אגב, יש למישהו רעיונות לתחפושת משפחתית? ומה לגבי תחפושת זוגית? הצילו את הבחורה שתמיד רוצה להתחפש למשהו שווה בפורים ובסוף אף פעם לא עושה את זה! זאת אומרת, חוץ מהשנה ההיא בה התחפשתי לעיתון של בית הספר, פעם, מזמן. אה, ושנה שעברה, כשהתחפשתי יחד עם הבנות בעבודה ל-m&m's. אה אה אה, והפורים ההוא שנפל על יום הפאי, אז התחפשתי לפאי שוקולד. היי, מסתבר שאני דווקא סבבה בתחפושות, ווהו.


בקיצור.


אני, מן הסתם, מדברת על חג התותים.


ואל תגידו לי שזה לא חג. כל שנה, בערך בתקופה הזו, קצת לפני חנוכה, אולי קצת אחרי, כולם מתחילים להתרגש ולצהול: "התותים פה! התותים הגיעו! תותים תותים תותים תותים!"


אני? אני בכלל לא אהבתי תותים עד לפני שנה-שנתיים. רגע, בעצם.. תנו לי לבדוק עד מתי בדיוק.


הממממ אני רואה שבאפריל 2013 חפרתי עד צאת הנשמה על זה שאני לא אוכלת תותים, אז כנראה שזה קרה מתישהו בארבע וחצי השנים האחרונות.


מתישהו בזמן הזה התחלתי לאכול תותים - התרגשויות התרגשויות התרגשויות! - אבל אני עדיין לא מחשיבה את עצמי כאובססיבית תותים כמו שאר הבלוגרים והפודיז (<-- span="">


אבל בהיותי בחורה זורמת, שלא לומר הולכת אחרי העדר, שלא לומר נגררת אחרי כל טרנד*, החלטתי גם אני לחגוג את בואם של התותים יחד עם כולם.


*חוץ מהשימוש בביטוי "X זה החיים", כאשר X יכול להיות כל דבר. בעיקר אוכל, אבל לא רק. לא יכולה לסבול את הביטוי הזה ולא רואה את עצמי משתמשת בו אי פעם.


(תזכירו לי את הפוסט הזה עוד כמה חודשים, כשבטח אכנע ואתחיל לומר על דברים שהם החיים, ככל הנראה באיחור, וכך אצא גם שקרנית וגם ווירדו שחיה את החיים באיחור לא אופנתי)

(בעצם.. אולי אל תזכירו לי את הפוסט הזה)


בכל אופן.


התותים פה!


התותים הגיעו!


תותים תותים תותים תותים!


שנכין מאפינס וניל ותותים עם שטרויזל שוקולד לבן כדי לחגוג את המאורע?


נשמע לי כמו רעיון מצוין.


אה ופססססט אל תתנו לזה שלתותים אפויים יש נטיה להיראות - בתמונות שלי, בכל אופן - כמו משהו מת, ולא בקטע טוב, טוב? המאפינס האלה ממש רכים וטעימים וכיפיים. מתוקים, חמצמצים, מרקמיים (היי, זו מילה אמיתית!) (אוקיי, אולי זו לא מילה אמיתית). וחוץ מזה, אתם יודעים..


התותים פה! התותים הגיעו!


אמרו זאת יחד איתי:


תותים תותים תותים תותים!

***
מאפינס וניל ותותים עם שטרויזל שוקולד לבן
מקור המתכון: התבססתי בכלל על עוגת השיש המצוינת (!) של נטלי, שהפכה להיות הבסיס שלי לכל מיני מתכונים בזמן האחרון. כמובן ששיניתי כל מיני דברים במתכון המקורי כדי להגיע לאן שרציתי.

כמות: 20 מאפינס די קטנים, כל אחד מכיל כ-35 גרם בלילה (וכפית-שתיים של פירורים). אפשר גם להכין 12 מאפינס בגודל בינוני.

מצרכים:
למאפינס
2 ביצים גדולות
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל/1/2 כפית מחית וניל
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
קורט מלח
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
200 ג' תותים

לשטרויזל
15 ג' חמאה
30 ג' (3 כפות) קמח לבן
קורט מלח
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
10 ג' (1 כף) שיבולת שועל שלמה
20 ג' שוקולד לבן, קצוץ/שוקולד צ'יפס לבן

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות.
2. מניחים ביצים, שמנת מתוקה, וניל, סוכר ומלח בקערה גדולה. טורפים היטב עם מטרפה.
3. מוסיפים קמח ואבקת אפיה. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
4. שוטפים תותים, מסירים את העוקץ וחותכים לחתיכות קטנות, נניח 1-2 ס"מ כל אחת.
5. מקפלים תותים לתוך הבלילה -- קיפול קצר ומהיר, לטובת פיזור אחיד. לא מערבבים יותר מדי, על מנת שהתותים לא יכתימו את הבלילה באדום.
6. מחלקים את הבלילה בין גביעי אפיה העומדים בפני עצמם, או תבנית שקעים מרופדת במנז'טים.
7. להכנת השטרויזל: ממיסים חמאה, הכי נוח בקערה קטנה במיקרוגל, אבל אפשר גם בסיר קטן.
8. מוסיפים קמח, מלח, סוכר ושיבולת שועל. מערבבים - אפשר עם הידיים - עד לקבלת פירורים.
9. מוסיפים שוקולד לבן ומערבבים.
10. מפזרים כפית-שתיים של פירורים מעל כל מאפין.
11. אופים 15-20 דקות (שלי היו מוכנים אחרי 18 דקות), כאשר המאפינס תופחים ומזהיבים קלות, כמו גם השטרויזל, וקיסם הננעץ במרכז כל מאפה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני הוספתי מעט אבקת תותים מיובשים לבלילה שלי, אבל זה ממש לא הכרחי.
  • אם רוצים, אפשר להשמיט את השיבולת שועל בשטרויזל, או אולי להמיר אותה בכמות זהה של קמח.
  • אני אוהבת את השילוב של תותים ושוקולד לבן, אבל אני בטוחה שגם שוקולד מריר או אפילו חלב יעבוד טוב בשטרויזל. אפשר להוסיף שוקולד גם למאפינס עצמם.
  • אני לא מדברת פה מניסיון, אבל מאמינה שאפשר להכין גירסת פרווה של המאפינס על ידי המרת השמנת המתוקה בקרם קוקוס והחמאה שבשטרויזל בשמן קוקוס, או אפילו שמן קנולה/זית.
  • דבר אחד אחרון: אפשר גם לאפות את המאפינס כעוגה אחת גדולה. זמן האפיה יתארך ל-35-40 דקות, ורצוי להוריד את כמות אבקת האפיה לכפית אחת.


תותים תותים תותים תותים! איך עוד לא כתבו על הפרי הזה שיר?


אה.

10 בדצמבר 2017

עוגיות שקדים טבעוניות ללא גלוטן

איזה. כיף זה. להרדים. תינוק.


הבכי והצרחות והמאבקים..

ולפעמים גם יונתן לא משתף פעולה.

(התכוונתי שהבכי והצרחות והמאבקים הם שלי, כאילו בצחוק, הבנתם? כי ברור שהתכוונתי שהבכי והצרחות והמאבקים הם של התינוק, אבל.. אה, הבנתם. אה, לא צריך להאכיל אתכם בכפית. אפרופו כפית, נתתם פעם טיפות ברזל לתינוק? אנחנו מטפטפים לו את הטיפות לתוך הכפית, לכן נזכרתי. בקיצור, הילד נראה כמו ערפד מיד אחרי, וזה קצת מצחיק, קצת קריפי, קצת.. רגע, על מה דיברנו? איפה אני? אני כל כך עייפה)


כאילו.. את מנסה להסביר לו בהגיון שצריך לישון, ושברור לך שהוא עייף, כי הוא משפשף עיניים ובוכה מכל דבר (הערת ביניים: הפרצוף העצוב-נעלב של יונתן זה אחד הדברים הכי מצחיקים והכי שוברי לב שראיתי בחיים שלי. וכן, אני תמיד מנסה לצלם את הפרצוף כשהוא קורה. זה הופך אותי לאמא רעה? אל תענו!) וכי הוא תינוק והוא אמור לישון בערך מאתיים שעות ביממה, אז לא הגיוני שהוא לא עצם עיניים כבר חודש, פלוס מינוס, רגע -- באיזה חודש אנחנו עכשיו?


אבל הוא לא מוכן לקבל את ההגיון. לא זורם לו הרציונל שלך, כי הוא תינוק. והוא הכי עייף בעולם, אז כמובן שזה מצדיק לא לישון עכשיו. זה הרציונל שלו. ברוכה הבאה לעולמם של התינוקות, עולם קסום ומכושף ונפלא וזדוני, מלא בביטויים כמו "עייפות יתר" ו"טקס שינה" וכמובן, "קקי גב".

סליחה.


בשיא הרצינות, אני חושבת שבכל פעם שאני מצליחה להרדים אותו, אני מרגישה כאילו הרגע זכיתי בפרס נובל. אם זה מחזיק יותר מחמש דקות, אני מרגישה כאילו אני, במו ידיי, הבאתי שלום עולמי.

בכל אופן.


לפני כמה ימים, במסגרת אחד מאותם סשני הרדמה אינסופיים (הערת ביניים: כמה כואבות לי הידיים. וואו. רוצים לעבוד על שרירי הידיים שלכם? נסו להרדים תינוק. אין יור פייס, פילאטיס), רקדתי/קיפצתי/דילגתי/השתדלתי-לא-ליפול-על-הרצפה-ולהירדם-בעצמי מול המראה בחדר השינה שלנו.


אני לא זוכרת מה בדיוק מלמלתי באותו הזמן, את הלהיט ההיסטרי שלי "אהההה אה אה", את הקלאסיקה האלמותית "ששש ששש ששש" או שאולי בדיוק ניסיתי את אחד החומרים החדשים, "יונתן לך לישון, יונתן לך לישון" (הערת ביניים: הדיסק החדש שלי, "שירי הרדמה שלא עובדים על יונתן", בקרוב בחנויות. רגע, מישהו עוד קונה דיסקים? יש עוד חנויות בעולם? באיזו שנה אנחנו עכשיו?).


כך או כך, השתהיתי רגע מול המראה, בעודי עדיין רוקדת/מקפצת/מדלגת/משתדלת-לא-ליפול, והבטתי בה. זיהיתי את עצמי, זיהיתי את התינוק-הכי-חמוד-בעולם-בצורה-אובייקטיבית שעל הידיים שלי, ועדיין.. משהו לא הסתדר. הרגשתי בתחפושת. מה לי ולהרדמת תינוק על הידיים, ועוד בכזאת מיומנות (יחסית, יחסית. תכלס, אין לי באמת מושג מה אני עושה, אני משערת שאין צורך להזכיר לכם את השם של הדיסק החדש שלי, בקרוב בחנויות), כאילו זה מה שאני עושה כל יום?


אה כן, הזכרתי לעצמי. זה משהו שאני עושה כל יום. כל היום. וכל הלילה. זו לא תחפושת, אפילו שזה מרגיש ככה. הבחורה הזו במראה היא אני, אני באמת, ואלו הם חיי. לא תחפושת, סתם עיגולים שחורים מתחת לעיניים, שיער פרוע (וקצר יותר מבדרך כלל, כי איזה כיף זה נשירת פוסט לידה! ואיזה כיף זה כשהילד רק רוצה למשוך לך את השיער כל הזמן ו/או להכניס אותו לפה שלו. רגע, זה אומר שהוא מוכן למוצקים? אני חייבת לזכור לשאול בטיפת חלב אם עדיף להתחיל את הטעימות  בירקות, בפירות או בקצוות מפוצלים של אמא) ופיהוק שהתחיל באמצע יולי ואין לדעת מתי יסתיים.


אבל אתם בכלל פה בשביל המתכונים.

(סתם, אני יודעת שאתם פה בשביל התמונות המושלמות)


מה אני רוצה מהחיים שלכם ולמה אני מדברת אתכם על תחפושות? חכו שניה, זה כבר מתחבר, מבטיחה.


לפני זה: רוצים שאדקלם לכם את "מעשה בחמישה בלונים"? אולי את "אליעזר והגזר"? רוצים שנדבר על העצלות האיורית של "מעשה" (יש שם שני איורים מהעמוד הראשון שחוזרים, אחד לאחד, לקראת סוף הספר) או שאספר לכם על בעיית הקונסיסטנטיות של "אליעזר" (לחתול קוראים מיאו בעמוד אחד ולקיק בעמוד אחרי זה)?

לא? טוב. חבל. אני אשת שיחה מרתקת, כדאי לכם.


קיצור.


אם כבר דיברנו על תחפושות (כלומר, אני דיברתי ואתם הייתם בני הערובה שלי), אז רציתי לספר לכם שהיום החלטתי לחפש את הבלוג לבלוג בריאות.

או במילים אחרות, הכנתי עוגיות טבעוניות (!) וללא גלוטן (!!).


האמת היא שזה קרה כמעט במקרה -- אמא שלי אמרה שאולי בת דודי הטבעונית תהיה בארוחת הצהריים בשבת (בסוף היא לא היתה, אבל לא ידעתי את זה מראש), אז החלטתי להכין את עוגיות חמאת הבוטנים הטבעוניות שלי עבורה.


רק שרציתי לגוון קצת, וזכרתי שיש לי צנצנת של חמאת שקדים בבית. מה שכמעט לא היה לי בבית היה - לא תאמינו - קמח.

קחו שניה לעכל את זה.


אני יודעת, לאיזו בלוגרית אפיה כמעט נגמר הקמח בבית? משטרת האינטרנט לא אמורה לפשוט לי על המחשב ולסגור לי את הבלוג בשלב הזה או משהו?

אבל קרה. אמנם העוגיות ההן לא מצריכות כמות גדולה של קמח, אבל לא הייתי בטוחה שיש לי בבית אפילו את זה, ומנגד היו לי מלא שקדים טחונים.


היי, חשבתי לעצמי, שקדים טחונים יכולים לעבוד טוב בעוגיות עם חמאת שקדים!

(אני מלכת השילובים. מי היה מאמין ששקדים הולכים טוב עם שקדים? אני לא רוצה לקרוא לעצמי "גאון", אבל תרגישו חופשיים לקרוא לי ככה בעצמכם)


אני אחסוך לכם את הניסיון הראשון (החביב, יש לציין, נשנשתי את התוצאות שלו במשך שבוע) ואקח אתכם ישר לניסיון השני והמשופר:


עוגיות שקדים קטנות וחמודות, לא מאד פריכות, אבל לא לגמרי רכות, איפשהו בין לבין. מרקם מעט מתפורר, בקטע טוב. מנוקדות בשבבי שוקולד וגם מעוטרות בשלל פסי שוקולד מומס, כי כמו שקדים ושקדים, גם שוקולד ושוקולד עובד טוב ביחד.

(אתם כבר קוראים לי "גאון"? לא? עוד לא? הלו? אתם פה?)


ללא קמח. ללא ביצים. ללא מוצרי חלב. עם המון טעם.


בכנות מלאה -- להגדיר אותן כבריאות לגמרי, לא יודעת אם הייתי עושה. הן כן מכילות סוכר וזה, וכאמור גם שוקולד. אבל כל השומן בהן מגיע משקדים וקצת שמן קוקוס, הן נטולות גלוטן ובקיצור -- אני אמנם לא מאד בקיאה בכל העניין הזה של בריאות, אבל נראה לי שהן דווקא אופציה יחסית שפויה, ובעיקר מאד מאד טעימה, למי שלא רוצה להשתגע.



זהו.

ראיתם איזה פוסט מגניב כתבתי לכם על תחפושות, בול בזמן לפורים?


מ.. מה זאת אומרת, עוד יומיים חנוכה? אוי. אוי לא.

***
עוגיות שקדים טבעוניות ללא גלוטן
מקור המתכון: העוגיות האלה.

כמות: 25 עוגיות קטנות די קטנות.

מצרכים:
125 ג' (1/2 כוס) חמאת שקדים
1 כפית אבקת סודה לשתיה
85 ג' (1 כוס) שקדים טחונים
קורט מלח
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
30 ג' (2 כפות) סוכר חום כהה
10 ג' (1 כף) שמן קוקוס מומס
20 מ"ל (2 כפות) מים
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

לקישוט
20 ג' שוקולד מריר

אופן ההכנה:
1. מניחים את כל החומרים מלבד השוקולד - חמאת שקדים, סודה, שקדים טחונים, מלח, סוכר לבן, סוכר חום כהה, קוקוס ומים - בקערה גדולה. מערבבים היטב.
2. מוסיפים שוקולד קצוץ ומקפלים פנימה, עד להיטמעות ולפיזור אחיד.
3. מעבירים את הקערה למקרר למשך כרבע שעה, לטובת התייצבות הבצק, על מנת שהוא יהיה יותר נוח לעבודה.
4. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
5. יוצרים עוגיות קטנות בכף גלידה קפיצית/ידנית. מניחים בתבנית ושומרים על מרווח של מספר ס"מ בין עוגיה לעוגיה. פוחסים קלות כל עוגיה בעזרת שתי אצבעות.
6. אופים 7-8 דקות, עד שהעוגיות מתייצבות וחלקן התחתון משחים קלות. מצננים מספר דקות בתבנית ומעבירים לרשת, לטובת צינון מלא.
7. לקישוט: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות (או על בן מארי). מעבירים לשקית זילוף קטנה וגוזרים חור קטן בקצה.
8. מזלפים פסי שוקולד מעל העוגיות - לרוחב, לאורך, מה שזורם לכם. שומרים בקופסא אטומה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אפשר להחליף את חמאת השקדים בחמאת בוטנים או חמאת אגוזים אחרת, לפי טעמכם. אני שילבתי גם בין חמאת שקדים לחמאת בוטנים, ויצא מעולה.
  • לרוב רצוי לא להמיר אבקת סודה לשתיה באבקת אפיה ולהיפך, אבל הפעם אני יכולה לומר שניסיתי גם עם אבקת אפיה (כי הסודה נגמרה לי), ויצא אחלה.
  • לא ניסיתי, אבל אני משערת שאפשר להמיר את שמן הקוקוס בשמן אחר, אם כי העוגיות כנראה יצאו רכות יותר.
  • העצלנים ביניכם יכולים להשתמש בשוקולד צ'יפס במקום לקצוץ שוקולד, אבל תמיד יותר כיף לקבל צ'אנקס בגדלים שונים בעוגיות מאשר צ'יפס אחידים. לדעתי, כמובן.


אסף קרא את הפוסט אחרי שכתבתי בערך חצי ממנו, אולי קצת פחות, וצעק: "איזו חופרת את!!". הוא התכוון לזה בקטע טוב, נכון? נכון? ה-ל-ו?