> שושני שמרים עם חמאה חומה, מייפל וקינמון | Morcake

4 במרץ 2017

שושני שמרים עם חמאה חומה, מייפל וקינמון

תקשיבו שניה.


אני יודעת שלפעמים אני כותבת פה כל מיני שטויות.


עשיתי ככה, אסף אמר ככה, בלה ובלי ובלה בלה בלה.


מאות של מילים - לעתים אלפים - על כלום ושום דבר, ובסופם יש איזה "תראו, מתכון!".


המתכונים תמיד טובי--

רגע, זו שחצנות. איכס.

המתכונים בדרך כלל טובים.


אבל לפעמים הם הולכים לאיבוד בין בליל המילים והחפירות.

(תפסיקו להנהן בהסכמה נלהבת, אוקיי? לא אמרתי שמותר לכם להנהן בהסכמה, בטח לא הסכמה נלהבת)


לכן היום, אין שטויות. אין בלה ובלי ובלה בלה בלה.


אני רק הולכת לומר לכם שהכנתי שושני שמרים עם חמאה חומה, מייפל וקינמון (וקצת מלח ים אטלנטי, אבל אל תגלו לאסף).


והם אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים (שוב, אל תגלו לאסף).


הבצק מעולה. המילוי הורס. הריח? הייתי כותבת עליו שירים ופרוזה ומחזות, אם רק היתה לי טיפה אחת של כשרון.


והם כל כך יפים. אל תתנו לטיפת הכשרון שאין לי גם בתחום הצילום והסטיילינג להטעות אתכם -- הם שושניים ומשובללים ונפלאים, ואם תאפו אותם בתוך מנז'טים קצת קטנים מדי (אבל רק קצת), הם יתפחו ויתרוממו מעל המנז'ט במהלך האפיה, ובסופה יציצו עליכם במעין מבט תמים אך מפתה כזה, "נו.. אתם הולכים לאכול אותנו בקרוב, או רק להפשיט אותנו בעיניכם?"


אתם תנסו לעמוד בפיתוי, אך לא תצליחו. בסוף תישברו ותרשו לעצמכם לאכול אחד. אולי שניים. גג ארבעה.


את השאר תניחו בצד לטובת משלוחי המנות שלכם, ותארזו בידיעה שהם הולכים להיות המשלוחים שכולם הולכים לדבר עליהם ולקנא בהם ולקוות להגריל אותם.


האופים ירצו להיות אתם, האוכלים ירצו להיות החברים הכי טובים שלכם.


ואתם? אתם תמלמלו באדישות מדומה: "מה, זה? כן, סתם התפחתי קצת שמרים, מילאתי בחמאת חומה עם מייפל, בזקתי סוכר חום וקינמון וקצת מלח ים אטלנטי, ואפיתי במנז'טים אולטרה חמודים. נו ביג דיל."


ותעופו על עצמכם.


בצדק.


אז קדימה, למטבח. בלי בלה בלה בלה.


אתם כבר תודו לי כשהריח יאפוף את הבית שלכם -- הוא יתחיל במטבח ויתפשט לכל עבר. כשתנסו לזהות אותו, להבין מאיפה הוא מוכר לכם, תבינו פתאום שככה פשוט מריח האושר.


היי, תראו מה זה. אני כן יכולה להיות משוררת.


לא?

***
שושני שמרים עם חמאה חומה, מייפל וקינמון
מקור המתכון: הבצק מבוסס על המתכון הזה.

כמות: שמונה שושנים (או יותר, תלוי בגודל החיתוך).

מצרכים:
לבצק
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב חמים
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
6 ג' (2 כפיות) שמרים יבשים
50 ג' חמאה רכה
1 ביצה גדולה
350 ג' (1/2 2 כוסות) קמח לבן
קורט מלח

למילוי
50 ג' חמאה
1 כף סירופ מייפל
50 ג' (1/4 כוס) סוכר חום דמררה
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
1 כף קינמון
מעט מלח ים אטלנטי

לסירופ סוכר
25 מ"ל (1 כף + 2 כפיות) מים
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הבצק: מניחים חלב, סוכר ושמרים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד למשך מספר דקות, עד לתסיסת השמרים.
2. כאשר התערובת תוססת, מניחים בקערת המיקסר. מוסיפים חמאה, ביצה, קמח ומלח.
3. מחברים וו לישה ולשים למשך חמש-עשר דקות, עד לקבלת בצק אחיד: מתחילים במהירות נמוכה, וכאשר הבצק מתחיל להתאחד, מגבירים מהירות.
4. מעבירים את הבצק לקערה גדולה, משומנת קלות. מכסים במגת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך שעה-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
5. כאשר הבצק כמעט מוכן לרידוד, משחימים חמאה: מניחים חמאה בסיר קטן. ממיסים על אש בינונית. ממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב, עד להופעת גרגרים חומים בחמאה, כאשר במקביל מתחילים להריח ריח קרמלי-אגוזי. מסירים מיד מהאש ומעבירים לקערה קטנה, לטובת צינון.
6. מוסיפים סירופ מייפל לחמאה ומערבבים היטב.
7. במקביל, מערבבים שני סוגי סוכר וקינמון בקערה קטנה.
8. מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח קלות. מרדדים למלבן באורך של כ-35X45-50 ס"מ.
9. מברישים את הבצק בחמאת מייפל (לא חייבים להשתמש בכל החמאה). זורים את סוכר הקינמון בשכבה אחידה מעל החמאה. אם רוצים, זורים מעט מלח ים אטלנטי מלמעלה. אפשר לטםטף עוד קצת חמאת מייפל מעל הכל, בשביל הרצינות.
10. מגלגלים את הבצק על צדו הארוך, לקבלת רולדה קצרה יחסית ושמנמנה. חותכים לשמונה יחידות (או יותר, אם רוצים מאפים קטנים יותר).
11. מניחים כל שושנה במנז'ט, או על תבנית מרופדת בנייר אפיה. אפשר למרוח בעוד קצת חמאת מייפל למעלה, נגד עין הרע.
12. בשלב זה אפשר להתפיח התפחה שניה מהירה, של כעשרים דקות בטמפרטורת החדר, או - כמוני - התפחה מעט איטית יותר, של שלוש-ארבע שעות במקרר.
13. מעט לפני האפיה, מחממים תנור ל-180 מעלות.
14. אופים 15-20 דקות, עד שהמאפים תופחים ומשחימים.
15. להכנת סירופ הסוכר: מבשלים מים וסוכר בסיר קטן עד להמסת הסוכר. מביאים לרתיחה ומסירים מהאש.
16. מברישים את המאפים המוכנים בסירופ סוכר. מפגינים אפס איפוק ושליטה עצמית -- בהצלחה!

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • המייפל לא מאד מורגש בתוצאה הסופית -- הוא כן נותן עוד סוג של מתיקות, אבל למי שלא אוהב, או אם אין בבית, אפשר לוותר.
  • אל תפחדו מהמלח -- הוא מאד עדין ומורגש רק בקושי, אבל בקטע טוב. גם כאן, אפשר לוותר.
  • אני ערבבתי בין שני סוגי סוכר חום, בשביל משחקי מרקם וכו', אבל אפשר להשתמש רק באחד (דמררה או חום ככה).
  • ואם אין לכם כח להשחים חמאה (עצלנים!), פשוט תמיסו אותה. טוב? טוב.
  • האם אפשר ורצוי להכין מראש כמות כפולה? לא. לכו ישר על כמות משולשת.


"ריחו של האושר" לא נשמע כמו שם של שיר מזרחי? לא לא, רגע, לא שיר מזרחי -- טלנובלה.

5 תגובות:

עינב קוצר אמר/ה...

סופש שלם אפיתי ארבעה סוגי עוגיות, אחד מהם בכוונה עם מייפל(כי סוף סוף קניתי אחד אמיתי) ואז את באה בראשון בבוקר עם הדבר הזה הידיעה שנגמר לאנשים הזמן (ובשבילי גם הזמן בבית) להכין את הדבר המדהים(!!) הזה?! אוף מור זה מרושע... טוב, ננסה סופש הבא...

נטלי אמר/ה...

אמאל'ההההה זה נראה מושלם.

Tamar odeya Applebaum אמר/ה...

אויש, זה נקרא ונראה כל כך טעים... איך בא לי!
רק, את רוצה להסביר לי, מה העניין בחמאה חומה? לא הבנתי את היתרון שלה על העניין ולמה משקיעים בזה...

Unknown אמר/ה...

נגיד שבדיוק חזרתי מקנדה והצלחתי להבריח באמתחתי כמה קילוגרמים של מייפל אמיתי, ולכן אני דוקא ממש רוצה שירגישו את הטעם של המייפל. יש אפשרות להבריש את המאפה המוגמר במייפל במקום במי סוכר?
וחוץ מזה, זה נראה מדהים ונפלא, והטיימינג שלך מעולה (כאמור - קנדה, מייפל).

Mor אמר/ה...

תודות!

ותשובות:
עינב -- סליחה :-( הכי לא חברי מצדי..
תמר -- החמאה החומה, בגדול, נותנת לכל מאפה/עוגה/וואטאבר טעם אגוזי-קרמלי שווה כזה. לפעמים הוא מורגש יותר, לפעמים פחות, אבל מבחינתי שווה להשקיע בה, ולו רק בשביל הריח שהיא מפיצה במטבח כשמכינים אותה.
אנונימי/ת -- הידד לך על המייפל האמיתי! נראה לי שבהחלט אפשר להבריש במייפל, זה נשמע כמו רעיון מעולה.

הוסף רשומת תגובה