> עוגיות שוקולד לבן וקוקוס בניחוח לימון | Morcake

26 בפברואר 2017

עוגיות שוקולד לבן וקוקוס בניחוח לימון

אני ממש לא בסדר.

אתם אמורים לשאול עכשיו "למה, מור?" ולא להנהן בהסכמה בכזו אגרסיביות.

אוף, באמת. חשבתי שפיתחנו איזו מערכת יחסים כלשהי בשנים האחרונות.


בקיצור, לשאלתכם, הרשו לי להסביר לכם למה אני לא בסדר:

לפני קרוב לארבעה שבועות, סיפרתי לכם על עוגיות מאד מאד טעימות, עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב. נתתי נאום שלם על זה שהעוגיות מעולות, אבל שהכנתי סוג נוסף של עוגיות, והן אפילו יותר מוצלחות, ואני מבטיחה-מבטיחה-מבטיחה לספר לכם עוד שניה וחצי עליהן, רק חכו רגע.


ואז פתאום תקף אותי יום הנוטלה, אז נאלצתי לחלוק אתכם מילקי נוטלה ביתי.

(אני, באופן אישי, הכנתי אותו במשך שלושה סופי שבוע רצופים, מה אתכם?)

ואז #2 פתאום הגיע הוולנטיינז, ולא הייתי אלא ברירה אלא לשתף אתכם בבראוניז קקאו זוגיים קיטשיים להחריד.


מפה לשם, שלושה שבועות וחצי עברו, ואני עדיין חייבת לכם מתכון לעוגיות.

ו...

אממ...

יש עוד משהו. עוד משהו קטן.


בפוסט הקודם, ההוא עם עוגיות הקפה (והקינמון ושוקולד החלב) צעקתי, קבל עם ובלוג, שהסוג השני של העוגיות, עם השוקולד הלבן והקוקוס והזסט של הלימון, הרבה הרבה הרבה יותר מוצלח.

רק ש...

אממ...

כמה ימים אחרי פרסום הפוסט, יצא לי לטעום שוב עוגיה אחת כזאת, ואחת כזאת.

אוקיי, שלוש כאלה ושלוש כאלה, קטנוניים.


ופתאום...

פתאום העוגיות עם הקפה (והקינמון ושוקולד החלב) היו לי יותר טעימות. ואני כבר לא ידעתי איך להתמודד עם עצמי.


הרי הרגע כתבתי לכל האומה (כלומר, לארבעת קוראיי הנאמנים) שעוגיות השוקולד הלבן לוקחות בהליכה את העוגיות עם שוקולד החלב, אז מה קורה פה? איך התהפכו היוצרות?

רגע, אולי אני בכלל צריכה לא לפרסם את העוגיות הקוקוסיות?


אבל אסף טען שהן יותר טעימות.

(מצד שני, הוא גם טען שהסוג השני היה קינמוני מדי, ושבעוגיות עם הקוקוס, היה קפה, וזה היה נחמד. אבל אסף, העוגיות עם הקוקוס לא היו העוגיות עם הקפה. אסף: "אה")

ובת דוד שלי, שטעמה משני הסוגים, גם עפה עליהן.

והמרקם שלהן היה כל כך טוב.


אז.. אז נכון, הן היו לי קצת מתוקות מדי בטעימה שניה. אבל ממתי זה דבר רע?

ובכלל, מי אני שאקבע מה זה "מתוק מדי"?

למה שלא אפרסם את שני המתכונים ואדרוש מקוראיי להכין גם את זה וגם את זה, לטעום ולהחליט בעצמם?

למה שלא אזכיר להם שפורים מתקרב בצעדי ענק, ומה יותר טוב מלהכין מלא מלא מלא מלא עוגיות למשלוחי המנות שלהם?


בדיוק. אין סיבה. אין כל סיבה.

אז עוגיות שוקולד לבן וקוקוס בניחוח לימון. כי הן היו אמורות להיות לימוניות, אבל בסוף זה יצא יותר ברקע.

עם מרקם מעולה.


מתוקות, אולי קצת מתוקות מדי. תלוי את מי שואלים, ומתי.

אבל טעימות. הו הו הו כל כך טעימות.

(במיוחד כשאוכלים אותן יחד עם עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב. אחת כזאת, אחת כזאת. הופ, הופ. הופ, הופ. הופ -- למה הג'ינס כבר לא נסגר עלי?!)


רגע, אם כבר פורים, מה אתם מכינים למשלוחי המנות שלכם באמת? ספרו לי הכל!

***
עוגיות שוקולד לבן וקוקוס בניחוח לימון
מקור המתכון: המתכון מבוסס על העוגיות המוצדקות שלי מבחינת הרכיבים, אבל שיניתי את אופן ההכנה.

כמות: כ-60 עוגיות די קטנות -- לי יצאו 62 עוגיות שהיו כ-3.5 ס"מ לפני האפיה, ובערך 4 ס"מ אחרי האפיה.

מצרכים:
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
זסט מלימון אחד
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
200 ג' חמאה רכה
1 ביצה גדולה
1 חלמון גדול
175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן
125 ג' (1 כוס) קמח מלא
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
50 ג' (1/2 כוס) קוקוס טחון
150 ג' שוקולד צ'יפס לבן + עוד קצת לפזר מלמעלה, אם רוצים

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה (או שתיים בנייר אפיה).
2. מניחים סוכר לבן וזסט לימון בקערת המיקסר. משפשפים את הזסט לתוך הסוכר בעזרת האצבעות, לקבלת סוכר לימוני.
3. מוסיפים סוכר חום וחמאה. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב למשך שלוש-ארבע דקות על מהירות בינונית. מנקים את דפנות ותחתית הקערה.
4. מוסיפים ביצה וחלמון ומערבבים עד להיטמעות.
5. מוסיפים שני סוגי קמח, אבקת אפיה ומלח ומערבבים על מהירות נמוכה, עד לקבלת בצק אחיד.
6. מוסיפים שבבי קוקוס ושוקולד צ'יפס לבן ומערבבים קלות, רק עד לפיזור אחיד.
7. בעזרת כף גלידה קפיצית, או סתם כפית, יוצרים עוגיות ומניחים בתבנית. מרווחים מעט. אם רוצים, מפזרים מעט שוקולד צ'יפס לבן מעל כל עוגיה, לקבלת מראה יותר יפה.
8. אופים 7-9 דקות, עד שהעוגיות מתייצבות אך עדיין רכות למגע. מצננים כעשר דקות בתבנית, ולאחר מכן מעבירים לרשת לטובת צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם בא לכם לקבל טעם לימוני חזק יותר, אפשר לערבב מעט מיץ לימון ואבקת סוכר ולזגג את העוגיות האפויות. אפשרות נוספת היא להוסיף מעט מיץ לימון לבצק העוגיות, לפני האפיה, אבל לא ניסיתי את זה בעצמי, ואני לא יודעת אם תהיה לזה השפעה על המרקם, אז זו הצעה מסויגת קלות.
  • אפשר להכין את את העוגיות רק מקמח לבן. מאמינה שגם שימוש בקמח מלא לבד יעבוד.


אסף עדיין מתעקש על זה שהעוגיות האלה היוה יותר טעימות. אבל הוא גם לא מבין למה אני מפרסמת את המתכון בכלל, "כבר יש לך עוגיות בבלוג". **גלגול עיניים**


5 תגובות:

אורי אמר/ה...

כל כך חיכיתי לפוסט חדש.. בתקווה לנסות את העוגיות ממש בקרוב כשאוכל טיפה לנשום (למה יש בעולם דברים כמו מבחן בפרמקולוגיה?)
השנה משלוחי המנות המשפחתיים יכללו:
א. לחמניות-שלי
ב. החומוס הכי טעים בעולם-של אחותי
ג. מה שאמא שלי תחליט להוסיף ברגע האחרון כי זה יראה לה לא מספיק

טל אמר/ה...

י-א-מ-י-!!!!!!!!

Omri Polak אמר/ה...

נשמע מעולה, בטח אם מוותרים על הקוקוס ;)

אורי אמר/ה...

הכנתי את העוגיות לשבת, ולאחר הזהרת המתיקות ויתרתי על הסוכר הלבן. יצא עדיין מתוק מאוד וממש ממש טעים! נטרף מייד..

Mor אמר/ה...

איזה כיף, אורי, שמחה לשמוע!

הוסף רשומת תגובה