> עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב | Morcake

1 בפברואר 2017

עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב

אסף עבר* עבודה.

*במקור זה היה "אסף עובר עבודה", אבל חלפו כמה ימים מאז שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, ונוצר מצב שהתעצלתי, אז הוא הספיק כבר לעזוב את מקום העבודה הקודם ולהתחיל בחדש. אופס?


יש עצב, יש שמחה, ובעיקר --

יש עוגיות.

מלא עוגיות.


כשהוא סיפר לי על העבודה החדשה, העמדתי פני מתעניינת בדברים כמו אופי התפקיד (משהו שמעניין אותו), התנאים (סבבה לגמרי), המרחק מהבית (רבע שעה הליכה! ועכשיו אנחנו יכולים ללכת יחד לעבודה, ווהו!) וכל השאר.

שאלתי את כל השאלות שצריך לשאול, עד שלבסוף הרגשתי מספיק בנוח לשאול לגבי הדבר היחיד שבאמת רציתי לדעת:

מה להכין לך לפרידה מהמקום הישן, ומה להכין ליום הראשון שלך במקום החדש?


אני מבינה אם אתם מרימים גבה בקשר לעניין הלהביא-משהו-ליום-הראשון-בעבודה. זה עלול להישמע קצת מוזר למי שלא רגיל. אבל אני עשיתי את זה כבר בשתי עבודות (בראוניז אוראו בשני המקרים, בייבי!), וגם את אסף שלחתי עם קופסת טראפלס בצק עוגיות לעבודה החדשה הקודמת שלו (זו שעכשיו הפכה לישנה) -- ואנשים התלהבו בכל המקרים.

באופן אישי, המוטו שלי הוא "אני רוצה לעשות רושם טוב, ואני לא סומכת על האישיות שלי". לגבי אסף, המוטו הוא "אני רוצה שהוא יעשה רושם טוב, ויש לו אחלה אישיות, אבל זה נותן לי עוד תירוץ להכין דברים, אז למה לא".

קלירלי, אני חזקה במוטואים.


בקיצור, אסף לא ממש הבין מה אני רוצה מהחיים שלו -- "תכיני כמות כפולה של עוגיות, ואני אקח חצי לכל עבודה".

אבל אסף, אילו עוגיות? וכמה זה כפות כפולה? ומה אם מישהו לא אוהב שוקולד? צריך גם אופציה פרווה. ומשהו טבעוני! מה זאת אומרת, רק עוגיות? לא.. לא הבנתי.

אני לא בטוחה באיזה שלב של השיחה המונולוג אסף יצא מהחדר, אבל איפשהו שם נשארתי לבד, עם ההחלטות הקשות.


בסופו של דבר החלטתי לא להחליט, ופשוט התחלתי לאפות, מתוך מחשבה שמה שלא ילך לעבודות, נאכל בעצמנו. או שאקח לעבודה שלי. או.. לא יודעת, נסתדר כבר.

אז הכנתי עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב. טעימות כאלה, רכות מאד.

והכנתי גם עוגיות שהיו אמורות להיות עוגות לימון ושוקולד לבן, אבל הלימון יצא פחות דומיננטי ממה שתכננתי, אז החלטתי לקרוא להן עוגיות שוקולד לבן וקוקוס בניחוח לימון, כי לומר שהן בניחוח לימון גורם לי להישמע מאסטר שפית, אפילו שאני לא.


(סיפרתי לכם כבר שאני יודעת להכין קציצות?! אה, כן? אה. רגע, אבל הכנתי אותן שוב! הממ יכול להיות שמאסטר שף קטן עלי? שאני אלך ישר למשחקי השף? כשופטת?)

(בבקשה אל תעשו אנסבסקרייב)

בקיצור.


כבר בשלב הזה היו למעלה מ-120 עוגיות בבית, אבל זה הרגיש לי לוקה בחסר.

("השפיות שלך לוקה בחסר, מור", אתם ממלמלים. אני יודעת. זה היה קל מדי. אתם צפויים מדי. בבקשה תתאמצו יותר בפעם הבאה)


רציתי להכין בראוניז וטראפלס בצק עוגיות טבעוניים.

אז הכנתי בראוניז (עם אוראו, כי דא), אבל בסוף ויתרתי על הטראפלס.


הוספתי גם מאפינס בננות, בשביל הרצינות. שני סוגים של מאפינס, כי אני באתי לעבוד, לא לשחק משחקים (אה לא, אסף בא לעבוד. התבלבלתי) -- חלק בינוניים עם חתיכות סניקרס, חלק קטנים יותר, "נקיים".

רציתי להכין עוד דברים, אבל אסף כבר איים לאשפז אותי, אז בתור פשרה הכנתי לו פונדנטים, כדי שיהיה לו קינוח לכל ערבי השבוע, ול"שנינו" עוגת תפוזים, כדי שיהיה לי מה לאכול לארוחת בוקר ראשונה ושניה כל השבוע.

לא, אני לא צוחקת לגבי שתי ארוחות הבוקר.


ולא, גם לי לא ממש ברור איך זו פשרה, אבל שנינו יצאנו שבעים ומרוצים, אז הכל טוב.

ושמנמנים.

זאת אומרת, שנינו חוץ מאסף.

רגע, שנינו מינוס אסף יוצא.. אני? אוף. לא מאמינה שמכל הדברים בעולם, דווקא חשבון אהובי בגד בי ככה. אוף.


בקיצור.

(היי, זוכרים שאמרתי "בקיצור"? צחוקים!)

הבראוניז כבר התפרסמו פה, הבננות גם, אז בואו נדבר על העוגיות.


דבר ראשון, בואו נשים את זה על השולחן: העוגיות של היום טעימות. מאד. כאילו.. קפה ושוקולד חלב וקינמון -- וואטס נוט טו לייק?

אבל לדעתי (וגם לדעת אסף, הטועם הראשי של הבית), הסוג השני לא רואה אותן ממטר.

העניין הוא ששאלתי אתכם אילו עוגיות לפרסם קודם, ובחרתם חד משמעית בקפה. כאילו.. אני יכולה להבין אתכם. קפה ושוקולד חלב וקינמון, כן?

העוגיה עצובה שאסף עזב את העבודה

ואולי זה דווקא יוצא לטובה. נתחיל בעוגיות הטובות...

נמשיך ליותר טובות.

התרגשויות.

(אולי באמצע יהיה גם משהו לא קשור, עם נוטלה. אולי לא. התרגשויות/אי-תרגשויות)


בכל אופן.

אם אתם מחפשים לעשות רושם על מישהו, תכינו לו/לה/להם מלא מלא מלא עוגיות (בראוניז ומאפינס בנוסף זה כבר בגדר בונוס). אם אתם רוצים ללכת על בטוח, שימו בעוגיות האלה קפה ושוקולד חלב וקינמון.

אלא אם אתם אנשים עם אישיות מוצלחת.

אבל אם הייתם אנשים כאלה, אני משערת שכבר מזמן לא הייתם פה, אז לא משנה.


***
עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב
מקור המתכון: המתכון מבוסס על המוצדקות שלי, אבל יש שוני די גדול בתוצאה הסופית.

כמות: כ-60 (לי יצאו 62) עוגיות בינוניות (בערך שני ביסים) - 3.5 ס"מ לפני האפיה, 5-6 ס"מ אחרי

מצרכים:
200 ג' חמאה
30 מ"ל (2 כפות) אספרסו/קפה חזק מוכן (כלומר, קפה נוזלי)
300 ג' (2 כוסות + 2 כפות) קמח לבן
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/4 כפית קינמון טחון
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
250 ג' שוקולד חלב קצוץ/ציפס + עוד קצת לקישוט מלמעלה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה (או שתיים) בנייר אפיה.
2. משחימים חמאה: מניחים חמאה בסיר קטן. ממיסים על אש נמוכה-בינונית. כאשר החמאה נמסה, ממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב עם מטרפה, עד שהחמאה מתחילה להשחים ואתם מריחים ריח קרמלי-אגוזי הורס. מסירים מיד מהאש ומעבירים לקערה קטנה, על מנת לעצור את הבישול.
3. מערבבים פנימה קפה ומעבירים למקרר לצינון, משהו כמו רבע שעה-עשרים דקות, עד שהתערובת נעימה למגע ולא שורפת את האצבעות כשנוגעים בה.
4. בינתיים מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח וקינמון בקערה בינונית.
5. מניחים סוכר לבן וביצים בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומערבבים על מהירות בינונית-גבוהה למשך שלוש-ארבע דקות, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה.
6. מוסיפים סוכר ותערובת של חמאה חומה וקפה לקערת המיקסר. מחליפים וו גיטרה ומערבבים על מהירות בינוני למשך כחצי דקה-דקה.
7. עוצרים את פעילות המיקסר, מוסיפים חומרים יבשים בבת אחת ומערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בצק אחיד.
8. מוסיפים שוקולד חלב ומקפלים קלות, עד לפיזור אחיד - אפשר ידנית, עם לקקן, ואפשר גם על ידי הפעלה קצרצרה של המיקסר.
9. יוצרים עוגיות בעזרת כף גלידה קפיצית קטנה/בינונית ומניחים בתבנית. שומרים על מרווח של מספר ס"מ, כיוון שהעוגיות מתפשטות במהלך האפיה. אם רוצים, מפזרים מעט שוקולד מעל כל עוגיה, לקבלת מראה יותר יפה.
10. אופים 7-9 דקות, עד שהעוגיות מתייצבות בשוליים אך עדיין מרגישות רכות למגע במרכזן. מצננים כעשר דקות בתבנית, ולאחר מכן מעבירים לרשת לטובת צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לדעתי הקינמון בעוגיות די מרומז, אסף טוען שהוא דומיננטי למדי. אם אתם לא חובבי קינמון, אתם יכולים - לצערי הרב - להשמיט אותו מהמתכון.
  • שימו לב: העוגיות די רכות במרקמן. הן מתקשות קצת לאחר קירור, אבל לא מאד.
  • אם אין לכם זמן או כח להשחים חמאה (אבל למה? למה???), אפשר פשוט להמס אותה. אבל חבל.


הייתי צריכה לקרוא להן "עוגיות קפה ושוקולד לאנשים עם אישיות מעפנה", נכון? לא? הלו? הל.. הלו?

7 תגובות:

נטלי אמר/ה...

אם אני אגיד "בא לי" מספיק פעמים, הן יגיעו לכאן באורח פלא?

shvitaitalkit אמר/ה...

אבל למה קינמון, למה?

טושטוש אמר/ה...

חחח -קוראת בדיון ומתאפקת לא לצחוק בקול רם

טושטוש אמר/ה...

חחח -קוראת בדיון ומתאפקת לא לצחוק בקול רם

אנונימי אמר/ה...

נראה טעים כתמיד

שאלה לאנשים עם משאבים מעפנים( אולי גם אישיות מעפנה:) - אפשר להצליח להכין גם בלי מיקסר?

ניצן אמר/ה...

אי-תרגשויות! צחקתי בקול.

Mor אמר/ה...

נטלי, שקרנית.

עמרי, מפונק.

אנונימי/ת, אפשר! זה פשוט יהיה יופי של אימון לשרירי הידיים, בעיקר בהקצפת הביצים והסוכר.

הוסף רשומת תגובה