> אצבעות לימון טבעוניות | Morcake

13 בינואר 2017

אצבעות לימון טבעוניות

אני לא זוכרת איך בדיוק גיליתי את הבלוג צמחונום.


אולי הוא הגיב אצלי בבלוג? או באינסטגרם? או משהו?

או.. לא יודעת, לא בדיוק זוכרת.


אני כן זוכרת את תחושת הבלבול שאחזה בי כשגיליתי אותו:

מצד אחד, מדובר בבלוג צמחוני, אפילו טבעוני, עם שלל מתכונים ותמונות של ירקות וכל מיני מפחידים אחרים (טוב, "שלל" זו מילה קצת גדולה.. באותו הזמן, לפני כשנתיים וחצי, היו בבלוג כעשרים מתכונים בלבד).

מצד שני, בלי לשים לב גללתי לעוד פוסט ואז עוד אחד, ובעצם גיליתי שאני לא מצליחה להפסיק לקרוא (שוב, היו אז רק עשרים פוסטים, ובכל זאת..).


משהו בכתיבה, קצת שמחה, קצת עצובה, המון יפה, עשה לי את זה. הבלוג של דודו היה פשוט כיפי, באופן טבעי, בלי להתאמץ יותר מדי.


ואז התחלנו להתכתב קצת בפייסבוק, שוב - לא לגמרי זוכרת על מה. נדמה לי שניסיתי לעזור לו ליצור רשימת תפוצה לבלוג (וכשלתי. מעולם לא פגשתם מתכנתת עם פחות ידע במחשבים). בסוף הוא הסתדר לבד.


בקיצור, דיברנו פעם בכמה זמן, עד שיום אחד דיברנו באינסטה והוא אמר לי "עכשיו תגידי, מתי נבשל יחדיו?". וזו היתה שאלה מצוינת, שאלה שאני לעולם לא הייתי שואלת, כי אני ביישנית ומפחדת לשאול אנשים שאלות כאלה. אבל דודו שאל, ואני עניתי שלחלוטין צריך להיפגש, ואז התחיל התחקיר:


אילו ירקות את אוכלת - קישוא? חציל? ארטישוק ירושלמי? סלרי? עשבים? איך את עם טופו? ואגוזים? מה ישראלי בעינייך? מתי בכית לאחרונה?

(אף אחד מהירקות האלה, אבל עשבים זה בסדר. טופו זה אחלה, גם אגוזים. הכל פה ישראלי בעיניי, ואני על סף בכי ברגעים אלו ממש)


דיברנו, שקלנו מה להכין - השתעשענו במתכונים לחנוכה וירדנו מזה - ואז דודו החליט להתקיל אותי (אם כי, מודה, הייתי די מוכנה נפשית) אה כן, מור, את צריכה להכין קינוח טבעוני, טוב? טוב. יופי. תודה.

בום.


אז חשבתי והתלבטתי ביחד עם דודו, ולבסוף הגענו למסקנות חותכות:

הוא יבשל לי מרק שעועית. עם כל מיני דברים שאני אוכלת ואחרים שאני אוכלת רק בתוך מרק וכמובן, כאלה שאני מסרבת להכניס הביתה ו.. בסדר, אני משערת שאם הם מרוסקים, זה קצת כמו רוטב של פיצה, אבל אתה לא הולך לטחון לי את הדבר הזה בבית, נכון דודו? תטחן ותרסק הכל מבעוד מועד, בבקשה, כי ה.. הדבר הזה לא נכנס לי הביתה. לא בצורתו השלמה, בכל אופן.


לצד המרק, נכין יחד קרקרים עם חמאת בוטנים ורוזמרין ומלא גרעינים וזרעים ודברים, רק בעצם בלי הבוטנים, כי זה לא ממש קשור למרק עם השעועית, ואסף ישנא אותנו אם נכין לו קרקרים שהוא לא יכול לאכול, ואז נאמר לו "קח. תאכל. זה הולך טוב עם המרק". זו התנהגות ממש לא חברית.


לבסוף, אני אכין טארט לימון טבעוני. כי מאתגר זה המגניב החדש.

(מה?)


המרק של דודו יצא מעולה. באמת. אסף ואני לא הפסקנו לשבח אותו כל השבוע, כי כן.. ברור שדודו הכין סיר מרק עצום והשאיר לי את כולו. **צחוק מרושע ושמנמן**


הקרקרים שלנו.. הם היו טעימים. בחיי. פשוט לא ממש קרקריים. לא דקים. לא קריספיים. פלאפיים למדי. האמת, חדשנו במתכון שנשענו עליו כשראינו שיש בו אבקת אפיה, אבל עשינו את הטעות של לזרום. ואת הטעות השניה של לא לרדד מספיק דק. זה באמת לא הפריע לנו לסיים תשעים אחוז מהקרקרים תוך עשר דקות. "אוי רגע, אולי נטעם עוד אחד. רק עוד אחד. שניה, אבל עכשיו יש מספר אי זוגי, שנאכל עוד אחד?"


טארט הלימון. הו, טארט הלימון.


כשחיפשתי מתכונים לטארט לימון טבעוני, נתקלתי באחד עם בננה. לא חמאה, לא ביצים -- בננה. בננה שמסמיכה את קרם הלימון ואז הכל נאפה ביחד. במתכון המקורי, נאמר שאין מה לדאוג, לא מרגישים את הבננה בתוצאה הסופית.


אז קודם כל, שקר. שקר טוב מבחינתי, כי אני מתה על בננות, אבל אם אתם שונאי בננות בעצמכם, או שוקלים להכין את הדבר הזה לשונאי בננות, אל. מבחינתי, זה היה טארט גרבר בננה לא פחות מטארט בננות.


דבר שני, במקור מדובר באצבעות לימון ולא בטארט. אני ניסיתי להתחכם ולהכין טארט של ממש, אפילו הקצפתי קרם קוקוס לקצפת והכל.

וזה יצא.. מוזר.


הבצק הפריך, שעבדתי איתו כבר מספר פעמים בעבר בהצלחה, עשה לי בעיות והתפורר לי בידיים. המלית היתה סופר לא פוטוגנית. עם קרם הקוקוס מעל זה יצא משונה, משונה מאד.


אבל טעמנו. ועפנו. דודו התלהב. אני התלהבתי. אפילו אסף, שלא מתחבר לקינוחים לימוניים לרוב והמוטו הכללי שלו בחיים הוא "מה הטעם לאכול משהו בלי שוקולד", אמר שזה סביר.


ובכל זאת, הטארט היה כל כך. כל כך מכוער.

אז שלחתי את דודו הביתה עם רוב הטארט.


והכנתי עוד אחד.

זאת אומרת, בערך.


הכנתי בצק פריך בצורה קצת יותר פשוטה. לא רידדתי. פשוט שיטחתי בתבנית.

אה כן, בתבנית ריבועית. ויתרתי על עניין הטארט. החלטתי לזרום עם עניין האצבעות.


נכון, המלית עדיין היתה הדבר הכי לא פוטוגני בעולם. אבל בשביל זה הבאתי אבקת תותים מיובשים מלונדון. כדי לאפר קצת את אצבעות הלימון שלי ולתת להן צבע.

(ולא, זו לא פפריקה, בניגוד למה שכמה אנשים חשבו)


בשורה התחתונה, אתם עומדים לקרוא תכף מתכון לאצבעות לימון טבעוניות - לא פוטוגניות במיוחד (אולי אם הייתי מצליחה לחתוך אותן כמו בן אדם זה היה עוזר), עם טעם לימוני מאד אך במקביל בנני, בקטע הכי טוב שיש. לא יודעת מה אתם תחשבו, אני חשבתי - וגם דודו! ובן זוגו של דודו! - שזה שיחוק היסטרי.


סתם, בשורה התחתונה האמיתית, דודו הצמחונום הגיע אלי הביתה לבשל לי מרק שעועית טעים-טעים-טעים, ואסף כל כך נלחץ מזה שגבר זר מבשל לי, שמאז הוא התחיל גם להכין לי מרקים. התרגשויות.


אז דודו, מיליוני תודות! היה כיף וטעים ומתי שוב?


***
אצבעות לימון טבעוניות (אפשר לקרוא להן אצבעות גרבר בננה?)
מקור המתכון: המתכון מבוסס על זה, עם שינויים. הבצק מבוסס, גם עם שינויים קלים, על הקלתית של טארט השוקולד ופטל הטבעוני מ"הספר המתוק".

כמות: תבנית של 20X20 ס"מ, חתכתי לשמונה עשרה אצבעות. אפשרות נוספת היא אפיה בתבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ.

מצרכים:
לתחתית
150 ג' (1 כוס + 1 כף) קמח לבן
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
מעט מלח
75 ג' שמן קוקוס מומס

למלית
1 בננה בינונית, בשלה מאד
120 מ"ל (1/2 כוס) מיץ לימון (לי הספיק לימון אחד גדול מאד, זה תלוי בלימון ובכמות המיץ שבו)
זסט מ-1-2 לימונים
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
20 ג' (2 כפות) קורנפלור
30 ג' (3 כפות) קמח לבן

אבקת תותים מיובשים/אבקת סוכר

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפיה.
2. מערבבים קמח, סוכר, וניל, מלח ושמן קוקוס בקערה או במיקסר, עד לקבלת פירורי בצק.
3. מעבירים את פירורי הבצק לתבנית. מהדקים לתחתית בעזרת האצבעות.
4. אופים 10-15 דקות (אני אפיתי 12 דקות). מצננים.
5. בינתיים מכינים את המלית: מועכים היטב את הבננה - משתדלים לקבל מחית חלקה עד כמה שאפשר, ללא גושים.
6. מניחים מחית בננה, מיץ לימון, זסט לימון, סוכר, קורנפלור וקמח בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומערבבים היטב, עד לקבלת תערובת חלקה.
7. יוצקים את מלית הלימון מעל תחתית הבצק. אופים כעשרים דקות נוספות, עד להתייצבות המלית.
8. מצננים לגמרי, רצוי אפילו במקרר או במקפיא.
9. מחלצים מהתבנית, חותכים לאצבעות, ומפזרים מעט אבקת סוכר או אבקת תותים מלמעלה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם בכל זאת בא לכם לקשט בקצפת קוקוס-וניל: מצננים פחית קרם קוקוס במקרר למשך לילה. מניחים 200 מ"ל, שזה בערך חצי פחית - אבל רק את החלק הקרמי! - בקערת המיקסר, יחד עם חצי כפית מחית וניל או כפית אחת של תמצית וניל, ועשרים גרם (שתי כפות) אבקת סוכר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב לקרם אחיד. מורחים או מזלפים מעל אצבעות הלימון (או הטארט, אם אפיתם בתבנית עגולה).
  • כך או כך, עשו לי טובה אישית ותקשטו עם משהו - קצפת, אבקת סוכר, אבקת תותים, וואטאבר. המלית הזו לא מספיק אסתטית בפני עצמה.
  • אגב, אני השתמשתי בטריק (ידוע, מסתבר) של להוסיף טיפ-טיפה כורכום למלית בשביל הצבע, אבל אני לא באמת מרגישה שזה עבד. אתם מוזמנים לנסות, אבל ממש קצת! אתם לא רוצים לקבל אצבעות לימון-בננה-כורכום, נכון?


עכשיו טוסו למרק של דודו -- אתם צריכים לבשל את השעועית מספיק זמן מראש כדי שיהיה לכם מרק טעים בסוף השבוע הזה, למה אתם מחכים?


ואיזה כיף לצלם ביום הכי חשוך בשנה...

8 תגובות:

נטלי אמר/ה...

טוב זה מהמם!

Dudu Metsuyanim אמר/ה...

הן לא מכוערות!! כלומר כשמכסים אותן בשמיכה יפה של קצפת קוקוס ומפדרים אותן באבקת תות מיובשת :-) והן בעיקר ממש גאוניות וסופר טעימות! שמח שנפגשנו סופסוף והיה ממש ממש כיף, כפי שחשדתי שיהיה :-) בפעם הבאה - קציצות!

רחלי אמר/ה...

האמת שהאצבעות נראות ממש מעולות! והכי בתכניות להכין אותן.

אנונימי אמר/ה...

ובלי מתכון של הקרקרים/עוגיות?

Hellza אמר/ה...

נראה מעולה לגמרי. כמה זה 75 גר' שמן קוקוס בכוסות/כפות?

Nurit Granot אמר/ה...

איך התבאסתי ! חשבתי מתכון צמחוני יהיה גם בריא. אחרי שקראתי את כל ההקדמה הארוכה בסוף המתכון מכיל קמח לבן !! סוכר לבן!!! מה צמחוני כאן? הלימון ?

Mor אמר/ה...

אנונימי/ת, המתכון עוד מצריך קצת שיפורים לפני שיפורסם :-)

Hellza, קצת פחות משליש כוס.

נורית, מצטערת לשמוע שהתבאסת. האמת היא שהמתכון הוא צמחוני לגמרי - טבעוני, ליתר דיוק. שימי לב שלא הזכרתי את המילה "בריא" פעם אחת בכל הפוסט. חשוב לא לבלבל בין צמחוני/טבעוני לבין בריא, אלו לא מילים נרדפות.

אנה אמר/ה...

אפשר להמיר את הקמח והסוכר לחומים ומלאים יותר..

הוסף רשומת תגובה