> בראוניז ג'ינג'רברד | Morcake

25 בדצמבר 2016

בראוניז ג'ינג'רברד

אני לא מבינה איך אפשר לאהוב חורף. באמת שלא.


קר וגשם וקר וגשם. ואת מדליקה את הדוד לשעה ונכנסת להתקלח, מצפה לצאת משם עם כווית דרגה שלוש, ומה בסוף?

כלום. מים חמים במקרה הטוב, שבשלב מסוים מתחילים להרגיש לך פושרים, עד שלבסוף את יוצאת, מתנגבת ונאלצת להודות בכשלון. הקור ניצח אותך. שוב.


לא מבינה את החורף. לא מבינה.


ואני לא אומרת את זה רק כי יום ההולדת שלי תקוע בול באמצע הקיץ, אז קיץ = מתנות מבחינתי, אם כי.. בואו נגיד, זה לא מזיק ובהחלט מגדיל את רשימת ה"בעד" של הקיץ מבחינתי.


ייאמר לזכותו של החורף שהוא כן אחראי לחנוכה, חג השמן, וזה מגניב.

(אם כי.. בינינו, אם אתה לא חג שנותן לי חופש מהעבודה, אתה לא באמת חג. חנוכה זה כמו ט"ו בשבט, רק יותר ארוך ועם סופגניות במקום אגוזים ולביבות על תקן פירות יבשים)


וכן, יש גם את חג המולד, מואר ומנצנץ וכזה שאשכרה יש בו חופש מהעבודה.. אבל לא אצלנו. כי זה בכלל לא שלנו, כריסטמס.


בכל אופן, ממש אתמול הוזמנתי לחגיגות חג מולדוכה (חנולד? לא יודעת, Chrismukkah נשמע יותר טוב. ואני בכלל בעד חנוכריסטמס) אצל נטלי, יחד עם מגוון אנשים שכנראה אוהבים את החורף קצת יותר ממני (מה שגורם לי לאהוב את האנשים האלה קצת פחות, אבל אל תגלו להם).

הדלקנו נרות, צחקנו על הבייבי עץ אשוח שעמד בסלון וקרס תחת עומס כל קישוטי הכריסטמס בעולם אשר עיטרו את ענפיו, ובלסנו לביבות עד דלא ידע. אוי רגע, זה היה רפרנס לחג הלא נכון.


יחד עם ההזמנה, קיבלנו בקשה להביא מתנה כלשהי, ואז נגריל בינינו את המתנות וכל אחד יחזור הביתה שמח וטוב לבב. זאת אומרת, עד שהצרבת מהלביבות תתקוף.


היות שאני לא יודעת לתת מתנה שלא אפיתי אותה קוד--

שניה, זה לא משפט הגיוני. בואו ננסה שוב.


היות שמבחינתי כשאומרים "תביאי מתנה", המח שלי מפרש את זה כ"תאפי משהו טעים, תקני קופסא יפה, ותארזי את הכל מכוער, אפילו שהאשה בחנות הסבירה לך בדיוק מה לעשות עם הצלופן ואפילו נתנה לך סרט חמוד לקשור", החלטתי לאפות משהו. ולקנות קופסא יפה. ולארוז את הכל מכוער, אפילו ש--

טוב, הבנתם.


אז חשבתי וחשבתי.

בהתחלה הלכתי על הכיוון של עוגיות. ניסיתי למצוא משהו מעניין מספיק, ולא מצאתי.

עוגיות זה יותר כריסטמסי מחנוכי (חנוכתי? של-חנוכה? למה עברית שפה כל כך קשה?), אז המח שלי משך לכיוון הג'ינג'ר והג'ינג'רברד.

אבל זה לא הספיק לי.


ואז המח שלי, שהיה מאד פעיל באותו היום, משך פתאום לכיוון אחר, כיוון ברירת המחדל שלו: בראוניז.

לבסוף, אני החלטתי לקחת את המושכות ולעשות קצת סדר. אמרתי למח שלי (כי ככה זה עובד): "הבנתי אותך. ג'ינג'ר -- סבבה. בראוניז, ברור. מה אתה אומר שנחבר וניצור בראוניז ג'ינג'רברד?"


המח שלי חייך, שמח ועשה ריקוד קטן בלב.

(המח שלי לא חזק באנטומיה)


ואני פניתי לאלוהי הפינטרסט והגוגל לסיוע.

פינטרסט, סימפטי שכמותו, מצא לי מתכון אטרקטיבי ונעים למראה מהר מאד. אבל כשקראתי אותו, החלטתי שלא בא לי עליו. אז לקחתי את הכיוונים הכלליים שלו ושל עולם הג'ינג'רברד בכלל - מולסה, סוכר חום, ומלא ג'ינג'ר וקינמון - ופשוט החלתי אותם על הבראוניז הקבועים שלי.


הכנתי ניסיון ראשון בבוקר יום שישי, רגע לפני שדודו בא לבקר אותי ולהכין לי מרק. בזמן אחת ההפסקות שלנו באותו היום, חתכתי את הבראוניז. שנינו טעמנו והתעלפנו מאושר. כל כך התעלפנו שאחרי שטעמנו עוד ועוד קוביה, ודודו לקח הביתה משלוח של עוד כמה קוביות, לא נשאר לי מספיק למתנה שלי.


אסף טעם אף הוא, למרות רצונו, ואחרי שהכרחתי אותו. סתם, לא הכרחתי, פשוט עשיתי פרצוף עצוב. גזר הדין? "תראי, את יודעת שאני לא אוהב ג'ינג'ר ודברים כאלה, אז אני פחות מתחבר, אבל מה עשית שונה הפעם? הבראוניז עצמם יצאו פשוט מעולה."

בקיצור, מעצבן אך חנפן, אז בואו נגיד שזה עובר.


למחרת הכנתי תבנית נוספת, התאפקתי בקושי לא לחסל אותה וטעמתי רק רבע (סתם, אכלתי קוביה אחת. רגע, שתיים? אוף, אני לא זוכרת. או שאני בוחרת לא לזכור), ארזתי בקופסא, עטפתי מכוער, ולקחתי אותה לאירוע משלוחי המנו--

שיט, שוב החג הלא נכון.


אז את המתנה שלי הגריל עמרי, ליתר דיוק הגרילה אותה הצדיקה שלו. מזל, כי בשיחה איתה נאמר לי כי הוא, הדיוה, לא הסכים לטעום עקב הנוכחות הקינמונית החזקה בבראוניז. היא, חובבת הקינמון שלמרבה הצער הושפעה עם הזמן מהסלידה שלו, אמרה שלפי החך הנוכחי שלה הבראוניז טעימים, ולפי החך חובב הקינמון שלה מפעם, היא היתה מרגישה שזה הדבר הכי טעים שהיא אכלה בחיים (מילים שלה, לא שלי. בחיי!).

אני, כמובן, עניתי שכך בדיוק אני הגבתי כשטעמתי את הבראוניז לראשונה.

הסיכום שלה היה ש"לאוהבי קינמון וג'ינג'ר זה להיט".

וזה גוד אינף פור מי.


הנה, בכל זאת יש משהו טוב בחורף: קינמון וג'ינג'ר.

רגע, אבל אני אוהבת קינמון וג'ינג'ר גם בקיץ.


טוב, חזרנו לנקודת ההתחלה. התעייפתי. אני הולכת לנמנם קצת, שמישהו יעיר אותי ביולי.

ואם אפשר שההשכמה הזו תהיה מלווה בקוביה או עשרים של בראוניז ג'ינג'רברד, זה יהיה מעולה. תודה.


***
בראוניז ג'ינג'רברד
מקור המתכון: לקחתי את ההשראה מכאן, אבל בסופו של דבר השתמשתי בבראוניז הקבועים שלי.

כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ - אני חתכתי לשש עשרה קוביות גדולות, אפשר גם לחתוך קטן יותר.

מצרכים:
250 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
100 ג' חמאה
45 מ"ל (3 כפות) מולסה (לא בלאקסטראפ)
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
30 ג' (2 כפות) סוכר חום כהה
3 ביצים גדולות
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון טחון
1 כפית ג'ינג'ר טחון

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפיה.
2. מניחים שוקולד וחמאה בסיר בינוני. מחממים על אש נמוכה-בינונית, עד להמסה מלאה וקבלת תערובת שוקולדית חלקה ומבריקה. מסירים מהאש ומצננים מספר דקות.
3. מוסיפים מולסה, סוכר לבן וסוכר חום. מערבבים היטב.
4. מוסיפים ביצים וטורפים היטב, עד להיטמעות מלאה.
5. מוסיפים קמח, מלח, קינמון וג'ינג'ר. מערבבים בזהירות עד לקבלת בלילה אחידה לגמרי.
6. יוצקים לתבנית ומיישרים לשכבה אחידה.
7. אופים כעשרים דקות (אצלי זה בול עשרים דקות, תמיד), עד שהבראוניז מתייצבים (קיסם הננעץ במרכז עדיין אמור לצאת די רטוב). מצננים (משהו כמו חצי שעה במקפיא עובד מעולה אצלי), מחלצים מהתבנית וחותכים לקוביות/אצבעות בגודל הרצוי.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • אם אתם ממש ממש מתנגדים לקינמון, אני משערת שאפשר לוותר עליו, אבל בלי קינמון וג'ינג'ר, זה לא ג'ינג'רברד.
  • חוץ מזה, בבקשה אל תשנו כלום. הבראוניז האלה מושלמים כמו שהם. כאילו.. לדעתי.
  • אה, אם בא לכם להפוך את הבראוניז לפרווה, שזה כן משהו שאני מרשה, אתם יכולים להמיר את החמאה במשהו כמו תשעים גרם שמן קוקוס.


לסיכום: תמיד תהיתם איך ייראה, ליתר דיוק ייטעם, פרי אהבתם של בראוניז וג'ינג'רברד? אז אתם חייבים חייבים חייבים לנסות את המתכון הזה. ואם אין לכם כח לאפות בעצמכם, פשוט תכתבו לי כתובת. אני אכין לכם ואעשה משלוח. מתאים?


8 תגובות:

נטלי אמר/ה...

הו, כמה שאני אוהבת ג'ינג'רברד, והשילוב בתוך בראוניז פשוט גאוני! גם אני הכנתי בראוניז עם תבלינים וקינמון לא מזמן, זה באמת שילוב גאוני לגמרי!

shvitaitalkit אמר/ה...

אני דיווה יחסית מתחשבת, כזאת שמוכנה לטעום אם יש ממש טיפה קינמון ולא מרגישים אותו בכלל :)

Bar אמר/ה...

זה נראה מושלם!
האם הצעת עכשיו משלוח של הדבר הנפלא הזה? (משפשפת עיניים וקוראת שוב את השורה).
כי אם כן, אני לגמרי שולחת לך כתובת ומחכה בקוצר רוח! ;)

Sharon Peled אמר/ה...

טוב שכנעת.
הולכת להכין... יאם

Unknown אמר/ה...

אני אשמח למשלוח!
בעיקר כי אין לי מושג איפה משיגים מולסה....

עינב אמר/ה...

נראה שילוב בין כל מה שטוב בעולם! אגב אני שותפה להרגשתך לגבי החורף אבל אל תשכחי שבחורף יש תותים(!) שכשהם לא יקרים בטירוף הם דיי עוזרים להקל על שנאת החורף...

קורא נאמן אמר/ה...

יואו! מור! הבראוניז יצאו כל כך מושלמים! רכים מבפנים עם ניחוח מסתורי של קינמון וג'ינג'ר והמלח הזה שמדגדג את הלשון באופן לא צפוי. וזה עוד אחרי שרימיתי קצת כי לא מצאתי מולסה בשום מקום אז הוספתי כף סוכר חום כהה וכף אחת סילאן (סליחה). בדרך כלל אני פשוט נהנה לקרוא את המתכונים שלך עם כל הסיפורים. הפעם החלטתי שזהו, אני חייב להכין את הבראוניז. וקיבלתי כל כך הרבה מחמאות! עכשיו יש עוד אנשים שמחכים שיגיע לי כבר מתכון חדש שלך...
וחוץ מזה כמו תמיד קרעת אותי מצחוק עם הכתיבה שלך.
הרבה שוקולד לבריאות ושיעבור כבר החורף הזה!

Mor אמר/ה...

נאמן, איזה כיף לשמוע! הכי סלחתי על הסילאן, מולסה נוטה להיות דיוה לא נגישה לפעמים..

הוסף רשומת תגובה