> קינוח מנגו, קוקוס ושוקולד לבן | Morcake

11 באוגוסט 2016

קינוח מנגו, קוקוס ושוקולד לבן

לפני קרוב לשנה וחצי, סיפרתי לכם בהתרגשות על פרויקט חדש, כחומר ביד הבלוגר, פרויקט בו כל מיני בלוגרים (לא רק בלוגרים מובילים, AKA אחד המושגים השנואים עלי) מפרסמים פעם בחודש מתכונים "בכיכוכו" של חומר גלם מסוים.

השתתפתי בפרויקט מתחילתו כאחת הבלוגרים, ופרסמתי מתכון כל חודש (אני גאה לומר שאני המשתתפת היחידה שפרסמה מתכון בכל אחד מחודשי הפרויקט עד כה), אבל בנוסף לזה הייתי גם מנהלת הפרויקט.


כאילו.. מי עוד יכול לחשוב על שם מטופש כמו "כחומר ביד הבלוגר"?

(כולכם מהנהנים וממלמלים עכשיו "לגמרי"? כן.. כן, כך חשבתי)


בקיצור.

הפרויקט הזה היה הבייבי שלי, עם כמה שהביטוי הזה שנוא עלי. היו חודשים טובים יותר, היו חודשים טובים פחות, אבל נהניתי לאורך כל הדרך. עד ש..

עד שקצת הפסקתי להנות.


לפני חודש-חודשיים פתאום הבנתי שניהול "כחומר" (כמו שקוראים לו המגניבי-- אוקיי, כמו שקוראת לו אני) כבר לא כל כך כיף לי.

עדיין נהניתי מהאינטראקציה עם שאר המשתתפים, אהבתי לראות את החברויות (האמיתיות! מחוץ למסך המחשב!) שנוצרו בקבוצה, עם כל הקלישאתיות, היה לי כיף לקרוא את שרשור הניחושים החודשי.


אבל פתאום הבנתי שחלק גדול מהזמן אני פועלת בחוסר חשק, על אוטומט. במובן מסוים, הפרויקט הפך לעול. אני חושבת שהאסימון נפל לי כשהתחלתי להיכנס ללחץ כשחשבתי על ירח הדבש שלי, כשאהיה אלפי קילומטרים מכאן, באזור זמן אחר -- מה יקרה עם הפרויקט? איך אאסוף את כל המתכונים? איך אפרסם את חומר הגלם החדש בקבוצה? מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה?

ואז הבנתי שהגיע הזמן לפסק זמן.

לא השוקולד, אם כי.. הממ אולי הגיע הזמן לפסק זמן השוקולד? או סתם שוקולד? בא לי שוקולד. איפה איפה איפה אני יכולה למצוא משהו עם שוקולד?


בכל אופן, הגעתי למסקנה שאני צריכה הפסקה מהפרויקט. ותכלס? אולי גם הוא צריך הפסקה ממני.

הרי שלטתי בקבוצה בדיקטטורה בלתי מתפשרת. בכל פעם שמישהו רק העלה את המילה גבינה, העפתי אותו מהפרויקט. כשמישהי רק מלמלה אפרסק או שזיף או משמש, חסמתי אותה לנצח נצחים.

(סתם, זה לא באמת קרה. אף אחד מהם. כלומר, לאף אחד אין הוכחות **צחוק מרושע**)

אז אולי הגיע הזמן לתת למישהו אחר לקחת את המושכות, מישהו שיאפשר לבלוגרים להכין מתכונים עם נקטרינה. או אשכולית. או אחד ממיליוני הדברים הדוחים האחרים בעולם שאנשים שהם לא אני אוהבים לאכול..


בכל אופן, היום הוא היום האחרון שלי בפרויקט, וזה המתכון האחרון שלי במסגרתו.

טל אמר שהוא לא מאמין שבחרתי להיפרד דווקא עם מנגו. הסברתי לו שלא התכוונתי, אבל ככה יצא, ושלא נורא, כי מנגו זה טעים (מסתבר).

ואכן, מנגו הוא אולי לא חומר הגלם שהייתי בוחרת להיפרד איתו, אבל אני באמת מאמינה שהקינוח שלי הפעם הוא אחד הטעימים שהכנתי במסגרת "כחומר".


אולי לא הכי יפה, אלא אם אתם אוהבים קינוחים בצורת ביצת עין, מעוטרים במריחות של גנאש שוקולד לבן.

אבל לחלוטין אחד הטעימים. שימו לב:

כיפת מוס מנגו קטנטנה.
מונחת על עוגיית חמאה-קוקוס.
מעוטרת בטיפות (נגיד) טראפלס שוקולד לבן*.

*או ממרח קדבורי, אבל זה עבד הרבה פחות טוב עם המנגו לעומת השוקולד הלבן.


כל כך טעים.
כל כך מוצדק כמתכון אחרון ב"כחומר".
כל כך עצוב לי פתאום, אפילו שהכנתי את עצמי נפשית לרגע הזה כבר כמה שבועות.


אז ביי, אנשי "כחומר ביד הבלוגר". היה כיף וזה. תהיו בטוחים שאני אמשיך לעקוב מרחוק...

***
קינוח מנגו, קוקוס ושוקולד לבן
מקור המתכון: המוס מבוסס, בגדול, על מתכון מקורס הקונדיטוריה שלי; העוגיות על העוגיות האלה של הת'ר מ-Sprinkle Bakes.

כמות: תסלחו לי מראש על זה, אבל אני לא לגמרי בטוחה -- המוס הספיק לי ל-24 מיני כיפות בקוטר 2.5 ס"מ + שניים וחצי מוסים בגודל של מאפין גדול. אני מאמינה שהמוס יכול להספיק לאזור ה-35-40 מיני כיפות, וכמובן שאפשר גם להכין כיפות גדולות יותר. מהבצק יצאו לי 28 עוגיות בקוטר 7 ס"מ -- אפשר לשחק עם גודל העוגיה בהתאם לגודל כיפת המוס, כל עוגיה צריכה להוות בסיס למוס ולזילופי טראפלס מסביב.

מצרכים:
למוס
4 ג' (כ-1 כפית) ג'לטין
20 ג' (2 כפות) מים
150 ג' מנגו (מנגו אחד אמור להספיק לזה)
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן (ראו הערה בהמשך)
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

טראפלס שוקולד לבן
300 ג' שוקולד לבן
190 מ"ל (כ-3/4 כוס) שמנת מתוקה

לעוגיות חמאה-קוקוס
200 ג' (1/2 1 כוסות פחות 1 כף) קמח לבן
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
25 ג' (1/4 כוס) קוקוס טחון
1/4 כפית מלח
125 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
1/2 ביצה גדולה/1 ביצה בינונית, טרופה

לגלסאז' מנגו
7 ג' (כ-2 כפיות) ג'לטין
35 ג' (1/2 3 כפות) מים
225 ג' מחית מנגו מוכנה

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת המוס: מניחים ג'לטין ומים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד עד להתגבשות.
2 בינתיים טוחנים מנגו למחית חלקה.
3. מניחים מחית מנגו וסוכר בסיר. מבשלים ומביאים לרתיחה, תוך כדי טריפה.
4. מסירים מהאש וטורפים פנימה ג'לטין.
5. מניחים שמנת בקערת המיקסר ומחברים וו בלון. מקציפים לקצפת רכה במרקם יוגורט.
6. מקפלים קצפת לתוך תערובת המנגו, עד לקבלת מוס דליל מאד.
7. יוצקים לתבנית שקעים בגודל הרצוי. מקפיאים עד להתייצבות מלאה, לפחות שעתיים-שלוש.
8. להכנת הטראפלס: קוצצים שוקולד לבן וממיסים במיקרוגל או על בן מארי.
9. מניחים שמנת בסיר קטן ומביאים לסף רתיחה.
10. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל הושקולד. מערבבים לגנאש אחיד.
11. מניחים ניילון נצמד מעל פני הקרם ומצננים למשך כשעתיים-שלוש, עד לקבלת גנאש יציב, במרקם הניתן לזילוף.
12. להכנת העוגיות: מניחים קמח, קוקוס ומלח במעבד מזון. מערבבים קלות.
13. מוסיפים קוביות חמאה ומעבדים שתיים-שלוש דקות, עד לקבלת תערובת פירורית, במרקם של חול.
14. מוסיפים וניל וביצה. מעבדים בפולסים של 8-10 שניות, עד לקבלת גושי בצק גדולים.
15. מעבירים את גושי הבצק למשטח עבודה מקומח קלות. מעבדים ידנית לדיסק שטוח, עוטפים בניילון ונצמד ומעבירים למקרר למשך חצי שעה.
16. מניחים את דיסק הבצק הקר בין שני ניירות אפיה. מרדדים לעובי הרצוי (לא יודעת לומר במ"מ -- אני רידדתי יחסית דק, אבל לא ברמת נייר, כך שהעוגיה עדיין היתה חלק משמעותי בקינוח), ומעבירים למקפיא למשך חצי שעה.
17. קורצים עוגיות בגודל הרצוי ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה.
18. מחזירים את העוגיות למקפיא למשך עשר דקות נוספות, ובינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות.
19. אופים את העוגיות 5-8 דקות, עד שהן מזהיבות קלות. מצננים לגמרי.
20. אם נשאר בצק, אפשר לאחד אותו, לרדד מחדש ולקרוץ עוגיות נוספות.
21. כאשר כל האלמנטים מוכנים להרכבה, מכינים את הגלסאז': מערבבים ג'לטין ומים בקערה קטנה. מניחים בצד עד להתגבשות.
22. מניחים מחית מנגו בסיר קטן. מחממים עד לתחילת בעבוע.
23. ברגע שהמחית מתחילה לבעבע, מוסיפים ג'לטין. מערבבים היטב עד להיטמעות ומסירים מהאש. מצננים עד שניתן לגעת בגלסאז' עם האצבע ולא לחטוף כוויה (קחו בחשבון שאנחנו הולכים לצפות את המוסים הקפואים שלנו בגלסאז', ואנחנו לא רוצים להמס אותם).
24. מחלצים את המוסים מהתבנית ומניחים על רשת, מעל תבנית עם נייר אפיה (כדי לא לטנף את התבנית). יוצקים את הגלסאז' מעל המוסים בנדיבות, ונותנים לו לטפטף כך שהוא מצפה את כל הכיפה.
25. להרכבה: בעזרת פלטה קטנה, מניחים כיפת מוס מנגו במרכז כל עוגיה.
26. מעבירים את טראפלס השוקולד הלבן לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן, ומזלפים טיפות בקוטר של כל עוגיה.
27. טועמים ועפים על עצמכם ועל הקינוח. ועל החיים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לגבי המנגו: עבור המוס השתמשתי במנגו של ממש, שטחנתי והוספתי לו סוכר. עבור הגלסאז' השתמשתי במחית מנגו מוכנה, ממותקת מראש. אפשר להשתמש במחית גם עבור המוס (הייתי מקטינה את כמות הסוכר ל-35 גרם במקרה כזה), ואפשר גם להשתמש במנגו אמיתי לגלסאז' (אבל אז הייתי מוסיפה קצת סוכר וממש מבשלת עד להמסת הסוכר). מה שנוח לכם.
  • כמות הטראפלס במתכון היא בערך כמות וחצי של מה שאני הכנתי -- הכמות שלי הספיקה לשישה עשר קינוחים, אז הכמות הזו אמורה להספיק לכל ה-24.
  • היות שלא רציתי להשאיר קינוחים נטולי קישוט ולא היה לי רעיון מהיר אחר, השתמשתי בממרח קדבורי לחלק מהקינוחים הנוספים. תקשיבו, זה עובד הרבה הרבה פחות טוב, השוקולד ממש משתלט ולא עובד טוב - לדעתי - על המנגו. אבל אני גם לא מתחברת לשוקולד-תפוז (דודו, אל תכעס) ושוקולד-לימון.
  • אגב, היו בכל זאת שלושה קינוחים שנותרו יתומים לגמרי, כלומר בלי שוקולד לבן ובלי ממרח קדבורי -- טעים, אבל הרבה פחות. החמיצות הקלה של המנגו משתלבת כל כך טוב עם המתיקות של השוקולד הלבן, אל תוותרו עליו!
  • אני חוזרת על מה שכתבתי כבר קודם: אפשר לשחק עם גודל כיפות המוס ובהתאם גם עם גודל העוגיות, מה שישפיע על כמות הקינוחים.
  • אתם מאמינים שהכנתי גלסאז'? ואפילו לא הרסתי אותו יותר מדי? כאילו.. מי אני?


ולסיום: איילה, מנהלת הפרויקט החדשה, מיליוני הצלחות! מאמינה בך עד אמריקה ובחזרה...

4 תגובות:

נטלי אמר/ה...

יההההה, איזה קינוח מתוק! אהבתי את שילוב הטעמים וגם את המראה - זה מהמם מור ♥♥

אולגה אמר/ה...

חמודי!!

postblonde אמר/ה...

איי ריגושים!
ונראה מהמם - את עושה משלוחים? עד לאמריקה? :)

Yotam:) אמר/ה...

מהמם!! לגמרי ניהלת את הפרוייקט הזה הכי טוב שאפשר :)

הוסף רשומת תגובה