> קאפקייקס שוקוראו-פרלינה של שכנים | Morcake

28 באוגוסט 2016

קאפקייקס שוקוראו-פרלינה של שכנים

יום שישי, אחת וחצי צהריים.


דינג!


היי, זו הודעת פייסבוק מעמרי השכן*, מעניין מה הוא רוצה.

*שכן מהרחוב המקביל עדיין נחשב שכן, נכון? אם לוקח פחות מעשר דקות להגיע מהבית שלי לבית שלו, ברגל, זה עדיין נחשב שכן, נכון?


"היי, נטלי* ונמרוד קופצים אלינו בחמש וחצי, תרצו להצטרף?"

*אני חייבת להפסיק להוסיף לינק לכל שם שאני מציינת, אני יוצאת הכי ניים דרופרית. מור ממש חייבת להפסיק לעשות את זה.


בפייסבוק, לעמרי: בכיף.


בחיים האמיתיים, לאסף-בעלי-שיחיה*: אוקיי, מה להכין?

*ראיתם איזה יופי אני כבר אומרת "בעלי" בלי לגמגם? אפרופו זה, מישהו רוצה לבוא ולהיות סופר הצללים לפוסט החתונה שלי? יש לי מלא מה לומר, ואפס כח להעלות את זה על הכתב.


אסף, חצי מיואש מהחיים איתי, חצי מתרגש מהאפשרות לזכות במאפה שוקולדי (בנוסף למה שכבר היה לו בבית באותו הזמן): לא יודע. מה שבא לך. משהו עם שוקולד. מה שבא לך. אולי קאפקייקס כאלה, אבל גדולים! לא מיני.


זאת אומרת, אני לא לגמרי בטוחה שזה בדיוק מה שהוא אמר, כי עבר יותר משבוע, וסביר להניח שהתשובה שלו היתה ממולמלת, אבל זה מרגיש לי מספיק קרוב למה שהוא כנראה אמר באמת. אני בטוחה בכמעט מאה אחוז שהוא ממש התעקש שאלה יהיו קאפקייקס גדולים, לא מיני.


אז חשבתי וחשבתי, והחלטתי שהדבר הנכון ביותר עבורי יהיה להכין קאפקייקס עם שוקולד ואוראו. ואז חשבתי עוד קצת והגעתי לקרם פרלינה. קישוט של עוגיות אוראו מרוסקות היה כבר די מובן מאליו בשלב הזה.


קצצתי אוראו. צילמתי.

הכנתי בלילה. צילמתי.

קצצתי שוקולד. צילמתי.


אסף נאנח. ונאנח שוב. ולא הבין למה אני לא מפסיקה לצלם. ואיך יכול להיות שלפני רגע אמרתי שאני רוצה להכין משהו פשוט, שלא יקח הרבה זמן, ובסופו של דבר סיימתי לקשט את הקאפקייקס בחמש עשרים וחמש, ועדיין צילמתי אותם בעשרים לשש.

סתם סתם, סיימתי לצלם בעשרים וחמישה ל-.


פשוט.. פשוט לקח לנו עוד חמש דקות לנקות את הבלאגן בסלון שנוצר כשחלק מהקאפקייקס עפו מהרשת עליהם צילמתי אותה. אופס?


בקיצור.

הגענו לשכנים מהרחוב ליד באיחור אופנתי של כרבע שעה, ומיד התפנינו לאחר צהריים של נשנושי קאפקייקס שוקוראו (איטס א ת'ינג!) ומאפינס לימון (כה, כה טעימים), טעימה של ממרחי מאלט ושוקו-בננה שעמרי ורוני רכשו בחו"ל (המאלט מנצח!), דיונים סביב התעמלות אמנותית, ספציפית לאיזו נבחרת באולימפיאדה יש את בגדי הגוף המכוערים ביותר (אני לא זוכרת, מי היו הבנות שנראו כאילו הן הגיעו מטווס-סטאן?) וכמובן כמה הגיוני זה שלשלוש מחמש המתעמלות הרוסיות קראו אנסטסיה (אבל אחת כתבה את זה בצורה שונה מהשתיים האחרות!), ומלא מלא מלא שיחות בלוגיות כאלה ואחרות.


רק שבוע לפני המפגש, עמרי שאל אותי מתי כבר נעשה פוסט משותף של שכנים, אז במסגרת השיח הבלוגי, זרקתי לאוויר שאפשר לפרסם יחד את הקאפקייקס שלי ואת המאפינס שלו (או, אם אנחנו כנים עם עצמנו, של הצדיקה), נטלי התלהבה ואמרה שזה רעיון טוב, ומאוחר יותר באותו הערב, שוב שמעתי דינג מכיוון הפייסבוק שלי:

"רוצה ללכת על הרעיון של נטלי עם הפוסט המשותף?"


ס ל י ח ה ! איזו חוצפה, זה היה רעיון שלי.


עמרי החצוף מיד טען שהוא נותן לי קרדיט, אבל מרגיש לי שהוא סתם ניסה לפייס אותי ולהתחנף כדי שנפרסם יחד פוסט. כך או כך, זה עבד וזרמתי.

בכל זאת, יש לי מלא דברים על הראש כרגע, אין לי זמן או כח לסכסוך שכנים. הרבה יותר קל לפרסם פוסט ביחד.


אז הנה הוא כאן, הפוסט המשותף --

נפגשים עם חברים? השכנים הזמינו אתכם לקפה (קר, נטול קפאין, יש חלב סויה או משהו? אה, לא? טוב, אז אני אשתה עם חלב רגיל, תודה. יא, אפילו יש קש צבעוני ומגניב בתוך הכוס שלי, תודה עמרי!)?


הכינו מאפינס לימון, למי שרוצה לאכול משהו מתוק אבל חמצמץ, כיפי וקליל, כזה שאוכלים בלי להרגיש ייסורי מצפון.


אבל אל תשכחו להכין גם קאפקייקס שוקוראו - מתוקים, מושחתים, עם אוראו בפנים ואוראו בחוץ, עם קרם חמאה פרלינה עשיר כזה -- אבל עם ממרח פרלינה אמיתי, כזה שיגרום לבעל שונא האגוזים שלכם להחליט אחרי יומיים שהוא לוקח את מה שנשאר בבית לעבודה, כי "הקרם אגוזי לו מדי".

אנפרנד.


ועמרי? פוסט השכנים הזה מגניב וחמוד, ואיזה כיף היה לדבר עם כולכם על אולימפיאדות ושיתוף סרטוני אוכל בפייסבוק והכל, אבל אני עדיין רוצה פוסט משותף אמיתי.

או במילים אחרות, תזמין אותי כבר לשניצל ופירה!!


אה, אסף מוסר שהוא גם רוצה.

***
קאפקייקס שוקולד ואוראו עם קרם חמאה פרלינה
מקור המתכון: הקאפקייקס עצמם מבוססים על המתכון הזה (זהירות, תמונות קשות).

כמות: 12 קאפקייקס די גדולים (אני מילאתי כל אחד ב-90-95 גרם בלילה)

מצרכים:
לקאפקייקס
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
70 ג' (1/2 כוס) אבקת קקאו
2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
100 ג' חמאה רכה
250 ג' (1/4 1 כוסות) סוכר לבן
2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
120 מ"ל (1/2 כוס) קפה
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
10 עוגיות אוראו (1/2 2 שקיות קטנות), קצוצות
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ

לקרם
200 ג' חמאה רכה
200-250 ג' (1/2 2 - 2 כוסות) אבקת סוכר, מנופה
3 כפות גדושות ממרח פרלינה
1/4 כפית מלח

6 עוגיות אוראו (1/2 1 שקיות קטנות), קצוצות, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מערבבים קמח, קקאו, אבקת אפיה, סודה ומלח בקערה בינונית.
3. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב, שלוש-חמש דקות על מהירות בינונית.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב בין הוספה להוספה. מנקים את דפנות הקערה.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים יבשים (קמח ושות') ונוזלים לסירוגין, תוך כדי ערבוב: מתחילים בשליש מכמות היבשים, לאחר מכן קפה, שליש נוסף של היבשים, חלב, שאר היבשים. מערבבים מעט בין הוספה להוספה.
6. מקפלים פנימה אוראו (אפשר ידנית, בעזרת לקקן, בשלב זה, או על ידי ערבוב איטי וקצר במיקסר), ולאחר מכן שוקולד מריר קצוץ.
7. מחלקים את הבלילה בין מנז'טים קשיחים (כאלה שעומדים לבד) או תבנית שקעים (רצוי לרפד במנז'טים בכל מקרה).
8. אופים 20-25 דקות (אני אפיתי 24 דקות), עד שהקאפקייקס תופחים ומתייצבים, וקיסם הננעץ במרכז כל קאפקייק יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי.
9. להכנת הקרם: מניחים חמאה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים למשך דקה-שתיים.
10. מוסיפים אבקת סוכר, בהדרגה, עד לקבלת המרקם הרצוי (ככל שמוסיפים יותר סוכר, הקרם יהיה יותר יציב), תוך כדי ערבוב.
11. מוסיפים פרלינה ומלח ומערבבים עד לקבלת קרם יציב.
12. מצפים את הקאפקייקס בקרם - אני פשוט מרחתי בעזרת כפית ולקקן, אפשר גם לזלף (רצוי לקרר מעט את הקרם לפני הזילוף, כיוון שהוא כנראה יהיה נוזלי מדי בתום ההכנה).
13. מקשטים בעוגיות אוראו קצוצות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • שימו לב - בסך הכל משתמשים בארבע שקיות אוראו קטנות, כלומר בקופסא אחת של עוגיות. אפשר להשתמש ביותר/פחות, לפי הטעם.
  • לרוב משתמשים בכמות הרבה יותר גדולה של אבקת סוכר בהכנת קרם חמאה -- אני מוצאת שהקרם יוצא מתוק להחריד במצב כזה, אז השתמשתי בכמות קטנה יותר (ועדיין די גדולה). כתוצאה מכך, הקרם שלי לא היה מאד יציב כשסיימתי להכין אותו, אבל לאחר קירור הוא התייצב מאד מאד (כמו שחמאה מתייצבת במקרר..). אם רוצים לזלף את הקרם ולא למרוח אותו מעל הקאפקייק, אפשר מראש להוסיף אבקת סוכר לקבלת קרם יותר יציב, או לצנן את הקרם לפני הזילוף.
  • אם אתם בכלל מעדיפים קצפת על פני חמאה -- לכו על זה. מיכל שמנת מתוקה, כף-שתיים של סוכר/אבקת סוכר, ממרח פרלינה, אש!
  • אם, כמו בעלי המפונק, קשה לכם עם ממרח פרלינה אמיתי, שהטעם שלו אגוזי למדי, אפשר להמיר אותה בנוטלה, שם השוקולד מעדן קצת את הטעם האגוזי. אפשר גם לוותר לגמרי ופשוט להוסיף מעט תמצית וניל לקרם.
  • כמובן שאפשר להכין גם כמיני קאפקייקס או כעוגה - הכמות וזמן האפיה ישתנו בהתאם, מן הסתם.


אסף בכה כמו ילדה קטנה כשהדבר הזה קרה.

סתם סתם, הוא בכה כמו ילדה גדולה.

6 תגובות:

נטלי אמר/ה...

טוב, זה היה מושלם! ואיך אני מרוצה שהעליתם את הפוסטים יחד :D

עמרי אמר/ה...

היה מעולה, אני שמח שהלכנו בסוף על הרעיון של נטלי ;)
שניצל ופירה? אני זוכר במפורש שנאמר צמד המילים "עוף מטוגן"...

Mor אמר/ה...

אנפרנד!
בסדר, אני מוכנה לקבל גם עוף מטוגן.

Yotam :) אמר/ה...

טוב אני יודע שאמרתי שאני לא אוהב קרם חמאה, אבל.. דאמ, זה נראה טוב, אני גר במרחק שעה וחצי (תוסיפי לזה חצי שעה של ההליכה לרמת גן ואז לחזור), אני יכול כזה?

The Cookie Fairy אמר/ה...

נראה מעולההה!
וגם- איך נרשמים להיות שכנים שלכם?

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

מתנצלת מראש על התגובה הלא עניינית, אבל אני בהתלהבות-על פה כי גיליתי שיש לנו מרית זהה! ואפילו כשרכשתי אותה חשבתי לעצמי שעם כל הנקודות האלו, היא מאוד מורקייקית :)

הוסף רשומת תגובה