> מרשמלו נענע | Morcake

11 ביולי 2016

מרשמלו נענע

מעשה חכם: להכין את המתכון שלי לחודש הנענע של "כחומר" חודש וחצי לפני זמן, בסוף מאי, כי ידעתי שיוני יהיה עמוס במפגשים משפחתיים וחתונה ונסיעה לאילת ועוד מפגשים משפחתיים ושבעקרון, לא יהיה לי זמן לחשוב על מתכון נענעי (לחלוטין מילה) ובטח לא להכין אותו.


מעשה פחות חכם: לדחות את כתיבת הפוסט עד יום לפני תאריך הפרסום המיועד, כשאני חולה ולא נושמת ובקושי מצליחה להישאר ערה.

מעשה הכי פחות חכם: לבזבז את מעט הכוחות שיש לי לתלונות, במקום לכתיבת הפוסט עצמו...


אז ככה.

ידעתי שחודש הנענע מגיע במשך חודשים. וכך, כבר במהלך חודש מאי, בשיא חודש השוקולד הלבן, אחרי שאצבעות הבראוניז שוקולד-לבן-מקורמל שלי כבר היו מוכנות, התחלתי לחשוב על נענע.


לפעמים, כשאני נתקעת ללא רעיונות וללא השראה, אני מנסה ללכת לכיוון אחר ומתחילה לחשוב על השם של חומר הגלם שלי, ע"ע פאי פקאשיו וחמאצ'ה קאפס.

אז... נענע.


לימונענע? קלאסי בואכה נדוש. שמתי לי כוכבית והבטחתי לחזור לזה, במידת הצורך.

מלונענע? מסקרן. אבל אני לא בטוחה שאני מוכנה נפשית לחתוך מלון בעצמי. אני עדיין מתאוששת מהאבטיח ההוא שחתכתי פעם.


גבינענע? איכס, מה עשיתי לכם רע שאתם שותלים מחשבות מרושעות כאלה בראש שלי?

בנענע? היי, זה יכול לעבוד! זאת אומרת, לא יודעת.. בננה ונענע הולך ביחד? מה זה משנה, השם חמוד מדי, אני חייבת להכין איזה פאי בנענע או עוגת בנענע או משהו בנענע.


אז התחלתי לחפש בגוגל מתכונים עם בננה ונענע. באופן לא ממש מפתיע, לא מצאתי יותר מדי. זאת אומרת, שייקים של בנענע מצאתי, אבל לא הרבה מעבר לזה. לפחות לא משהו שהלהיב אותי מספיק כדי לעשות עם זה משהו.


לבסוף נאלצתי אשכרה לנסות לחשוב לבד, ללא עזרתו של גוגל (זה יותר קשה ממה שאתם חושבים!).


חשבתי על פאי עם נענע קצוצה בקלתית וקרם בננות מעל.

חשבתי על עוגת בננות עם קצפת נענע לקישוט.


חשבתי על כל מיני דברים שאני כבר לא באמת זוכרת, אבל כולם הרגישו כאילו יש להם סיכוי שווה לצאת הורסים... או הרוסים.

ולי לא היה זמן לעוגות הרוסות, הייתי צריכה להכין משהו שאני יכולה לסמוך עליו.


אז חשבתי עוד קצת. ממש ממש קצת, אחרת אין הסבר לזה שבסופו של דבר הגעתי ל--

מרשמלו.


תראו, מרשמלו תעשייתי זה סתם, את זה כולנו יודעים. אבל מרשמלו ביתי? טעים! וכיפי! וטעים!


ולכאורה, זה לא מסובך במיוחד להכין מרשמלו ביתי, בהנחה שיש לכם סבלנות ומדחום. ובהנחה שאין לכם בעיה עם זה שהמטבח שלכם יהפוך לענן של אבקת סוכר.

העניין הוא שבפעם הקודמת שניסיתי להכין מרשמלו (קינמון!) בבית, זה יצא.. לא מספיק טוב. המרשמלו עצמו היה מאד טעים, אל תבינו לא נכון, אבל הוא יצא לי דביק כמו המוות, ולא הצלחתי להבין מה עשיתי לא נכון.


במשך שלוש שנים הבטחתי לעצמי שמתישהו אכין שוב והפעם אעשה את זה כמו שצריך ו...

הזמן הזה הגיע, סוף סוף, דווקא כשהייתי חייבת שיצא לי טוב על הניסיון הראשון, ולא היה לי זמן לטייקים נוספים.


התנהלות די גאונית מצדי.


אז יצאתי לדרך:

קניתי נענ-- על מי אני עובדת, שלחתי את אסף לקנות נענע.

קצצתי אותה.


ערבבתי עם סוכר וסירופ תירס וכל מיני דברים בריאים אחרים.

בישלתי. הקצפתי. יצקתי לתבנית.


המתנתי מיליון שעות.

חתכתי לקוביות - כפי שניתן לראות בתמונות, אני ממש ממש טובה בחיתוך, אז יצא לי מרשמלו מהגיהנום, ויזואלית-wise.

איבקתי באבקת סוכר וקורנפלור מכל הכיוונים, בכל זוית אפשרית, כל חתיכת מרשמלו היתה מצופה.


הכנסתי לקופסא אטומה.

פתחתי את הקופסא אחרי כמה שעות --->

המרשמלו שלי היו דביקים להחריד. כן, כמו בפעם ההיא, כשהכנתי מרשמלו קינמון.


כעסתי על העולם. כעסתי על עצמי. כעסתי על אלוהי הממתקים. זה היה ערב מאד קודר.


לבסוף כתבתי הודעה נואשת לנטלי, אחרי שדיברנו על עניין המרשמלו מלא פעמים בעבר ועל זה שאני לא מבינה מה עשיתי לא נכון בפעם הדביקה ההיא, ושאלתי אם יש לה מושג מה אפשר לעשות.

תכלס, ההצעה שלה היתה מה ששקלתי לעשות גם ככה, אבל בשלב הזה של הייאוש, היה נחמד לקבל עצה אובייקטיבית ורגועה, ולא להסתמך רק על עצמי, הבחורה ששאפה אבקת סוכר כל היום.


בקיצור, ההצעה של נטלי, שהיתה גם הצעד הבא בתכנון שלי, היתה לאבק שוב את המרשמלו ולהשאיר אותם לייבוש נוסף. כל הלילה. בחוץ. לא בקופסא אטומה.

אז זה מה שעשיתי.


וראו זה פלא, למחרת בבוקר אשכרה יצאו לי מרשמלו אמיתיים. לא דביקים. עם ציפוי עדין כזה של אבקת סוכר וקורנפלור. במרקם של ענן. מתוקים ובעלי טעם מורגש - אבל לא חזק מדי - של נענע.

(תאמינו לי, אכלתי משהו כמו עשרה, רק כדי לוודא)


אז נכון, הם יצאו קצת (מאד) עקומים. הצבע הירקרק שלהם היה כל כך עדין שבקושי ניתן היה לבחון בו (מודה שבאופן אישי, דווקא אהבתי את זה). בשורה התחתונה, הם לא הלכו לזכות באף תחרות יופי.  אבל זה לא שינה לאף אחד שטעם אותם באותו הבוקר -- הקופסא התחסלה במהרה, וכולם היו מבסוטים מהמרשמלו נענע שלי (או שהם שקרנים ממש טובים).


חוץ מאסף. כי לא משנה כמה פעמים צעקתי עליו ש"מרשמלו ביתי זה לא כמו מרשמלו תעשייתי, אתה חייב לטעום!!!!", הוא סרב לטעום. תראו, עדיין לא היינו נשואים בשלב הזה. הוא לא ידע שהוא חייב לעשות כל מה שאני אומרת לו.

אני צריכה לנסות להכין שוב מרשמלו ופשוט להכריח אותו. נראה לי שבשלב הזה הוא חייב כבר, לא? כמעט בטוחה שזה כתוב איפשהו בכתובה.


בכל אופן.


בשורה התחתונה:

עשיתי כבוד לנענע. עשיתי כבוד (סוף סוף!) למרשמלו. ובעיקר, הספקתי לכתוב את הפוסט בזמן, אז אני חושבת שמגיע לי ללכת לנמנם קצת עכשיו. או לפחות לקחת עוד שאיפה מהמשאף.


ואם זה לא יעזור? טוב נו, חמצן זה גם ככה לחלשים.


***
מרשמלו נענע
מקור המתכון: מתכון הבסיס למרשמלו מבוסס על המתכון של שונה (הבחורה מבינה עניין, היא בכל זאת כתבה ספר שלם על מרשמלו), כדי לשלב נענע נעזרתי במתכון הזה.

כמות: כ-30-35 יחידות, אבל כמובן שזה תלוי בתבנית בה משתמשים (מה שישפיע על גובה המרשמלו) ובגודל הקוביות שחותכים.

מצרכים:
14 ג' (1/2 4 כפיות) ג'לטין
180 מ"ל (3/4 כוס) מים
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
170 ג' (1/2 כוס) סירופ תירס
קורט מלח
כ-3 כפות עלי נענע, קצוצים דק
מעט צבע מאכל ירוק (לא חובה)

לציפוי
35 ג' (1/4 כוס) קורנפלור
55 ג' (1/4 כוס + 2 כפות) אבקת סוכר

אופן ההכנה:
1. משמנים קלות תבנית ריבועית בעלת צלע של 20 ס"מ (אני השתמשתי ברינג שהנחתי על קרש חיתוך).
2. מערבבים ג'לטין ו-120 מ"ל (1/2 כוס) מים קרים בקערה קטנה. מניחים בצד למשך חמש דקות, או עד להיקרשות הג'לטין.
3. מניחים סוכר, 85 ג' (1/4 כוס) סירופ תירס, 60 מ"ל (1/4 כוס) מים מלח ואת עלי הנענע הקצוצים בסיר בינוני. מבשלים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל עד שהתערובת מגיעה ל-116 מעלות.
4. בינתיים מניחים את שאר סירופ התירס (85 ג', או 1/4 כוס) בקערת המיקסר ומחברים וו בלון.
5. מחממים את הג'לטין למשך כחצי דקה במיקרוגל, עד להמסתו. מוסיפים לקערה ומפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה.
6. כאשר התערובת בסיר מגיעה ל-116 מעלות, מסירים מהאש ויוצקים לתוך הקערה בזרם איטי, תוך כדי פעולת המיקסר.
7. מגבירים את מהירות המיקסר לבינונית ומערבבים למשך כחמש דקות. לאחר מכן מגבירים למהירות בינונית-גבוהה וממשיכים לערבב למשך כחמש דקות נוספות.
8. לבסוף מגבירים למהירות מקסימלית ומערבבים דקה-שתיים נוספות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. אם רוצים, זה השלב בו ניתן להוסיף צבע מאכל לתערובת (לפני הערבוב הסופי).
9. יוצקים את התערובת לתבנית ומיישרים לשכבה אחידה.
10. מערבבים קורנפלור ואבקת סוכר בקערה קטנה.
11. מפזרים שכבה אחידה של ציפוי מעל פני המרשמלו - רצוי לפזר מעל מסננת קטנה, על מנת שלא יהיו גושים בציפוי.
12. מייבשים את המרשמלו למשך חמש שעות לפחות, עם עדיפות ללילה.
13. מחלצים את המרשמלו המוכן מהתבנית (אפשר לעבור עם סכין או פלטה קטנה על דפנות התבנית על מנת להקל על תהליך החילוץ). הופכים את הגוש כך שחלקו התחתון, הלא מצופה, מופנה כלפי מעלה. זורים גם עליו שכבה של ציפוי הסוכר-קורנפלור.
14. חותכים לקוביות (או כל צורה שרוצים - אפשר להשתמש גם בחותכן עוגיות על מנת לקבל מרשמלו בצורות מיוחדות) ומצפים כל קוביה מכל הכיוונים בציפוי - לי היה הכי נוח פשוט לזרוק שתיים-שלוש קוביות לתוך קערת הציפוי ולסובב אותן כך שהן צופו מכל הכיוונים.
15. מניחים על תבנית או משטח ישר אחר ומייבשים למשך שעתיים נוספות לפחות (ראו הערה בהמשך), לפני שמעבירים לקופסא אטומה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם במקרה יש לכם גלוקוזה בבית, אפשר להשתמש בה במקום סירופ תירס.
  • אתם ודאי תוהים אם אין צורך לסנן את התערובת הסוכר לאחר הבישול, כדי להיפטר מעלי הנענע. אז לא -- רוב העלים פשוט יידבקו לוו שלכם בתום ההקצפה. מעט העלים שיישארו בתערובת יהיו קטנטנים ולא מורגשים, ויתנו למרשמלו שלכם לוק נענעי יותר אותנטי ;-)
  • אם כמות הציפוי לא מספיקה לכם לציפוי כל המרשמלו, פשוט הכינו כמות נוספת - או חצי כמות - השומרת על היחס בין אבקת הסוכר לקורנפלור, פחות או יותר.
  • בעקרון, אחרי איבוק המרשמלו בציפוי, אין צורך - לפי רוב המתכונים שראיתי - לייבש אותם שוב, אפשר ישר להכניס אותם לקופסא אטומה. אצלי הם תמיד ספחו לחות וספגו את כל הציפוי, לכן הצעתי לייבש אותם. אני השארתי אותם לייבוש של לילה שלם בחוץ, אבל יכול להיות ששעתיים-שלוש יספיקו. בעקרון, אם אתם מעבירים את המרשמלו שלכם לקופסא ומגלים שהם ספחו את כל הציפוי והפכו דביקים, פשוט הוציאו אותם מהקופסא, אבקו שוב, והשאירו לייבוש ארוך יותר. זה עלול להיות מתסכל בהתחלה, אבל מה לעשות.. אנחנו חיים במדינה עם מלא לחות. בסוף כבר תצליחו להגיע לזמן ייבוש אידאלי עבור המרשמלו שלכם.
  • אם אתם אמיצים, אתם יכולים לנסות להחליף את הנענע בעשבי תיבול אחרים. מרשמלו בזיליקום? פטרוזיליה? רוזמרין? מרשמלו כוסברה?!


אני אצטרך להכין משהו עם בנענע מתישהו, נכון? מרגיש לי שלא תהיה ברירה...

3 תגובות:

נטלי אמר/ה...

יואו, הם היו מעולים ממש!!! אשכרה ענני נענע, ואני בכלל לא כל כך אוהבת נענע! ותרגישי טוב כבר ♥

Unknown אמר/ה...

היי.מצאתי רק עכשיו את המתכון -נראה מדהים ובטוח טעים
שאלתי:האם אפשר להחליף סירופ תירס בגלוקוזה?
מתחילה את צעדי הראשונים בהכנת ממתקים

Mor אמר/ה...

בטח, אין בעיה :-)

הוסף רשומת תגובה