> עוגת שיש קפה ושוקולד | Morcake

14 במאי 2016

עוגת שיש קפה ושוקולד

אסף ואני צופים בחלק מתכניות הריאליטי המשודרות בטלוויזיה בערך כל יום (כמה אתם מתנשאים מעלי עכשיו?), ביניהן ב"משחקי השף".


יש תכניות שאנחנו יותר "מחויבים" אליהן, אם תרצו, אבל את "משחקי השף" אנחנו רואים רק כשיוצא. אם אנחנו בבית - מגניב. אם לא - לא נורא, נבין כבר מהפרק הבא מי הודח.


אבל בשבוע שעבר לא היינו בבית בדיוק כששודר פרק בו נתבקשו המתמודדים להכין מנות לזוג שעומד להתחתן, או בקיצור - לארגן להם ערב טעימות. הפעם ביקשתי מאסף להקליט את הפרק, היות שרק לפני שבועיים היינו באירוע טעימות משלנו (אני עדיין מתאוששת), ובאופן כללי, כרגע צר עולמנו כעולם כלה, וכל דבר שקשור לחתונות מעניין אותנו.


בכל אופן, בפרק ההוא אמרה נופר, אחת המתמודדות, כי כל בחורה מדמיינת את עצמה, החל מגיל כלשהו, בשמלת כלה.

ונופר צדקה. גם אני התחלתי לדמיין את עצמי בשמלת כלה. בגיל עשרים ותשע.


אתם מבינים, מעולם לא באמת חשבתי על שמלת הכלה שלי. או על החתונה שלי. אני בכלל לא ידעתי שאני רוצה להתחתן עד שאסף שאל אותי. בכלל, בשנים האחרונות, כשחברות סביבי התחילו לארגן חתונות, תהיתי ביני לבין עצמי איך בכלל משתלטים על אירוע כזה. זה נראה לי כזה.. פרויקט. תכלס? תיק.


ואז קיבלתי טבעת. והדברים התחילו להתגלגל.


שיר חופה היה לנו עוד באמסטרדם, לפני שחזרנו לארץ.


התקופה בשנה גם היתה די ברורה - גם בגלל מזג האוויר, גם כי הייתי צריכה לוודא שהאחיינים האמריקאיים שלי יהיו בארץ.


ראינו כמה מקומות, דיברנו עם מספר קייטרינגים. וכך הלאה, עם שאר הספקים.


החתונה באמת הרגישה כמו סיפור מטורף בהתחלה, אבל אפילו בלי שאשים לב, הצלחנו לפרק אותה למשימות קטנות, ופתאום זה נהיה..

כיף?

יכול להיות שאני אשכרה נהנית מכל התהליך הזה?


אני לא אשקר, לא הכל הולך בקלות. וכן, יש לנו את הוויכוחים הקלישאתיים שיש לכל זוג. סאגת העיצוב - האם צריך אותו? מי ישים לב בכלל? אוף, למה זה כזה יקר? רגע, בכלל צריך אותו? - עלתה. ועלתה שוב. ואז שוב עלתה.


אבל רוב הזמן, אנחנו די נהנים מכל התהליך הזה. אולי זה קשור לזה שכל התהליך לוקח/יקח לנו תשעה חודשים בסך הכל, אז אין יותר מדי דברים שנעשים תחת לחץ (אם כי יש לציין שאת רוב הדברים ה"גדולים" כן סגרנו די מהר, כי למצוא מאפרת/מעצבת שיער פנויה בחודש הכי מבוקש בשנה, פחות מחצי שנה מראש? בהצלחה עם זה), ואני מאד מרוצה מזה שהרוב רגוע.

(אל תשאלו את אסף לדעתו. הוא כבר מת שיום החתונה יגיע, כי תשעה חודשים זה יותר מדי זמן, ואוף, הוא בכלל רצה להתחתן באפריל)


בכל אופן.


מעולם לא דמיינתי את החתונה שלי.

מעולם לא חשבתי על שמלת הכלה שלי.


ובסוף, החלק שאני הכי נהנית ממנו בכל הארגונים --

הוא שמלת הכלה.


היו לי חששות לגבי השמלה.


לא רציתי לעבור במאתיים חנויות במשך חודשים ולא למצוא שום דבר מספיק טוב (שזה שם קוד ל"הכל יגרום לי להיראות שמנה").

מצד שני, ואני יודעת שזה נשמע קצת מצחיק, לא רציתי למצוא שמלה ישר במקום הראשון אליו אגיע, כי רציתי קצת להרגיש את חווית חיפוש השמלה.


בסופו של דבר, הייתי בשלושה מקומות -- בשני מצאתי שהתאהבתי בה (כן, התאהבתי בשמלה. אני לא יודעת מי אני בכלל), לשלישי הלכתי כבר סתם בשביל התחושה הטובה.


מה שמצחיק זה, שיום לפני תחילת החיפושים, נפגשתי עם חברות ואמרתי להן שיש לי תחושה שאני הולכת לסגור שמלה במקום השני מתוך השניים שתכננתי לבקר בהם למחרת. אחת החברות צחקה עלי ואמרה שזו אמירה קצת יומרנית, אבל בסדר.

ובסוף סגרתי במקום השני מתוך השניים בהם ביקרתי למחרת.


המעצבת, בדיוק כפי שהיה כתוב בכל הביקורות שקראתי עליה, היתה מהממת - חיצונית ופנימית.

השמלות שלה - הורסות. כמעט כל מה שראיתי אצלה היה יפהפה, אבל כמובן שלא הכל התאים לי. אבל השמלה השלישית, אם אני לא טועה, שמדדתי?

זה היה זה.


זו היתה אהבה ממבט ראשון. כמו בסיפורים.

(יסלח לי אסף, אבל איתו זה לקח לי בערך שנה וחצי אחרי המבט הראשון. תקשיבו, היתה לו חברה וזה..)


קיצור, לקחתי שבועיים כדי לחשוב על השמלה (לא באמת נזקקתי לכל הזמן הזה, אבל אילוצי לו"ז עיכבו אותי), וסגרתי.


ומאז לא הפסקתי לחשוב על השמלה ..

ברצינות, מי אני?


הייתי כבר בשלוש מדידות.


כל אחת היתה יותר כיפית מהקודמת (בניגוד למה שקראתי בכל מיני קבוצות של כלות משוגעות - סליחה, מיוחדות - בפייסבוק, על טראומות מהמדידות, ועל משבר המדידה השלישית. כן, יש כזה. וכן, גם החברה שצחקה על היומרנות שלי סיפרה לי שאצלה היו חוויות קצת פחות נעימות במדידות. אני נהניתי מכל רגע).


ובכל מדידה הבאתי למעצבת שלי משהו מתוק. כי היא רזה ומהממת מדי, ולא עושה לי טוב לראות אותה עומדת שם, לידי, כולה מושלמת, בזמן שאני מודדת את השמלה שלי. אה, תסלחו לי, אני כלה! אם אני אחליט שכולם סביבי צריכים להשמין, אז למען השם, כולם סביבי צריכים להתחיל לחשוב איך הם משמינים!

ס.. סליחה. אני משתדלת לשמור את בריידזילה נעולה בפנים, אבל לפעמים היא בורחת החוצה. אנסה לשלוט בה בהמשך..


את עוגת השיש הזו הכנתי למעצבת שלי והבאתי למדידה הרשמית הראשונה, לפני שלושה וחצי חודשים. כן, לקח לי שלושה וחצי חודשים לכתוב עליה. אני יודעת שאתם מעקמים את האף, אבל ברצינות, יש לכם מושג כמה קשה זה להיות כלה?


לא קל לארגן חתונה.

תראו, הרקע לבן...

זה הכי פרויקט.

תיק.

הופ, הוא שחור!

אוי רגע, אני צריכה תיק בחתונה? איפה אני אשים את מגבוני הקליה שהבנתי שאני חייבת-חייבת-חייבת שיהיו לי ביום עצמו???

***
עוגת שיש קפה ושוקולד
מקור המתכון: התבססתי על עוגת הווניל הזו.

כמות: שתי עוגיות אינגליש קייק בגודל די סטנדרטי. אפשר גם לאפות כעוגה עגולה אחת בקוטר של 22/24 ס"מ.

מצרכים:
3 ביצים גדולות
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
150 ג' (3/4 כוס) סוכר חום דמררה
80 מ"ל (1/3 כוס) שמן קנולה
180 מ"ל (3/4 כוס) חלב סויה
255 ג' (3/4 1 כוסות + 1 כף) קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
1/4 כפית מלח
1/2 כפית אבקת נס קפה (אני השתמשתי בטייסטרז צ'ויס)
50 ג' שוקולד מריר, מומס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מניחים ביצים ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית-גבוהה למשך שתיים-שלוש דקות.
3. מוסיפים שמן, חלב סויה, קמח, אבקת אפיה, וניל, מלח וקפה. טורפים היטב.
4. מניחים שוקולד מריר מומס בקערה קטנה. מוסיפים כחצי כוס מהבלילה לשוקולד ומערבבים עד לקבלת בלילה שוקולדית.
5. מחלקים את בלילת הקפה בין שתי תבניות. משיישים פנימה את הבלילה השוקולדית בעזרת סכין או כף.
6. אופים כ-30 דקות, עד שהעוגות מתייצבות, וקיסם הננעץ במרכז כל עוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו (אני אפיתי בדיוק שלושים דקות).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • טעם הקפה בעוגה די עדין - אם רוצים, אפשר לוותר עליו לגמרי ולקבל עוגת שיש וניל ושוקולד. לחילופין, אם רוצים טעם חזק יותר של קפה, אפשר להגדיל את הכמות לכפית, אפילו שתי כפיות, קפה.
  • במקום חלב סויה, אפשר להשתמש בכל חלב אחר - שקדים, אורז, כמובן שגם חלב "רגיל", אבל אז העוגה עצמה תהפוך לחלבית.


עכשיו לכו להכין את העוגה ולאכול את כולה!!!!

אוף נו, בריידזילה שוב ברחה והתחילה לירות עליכם הוראות. סורי.


5 תגובות:

נטלי אמר/ה...

איך אני אוהבת עוגות שיש - נראית מעולה! ואני כל כךךךך מחכה כבר לחתונה, אבל ממש!

Unknown אמר/ה...

היי מור,
עשיתי עכשיו את העוגה הזאת - היא בתנור - אבל כבר עכשיו אני יכולה לומר שהיא נמוכה יותר מדי. היא ממש לא תפסה בתבניות את הגובה כמו אצלך. אין לי בבית סוכר לבן אז השתמשתי בסוכר דמררה, וגם עירבבתי בבלנדר רגיל בלי וו גיטרה (כי אין לי). אולי זה בגלל זה? אין לי ספק שזה יצא טעים (בכל זאת מתכון שלך) אבל חבל לי שזה לא כל כך יפה...
תודה!
תמר

טושטוש אמר/ה...

פשוט צחקתי לעצמי בקול רם!
תודה שעשית לי את הבוקר. הולכת לאכול עוגה בשבילך :)

Mor אמר/ה...

היי תמר, סליחה! פספסתי את התגובה שלך.
אני לא חושבת שהסוכר החום במקום הלבן זה העניין, יכול להיות שהשתמשת בתבנית גדולה יותר?

adiel kahalany אמר/ה...

אז העוגה בתנור... מחכה לראות תוצאות טעימות !!

הוסף רשומת תגובה