> לחמניות חלב יפניות | Morcake

10 במרץ 2016

לחמניות חלב יפניות

אז הצטרפתי לעוד פרויקט. כי זה מה שהייתי צריכה. עוד משהו להתעסק איתו. כי יש לי כל כך הרבה זמן פנוי.

אבל כשרחלי שאלה אם אני רוצה להצטרף לפרויקט מבשלים ביחד, מה הייתי אמורה לעשות? לומר לא?



הרי כשהתפרסמו תוצרי החודש הראשון, התמרמרתי ביני לבין עצמי (לבין אסף) על זה שלא ידעתי על הפרויקט, ו"למה לא הזמינו גם אותי להשתתף" ו"אוף, למה כולם שונאים אותי?!?!?!".


אסף, בתגובה, גלגל עיניים.



אתם יכולים להאשים אותו?



בכל אופן, שיחה מקרית עם רחלי (נשבעת לכם, זו היתה שיחה מקרית, לא צרחתי עליה "אוף רחלי, למה את שונאת אותי?!?!?!") הובילה אותנו לדבר על הפרויקט, ו"היי, בא לך להצטרף?".


כן. ברור שבא לי.


רגע, רחלי. זה אומר שאני אחת מהמקובלים?



התרגשויות.



לא הייתי מקובלת מאז כיתה ד'.



בכל אופן, ברור שבא לי להצטרף - מה מכינים בחודש השני? אה, אוכל מנחם? אני מבינה. מסקרן. אבל..

נעים מאד, אני מור ויש לי יד של גבר

לא יודעת, אני לא מתחברת לקונספט של "אוכל מנחם". הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב שמתאים לקטגוריה הזו מבחינתי הוא פירה. איך אני משלבת מתכון לפירה בבלוג אפיה?!


טוב, אז ויתרתי נקודתית, ואז הגיע החודש השלישי:






הו יופי, זה אמור להיות קל. יש רק מיליון בלוגים וביליון מתכונים בכולם. נהדר. שיהיה לי בהצלחה.


אבל די, החלטתי שהפעם זה חייב לקרות. אני רק צריכה להחליט מה אני מכינה. ומאיפה. בקטנה.



...



אז מה אני מכינה? ומאיפה? אוי, זה לא כזה בקטנה.


חשבתי על כל הבלוגרים שאני מכירה. במציאות, וירטואלית... במי לבחור? במה לבחור? ארג, זה כל כך קשה!



ואז פתאום נזכרתי בלחמניות של טל.


נזכרתי בזה שלפני כמה חודשים, טל סיון-ציפורין העלתה מתכון בבלוג שלה, שוקולד ומלח, ללחמניות חלב, והן נראו כל כך טוב, שאני כמעט איבדתי את זה.


לא בדיוק יודעת מה זה ה"זה" הזה, אבל בחיי שכמעט איבדתי אותו.


אני זוכרת שנשבעתי לעצמי שאכין את הלחמניות ההן, ומאז עברו כמה חודשים, ו-- רגע, נובמבר 2014? המתכון הזה התפרסם בנובמבר 2014? פאדג' מי, הזמן טס כשרעבים!


בכל אופן, אני לא מכירה את טל. לא אישית. כלומר, לא אישית במציאות ולא אישית וירטואלית.


כן נכחנו באותו האירוע לא מזמן, אבל אני ראיתי אותה לשניה, והיא בכלל לא יודעת מי אני, אז כן.. אנחנו לא מכירות.


אבל אני עוקבת אחרי הבלוג שלה מתחילתו, מתפעלת - כמובן - מהתמונות, וספציפית עפה עפה עפה על לחמניות החלב שלה.


יצא לי כבר לראות מתכונים ללחמניות חלב יפניות/אסיאתיות/וואטאבריות, כאלה שאמורות להיות מאד רכות הודות לסטרטר הרבוך, ה-tangzhong - ספציפית, המתכון הזה, אבל ההוא של טל כבר היה דובר עברית, והיא הבטיחה שהן כל כך רכות, הותמונות שלה. כמובן, התמונות שלה.


ולפתע פתאום, מה אני מכינה - ומאיפה - היה הכי ברור בעולם:


אני הולכת להכין את לחמניות החלב הכי רכות בעולם. אבל אני הולכת לקרוא להן לחמניות חלב יפניות, כי למה לא להתחכם קצת.


וכך, בשבת בבוקר, בישלתי קמח ומים לרביכה.


ציננתי מעט את הרביכה והוספתי אותה לכמה מרכיבים פשוטים, בסיסיים, אבל כאלה שהולכים להניב לחמניות רכות רכות.


התפחתי. הוצאתי אוויר. התפחתי שוב. עיצבתי לחמניות. ציפיתי בביצה. אפיתי.


צילמתי.


טעמתי.


התעלפתי.


ואני בכלל לא אמורה לאכול גלוטן.


אופס?


***
לחמניות חלב יפניות
מקור המתכון: המתכון מבוסס בצורה כמעט מלאה על הלחמניות של טל סיון-ציפורין. אני שיניתי כמויות בצורה מינורית, וטיפה טיפה פישטתי את אופן ההכנה (אוקיי, פשוט הוספתי את המלח יחד עם שאר החומרים..).

כמות: תלוי בגודל הלחמניות - לי יצאו 23 לחמניות, לא זהות בגדול. לרוב אני שוקלת את הבצק שלי, על מנת לקבל לחמניות שוות גודל ומשקל עד כמה שניתן; הפעם דווקא הלכתי על גירסת הפריסטייל.

מצרכים:
לסטרטר
50 ג' (5 כפות) קמח לבן
240 מ"ל (1 כוס) מים

לבצק
12 ג' (1/2 1 כפיות) שמרים יבשים
75 ג' (6 כפות) סוכר לבן
700 ג' (5 כוסות) קמח לבן
1 כפית מלח
2 ביצים גדולות
240 מ"ל (1 כוס) חלב
75 ג' חמאה רכה

1 ביצה טרופה

אופן ההכנה:
1. מתחילים בסטרטר (הלם!): מניחים קמח ומים בסיר קטן. מבשלים, תוך כדי ערבוב, על אש בינונית, עד להסמכה. טל אומרת "מרקם מיונזי פלוס", אני מסרבת להיכנע למילים דוחות כאלה. מצננים בצד למשך כחמש דקות.
2. להכנת הלחמניות: מניחים שמרים, סוכר, קמח ומלח בקערת המיקסר. מערבבים קלות.
3. יוצרים גומה במרכז ומוסיפים את החומרים הרטובים - ביצים, חלב, חמאה והסטרטר.
4. מחברים וו לישה ולשים למשך כעשר-חמש עשרה דקות, עד לקבלת בצק דביק למדי.
5. מעבירים את הבצק לקערה גדולה (אפשר ורצוי להיעזר בקלף), משומנת קלות. מכסים בניילון נצמד או מגבת נקיה, ומתפיחים במקום חמים (אני פשוט שמה את הקערה על התמי4..) למשך כשעה וחצי-שעתיים, או עד שהבצק מכפיל את נפחו.
6. בתום התפיחה הראשונה, מוציאים את האוויר מהבצק, צרים ממנו צורה כדורית, ומחזירים לקערה המכוסה להתפחה שניה, הפעם למשך כשעה.
7. לאחר ההתפחה השניה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח. מחלקים לכדורים בגודל של אגורף קטן (אפשר, כמובן, גם לשקול את הבצק על מנת לקבל תוצאה מדויקת יותר), יוצרים לחמניות כדוריות, ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה. שומרים על מרווח של מספר סנטימטרים בין הלחמניות (אם רוצים שהלחמניות תתחברנה למאפה אחד גדול, הרווח לא צריך להיות גדול מדי).
8. מחממים תנור ל-180 מעלות ובינתיים מתפיחים את הלחמניות תפיחה שלישית ואחרונה, רבע שעה-עשרים דקות (עד שהתנור מתחמם).
9. מברישים את הלחמניות בביצה טרופה (אפשר אפילו ללכת על הברשה דו שכבתית).
10. אופים למשך 15-20 דקות, עד שהלחמניות משחימות. מצננים מספר דקות, ואוכלים בהתרגשות מרובה (אולי יחד עם ריבת תותים וצ'יה?).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם גם הבצק שלכם, כמו שלי, מרגיש מאד מאד דביק לאחר ההתפחה הראשונה, ברמה שהוא נדבק לכם לידיים כשאתם מנסים להוציא ממנו את האוויר, הוסיפו לו מעט קמח. מעט קמח, רק כדי שהוא לא יידבק לכם לידיים. זכרו תמיד: בצק דביק ---> מאפה רך.
  • טל מציעה לאפות כחצי שעה, אבל הלחמניות שלי היו מוכנות כעבור 17 דקות. עם זאת, זמן האפיה ישתנה בהתאם לגודל הלחמניות, צורת המאפה (אחד גדול/הרבה לחמניות קטנות וכו'), אז פשוט זכרו להשגיח על התנור. אני מאמינה שהריח כבר יאמר לכם מתי הזמן הנכון להוציא את הלחמניות החוצה.
  • הלחמניות באמת מאד מאד רכות, אבל הן גם די נייטרליות בטעם שלהן. אם אתם אוכלים אותן עם משהו - נניח גבינה (איכס) או ריבה (ממשיכה להתעקש על זאת, היות שהיא גם זו שמצולמת כאן), אחלה. אם אתם אוכלים אותן כמו שהן, הייתי אולי מתגברת מעט את הסוכר, על מנת לקבל לחמניות מתוקות, או את המלח, אם אתם הולכים לכיוון המלוח (התשובה היא, כמובן, לחמניות מתוקות).
  • בהצלחה וסליחה.


עכשיו לכו לראות את שאר המתכונים של המקובלים מהשורה האחורית של האוטובוס.


אני מגורשת מהמשך הפרויקט, נכון רחלי? רחלי? רח--
אוף.

4 תגובות:

נטלי אמר/ה...

יואו, הן מהממות!!! בדיוק מה שמתחשק לי עכשיו ליד הקפה :)

shvitaitalkit אמר/ה...

אז רגע, זה אומר שהיא סוף סוף יודעת מי את?

The Cookie Fairy אמר/ה...

את לא מתחברת לאוכל מנחם, גברת חמאת בוטנים-בננות-ושוקולד?!
והלחמניות נראות פגז!

אנונימי אמר/ה...

כמו תמיד הבלוג שלך פשוט נפלא!!! :)

הוסף רשומת תגובה