> דצמבר 2015 | Morcake

23 בדצמבר 2015

עוגת וניל-פקאן עם קרם שוקולד לבן וקראנץ' קורנפלקס

טוב, בואו נדבר על זה רגע --

בזמן האחרון ירדתי קצת במשקל.


כשאני אומרת "זמן אחרון", אני מתכוונת לשלושה-ארבעה חודשים האחרונים.

וכשאני אומרת "קצת", אני מתכוונת תשעה-עשרה קילו.


אני יודעת. הלם.


מעולם לא חשבתי שדיאטת החתונה שלי תהיה כל כך קלה.


סתם, האמת היא שכולם באמת בטוחים שזו דיאטת חתונה, אבל זה לא המצב. הירידה במשקל היא פשוט תופעת לוואי חיובית של עניינים בריאותיים קלים (תירגעו, הכל בסדר! אני חיה, בועטת ועדיין אוכלת מלא* שוקולד).

*טוב, לא מלא.. אבל כמויות מסוימות.


מה שקרה זה שכמויות האוכל שלי הצטמצמו משמעותית, ועל הדרך שיניתי גם קצת את הרכב התזונה -- זה לא שאני לא אוכלת כבר פופקורן לארוחת ערב, פשוט עכשיו אני כבר לא מערבבת פנימה אוראו או אמאנאמז. ולפעמים אני אשכרה אוכלת מרק ירקות (טחון! ירקות אמיתיים זה עדיין יותר מדי בשבילי..).


בנוסף, לאחרונה עברתי זמנית לתזונה ללא גלוטן, ללא לקטוז וללא כל מיני דברים אחרים, אז החיים שלי הפכו ל.. מאתגרים, בואו נאמר?

כן, מאתגרים.


חלב רגיל? חלב סויה? זה לחלשים -- בקפה שלי יש חלב שקדים וחלב אגוזי לוז וחלב אורז וחלב שיבולת שועל.

לחם? פוקאצ'ה? אפילו סתם לחמיות טעימות שיכולות לעשות טעים ונעים וכיף באמצע היום? ביץ' פליז, בשביל מה יש גרנולה.

אה, וארוחת הבוקר שלי בשבועות האחרונים היא זו. באופן כללי, אפשר לומר ששיבולת שועל הפכה להיות החברה הכי טובה שלי.


זה לא כזה נורא רוב הזמן, בחיי שלא. הקטע המבאס היחיד הוא עניין הלאכול בחוץ.


כי כשלא אוכלים כלום - אני מגזימה, כמובן, אבל תזרמו איתי רגע - קשה לצאת למסעדות. וכשמזמינים אותך לארוחה, את נקרעת בין להסביר שהתזונה שלך מאד מצומצמת כרגע, מה שיצריך הכנת אוכל מיוחד עבורך, לבין לא להגיד כלום ובגדול, להסתכל על כל האנשים האחרים אוכלים, בזמן שאת יושבת שם ומנסה לדמיין שאת בכלל לא אוהבת ג'חנון. וחלה. ואת הסופגניות של סבתא. ומתוקים, באופן כללי.


בא לי ג'חנון.


ופיצה.

אוי, בא לי פיצה.


סליחה, סטיתי לרגע מהנושא.


בכל אופן, האתגר הנוסף הוא כשאת מכינה עוגה. עוגה אמיתית, עם קמח וחמאה וזה. לא עוגת בדיחה, ללא גלוטן, ללא לקטוז, ללא טעם, ללא רצון לחיות.

סליחה, שוב סטיתי מהנושא.


נניח..

נניח כשחברה שלך חוגגת יום הולדת שלושים, ואת רוצה להכין לה עוגה, אז את מכינה לה עוגה. שווה כזאת. עם וניל ופקאנים. עם גנאש שוקולד לבן מוקצף. עם קראנץ' קורנפלקס.


את לא ממש סגורה על זה מה זה קראנץ' קורנפלקס, ולמה החלטת לקרוא לו ככה, אבל זה מרגיש לך שווה.


אז את אופה. ומקציפה. ומקראנצ'ת (מקראנצ'ת?). ומתלהבת.


אבל את לא טועמת, אז אין לך מושג איך יצא.


ובסופו של דבר התגובה היחידה שיש לך על העוגה היא מחברה אחרת, שטוענת שממש ממש טעים לה, אבל את לא סומכת עליה. היא מהבחורות הנחמדות מדי האלה. נו, אתם יודעים על מה אני מדברת -- הבנות האלה שאף פעם לא יכולות לומר על בחורה אחרת שהיא נראית לא טוב, ותמיד יהיה להן משהו חיובי לומר.


סיוט.


אז היא אומרת שטעים לה, אבל את לא באמת יודעת.


וחבר שלך אמנם הבטיח לטעום את העוגה, אפילו שיש בה פקאנים והוא לא אוהב אגוזים (פריק), אבל הוא חולה ולא בא איתך ליום ההולדת, אז הוא לא טעם.


ובכלל, מה הסיפור שלו? למה הוא חולה כל כך הרבה? איך בן אדם מתקרר ככה, פעם בחודשיים?

וואו. מסודר פה.

הוא כמו ברוס וויליס בסרט הזה, רק הפוך לגמרי.


רגע, על מה דיברתי?


נכון, על זה שאני לא יכולה לאכול כלום, ואני מסכנה, אבל לפחות מדד ה-BMI שלי התחיל לחייך אלי, ועל זה שהכנתי עוגת וניל-פקאן עם קרם שוקולד לבן וקראנץ' קורנפלקס, ואין לי מושג איך יצא, אבל אני חושבת שבסדר, כי אף אחד לא אושפז עם הרעלת קיבה אחרי האירוע - לפחות לא שידוע לי - ואיזה כיף.


אה, ועל זה שבא לי פיצה.


וג'חנון.


שיהיה לי בהצלחה להיכנס לשמלת הכלה שלי.


מממ פיצה.

***
עוגת וניל-פקאן עם קרם שוקולד לבן וקראנץ' קורנפלקס
מקור המתכון: העוגה עצמה היא עוגת הווניל הקבועה שלי שעברה הסבה לעוגת וניל-פקאן.

כמות: עוגה עגולה אחת, דו שכבתית, בקוטר 24 ס"מ.

מצרכים:
לעוגה
200 ג' חמאה רכה
350 ג' (1/2 1 כוסות) סוכר לבן
245 ג' (3/4 1 כוסות) קמח לבן
125 ג' (קצת פחות מ-1 כוס) פקאנים טחונים/קצוצים דק
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית מלח
250 מ"ל (1 כוס) חלב
1 כפית מחית וניל/ 2 כפיות תמצית וניל
4 ביצים גדולות

לגנאש שוקולד לבן מוקצף
500 מ"ל (2 כוסות) שמנת מתוקה
300 ג' שוקולד לבן, קצוץ גס

לקראנץ' קורנפלקס
50 ג' שוקולד לבן
70 ג' (כ-2 כוסות) קורנפלקס (אני השתמשתי בפיטנס רגיל, לכו על מה שאתם אוהבים)

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הגנאש: מניחים 250 מ"ל שמנת מתוקה בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה.
2. בינתיים קוצצים גס שוקולד לבן לתוך קערה.
3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד הלבן. ממתינים שתיים-שלוש דקות, ומערבבים היטב, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך לילה, או לפחות ארבע שעות.
4. להכנת העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים שתי תבניות עגולות בקוטר 24 ס"מ.
5. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב למשך שלוש-ארבע דקות על מהירות בינונית.
6. בינתיים מערבבים קמח, פקאנים טחונים, אבקת אפיה ומלח בקערה בינונית.
7. בינתיים #2 מערבבים חלב ווניל בקערה קטנה.
8. עוצרים את פעולת המיקסר, מנקים דפנות ומתחילים להוסיף ביצים - אחת אחת, מערבבים היטב וממתינים להיטמעות מלאה לאחר כל הוספה.
9. עוצרים שוב את המיקסר ומנקים דפנות. מפעילים על מהירות נמוכה ומתחילים להוסיף חומרים יבשים וחלב (עם וניל) לסירוגין, תוך כדי ערבוב: שלוש יבשים, חצי חלב, שליש יבשים, שאר החלב, שאר היבשים. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
10. מחלקים את הבלילה בין שתי התבניות. אופים כ-30-35 דקות (רצוי להחליף בין התבניות לאחר כרבע שעה), עד שהעוגות מזהיבות וקיסם הננעץ במרכזן יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי את העוגות לפני ההרכבה.
11. להכנת קראנץ' הקורנפלקס: ממיסים שוקולד לבן בבן מארי או במיקרוגל.
12. מוסיפים קורנפלקס ומערבבים היטב, עד שכל הקורנפלקס מצופה בשוקולד הלבן.
13. מעבירים את גושי הקורנפלקס לצלחת/תבנית, ומניחים בצד עד להתקשות מלאה.
14. מסיימים את הכנת קרם השוקולד הלבן: מניחים את הגנאש בקערת המיקסר, יחד עם שאר השמנת המתוקה (250 מ"ל). מחברים וו בלון ומקציפים לקרם יציב.
15. להרכבת העוגה: מניחים פערוסת עוגה אחת על צלחת הגשה (אפשר ורצוי להדביק אותה לצלחת עם מעט קרם, על מנת שלא תזוז). מצפים בשכבה אחידה של קרם, ומפוררים חלק מקראנץ' הקורנפלקס מעל העוגה.
16. מניחים את השכבה השניה של העוגה, ומצפים את העוגה כולה בקרם - אפשר להסתפק במראה חצי עירום, אבל אם רוצים לצפות את העוגה לגמרי, רצוי לעשות ציפוי פירורים, להעביר למקרר לרבע שעה-עשרים דקות, ולאחר מכן לצפות בשכבה נוספת של קרם.
17. מקשטים בקראנץ' קורנפלקס. בתאבון וזה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לגבי הפקאנים: אני התחלתי עם 150 גרם, בערך כוס וחצי, של פקאנים טבעיים שלמים. קליתי אותם בערך עשר דקות על 180 מעלות, עד שיצא מהתנור ריח הורס (שימו לב לא לשרוף!). אחר כך ציננתי אותם כמה דקות וטחנתי במעבד מזון. לא המשכתי עד לאבקה של ממש, היו שם עוד כמה חתיכות קטנות, אבל אני חושבת שזה דווקא תרם למרקם והטעם הפקאני של העוגה (לא שטעמתי או משהו כזה).
  • כפי שאפשר לראות בתמונות, אני קישטתי את העוגה גם בפקאנים שלמים, קישוטי זהב ופירורי מקופלת לבנה. אבל תעשו מה שבא לכם, טוב? טוב.
  • אם אין לכם שתי תבניות 24, או שלא בא לכם ללכלך שתי תבניות, אפשר לאפות עוגה אחת - זמן האפיה יתארך, ותצטרכו לחצות את העוגה אחר כך, אבל זה כמובן אפשרי לגמרי.
  • אממ.. זהו? אני לא צריכה לומר לכם שאתם יכולים ללכת על גנאש שוקולד חלב או מריר מוקצף במקום הגנאש הלבן, נכון? סבבה.


תקשיבו. אתם חייבים לנסות את העוגה ולומר לי איך היא. כאילו, אני 99% בטוחה שהיא טעימה, אבל אני צריכה שתאשרו לי. יאללה?

13 בדצמבר 2015

עוגיות בראוניז

אין לי מתכון לחנוכה בשבילכם.


תכלס - גם אם היה לי מתכון, זה היה קצת מאוחר מדי, לא?


אני משערת שרובכם הדלקתם כבר את הנר השמיני הערב. חלקכם אולי אפילו קוראים את הפוסט הזה מחר בבוקר, כשחנוכה זה הכי פאסה.


הראש שלכם כבר בט"ו בשבט, אה?

ואתם שם, בפינה, אל תעמידו פנים שלא התחלתם לחשוב על התחפושת שלכם לפורים.

ידעתי. קוראת אתכם כמו ספר פתוח. אפשר להציע לכם משהו שקשור לסטאר וורז? נראה לי שזה חזר לאופנה שוב.


בכל אופן.


חנוכה מיצה את עצמו, נכון?


עם כל השמן והטיגון והשמן והטיגון...


עדיף ללכת על משהו קצת יותר צנוע.


ודיאטתי.


משהו בקטנה כזה, מתכון שנמצא ממש על גבול הבריא.


בריאות שוקולדית.

בריאות חמאתית.

בריאות מסוכרת.


היי, מספיק עם הפרצופים, סוכר חום זה בריא!


בקיצור.


סופגניות ולביבות --

אאוט.


עוגיות שוקולד בראוניז עם שוקולד צ'יפס לבן --

אין.

הכי אין.


זאת אומרת, לא לדעתי, כי אני לא כזה עפתי על העוגיות האלה.


לא בפעם הראשונה, כשהכנתי אותן גדולות ושמנמנות.


לא בפעם השניה, כשהן היו קטנות ודי דקות.


בראוניז? מתה על זה!

עוגיות בראוניז? נה.. פחות עושה לי את זה.


אבל אני במיעוט, אז אתם לא צריכים להקשיב לי.


כי באמת שחוץ ממני, כולם עפו עפו עפו על העוגיות.


אסף התעלף.

בעבודה שלו התעלפו.


אפילו הבחורה הטבעונית שעובדת איתו הסכימה להפסיק להיות טבעוניות ליום אחד ולאכול עוגיה אחת. או שתיים? לא יודעת, אני לא שופטת, אני סתם שמחה לדרדר אנשים ולגרום להם לסטות מהאידאולוגיה שלהם לטובת שוקולד.


ואז הכנתי אותן שוב, ואסף התעלף שוב.


ואני חייבת להודות שאמנם בראוניז בצורת עוגיות לא ממש עושה לי את זה, אבל העוגיות האלה כן יפות.

חומות כאלה, כהות, עם שכבה עליונה במרקם של נייר, וסדקים, כמו שלבראוניז אמיתיים צריך להיות.


אז בבקשה, זו כבר סיבה להכין את העוגיות -- תמיד טוב להסתכל על הקנקן, ולא על כמויות השוקולד הצ'יפס (הלבן!) בתוכו.


...


אני? באופן אישי? אם זה היה תלוי בי, הייתי מוכנה לתת לכם את כל עוגיות הבראוניז בעולם תמורת סופגניית אשל אחת של סבתא דסי, אבל אולי זה קשור לזה שלא זכיתי לטעום אפילו סופגניה אחת במהלך כל החג (גיבורה!).


סתם, תכלס הייתי מוכנה לוותר על העוגיות האלה גם לטובת כמעט כל עוגיה אחרת בעולם. חוץ ממך, מקרון. את עוגיה מרושעת ומיותרת ומטופשת, מקרון. אני לא צריכה אותך בחיים שלי.


טוב טוב, די.


באמת שאתם לא צריכים להקשיב למיעוט שהוא אני. כבר אמרתי את זה, אבל זה נכון.

אם אתם אוהבים עוגיות ושוקולד ובראוניז -- אתם תאהבו את העוגיות האלה.


אלא אם אתם אני, ואז פחות תתלהבו.

אבל אני די בטוחה שאתם לא אני, אז הכל בסדר.

אתם לא אני, נכון?


...


וואו, עשיתי עבודת שיווק ממש טובה לעוגיות האלה.


בואו ננסה שוב:

תכינו אותן! תכינו אותן! תכינו אותן!


ותתעלמו מכל הקטע הזה שלי לחזור שוב ושוב על זה שאני מעדיפה מאכלים אחרים (סופגניות של סבתא!) ועוגיות אחרות (שוקולד צ'יפס! ביסקוטי! ופל לימון! ממממממ בא לי ופל לימון!) --

אני לא אוכלת כמעט שום דבר כרגע (גלוטן, אתה החבר הכי טוב שלי בעולם כולו, ואני מתגעגעת אליך געגועים עזים. אל תגלה לאסף, אבל אם היית מבקש את ידי עכשיו, היתה לי דילמה ממש ממש קשה, ויש סיכוי לא רע שהייתי בוחרת בך), אני לא מדברת בצורה רציונלית, אין טעם לדבריי (ואין גם טעם לחיי, כי מהם חיים ללא פיצה, מה?), עדיף שפשוט תמשיכו הלאה ותקחו מהפוסט הזה רק את המתכון לעוגיות הבראוניז.


כי באמת שהן טובות.


נסו לא לחשוב, אפילו למחוק מהראש את כל מה שאמרתי לכם קודם.


אולי תרשו לי פשוט לטעון לאי שפיות נפשית רגעית-לא-רגעית?


אה, ואל תדאגו לגבי עניין היחסים שלי עם גלוטן ושות'. כרגע אנחנו בשלב ה-it's complicated, מקווה לחזור ל-in a yummy, healthy relationship בקרוב מאד.

נדבר על זה מתישהו, אם זה יעניין אתכם.

(הא! כאילו שמעניין אותי אם זה מעניין אתכם. נדבר על זה אם אני אחליט שמתחשק לי לדבר על זה, אתם לא תגידו לי מה לעשות!)


בינתיים תכינו עוגיות בראוניז.


ואם אתם בכל זאת נתקלים בסופגניות בזמן הקרוב -- אבל רק סופגניות אשל, לא משעממות כאלה של הסופר, או מוגזמות של רולדין -- תאכלו אחת גם בשבילי, טוב?


טוב. תודה.


וגם --

עוגיות בראוניז. כי מזמן לא אמרתי את זה.


שלום.

***
עוגיות בראוניז
מקור המתכון: המתכון מבוסס על המתכון הזה, עם שינויים קלים.

כמות: כ-16 עוגיות גדולות למדי, או משהו כמו 43 עוגיות קטנות.

מצרכים:
225 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
50 ג' חמאה
95 ג' (3/4 כוס פחות 1 כף) קמח לבן
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/4 כפית אבקת נס קפה (לא חובה)
2 ביצים גדולות
150 ג' (3/4 כוס) סוכר חום דמררה
1 כפית תמצית וניל
125 ג' שוקולד לבן צ'יפס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. ממיסים שוקולד מריר וחמאה בסיר בינוני. מניחים בצד.
3. מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח וקפה בקער בינונית.
4. מניחים ביצים וסוכר חום בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה למשך שלוש-ארבע דקות, עד לקבלת קצף שווה כזה, או פשוט תערובת תפוחה וקרמית.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים שוקולד וחמאה מומסים.
6. מוסיפים חומרים יבשים וממשיכים לערבב על מהירות נמוכה, עד לקבלת בצק אחיד.
7. מוסיפים שוקולד לבן ומערבבים רק עד לפיזור אחיד.
8. בעזרת כף גלידה קפיצית, או סתם כף/כפית, מניחים עוגיות בתבנית. מקפידים לשמור על מרווח של מספר סנטימטרים, כיוון שהעוגיות מתפשטות במהלך האפיה.
9. אופים 12-15 דקות לעוגיות גדולות, 8-10 לעוגיות קטנות - בגדול, עד שהעוגיות מתחילות להתייצב בקצוות. חשוב לא לאפות יותר מדי, על מנת לא לייבש את העוגיות, אז תוציאו אותן כשהן מתחילות להתייצב בקצוות. מצננים מספר דקות בתבנית, ולאחר מכן מעבירים לרשת לטוב צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני יודעת שאתם תוהים איך נראו העוגיות הגדולות. אז בהנחה שיש לכם אינסטגרם, ככה.
  • אפשר להשמיט את השוקולד הלבן, אבל הוא כן מוסיף לטעם ולמראה. אם כי - מודה - גם למתיקות. אפשר לשחק עם הכמויות, כמובן, אבל במקור אני השתמשתי בכמות יותר גדולה, והעוגיות היו מתוקות מדי, לטענתו של אסף.
  • אגב, אני חושבת שהעוגיות הגדולות מאד מרשימות, אבל מן הסתם מאד קשה לאכול יותר מאחת (ולאנשים מסוימים, אפילו אחת היא אתגר רציני). אני קצת התבאסתי על זה שהן היו דקות יותר כשהן היו קטנות, אבל אסף ומר שהוא חד משמעית העדיף אותן. כלומר, את הקטנות.
  • זהו. קצר, נכון? תראו אותי, תמציתית במיוחד. זה נס חנוכה אמיתי.


הו, הימים הטובים בהם עוד יכולתי לפחות לשתות חלב סויה. גוד טיימז.