> קרטיב רמזור | Morcake

6 בספטמבר 2015

קרטיב רמזור

איזה קשה זה לחיות בעולם שיש בו אינסטגרם.


הכל כל כך יפה אצל כולם.


כולם - לפחות בפיד האינסטה שלי - טובים בהכל.


הם אופים עוגות מושלמות ומבשלים אוכל חלומי. יש להם חוש עיצוב הורס. סטיילינג מטורף.


הבתים שלהם מהממים, והם מטיילים במקומות הכי שווים.


הם אוכלים במסעדות טובות. הם כותבים אחד לשני תגובות מגניבות.


וכולם כולם כולם כולם יודעים לצלם טוב.


נכון, כולנו יודעים שהפער בין החיים כפי שהם מוצגים באינסטגרם לעומת המציאות נע בין גדול לגדול מאד.


ובכל זאת.


נורא קל לשכוח את הפרט הזה וללכת לאיבוד בתוך מחשבות של "אני רוצה להיות כולם, והלוואי שהיה לי את הכשרון של ההיא או את היכולות של ההוא".


אז אני מפרגנת. ברור שאני מפרגנת.


אבל גם קצת מקנאה.


בקטע מפרגן, בטח שמפרגן. מאה אחוז מהזמן.

טוב, אולי שמונים אחוז.


נסגור על ארבעים?


...


אך ברגעים הקשים באמת, כשבא לי להחליף חיים - או לפחות חשבון אינסטגרם - עם כל כך הרבה אנשים, אני מזכירה לעצמי דבר אחד חשוב:


בלי שום קשר לאף אחד אחר, וללא השוואות -- 

אני הצלחתי להכין קרטיב רמזור.


(והם לא)

(וגם אם כן, הם לא העלו את זה לאינסטגרם, אז זה לא נחשב)

(אבל היי, אני בכלל לא משווה, אז למה אתם מתעקשים לגרור אותי למקומות האלה?)

הכנתי קרטיב רמזור. טבעי לגמרי. מאבטיח ומנגו וענבים (ותרד) (תרד?!)  (כן, תרד!).


והוא יצא יפה.


והוא יצא טעים.


ונכון, אני לא בטוחה עד כמה הוא באמת עונה על הדרישה של משהו ענבי/ייני לחודש הענבים של "כחומר", כי הענבים מהווים רק שכבה אחת בו, וגם את השכבה הזו הם חולקים עם תרד (תרד?!) (כן, נו.. תרד. די להציק).


אבל איכשהו, המנהלת הסופר קשוחה של הפרויקט* הסכימה לאשר לי את המתכון, מפאת היותו כל כך צבעוני וחמוד.


*פססססססט זאת אני!



זה מתכון של התרגשויות מרובות.


זו הפעם הראשונה שחתכתי אבטיח שלם (אמנם קטן, אבל שלם) בעצמי. נכון, זה נראה יותר כאילו טבחתי בו, אבל העיקר הכוונה.


זו הפעם הראשונה שקניתי (טוב, שלחתי את אסף לקנות) מנגו. וקילפתי. וחתכתי (לא בדיוק חתכתי, יותר מעכתי). וטעמתי וגיליתי שאני אשכרה אוהבת מנגו, למרות מה שחשבתי כל השנים (אתם יודעים - שמנגו זה טעים בשייקים, אבל די דוחה כפרי אמיתי)! אגב, כל מלאכת קילוף וחיתוך המנגו היתה טראומטית למדי ודמתה גם היא לטבח, אבל העיקר שבסוף יצאה לי מחית מנגו טבעית טעימה, אז הא לך, עולם אכזר!


חוץ מזה, ההחלטה של להוסיף חופן עלי תרד לשכבת הענבים שלי התגלתה כהחלטה נבונה - במקום שכבה שקופה-לבנה, יצאה לי שכבה ירקרקה עד מאד. אני לא הולכת לשקר ולומר שהתרד לא מורגש כלל, אבל צריך ממש לחפש את הטעם שלו כדי לדעת שהוא שם, ואם כבר מרגישים אותו, זה פשוט גורם לכם להרגיש סופר בריאים כשאתם אוכלים את הקרטיב הטבעי להפליא הזה (טוב בסדר, אפשר להשמיט אותו מהמתכון, נודניקים. ראו הערה בהמשך. אוף).


ובכלל, הצלחתי להכין קרטיב צבעוני, שכולו עשוי מפירות (ועוד טיפה סוכר, אבל שני גרם לקרטיב לא נחשב!), ויצאו לי שכבות ברורות (כמעט לגמרי. ואני דווקא אוהבת את זה שהן לא מושלמות, כי כשרואים שקצת אדום נכנס לתוך הכתום, יודעים בוודאות שזה קרטיב ביתי איכותי ---> איך אני בשכנוע עצמי?) ויפות. וזה טעים כל כך.


ובעיקר, בואו נתרכז בדבר החשוב מכל ----


צילמתי את מיני מאוס רוכבת על אופנוע-שהוא-בעצם-גלגלת-של פיצה במעבר חציה, ועוצרת בקרטיב-רמזור, כשמיקי מאוס מחכה לה בצד, להלן התמונה הטובה בהיסטוריה (טוב, שתי התמונות הטובות בהיסטוריה).


אין יור פייס, אינסטגרם.


***
קרטיב רמזור
מקור המתכון: את רעיון הרמזור לקחתי מכאן, תמיכה נפשית לשכבת הענבים קיבלתי מכאן. אבל בסופו של דבר, טחנתי פירות והקפאתי, אז אתם יודעים.. בואו לא ניסחף.

כמות: לי יצאו שנים עשר קרטיבים בגודל.. בינוני? לא סגורה על הנפח בדיוק, אבל מכירים את תבניות הארטיקים שמוכרים באיקאה? אז שתיים כאלה.

מצרכים:
לשכבה האדומה
1 כוס קוביות אבטיח (כ-200 ג')
15 ג' (1/2 1 כפות) סוכר לבן
15 מ"ל (1 כף) מים

לשכבה הכתומה
2 מנגואים בינוניים (כ-265 ג')
10 ג' (1 כף) סוכר לבן
10 מ"ל (2 כפיות) מים

לשכבה הירוקה
1 כוס ענבים ירוקים (כ-225 ג')
חופן עלי תרד

אופן ההכנה:
1. טוחנים את קוביות האבטיח למיץ בבלנדר מוט (או בלנדר רגיל). מסננים החוצה את הגרעינים, לקבלת מיץ חלק.
2. מכינים סירופ סוכר: מניחים סוכר ומים בסיר קטן. מבשלים עד להמסת הסוכר וקבלת סירופ חלק. מצננים קלות.
3. מוסיפים את סירופ הסוכר למיץ האבטיח ומערבבים היטב (אפשר בבלנדר).
4. מחלקים את המיץ בין תבניות הקרטיבים. מקפיאים למשך כשעה, עד להתייצבות וקפיאה חלקית של המיץ.
5. להכנת השכבה הכתומה, טוחנים מנגו בבלנדר.
6. מכינים סירופ סוכר כמו קודם, מוסיפים למחית המנגו ומערבבים היטב.
7. מוציאים את התבניות מהמקפיא, מחלקים את מחית המנגו ביניהן, ומחזירים להקפאה.
8. מכינים ישר את השכבה הירוקה (המנגו מספיק סמיך, אין צורך לתת לו לקפוא): טוחנים ענבים ועלי תרד בבלנדר. מסננים! אלא אם אתם רוצים שבבי תרד בקרטיב שלכם. אני לא שופטת..
9. מחלקים את השכבה הירוקה בין התבניות ומעבירים למקפיא למשך כשעה, עד לתחילת התייצבות השכבה הירוקה.
10. נועצים מקל במרכז כל קרטיב ומקפיאים למשך מספר שעות - הייתי אומרת לפחות ארבע-שש שעות - עד לקפיאה מוחלטת של הקרטיבים.
11. עוצרים את הנשימה, מחלצים קרטיב אחד מהתבנית ומתרגשים מהשכבות המהממות שיצאו לכם. אוכלים בהנאה ומרגישים בריאים להחריד.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • שמתם לב אולי שהכמויות במתכון כתובות שונה מבדרך כלל? המשקל פה הוא על תקן "המלצה" בלבד. בגדול, מה שהייתי עושה זה משתמשת באותו גודל כוס עבור כל הפירות (אני השתמשתי בכוסות גביע גלידה מהממות מפוקס הום, אבל אתם יכולים להשתמש גם ב.. סתם משהו.. אחר), כך היחסים יישמרו. אני פשוט כתבתי לכם כמה יצא לי מבחינת משקל, בשביל סדרי גודל.
  • סירופ הסוכר הוא לא חובה במתכון. אני פשוט הרגשתי שהאבטיח והמנגו שלי לא היו מספיק מתוקים, לכן ברגע האחרון המתקתי אותם קצת. הענבים היו מתוקים מספיק, אז השתמשתי בהם כמו שהם. פשוט טעמו את הפירות שלכם ותראו אם הם מתוקים מספיק, ואל תשכחו שהתערובת יותר מתוקה במצב הנוזלי מאשר כשהיא קופאת, אז אם זה לא מספיק מתוק לכם בטמפרטורת החדר, זה לא יהיה מספיק מתוק גם כקרטיב!
  • כמובן שאפשר להכין את כל כמות הסירופ הסוכר (במקרה שלי, 35 גרם סוכר ו-35 גרם מים) ביחד, פשוט כפי שהסברתי, אני לא ידעתי מראש אם אזדקק לסוכר או לא. לשיקולכם.
  • ודבר אחרון לגבי סירופ הסוכר (מי ידע שאפשר לדבר על הנושא הזה כל כך הרבה?) -- אם תחליטו להיות עצלים וכמוני, פשוט להניח סוכר בקערה, למזוג מעליו מים חמים (תמי4, את החברה הכי טובה שיכולה להיות לבחורה במטבח!) (טוב, אחת החברות הטובות.. בואי לא ניסחף), ולערבב עד שהסוכר נמס, אני לא אגלה. כי להשתמש בסיר ואשכרה לבשל מים וסוכר לסירופ זה הכי אוברייטד.
  • לגבי "כמה מיץ לשים בכל קרטיב": בהתחלה עוד ניסיתי אשכרה לשקול האם אני שמה עשרים גרם אבטיח בתבנית הזו, או עשרה גרם בתבנית ההיא. בסוף ויתרתי ועבדתי לפי העין. זה לא יצא מושלם, אבל זה יצא מספיק טוב. בגדול, הייתי שמה שתיים-שלוש כפיות מכל שכבה, אולי קצת יותר אם יש לכם מספיק. פשוט זרמו עם זה.
  • ציינתי כבר שהתרד נותן בעיקר צבע, אבל הוא כן טיפה מורגש. אני אוהבת את זה, והקרטיב עדיין מאד טעים, אבל אני מודעת לזה שיש אנשים שלא רוצים תרד בקרטיבים שלהם (למה לא?!). אז אפשר להשמיט אותו ולהסתפק ברמזור אדום, צהוב ולבן. או להוסיף טיפה צבע מאכל ירוק (הו לא, הלך לנו הקרטיב הטבעי!). או להחליף אותו בנענע, כפי שהציעו לי אך לא ניסיתי בעצמי, אז אני לא יכולה להמליץ, כי אני לא יודעת. אבל זו אופציה. ניסיתם? חזרו לדווח!


הייתם מצפים שאומר לכם עכשיו משהו בסגנון של "בואו לעקוב אחריי באינסטגרם", נכון? אז לא. אני מתישה אתכם במספיק מקומות, אני לא הולכת לעשות לכם את זה. חוץ מזה, אמא שלי מתייגת אותי שם בתמונות מדי פעם, באמת שזה משהו שאף אחד לא צריך לראות. אז במקום זה, פשוט אומר לכם משהו בסגנון של "לכו לראות מה הכינו שאר הבלוגרים של מנטקה עם ענבים/יין!".


הלכתם כבר? לא? רגע, אולי אתם כן רוצים להיפגש באינסטה? לא? סבבה. הייתי חייבת לעצמי לשאול.

7 תגובות:

נטלי אמר/ה...

יואו, זה מהמם!

אורה אמר/ה...

חייבת חייבת חייבת להגיב לך, עוקבת אדוקה אחרי הבלוג שלך ואחרי עוד בלוגים.. אז קודם כל ממש מתחברת לתחושות שכתבת עליה-- ה"מושלמות" של אחרים, והקנאה... אבל מוכרחה להגיד לך שמה שמחזיר אותי לבלוג שלך כל פעם ומה שכ"כ יפה בו זה ה"חוסר מושלמות" שבו. באמת! דווקא זה שאת כותבת על ה"פאשלות" שלך באפייה, מפרסמת תמונות מצחיקות ולא מושלמות ומדוייקות ומציגה את עצמך בתור בלוגרית שהיא קודם כל- בן אדם!! דווקא הדברים האלה הם מהממים בעיניי.. יש משהו מרגיע, מנחם, מעודד ושפוי בלקרוא את הדברים שלך, דווקא בגלל חוסר המושלמות שלהם, דווקא בגלל הטבעיות הזאת.. וכשכותבים טבעי ואמיתי- חלק יפה ומושלם וחלק פחות. אבל הכל ככ אמיתי וזה מה שחשוב בעיניי.. זהו, סורי על ההשתפכות =) אבל באמת שחשבתי על זה הרבה זמן..

nitza hochman אמר/ה...

יצא מקסים!!

nitza hochman אמר/ה...

יצא מקסים!!

איריס גל אמר/ה...

מהמם ומשעשע

The Cookie Fairy אמר/ה...

מורקייק תעשי לי ארטיקקקקקק

TFP אמר/ה...

אוי, את כל כך צודקת. תחושת ה"מושלמות" הזאת לפעמים כל כך מתסכלת, בפרט שכולם יודעים שבעולם האמיתי זה הכי לא עובד ככה... בלי כל קשר, אחלה ארטיקים. לצערי מזג האוויר יבטיח שהמתכון הזה יהיה רלוונטי לפחות עד אוקטובר...

הוסף רשומת תגובה