> פאי פודינג שוקולד | Morcake

31 ביולי 2015

פאי פודינג שוקולד

לא יודעת אם שמתם לב, אבל לפעמים יש קצת -- מחפשת את המילה המדויקת, נראה לי שאלך על כאוס -- בבלוג שלי.

המלל מבולגן (מבלוגן? כי זה בלוג? אוי סתמי, מור), המתכונים לא תמיד סגורים על עצמם, והתמונות - שאלוהים יעזור לכולנו.


אז כשפנו אלי בנות "מפעם" והציעו לי (ולעוד כל מיני בלוגרים אחרים, מגניבים הרבה יותר ממני, איי נואו) לשתף פעולה, התרגשתי ונחרדתי בו זמנית.

כי.. כי מפעם, למי שלא מכיר (מודה ומתוודה - אני לא הכרתי עד לא מזמן) היא חנות בשוק הפשפשים בחיפה שעל פי ההגדרה העצמית שלה, מתעסקת בווינטג', עתיקות ויד שניה. והכל שם סופר מגניב, סופר שווה, סופר קלאסי, וסופר פארם.

סליחה, האחרון לא קשור.


אז כשהן הציעו לשלוח לי כלי כלשהו לכבוד יום ההולדת של החנות, החל ביולי (היייייי גם שלי! תני כיף, מפעם!), ואני אכין עוגה כלשהי (לא בטוחה שהן השתמשו במילה "עוגה", אבל.. כאילו... מה ציפיתם שיהיה פה, סלט?) ואצלם אותו בכלי - כאמור, התרגשתי ונחרדתי.

כי הן כל כך סופר פארם, ואני כל כך לא.

אני.. אני מור-כאוס. כאוס-קייק? טוב, עוד נעבוד על השם.


בכל אופן, ניסיתי לחשוב מה אוכל להכין שיהיה מספיק חגיגי והולם את המעמד ואת הצלחת המהממת שקיבלתי --

ליתר דיוק, הצלחת המהממת השניה שקיבלתי. הראשונה הגיעה שבורה ושברה לי גם את הלב. מי דרמטית, מי? עכשיו, אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל דואר ישראל, יש לי נטיה לכוון את הפרצוף הנוזף שלי לכיוונך.

-- וזה. היה. קשה.


בהתחלה רציתי לצלם את עוגת יום ההולדת שלי בבלוג - הרי מפעם ואני תאומות שנולדו יחדיו, מה יותר טוב מזה? - אבל בסוף היא יצאה טראשית בטירוף (בקטע טוב! כמו שאני טראשית בטירוף בקטע טו.. הלו? היי?), וזה לא הסתדר.

ואז.. ואז עברו זמנים. ידעתם שביולי יש רק שלושים ואחד ימים? איפה אני מגישה בקשה להאריך את החודש הזה?

צוחקת אתכם, אני יודעת שזה ייגמר בסקילה, אם אפילו אחשוב להאריך את החודש החם בשנה, או כמו שעוגות ועוגיות בעולם כולו קוראות לו, "הא! סוף סוף אתם מבינים איך אנחנו מרגישות".


אז עברו זמנים, לי עדיין לא היה מתכון, ואתם יודעים - לחץ.

התחלתי לחשוב.


גאלט בננות? נשמע טוב, אבל הבננות כל כך יקרות עכשיו, ומה אוסיף לזה שזה לא יצא משעמם? ואז אסף שמע את המילה "גאלט" ועשה רעשים של גועל, כי יש לו משהו אישי נגד גאלטים (בחיי שאני לא יודעת מה). אז לא.

פאי לימון? אוווו קלאסי כזה, עם מרנג? כן כן, נשמע טוב ואלגנטי וחגיגי ו... אוי, אבל גם בצק פריך, גם מלית לימון, וגם מרנג? אממ חם לי ואין לי כח ואני עובדת במשרה מלאה. ואני בכלל לא בטוחה אם ללימונים שיש לי בבית יש מיץ. לא לא, לא פאי לימון.


רגע, מה לגבי פאי שוקולד? אולי פודינג שוקולד, אפילו? נשמע טוב, תמשיכי לדבר.

שוקולד זה המקום הבטוח שלי, הקומפורט זון. ושוקולד זה אולי הכי בסיסי שיש, אבל שוקולד בפאי? זה כבר מרגש, זה כבר חגיגי, זה כבר סופר פארם.

די.
עם.
ה-.
סופר.
פארם.

אהמ. סליחה.


קיצור, החלטתי על פאי פודינג שוקולד, והתאריך היה בערך ה-32 ביולי, אז הייתי צריכה לרוץ עם זה.

לרוץ על זה? לא לא, לרוץ עם זה.

על מי אני עובדת, אני לא יכולה לרוץ עם, על או אל שום דבר.

אז החלטתי ללכת ממש לאט עם זה. על זה?

ארג.


בכל אופן, הכל היה שמח וטוב, עד שהתחלתי להכין.

כי אני זו אני זו אני, תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אניייייי.

ואניייייי לא יודעת להכין בצק פריך.

אבל באמת הפעם.

לא קטע של - אוי מתפרק לי קצת, לא מתרדד לי, וואה וואה וואה כמו תמיד.

קטע של "הולי פאדג', למה הבצק שלי כל כך יבש וסדוק ומה קורה פה? יאללה לפח, אני הולכת לטחון כמה ביסקוויטים עם חמאה ולדחוף אותם לתוך רינג".

הכי קלאסי.


אז הפאי האלגנטי שלי הורד בדרגה ברגע שקלתית הבצק הפריך הפכה לקלתית של ביסקוויטים (אבל היי, זה גם הפך אותו לפאי ללא אפיה, אלמנט מאד חשוב בסוף יולי-בואכה אוגוסט, התרגשויות!).

הפודינג סופר פשוט (בחיי, מרתיחים כמה דברים, מערבבים, זורקים פנימה שוקולד, מערבבים עוד קצת, מקררים, בום, סיימתם, לכו תצ'פרו את עצמכם בגלידה או משהו).

ובשביל להעלות את רמת הקלאסה, עשיתי שני דברים:

קודם כל, הפסקתי להשתמש במילה קלאסה.

אחר כך הקצפתי שמנת עם קצת אבקת סוכר וזרקתי אותה בנונשלנטיות מעל הפודינג.

אסף, אגב, טען שהפאי אפילו לא זקוק לקצפת (מה אתה מבין בכלל, יא אדם שלא אוכל חמאת בוטנים), מצד שני לאחר תחקור מסיבי הוא הודה שהיא גם לא גורעת ממנו (ברור שלא. זו קצפת. what's not to like?).

לבסוף, ממש לפני שצילמתי את הפאי בצלחת החדשה-ישנה המהממת שלי, הורדתי אותה בעוד דרגת אלגנטיות --

הכוונות שלי היו טובות. רציתי לשדרג אותו - לא רציתי שהקצפת תשב סתם כך, עירומה, ללא קישוט. חשבתי על תלתלי שוקולד, אבל לא היה לי כח להכין (וגם לא בלוק של שוקולד לתלתל).

אז הלכתי על הדבר הכי נכון-לא נכון שיש: בלינג. אבקת זהב וסוכריות מנצנצות ו.. אתם יודעים, בגדול אני מור פרום דה בלוק. רק עם הרבה בלינג בלינג.

וכמובן, זה רק הוזיל את הפאי ולקח אותו לכיוון המורקייקי-אנטי קלאסי הקלאסי (אנטי קלאסי קלאסי? כן, מרגיש לי נכון). כי אתם יכולים להוציא את הבחורה מפח-לנד, אבל אתם לא יכולים להוציא את הפח מהבחורה.

רגע, אני לא בטוחה שכך בדיוק הולך המשפט. תנו לי שניה לבדוק את זה.


קיצור קיצור (חה!), רציתי לכתוב פוסט קצר, אלגנטי, חגיגי ומעודן.

יצא לי פוסט ארוך מהרגיל, מבורדק מהרגיל, עם פאי שהקלתית שלו כמעט מתפרקת (אבל היא לא! נשבעת לכם שהיא נחתכת טוב! תשאלו את כל מי שזכה לטעום AKA אני מור, יש לי הרבה חברים!!) והקישוטים שלו טראשיים.

אבל אבל.

הפאי טעים עד מאד. פודינג השוקולד והקצפת אשכרה מרגישים כמו מילקי אחד גדול (הו, מילקי אחד גדול), ואפילו הייתי שוקלת לקרוא לו "פאי מילקי", אם פיה מסוימת לא היתה מקדימה אותי.

אז נסתפק ב"פאי פודינג שוקולד".

ונשמח שלפחות אין מאתיים תמונות בפוסט הזה, רק שלוש עשרה, שזה כ.. רבע? חמישית? מהכמות הקבועה.

ווהו?


ושיהיה יום הולדת שמח למפעם וסוף יולי-תחילת אוגוסט שמח (שמחה? שמחים?) לכם.

***
פאי פודינג שוקולד
מקור המתכון: הפודינג מבוסס על מתכון של סמיטן, כפרה עליה, עם שינויי כמויות קלים ביותר.

כמות: פאי אחד עגול בקוטר של 22 ס"מ (מאמינה שגם 24 יעבוד).

מצרכים:
לקלתית
100 ג' חמאה 
200 ג' ביסקוויטים (קצת פחות מ"שרוול" אחד. את מה שנשאר אתם יכולים לטבול בקפה)
15 ג' (1 כף) סוכר חום כהה (אפשר גם לבן)

לפודינג
25 ג' (1/2 2 כפות) קורנפלור
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
20 ג' (2 כפות) אבקת קקאו
קורט מלח
480 מ"ל (2 כוסות) חלב
75 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
1/2 כפית תמצית וניל

לקצפת
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
10 ג' (1 כף) אבקת סוכר

אופן ההכנה:
1. להכנת הקלתית: ממיסים חמאה במיקרוגל או בסיר. מניחים בצד.
2. מעבדים ביסקוויטים במעבד מזון לאבקה.
3. מעבירים פירורי ביסקוויטים לקערה, מוסיפים חמאה וסוכר חום ומערבבים היטב.
4. מניחים את הפירורים בתבנית. מהדקים היטב לתחתית ולדפנות, ומעבירים למקפיא להתייצבות. המלצה אישית: התחילו בדפנות, הדקו טוב טוב לכל אורך ההיקף, ולבסוף הדקו את כל הפירורים שנשארו לבסיס התבנית. אני מצאתי שכך הכי נוח לי לעבוד.
5. בינתיים מכינים את הפודינג: מניחים קורנפלור, סוכר, קקאו ומלח בסיר גדול. מערבבים היטב.
6. מוסיפים חלב בהדרגה, תוך כדי ערבוב.
7. מניחים את הסיר על הכיריים ומבשלים על אש בינונית, תוך כדי טריפה מתמדת, עד שהתערובת רותחת. ממשיכים לבשל עוד דקה-שתיים, תוך כדי ערבוב, בזמן שהתערובת מבעבעת ומסמיכה. מסירים מהאש.
8. מוסיפים מיד שוקולד ווניל, כשהתערובת עדיין חמה, ומערבבים היטב עד להיטמעות מלאה וקבלת פודינג חלק וקרמי.
9. מוציאים את הקלתית מהמקפיא ויוצקים פנימה את התערובת. מיישרים לשכבה אחידה בתוך הקלתית. מכסים בניילון נצמד (על מנת שלא יווצר קרום) ומעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות, לטובת התייצבות הפודינג.
10. מעט לפני ההגשה, מכינים קצפת: מניחים שמנת מתוקה ואבקת סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה למדי אך עדיין במצב מריח (כלומר, לא יציבה מספיק לזילוף).
11. עורמים את הקצפת במרכז הפאי, מעל הפודינג (אל תשכחו להסיר את הניילון הנצמד :-) ). אם רוצים, מקשטים בבלינג בלינג כזה או אחר (סוכריות, נצנצים, שוקולד מגורר, אגוזים קצוצים, אבקת קקאו). או שהולכים על הקטע הבוגר והקלאסי, ומוותרים על זה. מה שמרגיש לכם נכון.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם רוצים, אפשר להכין את הפאי עם קלתית של הבצק הפריך האהוב עליכם, במקום הביסקוויטים (אבל ביסקוויטים זה כיף, כדי לכם!).
  • ואם אתם מעדיפים לזלף את הקצפת, פשוט הקציפו אותה קצת יותר, העבירו לשק זילוף, והופ הופ - זלפו away.


הפוסט הקלאסי הזה, כפי שאולי אולי שמתם לב, נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם החנות מפעם - הם שלחו לי צלחת, אני צילמתי בה עוגה וסיפרתי לכם על יום ההולדת של החנות. אתם יודעים, גילוי נאות וזה. הגילוי הנאות, אגב, הוא זה: בפעם הבאה שאהיה בחיפה (שזה, כנראה.. אממ... אין לי מושג, אני לא באמת מגיעה לחיפה יותר מדי), אני כל כך הולכת לבקר בחנות הזו!

4 תגובות:

נטלי אמר/ה...

וואי, זה היה טעים!

דליה טל אמר/ה...

הי מור
זה נראה כל כך טעים, אני אכין את זה היום :)
תודה!

The Cookie Fairy אמר/ה...

תשמעי, חייבים לעשות עלייך סשן של "הקול בראש" לרגע
רק כדי להמחיש מה עובר לך בראש כשאת כותבת את הפוסטים, חחחח
את קורעת אותי
נראה קלאסה ;)

yourebooks אמר/ה...

מתכון נהדר

דנה
http://pancake4u.wix.com/recipe

הוסף רשומת תגובה