> אצבעות חמאת בוטנים עם שוקולד חלב ואגוזים | Morcake

7 במרץ 2015

אצבעות חמאת בוטנים עם שוקולד חלב ואגוזים

כמו שכבר הבנתם מהשיחה הקודמת שלנו, לפני שבוע חזרתי מטיול בארצות הברית.



אמרתי ארצות הברית? התכוונתי ארצות חמאת הבוטנים, הקאפקייקס והפרעצל.

אתם בטח אומרים, "היא רק חזרה מארצות הברית, למה לכתוב על חמאת בוטנים? היא בטח אכלה שם מלא חמאת בוטנים, השמנה. סתם רוצה שנקנא".


אז לגבי החלק הראשון אתם צודקים, היא אכלה שם הרבה. כל כך הרבה שבואו נגיד שמזל ששוקלים רק את המזוודות בימינו לפני הטיסה.


אבל חמאת בוטנים?

זהו, שלא כל כך.


כי מישהו (שותפי לנסיעה אסף) לא אוהב חמאת בוטנים. בלשון המעטה.


זה השלב שאתם בטח אומרים "מה את עושה איתו? מילא זה שהוא אוכל עוגות גבינה, אבל לא לאהוב חמאת בוטנים???".

אתם לא אמורים להגיע למצב כזה אם תשתמשו בכל הביצים מההתחלה!

זה המרקם שאתם שואפים אליו.

אז בדיוק בגלל זה כל האכילה המשותפת שלנו בטיול היתה על קינוחים נטולי חמאת בוטנים. פשוט הבנתי שלבד יהיה לי קשה לסיים הכל (כלומר לא לסיים את כל מה שיש בקונדיטוריה בעצמי).



אז נכון, אני חלשה. להתמודד עם קאפקייק או שניים עם חמאת בוטנים לבדי לא באמת היה משנה יותר מדי. אבל הרגשתי שזה יהיה לא הוגן לנטוש את שותפי לנסיעה לבד עם אינסוף קינוחי שוקולד. אז בסוף יצא שבטיול הזה כמעט לא נגעתי בחמאת בוטנים.


אבל לפחות קניתי מזכרת בדמות צנצנת של ממרח Reese's לקחת הביתה.


רגע. זה מגיע.


מוזיקה דרמטית ותופים.


הטרולי של מור נכנס למכונת השיקוף בשדה.


עצרו הכל!!! המחבלת הזאת מנסה להעביר בוטני נפץ למטוס!


מסתבר שבימינו ממרחים בצנצנות דינם כמו נוזלים ואסור להעלות אותם לטיסה. בדמעות רבות נפרדתי מחמאת הבוטנים שנשארה בפח האשפה בשדה התעופה של ניו יורק, מזכרת חמאת הבוטנים הגדולה שלי. נוחי על משכבך בשלום ומי ייתן ומישהו ימצא אותך ויהנה ממך.


כמה ימים אחרי שחזרנו הגיע פורים. החלטתי שהגיע הזמן להפסיק להתחפש. כמו שאמא תמיד אומרת, "את מי שאת, לא נורא".


לכן החלטתי לחזור למוטב עם מתכון חמאת בוטנים, שוקולד ואגוזים - שלושת היסודות של הטבע.


באמת! זה מדעי!


אצבעות חמאת הבוטנים האלה כל כך כיפיות שלא תזכרו בכלל שהייתם בארצות הברית לפני שבוע, כמעט לא אכלתם חמאת בוטנים ושאתם כבר רוצים לנסוע שוב, כי מי בכלל נהנה שם?


ומה כיף בניו יורק?


כל כך דוחה ומשעמם שם.


נ.ב.
חג פורים שמח ותודה לך, מור, שנתת לי להתחפש אלייך בחג הזה כמורקייק ולכתוב פוסט שלם. אסף.


אז זו היתה הדרך שלי/שלנו לחגוג את פורים (או את אפטר פורים..) -- סנג'רתי את אסף להתחפש אלי. ליתר דיוק, אחרי שהוא טען עשרות פעמים כי קל מאד לחקות את סגנון הכתיבה שלי, אתגרתי אותו: בוא נראה מה אתה שווה. ויודעים מה? אני חושבת שהוא הראה. אני יכולה רק לנחש כמה קשה היה לו לכתוב "חמאת בוטנים" כל כך הרבה פעמים. אז בתור פרס, הכנתי לו מתכון עם אגוזים, שהוא לא אוהב, וחמאת בוטנים, ממנה הוא ממש סולד. מה?! ביום יום אני חברה טובה, לכבוד פורים התחפשתי לחברה גרועה. מותר לי. תירגעו, יש גם בראוניז ועוגיות שוקולד צ'יפס במטבח.


אה, ואצבעות חמאת הבוטנים האלה? הן באמת טובות. רק תשתדלו לא לאפות אותן יותר מדי, אחרת הן עלולות להתייבש אחרי כמה שעות, ואתם תהיו עצובים. חבל לי עליכם.

פוסט* פורים שמח!



*הבנתם? הבנתם? כי זה "אחרי פורים" וגם "פוסט על פורים". הידד לשנינות.


***
אצבעות חמאת בוטנים עם שוקולד חלב ואגוזים
מקור המתכון: התבססתי על מתכון של The Sugar Hit, אבל שיניתי אותו די הרבה.

כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ - אם חותכים לאצבעות, יוצאות 32. אפשר גם לחתוך ל-64 קוביות או 16 ריבועים גדולים.

מצרכים:
40 ג' חמאה
60 ג' (1 כף גדושה מאד) חמאת בוטנים (השתמשתי בחלקה, אבל אפשר גם עם שבבים)
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
3 ביצים גדולות
3 ג' (1/2 כפית) מלח
90 ג' (1/2 כוס פחות 2 כפות) סוכר חום כהה
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
100 ג' שוקולד חלב, קצוץ גס
כ-75 ג' אגוזים (אני השתמשתי בשקדים ופקאנים), קצוצים גס
קורט מלח ים אטלנטי (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים את התבנית בנייר אפיה, עם השוליים בולטים החוצה.
2. מניחים חמאה וחמאת בוטנים בסיר קטן וממיסים על אש נמוכה-בינונית. מניחים בצד.
3. מניחים קמח בקערה גדולה. מוסיפים ביצים ומלח. טורפים היטב.
4. מוסיפים את החמאה וחמאת הבוטנים המומסות, יחד עם שני סוגי סוכר. מערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
5. יוצקים לתבנית ומיישרים.
6. מפזרים מעל הבלילה שוקולד חלב ואגוזים קצוצים. אם רוצים, אפשר לזרות גם מעט מלח ים אטלנטי.
7. אופים 15-20 דקות, עד שהמאפה מתייצב, וקיסם הננעץ במרכזו יוצא נקי, או עם מעט פירורים עליו. מצננים לגמרי (רצוי להקפיא), מחלצים מהתבנית וחותכים לאצבעות או קוביות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לגבי זמן האפיה, שימו לב: אני אפיתי עשרים דקות בדיוק, ויצא מעולה, אבל כעבור כמה שעות האצבעות התייבשו קצת, אפילו ששמרתי אותן בקופסא אטומה. לכן אני ממליצה להתחיל לבדוק כבר אחרי רבע שעה.
  • תראו, במקור יש במתכון ביצה אחת (בעצם יש שתיים, אבל הכמות כפולה..), וזה גם מה שאתם רואים ברוב התמונות פה. העניין הוא שיצא לי בצק עוגייתי לגמרי, וזה לא מצא חן בעיניי, אז הוספתי עוד שתי ביצים. זה עזר, אז ווהו.
  • אני השתמשתי במלח ים אטלנטי באצבעות עצמן, אבל אני דווקא פחות ממליצה על זה. הפיזור של המליחות לא כל כך אחיד. אז לכו על מלח רגיל. מצד שני, על מלח ים אטלנטי בציפוי אני לחלוטין ממליצה. אמנם סבתא שלי לא הבינה את הקטע שלו, אבל אחותי דווקא תמכה בו. וגם אני. אז זרמו איתנו.
  • לסיום, מבחינת התוספות למעלה - לכו על כל שילוב של שוקולד ואגוזים שמרגיש לכם נכון. מבחינתי שוקולד חלב יחד עם שקדים ופקאנים עבד יופי, אבל לכו עם האמת שלכם.


ורגע, לחלק הכי חשוב: ראיתם שאני מגרילה מלא ממתקים שווים בפייסבוק? אל תגידו לי שאתם לא רוצים לקבל משלוח מנות פוסט פורימי (it's a thing) טראשי וכיפי במיוחד.

5 תגובות:

Dudu Metsuyanim אמר/ה...

רציתי להגיד שהמשפט של האמא כל כך מופלא, אבל עכשיו אני לא יודע של מי בכלל האמא שהגתה אותו

אנונימי אמר/ה...

התלמיד עלה על רבו, חיקוי גדול! :)

postblonde אמר/ה...

אוי הוא מוצלח זה! :-O

The Cookie Fairy אמר/ה...

הקוביות נראות הורסותתתת
ומודה ומתוודה שאותי אסף שכנע לגמרי :)
אני קלה לגמרי

אנונימי אמר/ה...

מעולה.הצלחתם לעבוד עלי...

הוסף רשומת תגובה