> עוגיות תפוזים, קשיו וקינמון | Morcake

3 במרץ 2015

עוגיות תפוזים, קשיו וקינמון

אמא, יצא לך לטעום בסוף את העוגיות שהשארתי אצלכם בסוף השבוע?


"עם השוקולד צ'יפס? כן. טעימות."

שוקולד צ'יפס? מה? עוגיות תפוזים וקשיו וקינמון.


"כן? אבל לא היה בזה שוקולד צ'יפס? היו שם חתיכות לבנות.

כן. קשיו...


...


... אז אמא שלי לא ממש קלטה את הטעם המובהק של העוגיות האלה. אסף לא הסכים לטעום ("איכס קינמון", "איכס אגוזים"). לאחותי לא יצא לטעום, או משהו כזה. וכבר אמרתי עשרות פעמים שאבא שלי הוא לא אינדיקציה לכלום.

קיצור, נוצב מצב שאף אחד לא יכול באמת להעיד על טיבן של העוגיות האלה.


אבל זה לא משנה. כי אני פה. אני פה כדי לומר לכם שהעוגיות טעימות.

לא סתם טעימות. הן טעימות.


כמה טעימות?


תכננתי לקחת את השאריות מארוחת השבת אצל ההורים לעבודה, היות שאני משתדלת להיפטר מרוב הדברים שאני מכינה (אני משתמשת במונח "להיפטר" בצורה די חופשית, אגב. לפעמים "להיפטר" שקול ל"להשאיר בבית, בהנחה שזה משהו שאסף אוהב, כלומר שוקולד, ואז כשהוא לוקח לו קצת בערב ושואל אם אני אוכל איתו, אני אומרת שאוכל ביס או שניים, והוא יודע להכין כמות כפולה לשנינו, אחרת לא יישאר לו כלום").


אבל טעמתי את העוגיות. והן היו כל כך טובות שפשוט לא רציתי לחלוק אותן עם אף אחד.


במשך שבוע וקצת (כן, הן החזיקו לי בערך שבוע וחצי ונשארו מצוינות ממש עד הסוף) לקחתי לי כל יום שתיים לעבודה ואכלתי אותן כנשנוש. לפעמים בבוקר, לפעמים אחר הצהריים. והן היו מעולות בכל מצב.


ולא חלקתי אותן עם אף אחד.


האחרונות שנשארו אפילו עלו איתי על הטיסה לארה"ב ותמכו בי בזמנים קשים (אני כמעט אף פעם לא אוכלת את האוכל בטיסות, רק את הלחמניה שמגישים יחד עם הארוחה - לפעמים, טוב בדרך כלל, שתי לחמניות - אבל בטיסה הזאת אפילו הלחמניה היתה בלתי אכילה).


אני שמחה לומר שהעוגיות זכו לראות עולם לפני מותן בטרם עת.


ועכשיו --

עכשיו אני בג'ט לג.


כזה שהעיר אותי באחת בלילה לכמה דקות ואז שוב בארבע בבוקר ליותר משעה, עד שנרדמתי שוב, באזור חמש ורבע.


קמתי בשש.


קיצור.


ג'ט לג זה לא זמן טוב לכתוב בו פוסט. או לעשות כל פעילות שדורשת יותר ממצמוץ של העיניים.

(בינינו? גם זו פעולה לא פשוטה)


כי ג'ט לג זה כמו להיות שיכור, מינוס הכיף של להיות שיכור. אתם רק רוצים לישון, והעיניים שלכם אומרת "די, לא בא לנו כבר" וסוגרות את הבסטה - כלומר, את עצמן - באופן בלתי רצוני. ו..

ג'ט לג. אוף.


בכל אופן. אם אני מדברת בצורה אפילו יותר אקראית ונטולת חוט מחשבה מהרגיל, עכשיו אתם יודעים למה.


כי אני שיכורה.

זאת אומרת, ג'ט לג.


בכל אופן, בואו נסכם שאני אלך לישון, ואתם תלכו להתארגן על תפוז* (או לפחות זסט שלו) וקשיו וקינמון. אהההה וקמח וחמאה וסוכר ועוד סוכר (כי הוא בצבע אחר). וגם אבקת אפיה ומלח, כי זה חשוב.

רגע, נראה לי שאתם צריכים לדעת גם כמויות ואיך מכינים וזה וזה.


אבל לפני הכל, כוכבית:


*מרגיש לי שאני צריכה לספר לכם שזהו חודש התפוזים של "כחומר", ויש בו מלא דברים מגניבים. נכון, תמיד יש, אבל החודש הכל עם תפוזים, ותפוזים זה כיף!


ואם אתם חושבים שאני רמאית, כי אני משתמשת רק בזסט תפוז בחודש שאמור להיות מוקדש כולו לתפוזים, ובאיזה קטע זה בסדר בכלל, לאנשים אחרים לא הייתי מרשה את זה, רק לעצמי, אוף, אני כל כך לא הוגנת, אז שני דברים יש לי לומר לכם:


א) אמנם יש פה רק זסט, אבל הוא הופך את העוגיות האלה לתפוזיות לגמרי. אז זה חוקי לגמרי.


ב) אתם צודקים, אני רמאית.


ג) אבל באמת שהעוגיות תפוזיות לגמרי!


היי תראו, בסוף כתבתי שלושה דברים. מסתבר שאני גם רמאית וגם שקרנית.


**אנחת ייאוש*


לילה טוב.


***
עוגיות תפוזים, קשיו וקינמון
מקור המתכון: התבססתי על עוגיות הטראש שלי. ושיניתי :-)

כמות: כ-35 עוגיות קטנות למדי

מצרכים:
זסט מתפוז אחד
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
75 ג' חמאה רכה
1 ביצה גדולה
210 1ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית אבקת אפיה
3 ג' (1/2 כפית) מלח
100 ג' אגוזי קשיו, קצוצים גס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית תנור גדול בנייר אפיה.
2. מניחים זסט תפוז וסוכר לבן בקערה. מערבבים פנימה את הקליפה בעזרת הידיים, עד לקבלת סוכר תפוזי שמריח כמו גן עדן (טיפ: נסו להריח את הידיים שלכם עכשיו. מתעלפים, נכון?).
3. מניחים חמאה, סוכר תפוזי וסוכר חום בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומעבדים עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה, משהו כמו 3-5 דקות.
4. מוסיפים ביצה, תוך כדי ערבוב, ומערבבים עד להיטמעות.
5. בינתיים מערבבים קמח, קינמון, אבקת אפיה ומלח בקערה נפרדת.
6. עוצרים את פעילות המיקסר, מוסיפים פנימה את כל החומרים היבשים, ומפעילים שוב, הפעם על מהירות נמוכה. מערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
7. מקפלים פנימה בעדינות את האגוזים. מערבבים רק עד לפיזור אחיד.
8. בעזרת כף גלידה קפיצית, יוצרים עוגיות (אפשר גם עם הידיים, אבל הבצק הזה קלאסי לכף גלידה). מניחים בתבנית, ושומרים על מרווח של 2-3 ס"מ בין עוגיה לעוגיה.
9. אופים 10-12 דקות, עד שהעוגיות מתייצבות אך עדיין רכות למגע. מצננים מספר דקות בתבנית, ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • העוגיות נשמרות בקופסא אטומה לפחות שבוע, לדעתי אפילו שבוע וחצי.
  • לא ניסיתי, אבל נראה לי שאפשר להמיר לפחות חלק מהקמח הלבן במלא. מי מנסה ומדווח?
  • אפשר להמיר את הקשיו באגוזים אחרים, אם רוצים, או בשוקולד צ'יפס (רגילים או לבנים). כמובן שאם אתם אמא שלי, אין הבדל בין שוקולד צ'יפס לקשיו, אז אין צורך להחליף :-)
  • מישהו יודע תוך כמה זמן אמור להסתדר הג'ט לג? צחקנו. נהנינו. די.


בעצם. רגע. בוקר טוב.


7 תגובות:

נטלי אמר/ה...

נשמע כל כך טעים! וג'ט לג שמח ;)

אולגה אמר/ה...

הי, חזרת לחיינו כרוח סערה, וטוב שכך :)
אחלה מתכון, אחלה תמונות, אחלה קופסת עוגיות!

טליה אמר/ה...

אני לא יודעת מה יותר חמוד - הכף גלידה שאיתה את קורצת את העוגיות, או הקופסה המהממת, מה שכן - העוגיות האלה נשמעות מדהימות!

Zoe אמר/ה...

ג'ט לג זה אמנם לא כייף, אבל לגמרי שווה את זה.
ונשמע ממש טעים! העוגיות. לא הג'ט לג :)

The Cookie Fairy אמר/ה...

נשמע טעיםםםם!
והקופסא מהממת

הילה כ. אמר/ה...

הייתי ממליצה לך לפתוח אחד אחד את הקשיו לפני הוספתם לעיסה כיוון שלרוב יש חרקים בתוכם ובטח לא היית רוצה שיהיה חרק בתוך העיסה

יותם:) אמר/ה...

בדיוק בשבילי !

הוסף רשומת תגובה