> עוגת סופלה דבש | Morcake

1 באוקטובר 2014

עוגת סופלה דבש

בעקרון, יכול להיות שבכלל לא הייתי צריכה להעלות את המתכון הזה.


המון דברים עבדו נגדו. ונגדי. ונגד הפוסט.



וכשאני אומרת המון, אני מתכוונת לעצמי - לבעיית הכשרון, שגרמה לי להוציא את העוגה מאוחר מדי מהתנור. לחוסר היעילות, מה שהוביל לכך שלא הספקתי לפרסם את המתכון לפני ראש השנה, כפי שתכננתי. ולעצלות, שמנעה ממני לכתוב לאורך כל. ארבעת. ימי. החג (טוב בסדר, שלושה וחצי).


אני אפילו לא ממש יודעת איך לתאר את העוגה הזאת.


במתכון המקורי, מנדי* קוראת לה "עוגת הדבש הקורסת". בעצם -- "עוגת רפרפת הדבש הקורסת".



*וכן, כמו תמיד, אני מבחינתי נמצאת ב-first name basis עם בלוגרית זרה, שאני לא מכירה בשום צורה, כאילו היינו חברות. אבל אתם יודעים.. ככה אני עם בלוגים שאני ממש אוהבת, והבלוג Lady and Pups הוא לחלוטין כזה. הוא כל כך יפה, כל כך טוב שכמעט בא לי לא לספר לכם עליו ולשמור אותו לעצמי. או, אתם יודעים.. למאות והאלפים ומאות האלפים (?) (אין לי באמת מושג) שכבר מכירים וקוראים אותו.


בכל אופן, אצלי העוגה לא קרסה. זאת אומרת, לא לגמרי.


אתם מבינים, כל הפוסט המקורי מספר על עוגה שקורסת לתוך עצמה, מבעבעת, נוזלת, מטפטפת, ונראית כמו אסון קולינרי.. אבל בפועל היא לא. וזה כל הקטע שלה. זו, לפי מנדי, העוגה שתשנה לכם את החיים.


אבל אצלי זה לא קרה. מנדי התעקשה לא לאפות אותה מדי. תוודאו שהיא עדיין רוטטת כשאתם מוציאים אותה מהתנור. חמש עשרה דקות, גג שש עשרה. גם הדקה הזו עושה את ההבדל, אז שימו לב.


אני? אני ניסיתי. בחיי שניסיתי. עקבתי אחרי התנור, הצצתי על העוגה כל כך הרבה פעמים שכבר חשבתי שהיא הולכת להוציא לי צו הרחקה.


הוצאתי אותה אחרי שתים עשרה דקות. טלטלתי קצת -- עדיין רוטטת. יופי.
החזרתי לתנור.
עוד דקה. שלוש עשרה בסך הכל. יש רטט. עדיין לא מרגיש לי שהעוגה מוכנה.
החזרתי.
דקה נוספת. ארבע עשרה דקות חלפו.


מוציאה מהתנור.
מנסה לטלטל.
העוגה יציבה.
לא זזה.
מנסה קצת יותר באלימות.
לא. זזה.
למה העוגות הרגילות שלי לא מתייצבות ככה?!


קיצור - אפיית יתר. כל הבאסה.


לזכותי ייאמר שבתנור שלי זה לקח פחות זמן מאשר אצל מנדי, אפילו לא הגעתי לחמש עשרה דקות.
לא לזכותי ייאמר שידעתי שהתנור שלי קצת משוגע וסופר חזק, אז אולי הייתי צריכה להוציא אותה אחרי שלוש עשרה דקות.


אבל היא נראתה כל כך לא מוכנה!!!!


ארג.


אז.. זה לא שהיא לא קרסה. היא דווקא כן. בהתחלה היא היתה גבוהה ויפה ושווה, ותוך דקה-שתיים צנחה לה, עייפה ומיואשת מהחיים האלה (יכול להיות שאני קצת מתעלת את עצמי לתוך העוגה..). כמו סופלה, נגיד.


אם היה לי קצת שכל והייתי אוחזת בטיפת כשרון, אולי הייתי מצלמת מלא תמונות של תהליך הצניחה, ויוצרת מהן גיף מגניב שימחיש לכם אותו. אבל מלאי השכל שלי מידלל עם השנים, ומאגר הכשרון היה אכזב מאז ומעולם, אז אין לי גיף. יש לי תמונות לא טובות. זה עוזר?


מה שעוד היה לי זה עוגה קרוסה (כאילו.. עוגה שקרסה לתוך עצמה. לחלוטין מילה. מ-עכ-שיו). שרופה קלות. רק בתחתית. אבל עדיין - אוף.


קיצור, החלטתי לקרוא לה עוגת סופלה דבש. כי היא עוגת דבש והיא קרסה כמו סופלה ו.. וואו, אשכרה הסברתי את זה עכשיו? מדהים.


אבל רגע, עדיין לא טעמתי את העוגה האפויה-יתר-על-המידה שלי! מה יהיה איתה? האם היא אכילה בכלל? טעימה? איזה מרקם יש לה? מה קורה שם? האם היא שווה פוסט? אם כן, איך אסביר אותה לקוראים?


תראו.
זה מה שקרה.


צילמתי את העוגה.
וצילמתי.
וצילמתי.
וצילמתי.


טעמתי את העוגה. לא ממש ידעתי איך לעכל אותה.
זאת אומרת - ידעתי. אם יש משהו שאני טובה בו, זה עיכול של עוגות. בכל זאת, אני מור - מעכלת עוגות מאז 1986 (אלוהים, אני זקנה).
אבל לא ידעתי איך לעכל את הרעיון של העוגה, את ההוויה שלה.
מה קורה איתה? היא אכילה בכלל? טעימה לי? איזה מרקם יש לה? רגע, היא שווה פוסט? ואיך אני אסביר אותה?!


לא.
יודעת.


טוב טוב טוב.
נשימה עמוקה.


בואו נענה על (רוב) השאלות, אחת אחת:
אכילה - לגמרי.
טעימה - לי כן. מאד. בטירוף. אסף, שטעם ביס מהחתיכה שפרסתי לו, עשה פרצוף והניח אותה בצד. למרבה השמחה, הצד הזה היה ממש לידי. אז העלמתי את החתיכה שלו. ואז אכלתי את כל העוגה במשך ארבעת הימים הבאים. לבד. עד שסיימתי אותה. כי אני גיבורה.
המרקם - לא ברור. עוגתי אבל קרמי. לא בדיוק דחוס, לא לגמרי פודינגי, אבל.. אוף, לא יודעת.
שווה פוסט - נראה לי שכן. נכון, אפיתי אותה יותר מדי. נכון, התחתית קצת נשרפה. אבל גם.. נכון, לא הצלחתי להפסיק לאכול ממנה (אני אפילו לא הולכת לומר שניסיתי "ליישר" אותה. לא נעים לי לשקר לעצמי ולעצמכם ככה).
ההסבר - אממ.. זה? מה שקרה פה הרגע? בואו נעמיד פנים כולנו שזה היה ההסבר?


קיצור.


תכננתי להכין אותה שוב, לאפות פחות, ולראות מה קורה. אבל לא יצא לי, כי היו לי מלא דברים אחרים לאפות (עוגות! עוגיות! חלות! פרעצלים! עוד עוגיות!), ולבסוף החלטתי שהעוגה טובה כמו שהיא. אז כך אתם תקבלו אותה. וכמה שיותר מהר.


כאילו...
בערך.
כמה שיותר מהר -- עם כוכבית.


במקור רציתי לפרסם אותה לפני ראש השנה, כדי שתוכלו - אם תרצו, כמובן, אני לא מכריחה - להכין אותה לחג. אבל עבדתי בעבודה האמיתית שלי ואז עבדתי בעבודה הדמיונית שלי, שהיא, כידוע,"לאפות עד שמתקפלות לי הרגליים מכאבים". ולא הספקתי לכתוב.


בסדר. לא נורא, מור. ידעת שסיכוייך להספיק לפרסם בזמן נמוכים. הכל טוב, תכתבי מתישהו במהלך החג, יהיה לך ים זמן.


אבל אז הייתי ממש עמוסה בלא לעשות כלום, אז.. אתם יודעים.


גבירותיי ורבותיי, מצאתי לכם את העוגה לשבור איתה את הצום. או לחגוג איתה את סוכות. או סתם להכין בשבת בבוקר כי בא לכם לראות מה נסגר עם העוגה המוזרה הזאת, ואז תוכלו לאכול את כולה, כי חבר שלכם לא אוהב אותה, אבל אתם תצדיקו את המעשה ותספרו לעצמכם שזה בסדר, זו בסך הכל עוגה בקוטר 16 ס"מ, זה לא כאילו אכלתם עכשיו איזו עוגת שכבות מטורפת או משהו.


אוקיי, נכון.. זו עוגה שמכילה בעיקר דבש וביצים, אז זה קצת כאילו אכלתם לבד לול שלם וצנצנת דבש ו...


הממ.
טוב.


לכו לעשות קצת ספורט או משהו, הרגע אכלתם עוגה שלמה! בהמות.


סתם, אתם נראים ממש טוב. יש מצב שרזיתם?


***
עוגת סופלה דבש
מקור המתכוןLady and Pups, עם שינויים קלים שלי (למשל, המרת קמח עוגות בקמח לבן רגיל וקורנפלור. ו.. כן, בעיקר זה).

כמות: עוגה אחת בקוטר 16 ס"מ. אפשר גם בתבנית מעט יותר גדולה (נניח קוטר 18) - העוגה, מן הסתם, תצא נמוכה יותר.

מצרכים:
3 חלמונים גדולים, בטמפרטורת החדר
2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
20 ג' (2 כפות) אבקת סוכר
85 ג' (1/4 כוס) דבש
30 ג' (3 כפות) קמח לבן
5 ג' (1/2 כף) קורנפלור

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים היטב היטב תבנית בגודל הרצוי.
2. מניחים דבש בסיר קטן. מחממים על אש נמוכה-בינונית עד לרתיחה. כאשר הדבש מתחיל לרתוח, נותנים לו לבעבע למשך כשתי דקות נוספות - אם צריך, מנמיכים או מגבירים את האש בהתאם.
3. בינתיים מניחים חלמונים, ביצים ואבקת סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומתחילים לערבב על מהירות בינונית-גבוהה.
4. כאשר הדבש המבעבע מוכן, יוצקים אותו לתוך קערת המיקסר, תוך כדי ערבוב, בזרם דק ואיטי.
5. ממשיכים לערבב על מהירות גבוהה, עד לקבלת תערובת בהירה ואחידה, כמעט כפולה בנפח מהנפח המקורי.
6. "דופקים" קלות את הקערה על משטח העבודה, על מנת להיפטר מבועות אוויר בבלילה.
7. מנפים קמח וקורנפלור לתוך הקערה. מפעילים שוב את המיקסר, הפעם על מהירות נמוכה, ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה. אם צריך, עוצרים באמצע את המיקסר ומנקים את דפנות ותחתית הקערה עם לקקן.
8. יוצקים את הבלילה לתבנית, ושוב מטיחים אותה מספר פעמים על משטח העבודה, גם הפעם על מנת להיפטר מבועות אוויר.
9. אופים 15-16 דקות -- העוגה מוכנה כאשר מנערים את התבנית והמרכז עדיין מעט רוטט. אם לא, אז העוגה כבר אפויה מדי. ואם קראתם את הההקדמה, אתם ככל הנראה יודעים שגם ארבע עשרה דקות יכולות להיות מדי, כך שכדאי לבדוק כבר אחרי שתים עשרה-שלוש עשרה דקות.
10. מצננים בתוך התבנית למשך חצי שעה לפחות. העוגה תקרוס מעט לאחר סיום האפיה, זה בסדר - זה מה שאמור לקרות.
11. מחלצים מהתבנית ואוכלים בהנאה גדולה (אני מקווה..).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • דבר ראשון, השתדלו לשים לב לזמן האפיה, כדי לא לאפות יתר על המידה, אבל היו רגועים -- גם אם אופים דקה-שתיים יותר מדי, העוגה עדיין יוצאת טעימה מאד. אחת שיודעת והצליחה להתמודד גם עם תחתית שרופה..
  • הדבר המתבקש פה, היות שזו עוגה שברובה היא דבש וביצים, הוא להמליץ לכם להשתמש בדבש סופר איכותי, אורגני, שנוצר על ידי דבורי חופש ששמעו מוצרט ובטהובן בזמן הכנת הדבש. אז אני אעשה את זה, אבל במהלך צבוע קלאסי אספר לכם באותו הנשימה שאני השתמשתי בדבש בצנצנת פלסטיק (פלסטיק! אפילו לא השקעתי בזכוכית) של שופרסל, ו.. וואלה, יצא אחלה. אבל אני עדיין מעודדת אתכם להשתמש בדבש של דבורים שאוהבות מוזיקה קלאסית!
  • כן, יוצאת עוגה די קטנה וזה עלול להיות קצת מתסכל. חשבתי בהתחלה להגדיל כמויות כדי לקבל עוגה עם נוכחות, משהו שייכנס לתבנית 24, נגיד. ואז הבנתי שבאמת אזדקק ללול שלם בשביל עוגה כזו, אז ויתרתי. אל תתנו לזה לייאש אתכם - אם מכינים אותה למעט אנשים (נגיד, לעצמכם), או יחד עם עוד קינוחים, היא ממש אחלה.
  • אני לא זוכרת אם הוספתי בסוף לבלילה מעט מלח, כפי שתכננתי, או ששכחתי (מרגיש לי שאופציה ב' היא הנכונה), אבל בכל מקרה, ההמלצה שלי היא תמיד להוסיף קצת, אז אם אתם זורמים איתי, זרקו פנימה גם "קורט מלח", והכל יהיה טוב.
  • לא ניסיתי, אבל אני משערת שהעוגה הזו תעבוד יופי טופי גם עם סילאן במקום הדבש. ווהו.
  • אבקת הסוכר, אגב, היא לא בגדר חובה. עקרונית, יש מצב שהעוגה מספיקה מתוקה גם בלעדיה, אבל אני הוספתי אותה ליתר בטחון. לשיקולכם.
  • ודבר אחרון -- אתם בטח מתבאסים עכשיו על זה שגרמתי לכם להפריד שלוש ביצים ולהשתמש רק בחלמונים, נכון?אני מבינה אתכם, גם אני שונאת את זה שיש לי חלבונים עצובים במקרר (או - באופן סימטרי - חלמונים). אבל אל ייאוש, בקרוב יעלה פה מתכון לעוגה נוספת, גם היא דבשית, עם שלושה חלבונים. הידד.
  • אמרתי "באופן סימטרי" על חלמונים וחלבונים? מה?


טוב, תקשיבו. עייפתי את עצמי. אני לא יודעת איך אתם מצליחים לעשות את זה.. לקרוא את השטויות שלי כל הזמן. באמת שמגיע לכם פרס כלשהו. רוצים שאכין לכם עוגת סופלה דבש קצת אפויה מדי וקצת שרופה מדי?


6 תגובות:

טל אמר/ה...

הרגת אותי.
כמה צחקתי!
גם השם המקורי של העוגה קורע מצחוק.
הרגת.
ביי

postblonde אמר/ה...

ובכן כן- אני רוצה שתכיני לי עוגת סופלה דבש קצת אפויה מדי וקצת שרופה מדי!
הידד! :)

פנפן אמר/ה...

אלו היו עשר הדקות הכי טובות ומצחיקות שהעברתי בקריאה בזמן האחרון :-) האנשים שאיתי באוטובוס עדיין מסתכלים עלי קצת עקום!

Tula אמר/ה...

תקשיבי, במשבר הבא עם אסף, אנחנו בעבודה מוכנים להקריב את עצמנו על מנת לעזור לך לחסל את ההרפתקה הבאה..
חברות אמת או לא?

נורית אמר/ה...

טוב, אז הפעם באמת צחקתי (בקול רם) עוד יותר מתמיד.
ולהלן הפתרון לחלבונים המיותמים. שהוא, אגב, ההסבר לכך שתמיד כשאני מכינה את עוגת התפוחים הנהדרת של חברתי אירית, יש בבית גם מהעוגיות האלה. להלן המתכון:
200 גר' שקדים פרוסים/ חתוכים לשבבים מאורכים
1 חלבון
2 כפיות סוכר וניל
80 גר' סוכר (כוס פחות כף)

לטרוף החלבון עם הסוכרים, להוסיף השקדים.
ליצור תלוליות קטנות על תבנית. (לרווח)
לאפות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, עד שמזהיבות.
לצנן.

שחף פפו אמר/ה...

רק אני חושבת שהאפיית יתר דווקא גרמה לעוגה להראות טוב יותר?

הוסף רשומת תגובה