> עוגת מוס שוקולד-דבש ואגוזי מלך | Morcake

6 באוקטובר 2014

עוגת מוס שוקולד-דבש ואגוזי מלך

אני רוצה להתנצל.


אני רוצה להתנצל על זה שהעוגה של היום לא מספיק יפה.


כאילו.. ממש לא מספיק יפה.


אני רוצה להתנצל על זה שהתמונות מחרידות להחריד.


במיוחד התמונות של העוגה המוכנה.


כאילו.. ממש מחרידות להחריד.


אני נשמעת כמו תקליט שבור, אני יודעת.


"תמונות גרועות, עוגה מכוערת, וואה וואה וואה"


אני רוצה להתנצל על זה שאני נשמעת כמו תקליט שבור.


(אל תעמידו פנים שלא ראיתם את זה מגיע)


תראו.


בואו פשוט נדבר דוגרי שניה. נניח את הקלפים על השולחן.


העוגה הזו טעימה מאד. כולם הסכימו, חוץ מאחד ש"פחות אהב", אבל כבר סיכמנו שאסור לסמוך על דעתו של הבחור הזה, בלי לנקוב בשמות.


(אסף. זה אסף. הוא מוזר)


הכנתי אותה לערב ראש השנה, כולם אמרו שטעים. אפילו אמא שלי, והיא בכלל לא אוהבת עוגות שוקולדיות*.


*גם אני הייתי חושבת במקומכם שאולי אני מאומצת, אבל אני די ממש מאד דומה לאמא, אז רדו מזה.


אבל יש לה כמה בעיות.


הראשונה - היא קצת דיוה. לא יציבה במיוחד. יותר מכמה דקות מחוץ למקפיא והיא מתחילה לקרוס. הפתרון לזה די פשוט: שמרו אותה במקפיא ותוציאו אותה רק כדי לחתוך, להגיש ולאכול. ויש גם את האופציה של לייצב קצת את המוס עם ג'לטין.


השניה - תחתית אגוזי המלך טיפה פחות מתאימה לעוגה, לדעתי. אבל זו דעתי האישית.. דווקא היו מי שאהבו את המרירות הקלה שלהם לעומת המתיקות של המוס. גם כאן הפתרון פשוט: זרמו עם אגוזי המלך, אם זה מה שעושה לכם טוב, או החליפו אותם בכל אגוז אחר.


והשלישית - היא טיפה מכוערת. כפי שאפשר לראות בתמונות (המחרידות להחריד) שלי, כל זילוף המרנג יצא לי מכוער, עקום, ולא הספיק כדי להקיף את כל העוגה. במקרה הזה, הפתרון הוא הפשוט מכולם: פשוט אל תהיו אני. וזה ממש קל, כי אתם גם ככה לא אני! איזה כיף. אל תנסו לזלף את טיפות המרנג על כל העוגה, נסו לקשט בקטנה, כמה טיפות מסביב, או בגוש כלשהו בפינה (כן, פינה של עוגה עגולה. ברור). קיצור -- אל. תהיו. אני.


עכשיו תנו לי רגע לעשות את הקטע המתיש הזה בו אני מספרת לכם את כל ההיסטוריה שלי, של העוגה ושל העולם.


אז ככה.


את עוגת מוס המייפל הזו אתם מכירים? הכנתי אותה לפסח פעם, והיא זכורה לי עד היום כעוגה חלומית. לכן, כשניסיתי לחשוב מה להכין לראש השנה, חשבתי עליה. ועל איך אני יכולה להפוך אותה לעוגת מוס דבש. ואולי להשתמש באגוזים אחרים לתחתית במקום פקאנים. היות שהיו לי מלא אגוזי מלך במקפיא, זה הרגיש לי נכון והגיוני.


אז יצאתי לדרך. הפרדתי ביצים (סתם, האמת היא שנשארו לי חלבונים אחרי שהכנתי את העוגה הזו), שקלתי דבש, הכל היה טוב. יצא לי מרנג דבש יציב, מבריק, מתוק, מהמם.


אבל אני.. אני לא יודעת לעקוב אחר מתכון עד הסוף, אפילו אם זה מתכון שכבר שיניתי לחלוטין, אפילו אם כבר התחלתי להכין אותו.


לכן, בשלב הזה, חילקתי את המרנג לשניים. את הכמות הקטנה יותר העברתי למקרר, שימתין קצת.


אל שאר המרנג הוספתי קצפת שוקולד - כאילו.. בואו לא נעשה מזה יותר ממה שזה, כולה שמנת שהקצפתי עם קקאו.


מפה לשם, במקום מוס דבש, יצא מוס שוקולד- דבש. הידד. ועדיין נשאר לי מרנג דבש בצד.


אז יצקתי את המוס שלי מעל תחתית אגוזי המלך שהכנתי עוד קודם לכן (קולים אגוזים, ממיסים חמאה, ואז נותנים למכשיר החדש האהוב עלי בעולם - מעבד המזון - לעשות את כל העבודה). הקפאתי. וחיכיתי לרגע בו אהרוס הכל.


למרבה השמחה (?), לא הייתי צריכה להמתין יותר מדי. בזמן שהמוס התייצב לו (לכאורה) בפריזר, ערבבתי את שאריות מרנג הדבש עם גרגרי וניל. העברתי לשק זילוף. והתחלתי לקלל את עצמי, את העוגה ואת העולם.


רציתי לזלף טיפות מרנג מעל כל העוגה. אז רציתי.


זה.. לא יצא.


המרנג היה דביק כמו מרשמלו וסרב להפוך לטיפות ישרות ויפות - הוא נדבק לכל דבר, נמרח, נשכב, עשה גלגלונים מעל המוס. ובעיקר לא הספיק לי כדי להקיף את כל העוגה.


ובנוסף לכל, לא הספקתי לצלם תמונה טובה של העוגה באור יום. רק שתיים-שלוש תמונות מזוויעות בערב, אחרי הארוחה, באור הבלתי מחמיא בעליל בפינת האוכל של ההורים שלי. כשהעוגה מונחת בתוך "צלחת" נשיאה צהובה מפלסטיק.


(אני אפילו לא בטוחה שהיא היתה צהובה במקור.. אולי זה סתם הזמן הפך אותה לכזו)


אבל עכשיו אנחנו חוזרים להתחלה. למרות העובדה שהעוגה לא מספיק יפה, למרות העובדה שהתמונות מחרידות להחריד, למרות העובדה שאני נשמעת כמו תקליט שבור.


למרות העובדה שאני מתנצלת.


ומתנצלת על זה שאני מתנצלת.


תנו הזדמנות לעוגה הזו. היא שוקולדית, היא דבשית, היא אגוזית.


נכון, ראש השנה כבר עבר. אבל סוכות פה ממש עוד רגע.


ואם לא? אם לא, אז דיברנו כבר על זה שהעוגה הזו לא מכילה קמח, מה שלחלוטין הופך אותה לכשרה לפסח?


אל תעשו לי פרצוף כזה, אף אחד מעולם לא מת מלהתחיל לתכנן את פסח מוקדם מדי.


***
עוגת מוס שוקולד-דבש ואגוזי מלך
מקור המתכוןעוגת מוס המייפל הזו. המייפל הפך לשוקולד ודבש, הפקאנים הפכו לאגוזי המלך..

כמות: עוגה עגולה אחת בקוטר 22 ס"מ, אם כי אפשר גם ב-24, אולי אפילו 26.

מצרכים:
לתחתית
200 ג' (כ-2 כוסות) אגוזי מלך
45 ג' (3 כפות) סוכר חום כהה
קורט מלח
50 ג' חמאה מומסת

למוס וקישוט המרנג
340 ג' (1 כוס) דבש
3 חלבונים גדולים, בטמפרטורת החדר
קורט מלח
375 מ"ל (1/2 1 כוסות) שמנת מתוקה
15 ג' (1/2 1 כפות) אבקת קקאו
1/2 מקל וניל (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מניחים אגוזי מלך על תבנית גדולה, מרופדת בנייר אפיה. קולים למשך 5-8 דקות (זהירות לא לשרוף!). מצננים לגמרי.
3. מניחים אגוזים קלויים במעבד מזון יחד עם סוכר ומלח. מעבדים לפירורים.
4. מוסיפים חמאה מומסת ומערבבים היטב.
5. מעבירים את הקלתית לתבנית (אם משתמשים ברינג, מרפדים בנייר אפיה ונייר כסף, כמובן). משטחים לשכבה אחידה ומעבירים למקרר (או למקפיא) לטובת התייצבות.
6. בינתיים מכינים את המוס: מניחים דבש בסיר קטן. מבשלים על אש בינונית עד לרתיחה.
7. מנמיכים את האש ומבשלים למשך כשמונה דקות נוספות, כך שהסירופ מבעבע אך לא מגיעה לרתיחה נוספת.
8. במקביל מניחים חלבונים ומלח בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומתחילים להקציף על מהירות בינונית.
9. כאשר הדבש בסיר מוכן, מוזגים אותו לתוך קערת המיקסר בזרם דק ואיטי, תוך כדי ערבוב.
10. מגבירים את פעילות המיקסר ומקציפים על מהירות גבוהה למשך חמש-עשר דקות נוספות, עד שקערת המיקסר מתקררת והמרנג מתייצב מאד.
11. מעבירים 100 ג' מהמרנג (1.5-2 כוסות) לקערה קטנה ושומרים במקרר. את שאר המרנג מעבירים לקערה גדולה.
12. מניחים שמנת וקקאו בקערת המיקסר (אל תשכחו לנקות אותה קצת קודם, אבל אין צורך לקרצף - גם ככה הקצפת שלנו תכף תהפוך להיות דבשית). מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת רכה מאד.
13. מקפלים את קצפת השוקולד לתוך המרנג בעזרת לקקן, רצוי בשתיים-שלוש הוספות.
14. מוציאים את התבנית מהמקרר. יוצקים את המוס מעל הקלתית ומיישרים. מעבירים למקפיא למשך שמונה שעות לפחות (או יותר כמו ארבע, אם אתם רמאים כמוני..).
15. לאחר שהעוגה התייצבה, מערבבים את שאר מרנג הדבש עם גרגרים מחצי מקל וניל. מעבירים לשק זילוף ומזלפים טיפות או.. מה שבא לכם, מעל המוס. מחזירים את העוגה למקפיא עד להגשה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אוקיי, מלא הערות: קודם כל, אפשר לוותר על קישוט המרנג. במקרה כזה, פשוט תשתמשו בכל המרנג עבור המוס.
  • לגבי הווניל במרנג - הגרגרים לא תרמו יותר מדי לטעם ולא למראה (וזו הסיבה העיקרית שהוספתי אותם מלכתחילה). גם, אפשר לוותר. או להמיר בתמצית וניל.
  • כמו תמיד, אני ממליצה להניח שקף בתוך הרינג כדי להקל על חילוץ העוגה לפני ההגשה.
  • אם אגוזי מלך לא זורמים לכם, אפשר להשתמש בכל אגוז אחר. ואם אתם רוצים לקצר תהליכים, התשמשו באגוזים קלויים מראש במקום לקלות אותם לבד.
  • אם אתם רוצים לוודא שהעוגה תהיה יציבה, ואתם לא מפחדים מג'לטין, אפשר להוסיף למוס 2-3 גרם ג'לטין (יחד עם 10-15 גרם מים) למוס, ליתר בטחון. אבל לא חובה, אתם יודעים :-)

סליחה

באמת סליחה

קיצור -- אני יודעת שכנראה לא השתכנעתם, אבל נורא בא לי שכן תשתכנעו: נסו את העוגה הזו, טוב? טוב. תודה, חמודים!




5 תגובות:

Tula אמר/ה...

כבחורה אחראית, אכן הקדמת את זמנך והרמת לנו עוגה כשרה לפסח כהלכתה ובכך חסכת לנו את הלחץ של לפני החגים...
על כן נסלח לך על התמונות המחרידות של העוגה המכוערת להפליא... :)
סתם, סתם, מהממת.. ( למרות שהיא יצאה קצת ירוקה בשתי התמונות הראשונות, לא? )

אנונימי אמר/ה...

התמונה האחרונה של העוגה דוקא לא רעה...

אנונימי אמר/ה...

הרסת אותי מצחוק עם התמונות וה"סליחה", "באמת סליחה"

בצק אלים אמר/ה...

סולחים

אנונימי אמר/ה...

אחלה מתכון :) איזו דרך משונה להציג אותו

הוסף רשומת תגובה