> אלפחורס אנפלאגד | Morcake

7 ביוני 2014

אלפחורס אנפלאגד

מכירים את המונח humblebrag?


בגדול, הכוונה היא להצטנעות מדומה, מעושה.


כלומר, כשמישהו מצטנע כביכול.. אבל בעצם הכי משוויץ ומתרברב.


אני לא יודעת אם יש מונח מקביל בעברית (מורפיקס וגוגל טרנסלייט לא עזרו), אבל חשבתי על זה קצת והגעתי למילה משלי:


שוויצניעות.

שם הפועל: להשוויצטנע.

רוצים גם תואר? בבקשה - משוויצנוע. או שוויצטנעת.


עכשיו אתם בטח ממתינים לדוגמא.
טוב, אז.. אוף דה טופ אוף מיי הד:

נניח שמישהי מכינה עוגה. ומעלה תמונה שלה לאינסטגרם, למשל עם כיתוב לא מחמיא. משהו בסגנון של "איזו עוגה פח" או "מכוערת, מכוערת, מכוערת". הבנתם את העקרון.


אבל.. תיאורטית, בואו נאמר שהעוגה הזו דווקא יפה. ולא פח. אנשים עלולים לחשוב שהאופה לוקה בשוויצניעות. הם עשויים לצעוק עליה: "די, יא שוויצנועה, תפסיקי להשוויצטנע*".

*ככל שאני משתמשת במילה הזו, כך אני מבינה עד כמה היא נשמעת כמו תרגום רע למשהו הארי פוטרי. מי אמר סוהרסנים ולא קיבל?


קיצור.


יכול להיות שיצאתי קצת משוויצטנעת לאחרונה.
לא בכוונה.
באמת באמת באמת - לא בכוונה.


אתם מבינים..

הכנתי עוגה.
העליתי תמונה שלה לאינסטגרם.
אמרתי שהיא נראית כמו האחות המכוערת של עצמה.
וננזפתי על כך שאני מנסה לסחוט מחמאות.


אבל זה לא היה מכוון. 
פשוט..

דמיינתי עוגה.


חומר הגלם החודשי של "כחומר" הוא ריבת חלב.
חשבתי חשבתי חשבתי. לא יודעת למה, לא היה לי רעיון למשהו מגניב מספיק.
בסוף חשבתי על אלפחורס. הידד למקוריות. וחשבתי גם על מוס, כי עוגות מוס הן ההתמכרות הכבר-לא-כל-כך-חדשה שלי. מפה לשם, הגעתי למסקנה שאני הולכת להכין עוגת מוס עם טעמים של אלפחורס:


בסיס של עוגיית אלפחורס.
מוס שוקולד לבן וקוקוס. אמנם שוקולד לבן הוא לא חלק מהטעמים המקוריים, אבל זה הרגיש לי נכון.
וקצפת ריבת חלב.


דמיינתי בסיס.
ומוס.
ותלוליות ריבת חלב יפות. חומות. כהות. שמנות בתחתית, עם שפיץ דק וארוך. סוג של נשיקות.. רק מקצפת.


ידעתי שזה לא יצא ככה. הצבע החום הכהה שדמיינתי לא יכול היה לקרות, כיוון שברגע שמערבבים ריבת חלב עם קצפת, היא מבהירה. והריבה עצמה כנראה לא יציבה מספיק כדי שאוכל לזלף אותה בצורה בה רציתי, אז.. ידעתי מראש שזה לא יצא ככה.


זה לא הפריע לי לדמיין את העוגה כמו שרציתי לדמיין אותה. כי איזה מין אדם אהיה אם אתן למציאות לפגום בדמיון שלי?

קיצור.


כשהכנתי בסוף את העוגה, הבסיס יצא סבבה.
המוס היה.. סביר? קצת עקום. והדפנות לא היו הכי חלקות בעולם.
הקצפת.. טוב, הקצפת לא יצאה משהו. זילפתי תלוליות. ניסיתי לשמור עליהן אחידות בגובה, בקוטר, במראה הכללי. ניסיתי לזלף בעיגולים קונצנטריים (יאפ, קונצנטריים. עדיין משתמשת במילה הזו) סביב העוגה.


סיימתי את הזילוף, הסתכלתי וגיליתי משהו שנראה כמו ציור של אשר. לא מעגלים, לא קונצנטריים, ובטח לא אחידים.


אז עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד במצב כזה - לקחתי את שק הזילוף שעדיין היה מלא קצפת, וזילפתי כאילו אין מחר.


לחלוטין ויתרתי על עניין האחידות. והסדר. פשוט חיפשתי חורים בין התלוליות הקודמות, והתחלתי למלא אותם בנקודות של קצפת.


בסוף סיימתי. בפעם השניה.
תעצומות הנפש שנדרשו ממני כדי לא להעמיס עוד קצפת - לא שהיה איפה - רק כדי לסיים את כל מה שהיה לי בשק.. וואו. אין לתאר. אני גיבורת על.


הסתכלתי עלהעוגה. בפעם השניה. וגיליתי.. לא יודעת. איבדתי כל אובייקטיביות שמעולם לא היתה לי, והחלטתי שהעוגה שלי מכוערת. לא דומה בשום צורה לעוגה האלגנטית והאצילית (בהחלט, עוגה אצילית - it's a thing) שדמיינתי במשך שבועות קודם לכן.


הראיתי לאסף.
שלחתי תמונה לאמא שלי ואחותי.
העליתי לאינסטגרם.


כולם אמרו שאני משוגעת.
ומנסה לסחוט מחמאות.
ומגזימה כבר, כי די.. כמה את יכולה לרדת על עצמך? את באמת מאמינה בזה?
בקיצור, כולם אמרו שאני משוויצטנעת. הם לא אמרו את זה טכנית, היות שעדיין לא המצאתי את המילה בזמנו, אבל זה מה שכולם חשבו.


אבל לא ניסית לסחוט.
ולא הייתי שוויצנועה.
פשוט..


ברצינות שניה, יש לכם מושג כמה קשה להיות פרפקציוניסט ללא היכולת אשכרה להגיע לשלמות?
הכי מתסכל בעולם.


כאילו - השאיפה למשהו בלתי אפשרי. סופר אוף.


בכל אופן, אחרי שצילמתי קצת את העוגה בשלמותה, העברתי אותה למנוחה קצרה במקרר.
בינינו, שתינו היינו צריכות להתקרר קצת.


אחר כך הוצאתי אותה. חתכתי. צילמתי שוב. הבטתי בה בפעם השלישית, מעט יותר מפוכחת. קצת פחות משוויצטנעת. הפעם ראיתי חן מסוים.


העליתי תמונה נוספת לאינסטה (כי אם זה לא צולם - זה לא קיים) וציינתי כי עכשיו השתכנעתי וכי אני רואה שיש לה אופי, גם אם עדיין לא הייתי סגורה על היופי.


אה כן, בשלב זה גם טעמתי כבר את העוגה. למרות העובדה שעוגות מוס אף פעם לא יהיו הקינוח המועדף עלי (אני מסתכלת עליכן, עוגות שמרים!), הסכמתי להודות - זה טעים, הדבר הזה.


השילוב של בצק פריך, ריבת חלב וקוקוס לגמרי עובד.
איך אף אחד מעולם לא חשב להכין קינוח עם הטעמים האלה?!


טוב, יאללה. סיכום:


1. עוגת האלפחורס אנפלאגד שלי (תודו שזה השם הכי טוב והכי רע ששמעתם מאז.. מעולם) טעימה. ו.. יפה? נגיד.
2. שוויצניעות - לגמרי מילה. אבל אני לא כזאת! אני פשוט פרפקציוניסטית חסרת יכולת.
3. אם משהו לא נמצא באינסטגרם, זה כאילו הוא לא היה מעולם (זוכרים שפעם זה היה נכון לגבי פייסבוק? הו, אני מרגישה זקנה).
4. אתם לחלוטין צריכים לראות את כל תוצרי החודש הריבת חלביים במנטקה. מלא מאיתנו הלכו (הלכנו..) על עוגות מוס ורושם וזה וזה, וגם מי שלא - הפציץ.


ורק שתדעו - זה הורג אותי שלא היה מספר 5 ברשימה.


(לא דפוקה)


(חוץ מזה שלגמרי כן)

***
אלפחורס אנפלאגד
מקור המתכון: הבסיס מבוסס על מתכון של אלפחורס מכאן, עם שינויים קלים (פחות סוכר, שילוב של אבקת שקדים כי נגמר לי הקורנפלור - מי מכין אלפחורס ולא מוודא שיש לו מספיק קורנפלור בבית?!). המוס מבוסס על מתכון שהכנו בקורס הקונדיטוריה פעם, והקצפת היא קצפת.

כמות: תבנית עגולה בקור 20 ס"מ

מצרכים:
לבסיס
70 ג' (1/2 כוס) קורנפלור
70 ג' (1/2 כוס) אבקת שקדים
105 ג' (3/4 כוס) קמח לבן
3 ג' (1 כפית) אבקת אפיה
2 ג' (1/2 כפית) אבקת סודה לשתיה
2 ג' (קורט) מלח
100 ג' חמאה רכה
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
2 חלמונים גדולים

למוס שוקולד לבן וקוקוס
4 ג' ג'לטין
20 ג' מים
200 ג' שוקולד לבן
125 מ"ל שמנת מתוקה

2 חלבונים גדולים
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן

250 מ"ל שמנת מתוקה
25 ג' (1/4 כוס) שבבי קוקוס

לקצפת ריבת חלב
250 מ"ל שמנת מתוקה
120 ג' ריבת חלב

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים רינג עגול בקוטר 20 ס"מ (מרפדים בנייר אפיה וזה וזה).
2. להכנת הבסיס: מערבבים קורנפלור, אבקת שקדים, קמח, אבקת אפיה, סודה ומלח בקערה. מניחים בצד.
3. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב למשך כשלוש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
4. מוסיפים חלמונים ומערבבים עד להיטמעות, משהו כמו חצי דקה-דקה.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים חומרים יבשים בהדרגה, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב רק עד לקבלת גושי בצק גדולים.
6. מעבירים את גושי הבצק לתבנית. משטחים בעזרת הידיים לשכבה אחידה.
7. אופים כרבע שעה, עד להזהבה קלה. מצננים.
8. להכנת המוס: מניחים ג'לטין ומים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד למשך כעשר דקות, עד להיקרשות.
9. מניחים חלבון בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים עד לקבלת קצף אחיד ויציב - מתחילים במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה, עד למהירות מקסימלית. כאשר מתחילות להופיע בועות בחלבון והוא מקבל נפח, מוסיפים מעט סוכר. ממשיכים להוסיף עוד קצת בכל פעם שמעלים את המהירות, עד להוספת כל הסוכר.
10. ממיסים שוקולד לבן על בן מארי. מניחים בצד.
11. במקביל מבשלים 125 מ"ל שמנת בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה. מסירים מהאש.
12. מוסיפים ג'לטין קרוש לשמנת. מערבבים היטב עם מטרפה, עד להמסת הג'לטין.
13. מוסיפים שמנת וג'לטין לשוקולד המומס. מערבבים עד לקבלת גנאש חלק.
14. מניחים 250 מ"ל שמנת מתוקה בקערת המיקסר (לא שוכחים להוציא משם את החלבון המוקצף קודם :-) ). מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת רכה במרקם יוגורט.
15. מניחים את כל החלבון המוקצף בקערה גדולה. יוצקים מעליו את כל גנאש השוקולד הלבן ומקפלים חלקית, לא עד להתאחדות מלאה.
16. מוסיפים חצי מהקצפת ומקפלים חצי קיפול.
17. מוסיפים את שאר הקצפת ומקפלים למוס אחיד.
18. מקפלים פנימה בזהירות את שבבי הקוקוס.
19. יוצקים את המוס לתוך הרינג, מעל הבסיס (רצוי להניח בפנים שקף קודם). מיישרים ומעבירים למקרר למשך ארבע שעות לפחות, עם עדיפות לשמונה (אפשר גם למקפיא - אפילו רצוי).
20. להכנת הקצפת: מניחים שמנת וריבת חלב בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה ונהדרת.
21. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק (או משונן - לשיקולכם) ומזלפים להנאתכם. שומרים במקרר. כאילו דא. ומשוויצטנעים בכל פעם שמישהו מחמיא לכם על העוגה.. "זה? סתם עוגה. בקטנה. לא משהו".

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם אתם לא בקטע של שקדים, אפשר ללכת על המתכון המקורי ולהשתמש ב-140 גרם קורנפלור לבסיס, במקום לשלב אבקת שקדים.
  • תקשיבו, חוץ מזה אין לי כל כך הערות. פשוט תכינו את העוגה וזה, סבבה?
  • גרובי.
  • אה אה. ו.. אני השתמשתי בריבת חלב אמיתית, איכותית, ארגנטינאית, מגניבה. לא נראה לי שיש אותה בארץ, אבל נסו להשתמש בהכי טובה שאתם מוצאים. או שתכינו לבד!



טוב בסדר, אני מודה - העוגה חמודה וזה.

22 תגובות:

boobele אמר/ה...

כל כך הזדהיתי עם העניין של לדמיין משהו ובסוף יוצא משהו אחר, גם אם טעים... כי העוגה ניראית ממש טעימה.

נטלי אמר/ה...

מהמם מהמם מהמם!!!!!

אנונימי אמר/ה...

אני מודה שאני שונאת ריבת חלב, כמעט כמו חמאת בוטנים (איכס איכס איכסססס)
ואני מזדהה עם קטע של דמיינתי אותה אחרת, אבל היא נראית ממש יפה דווקא:)
אני ינסה את המוס ניראלי, גם אני נדבקתי בעוגות מוס, למרות שתמיד אני מעדיפה שמרים או בראוניז:)

הדר אמר/ה...

מושלם מהמם יפה
ואת המילה הזו אני מאמצת!

עומר אמר/ה...

נראה מעולה בטירוף, והתמונות מהממות!!!!

ענבר אמר/ה...

וואי היא פשוט מהממת! :)))

נורית אמר/ה...

גם אני ממש לא אוהבת ריבת חלב. ומתה על בצק של אפחורס. ויש מי שמסכים להכין לי (רק לי) אלפחורס מאד בלתי מסורתיים עם מילוי שוקולדי, בתנאי שאני לא אגלה לעדה שלו.
מה היית מציעה כתחליף לריבת חלב ללא-חובבי?

בלוג זוגי אמר/ה...

אליעזר בן יהודה היה גאה בך. אנחנו גאים בך.
כל מה שמבוסס על אלפחורס, לדעתי, חייב להיות מופלא. והעוגה שלך מופלאה.

המשפט על כמה קשה להיות פרפקציוניסט ללא היכולת להגיע לשלמות גרם לגלים של אהדה והזדהות בצד זה של המקלדת. חיבוק :)

עלמה אמר/ה...

לא הכרתי את המושג- הוא טו-אבבבב

אולגה אמר/ה...

כל כך מזדהה עם עניין הפרפקציוניזם ללא יכולת להגיע לשלמות - story of my life. אבל תדעי שאנשים כמונו מזיזים את העולם.
יש מצב שכרגע השוויצטנעתי? :)
העוגה והצילומים נראים פגז!

ליטל אמר/ה...

תחליף לג'לטין?? ;)

Mor אמר/ה...

אוסף של אנשים חמודים!

נורית, במקום ריבת חלב אפשר להכין קצפת שוקולדית, קפה, "סתם" עם סוכר או וניל. לגמרי אפשר לשחק עם זה.

ליטל, תחליף לג'לטין.. אני לא בטוחה. לא יודעת אם אגר אגר מתאים פה. יש סיכוי שהמוס יתייצב גם בלי הג'לטין (רצוי בפריזר), אבל לא ניסיתי, לכן אני מסתייגת..

ספיר אברמוביץ אמר/ה...

היי אשמח לדעת מה אפשר לשים במקום החלמונים כי אני רוצה להכין לאישה בהריון ו

חפצי אמר/ה...

העוגה נראית נהדר!! את, כרגיל כותבת נפלא! רני מאוד אוהבת ריבת חלב!! אנסה בהזדמנות ראשונה, תודה רבה!

עדי אמר/ה...

היי מור,
העוגה מהממת
ואני רוצה להכין אותה אשמח אם תוכלי לעזור לי בכמויות לתבנית בקוטר 26.

תודה רבה עדי :)

kerenoosh4 אמר/ה...

היי אם אני לא כל כך אוהבת קוקוס .. זה ממש נורא אם אני יוריד אותו ?

Mor אמר/ה...

עדי, עשיתי חיפוש וגיליתי שכדי להגדיל מקוטר X לקוטר Y, צריך להעלות את שניהם בריבוע ולחלק. כלומר, במקרה הזה: 26 בריבוע חלקי 20 בריבוע. זה יוצא בערך 1.69, כלומר את צריכה להגדיל את הכמויות של הכל ב-70% בערך. כמובן שאם תסטי קצת למעלה או למטה בשביל לעגל כמויות, כנראה שזה יהיה בסדר :-)

קרן, את לחלוטין יכולה לוותר על הקוקוס. לא יקרה כלום (חוץ מזה שהעוגה כבר לא תהיה אלפחורסית ;-) )

Mor אמר/ה...

ספיר, מצטערת - פספסתי את השאלה שלך!
בעקרון החלמונים עוברים בישול, אז הם אמורים להיות בטוחים לאכילה. אם כבר, הבעיה פה היא החלבונים. בגדול, אפשר להכין את המוס גם בלעדיהם (קצת פחות נפח ואווריריות, אבל עדיין אמור לעבוד). לחילופין, יש מצב שאפשר פשוט לחמם אותם קודם (כמו בהכנה של מרנג שוויצרי, למשל).

עינב איז'ק אמר/ה...

היי ראיתי עכשיו את הכתבה ותהיתי אם במקרה מצאת תחליף לג'לטין.. ? (:

Emilia .A. אמר/ה...

חחחח כאילו דאאאאא

חני אמר/ה...

הכנתי את העוגה היא כרגע נכנסה לקירור שני עם הקציפת ריבת חלב
העניין הוא שהקציפה למעלה ממש לא התייצבה לי
הקצפתי כמו שאמרת 250 מ"ל שמנת מתוקה ו-120 גרם ריבת חלב
זה לא התייצב והוספתי 3 כפיות פודינג וניל
העוגה לא כזו מתוקה אז היה לי מזל

Mor אמר/ה...

היי חני, את בטוחה שהקצפת מספיק את השמנת (אבל לא יותר מדי, כך שהקצפת נשברה)?
יכול להיות שפשוט נפלת על מיכל "לא טוב" של שמנת, קרה לי לא פעם שעשיתי הכל כמו שצריך אבל הקצפת עדיין לא התייצבה, פשוט כי - כנראה - השתמשתי בשמנת לא טובה..

הוסף רשומת תגובה