> פודינג בננות עם עוגיות וניל | Morcake

3 במאי 2014

פודינג בננות עם עוגיות וניל

לפני שנה וקצת הייתי בארה"ב.
אמא שאלה אם אני רוצה לנסוע איתה, ואני בת טובה - לא אומרת לא לאמא.


כמה.
כיף.
היה.
לי.


שבוע וחצי של אוכל, קניות, הצגות ואוכל.
וכאבים היסטריים ברגליים, אבל זה חלק בטיול שאני בוחרת להתעלם ממנו.


בניו יורק ירד עלינו שלג והתעטפנו בצעיפים וכובעים.
בווגאס כבר עברנו לקיצון השני - מכנסיים קצרים וסנדלים. ואושר עילאי מהשיער החלק שפתאום הסתובבתי איתו, באדיבות מזג האוויר המדברי וחוסר הלחות של נבאדה.


צילמתי המון בטיול. את כל מה שראינו וכל מה שאכלנו והסוכריות בטעמי בייקון ומלפפונים חמוצים שראיתי באחת החנויות. בעיקר אותן. כי איכס.


תכננתי לכתוב על הנסיעה שלי עם חזרתי לארץ. רציתי לספר לכם על הכל.


אבל הכרתי את עצמי.
ידעתי שזה יהיה ארוך.
וחופר.
וחופר.
וכנראה ארוך.
דמיינתי כבר את הכותרות: "הנסיעה שלי לארה"ב - חלק I", "הנסיעה שלי לארה"ב - חלק II", ..., "הנסיעה שלי לארה"ב - חלק מה-מגיע-אחרי-XIX?"

(סתם. אני יודעת שזה XX)


ודוגרי? יד על הלב?
לא היה לי כח.


בערך חודשיים אחרי שחזרתי עוד ניסיתי. יצרתי טיוטא - שקיימת עד היום - וכתבתי.. טוב, בערך את מה שכתבתי עכשיו.
הנה, תראו:


"לפני חודש וחצי (מה?! איך יכול להיות שעבר כל כך הרבה זמן) טסתי לארה"ב לעשרה ימים. מראש תכננתי לכתוב בבלוג על הנסיעה - איפה הייתי (כן כן, ניו יורק ולאס וגאס, אבל איפה בדיוק.. חכמולוגים), מה קניתי (את כל ניו יורק ווגאס. באמת. הכל), מה אכלתי (את כל ניו יורק ווגאס) וכמה עליתי במשקל (האמת ש... בכלל לא. אבל כמה ימים אחרי שחזרתי הגיע פסח ותיקן את מה שארה"ב שכחה לעשות. תודה לכן, מצות).
ואז חזרתי. עמוסת חוויות, עם מאות של תמונות שמורות במחשב, אבל חסרת מוטיבציה כתיבתית.
זאת אומרת, זה לא שלא פרסמתי שום דבר בזמן הזה, כן? פשוט... זכרתי שהפוסט שלי על ברצלונה היה ארוך, מפורט ומתיש (אם כי בדיעבד הוא לא היה כזה נורא. טוב, הוא ישן - מהתקופה בה עדיין חשתי לא בנוח לדבר פה יותר מדי. גוד טיימז...). וזכרתי שהפוסט שלי על לונדון היה בעצם שלושה פוסטיםכן...



אז התעצלתי לכתוב, כי ידעתי שברגע שאתחיל, לא אסיים לעולם. ניסיתי להתחמק. כתבתי פוסטים אחרים. העליתי סתם תמונות אקראיות לפייסבוק מדי פעם. הצעתי לכם ממתקיםשאלתי אתכם אם אתם בכלל רוצים לשמוע על הטיול שלי - אני קיוויתי שתגידו שלא ותחסכו לי את העבודה, אתם כנראה חששתם שאעלב ואמרתם שדווקא בא לכם שאכתוב.



בקיצור, הנה אנחנו. הגיע הרגע - אני הולכת לספר לכם על הנסיעה שלי לארה"ב. כמובן שכבר עבר מלא זמן, אז שכחתי כמעט הכל, מה שלא ימנע ממני לכתוב מלא מלא מלא, אז.. טוב. יוצאים לדרך.



נשימה עמוקה.
שלוש.
ארבע.
ו...."



שכנראה שהתכוונתי "שלוש, ארבע ו.. כלום". כי זה מה שקרה.
הכי פח מצדי.


אז עברה שנה פלוס פלוס, אני כבר לא זוכרת כמעט כלום, ולחלוטין ויתרתי על עניין הפוסט.


אולי זה לטובה, כי אם היה פוסט כזה, ככל הנראה הייתי קוראת אותו כל יומיים-שלושה ומקנאה בעצמי של לפני שנה פלוס פלוס.


הנה, עובדה - בחצי השעה האחרונה עברתי על תמונות שלי מאז ונאנחתי באושר/ייאוש/געגוע.


בכל אופן, אחד הדברים הבולטים בטיול היה - תאמינו או לא - פודינג בננות.


מגנוליה בייקרי מפורסמת בזכות הקאפקייקס שלהם, אבל לפני שנסעתי הזהירו אותי שהם.. לא משהו. מצד שני, פודינג הבננות שלהם - אותו.. אותו אני חייבת לנסות. כך אמרו לי.

וצדקו.
(היי ענת!)


פודינג מעולה. עם עוגיות וניל מצוינות. בתוך כוס חד פעמית עצומה בגודלה. באמת.. אין מצב לסיים את הדבר הזה. אתם צריכים להאמין לי, בתור אחת שניסתה.


כשחזרתי, רציתי להכין את הפודינג הזה בעצמי. בבית. כי למה לא?


ואז.. ואז לא יצא. במשך יותר משנה.


ואז #2, במהלך פגישת צוות מנטקה, דנו רשימת חומרי הגלם של "כחומר ביד הבלוגר" לחודשים הקרובים. ואחת הבנות אמרה, "לא הגיע הזמן לעשות חודש בננות.. בשביל מור?".


התשובה, אגב, היא כן. לגמרי הגיע הזמן לעשות חודש בננות. מור מתה על בננות, בכל צורה שהיא. היא אולי בעייתית באוכל, אבל דווקא בננות זה משהו שהיא ממש ממש אוהבת.


זה.. ולדבר על עצמה בגוף שלישי.


מור קצת מופרעת.


קיצור.

כשהחלטנו סופית על בננות כחומר הגלם הקרוב של הפרויקט, בחרתי לשים בצד את כל העוגות והעוגיות ולחמי הבננות בעולם. עם כמה שאני אוהבת אותם.


ואני אוהבת.


נזכרתי בפודינג הבננות ההורס של מגנוליה, והכרזתי חגיגית - בפני עצמי, מול המראה - כי זה הולך להיות המתכון שלי הפעם.


ואז חיפשתי את המתכון בגוגל.
לאכזבתי, גיליתי כי בסופו של דבר מדובר במתכון המשלב אינסטנט פודינג, חלב מרוכז ובננות. ועוגיות וניל קנויות (nilla wafers). אה, ופרוסות בננה טריות.


הפודינג עצמו, מסתבר, בכלל לא מכיל בננות.


אז כן.. אכזבה.


לכן החלטתי לשנות קצת גישה:


אני אכין פודינג מאפס. בלי אינסטנט פודינג. עם בננות. בתוך הפודינג.
אני אכין עוגיות וניל מאפס.
ו.. טוב, אולי אני בכל זאת אזרוק פנימה כמה פרוסות בננה. בכיף. זורמת.


זה אמור היה להיות די פשוט, בסך הכל, כי כמה קשה זה להכין פודינג?


אבל אני זו אני, אז הפודינג שלי סרב להסמיך. נשאר נוזלי לגמרי. רציתי לבכות.


אז במקום לבכות, אכלתי עשרות עוגיות וניל. כי הן יצאו הורסות דווקא. באמת. שווה להכין אותן סתם כך, בלי קשר לכלום. הן קריספיות וביסקוויטיות ואדירות.


אבל הפודינג - הפודינג לא התפדנג.


ניסיתי לקרר אותו, ראיתי שזה לא עובד, אז שלחתי אותו לבישול חוזר. מחוזק במספר גרמים נוספים של קורנפלור.
הפעם הוא הסמיך, אבל הפך להיות מעט גרגרי.


יופי פודינג. דבר אחד ביקשתי ממך - להסמיך ולהיות חלק. כמו פודינג. למה אתה מצליח להיות רק אחד מהדברים האלה במקביל?!


מיואשת, ממורמרת, לא מבינה למה הסיכוי שונא אותי והכל יוצא לי לא טוב בזמן האחרון (אפילו הבראוניז הכי קלים בעולם לא נאפו לי מספיק -- ולא כמו שבראוניז אמורים "לא" להיאפות, אלא ממש פחות -- באותו היום).. החלטתי לנסות לאלתר קצת, דקה וחצי לפני שתכננתי לצאת לפיקניק משפחתי.


לקחתי חלק מהפודינג. הקצפתי אותו עם שמנת. מה מקבלים? קצפת בננות, בייבי! והיא אפילו לא היתה גרגרית במיוחד..
פרסתי בננות לטבעות.
שלפתי את קופסת עוגיות הווניל והחזקתי את עצמי לא לאכול עוד (שם קוד ל"לאכול רק עוד חמש-שש").
צירפתי אל הליין אפ גם את גרגרי הפודינג שנותרו לי.


והרכבתי.


הנחתי פודינג בקערה גדולה, מעליו עוגיות ופרוסות בננה, על זה קצפת, עוד עוגיות, עוד פודינג, עוד בננות, עוד קצפת.. סתם, אני ממש לא זוכרת את הסדר. לא היה סדר. פשוט ערמות של דברים בתוך קערה.


אני זוכרת רק שלמעלה הנחתי שכבה של עוגיות.


וכשאני אומרת "זוכרת", אני מתכוונת שיש תיעוד של זה בתמונות...


בכל אופן, הנחתי את גיבוב השטויות בקערה ויצאתי לדרך. יחד עם בראוניז ממש ממש לא אפויים (למרות אפיה שניה - זה לגיטימי להמציא את המונח "ביסקוטי בראוניז" כדי לתאר את המצב הזה?), מאפינס שוקולד משונים עם ריסז קאפס בתחתית ובמרקם מוזר ביותר, ולחמניות תפוחי אדמה שהיו הדבר היחיד שבטחתי בו, ושידעתי שיצא מעולה מעולה מעולה.


הלחמניות באמת נחטפו תוך מספר דקות. כמו לחמניות חמות. או לחמניות בטמפרטורת החדר.


ואז כולם אכלו דברים שלא דיברו אלי - גבינות, ירקות, ושאר ירקות.


בשלב מסוים התרחקתי קצת מכולם כדי ללוות את האחייניות שלי לגן השעשועים הנמצא בפארק בו היינו.
כשחזרתי, גיליתי כי כבר התחילו עם הקינוחים.


אמא שלי קלטה אותי מיד כשהגעתי ואמרה לי בחיוך מבסוט, "איזה קינוח אמרת שלא טוב? זה שכולם עפו עליו עכשיו (יכול להיות שאני עושה פרפרזה קלה לדבריה של אמא - מ"ק) ושכמעט נגמר?".


ניגשתי לחלוטין ובאמת ראיתי כי קערת גיבוב הבננות שלי נראית כמו אחרי מלחמה. אבל בקטע טוב.


כולם אכלו, שיבחו.. ולמי לא נשאר? נכון מאד. למור.


מור, שזכתה לטעום רק חצי כפית של קצפת בננות שאסף שמר לה מתוך מנת הקינוח שהוא קיבל.


מור, שחוותה סערת רגשות קשה: מצד אחד אושר על זה שכולם אכלו ונהנו וממש אהבו את מה שהיא הכינה והיתה בטוחה שיהיה מגעיל.. ומצד שני עצב על כך שלא טעמה בעצמה מהקינוח הזה, ולא ידעה מה הפסידה. או לא הפסידה. אולי כל המשפחה שלה שיקרה לה.


בכל אופן.


אני באמת באמת לא יודעת לומר לכם איך יוצא הכל ביחד. אם זה טעים או לא. אני הולכת לנחש שכן, אבל אני לא יודעת. כי לא נשאר מספיק כדי שאטעם!


אבל.


המשפחה שלי אהבה. כאילו, ממש. אז נראה לי שאתם יכולים לסמוך עליהם.


ואף מילה על זה שעכשיו, כשהסתכלתי שוב על המתכון של מגנוליה, גיליתי כי אמורים לתת לקינוח לעמוד לפחות ארבע שעות במקרר אחרי שמרכיבים אותו, כדי שהעוגיות יתרככו ויהפכו עוגתיות במרקמן.


אף מילה על זה שאני הרכבתי את הקינוח שלי כמה שיותר קרוב ליציאה מהבית, כי חששתי שהבננות הטריות שלי ישחירו ויהיו דוחות אם ארכיב מוקדם מדי.


בואו פשוט נסכם שאני הכנתי קינוח בננות ווניל משלי? ממש לא הפודינג שלהם, אבל קינוח בלאגן מגניב כלשהו בהשראתם?


גרובי?


אה, ועוגיות-ביסקוויטי הווניל. בבקשה הכניסו את המתכון הזה ל-to bake list שלכם, טוב?


וואו. פתאום חשבתי על משהו: אם אי פעם אפתח בלוג או משהו באנגלית, אני הולכת לקרוא לו bake it list (על משקל bucket list, כמובן). בבקשה תזכירו לי את זה, טוב?


יואו, כל כך הרבה בקשות יש לי מכם היום. אני באמת לא מצליחה להבין מה יוצא לכם מהקשר החד הצדדי הזה. אני הכי מנצלת אתכם. תזרקו אותי!


ואם אתם מחפשים ריבאונד איכותי, אפשר להציע לכם את אחד הבלוגרים של "כחומר"? תראו איזה דברים שווים הם הכינו עם בננות החודש - יהיה לכם הרבה יותר טוב איתם מאשר איתי. מבטיחה.


***
פודינג בננות עם עוגיות וניל
מקור המתכון: הפודינג מבוסס על פודינג הבננות (שהוא למעשה פודינג וניל..) של פאולה דין, עם שינויים קלים.. בין היתר העובדה שממש טעיתי באחד משלבי ההכנה. העוגיות מבוססות על מתכון מ-Serious Eats, שוב - עם שינויי כמויות קטנים. כל ההרכבה ביחד, כולל השילוב עם קצפת וכו', זה כבר בלאגן שאלתרתי תוך כדי תנועה.

כמות: קשה לי לומר. קערה אחת די גדולה.. כמות האנשים תלויה בגודל המנות.

מצרכים:
לפודינג
2 בננות בשלות
40 ג' (4 כפות) קורנפלור
720 ג' (3 כוסות) חלב
1 מקל וניל (המקל עצמו, מרוקן מתוכן - הגרגרים ישמשו אותנו בעוגיות)
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
4 חלמונים גדולים
50 ג' חמאה

לעוגיות וניל
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
התוכן של מקל וניל אחד
2 כפיות תמצית וניל
100 ג' חמאה רכה
קורט מלח
1 חלבון גדול
15 ג' (1 כף) חלב
175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן
2 ג' (1/2 כפית) אבקת אפיה

להגשה
250 מ"ל שמנת מתוקה
2-3 בננות בשלות (אבל עדיין לא מעיכות מדי, כאלה שניתן לפרוס לטבעות סבירות)

אופן ההכנה:
1. להכנת הפודינג: מועכים את הבננות (או מעבדים במעבד מזון) למחית חלקה.
2. מניחים מחית בננות בסיר, יחד עם קורנפלור, מקל וניל, חלב ומעט סוכר בסיר. מבשלים על אש נמוכה-בינונית, תוך כדי ערבוב תדיר, עד לתחילת הסמכה, משהו כמו עשר דקות.
3. בינתיים מערבבים חלמונים עם שאר הסוכר בקערה קטנה.
4. מסירים את הסיר מהאש. מבצעים השוואת טמפרטורות עם החלמונים על ידי הוספת מעט מהנוזל בסיר אל הקערה הקטנה. טורפים היטב ומעבירים את כל תוכן הקערה בחזרה אל הסיר.
5. מחזירים את הסיר אל האש וממשיכים לבשל עוד כחמש דקות, תוך כדי ערבוב, עד שהתערובת מתחילה להסמיך ומגיעה ל-82-84 מעלות.
6. מסננים לתוך קערה גדולה. מוסיפים חמאה ומערבבים היטב, עד להמסה והיטמעות..
7. מכסים בניילון נצמד הנוגע בפני הקרם ומצננים לפחות שעה.
8. בינתיים מכינים את העוגיות: מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
9. מערבבים גרגרי וניל היטב לתוך הסוכר - הכי טוב לעשות את זה בעזרת הידיים, ולהשתדל לא למות מאושר כשאתם מתחילים להריח וניל בכל מקום.
10. מניחים חמאה, מלח וסוכר-וניל בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים לתערובת בהירה ותפוחה.
11. מוסיפים חלבון ותמצית וניל. מנקים דפנות עם לקקן ומערבבים עד להיטמעות.
12. מוסיפים חלב ומערבבים היטב.
13. מוסיפים קמח ואבקת אפיה. מפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה ומערבבים רק עד להיטמעות.
14. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק (הגודל לא קריטי). מזלפים עיגולים קטנים ואחידים, ושומרים על רווח של מספר ס"מ ביניהם.
15. אופים 8-10 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להשחים. מצננים מספר דקות בתבנית ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא. אם לא משתמשים מיד בעוגיות, שומרים אותן בקופסא אטומה.
16. לפני ההגשה: מניחים כרבע-שליש מכמות הפודינג עם שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה עד לקבלת קצפת בננות יציבה למדי.
17. להרכבה: פורסים בננות לטבעות. מניחים בקערה גדולה שכבות של פודינג, קצפת, עוגיות ופרוסות בננה. הסדר לא באמת חשוב, תעשו מה שבא לכם.. אבל הייתי ממליצה כן להניח עוגיות בין כל שכבה של פודינג וקצפת, בשביל לשבור קצת את המרקם.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • כאמור, אני לא טעמתי את הקינוח שלי בסוף, אז אני לא יודעת אם העוגיות התרככו או לא, אבל נראה לי שלא ממש.. אני דווקא אהבתי את הקריספיות שלהן, ואני מאמינה שזה משתלב טוב עם הפודינג הקרמי, אבל אני גם זוכרת שהפודינג המקורי, עם העוגיות הרכות בפנים, היה מצוין. בקיצור, אם אתם רוצים להרכיב את הפודינג כמה שעות לפני הזמן ולתת להכל להתאחד יחד -- לכו על זה.
  • אם אין לכם שק זילוף, או סתם לא בא לכם להשקיע, אפשר פשוט ליצור עוגיות בעזרת כפית. כמובן שזה יצא פחות אחיד ויפה, אבל גם ככה רוב העוגיות מתערבבות בתוך הקינוח.. במקרה הזה, נסו לוודא שבכל זאת יש לכם כמה יפות להניח למעלה :-)
  • כן, אפשר להשתמש בעוגיות קנויות כאלה או אחרות. אבל העוגיות הביתיות כל כך טעימות, שבא לי לומר לכם "לא! אי אפשר!".
  • אם הפודינג שלכם יוצא טוב ולא גרגרי (כמו אממ.. מישהי), ולא בא לכם להוסיף קצפת לעניין, לא צריך. פשוט הניחו בקערה שכבות של פודינג, בננות ועוגיות. בלי קצפת.
  • לחילופין, אפשר גם להקציף את כל הפודינג עם שמנת. או לוותר על הבננות. או.. קיצור, שחקו עם זה.
  • טוב, אני צריכה להתוודות - בטעות ערבבתי את רוב הסוכר עם החלמונים והנחתי מעט ממנו בסיר עם החלב.. במקום לעשות הפוך. אמורים במקור לבשל את הסוכר עם החלב מלכתחילה, ולא להוסיף לחלמונים. אני עשיתי את מה שעשיתי, לכן גם כתבתי את זה כך. זורמים איתי? אש.
  • אה! העוגיות. למקרה שאתם תוהים כמה עוגיות יוצאות מהכמות הזאת, אני קיבלתי 92 עוגיות (!!) קטנות, בקוטר 3 ס"מ (לפני אפיה).
  • אגב, אפשר גם לחלק את קינוח הבננות מראש לקערות הגשה ולא לקערה אחת גדולה. אבל זה יותר עבודה, ואנחנו בעד כמה שפחות עבודה.
  • והצעת הגשה נוספת, אחרונה: אם אתם פחות בקטע של טראש ויאללה-בלאגן-כל-אחד-גורף-לו-מנת-פודינג-מקערה-אחת-גדולה, אז... מה תגידו על להכין עוגיות סנדוויץ'? הכינו את הפודינג, ואז - עם או בלי קצפת - מלאו את העוגיות בקרם בננות נהדר. הידד לכם.


13 תגובות:

נטלי אמר/ה...

אוף, זה נראה ונשמע כמו קינוח כל כךךךךך טעים וכל כךךךךך כלבבי. גם אני מתבאסת שלא טעמתי!

טל אמר/ה...

את מעולה מעולה מעולה!
אפילו שיש פה כמות של בננות שעשויה לגרום לי התקף חרדה בינוני עד מתקדם,זה פוסט מעולה ומצחיק ובא לי עוגייה!

ענת אמר/ה...

טוב, ה Bake It List זה רעיון גאוני!
וגם הפודינג נראה לא רע. ;)
אום נום נום...

בלוג זוגי אמר/ה...

כמה שזה מצחיק ככזה זה נשמע לי גם טעים.
והרעיון של עוגיות סנדוויץ מצוין. כי החיסרון של קינוח שמגישים אותו בקערה גדולה... את כבר יודעת, מחסלים אותו מהר מדי...

דורין אמר/ה...

אילתוריישן מדהים!! הסוף של הסיפור אמנם קצת קורע לב, בכל זאת, לא זכית לטעום ממעשה ידייך... אבל לפחות את יודעת שהם הגשימו את ייעודם - להיאכל עד תום. ולהשאיר סימני מלחמה.
לצערי, פחות סביר שאכין את הפודינג, אבל העוגיות לגמרי נמצאות ב- bake it list שלי ;)

דניאלה אמר/ה...

זה נראה מעולה. בננות וקצפת ו-וניל. אי אפשר לטעות ככה, באמת.

עלמה אמר/ה...

אין לי מושג למה מגנוליה נהיו כזה ביג דיל כי לא כזה טעים שם...

אולגה אמר/ה...

וואו, הקינוח הזה נראה כמשהו שאני מאוד מתחבת אליו. כאילו תרתי משמע: אם הייתי בסביבה, הייתי מתחברת ולא מתנתקת. לא היה נשאר כלום לא רק לך, אלא גם לשאר המשפחה :)

ediblepoetry אמר/ה...

רץ למגנוליה מחר. גרובי??

Zoe אמר/ה...

היית צריכה להכין לך קינוח אישי בצד! קודם לך אחר כך לאחרים.. במיוחד קינוח כזה! בא לי לקחת כף ולהתכרבל עם זה מול הטלוויזיה

טושטוש אמר/ה...

סעיף 14- הגודל לא קריטי?!?!? רושמת הגברת שהכינה דף עם עיגולים בקוטר 3 ס"מ ושמה מתחת לנייר האפייה כשהיא זילפה???
לא מאמינה לך יותר :)

ונראה אחלה... אולי נעשה רק את העוגיות... אנחנו לא אוהבי פודינג :)

Shani Reich אמר/ה...

וואו איך פיספסתי את המתכון הזה?!
אם כבר עסקנו בניויורק, יש המלצות על מקומות מתוקים בניו יורק?

תודה רבה!

Mor אמר/ה...

יואו שני, תכננתי - אחרי שתי נסיעות שונות כבר!! - לכתוב פוסט המלצות על ניו יורק, אבל בסוף לא עשיתי את זה. דווקא בגלל שהיה לי יותר מדי לכתוב, לכי תביני..
בקיצור, צריך - כמובן - לנסות את פודינג הבננות של מגנוליה. מאד אהבתי את Spot Dessert Bar ו-Baked גם כיפיים (יש להם עכשיו גם סניף בטרייבקה, לא רק בברוקלין). ולא-לגמרי-מקום-של-מתוקים, אבל אני מתה על בייגל הקינמון קראנץ' של פאנרה ברד.

הוסף רשומת תגובה