> בייבי עוגיות חמאה ותבלינים | Morcake

25 במאי 2014

בייבי עוגיות חמאה ותבלינים

זה די מצחיק.


כבר שבועיים שאני מנסה להכריח את עצמי לשבת ולכתוב פוסט חדש - כי... שבועיים, כמה שאפשר, אתם כבר לא יודעים מה לעשות מרוב געגועים אלי - ללא הצלחה.


מתי אני מצליחה סוף סוף לעשות את זה? דווקא ביום שאני לא מסוגלת לעשות כלום ולא יכולה להתרכז בכלום.


וואו, אני כזאת בחורה עמוקה ומורכבת. לא יודעת אפילו איך להתחיל להתמודד עם כל הרבדים האלה.

(קראתי לעצמי שמנה עכשיו?!)


בכל אופן.
אמנם עכשיו אין לי ראש לכלום, אבל כשחשבתי על הפוסט הזה תכננתי לדבר אתכם על סדר.


רציתי לומר לכם שמצד אחד, אני הכי לא מסודרת. מבט חטוף בארון הבגדים שלי, או בארונות ומגרות המטבח, או באוטו, או אפילו בשיער הכמעט-תמיד-פרוע שלי, ואתם מיד תבינו שסדר זה ממני והלאה.


מצד שני, כפי שכבר ציינתי (ככל הנראה יותר מפעם אחת), הווליום אצלי תמיד צריך להיות זוגי. אני מחליפה עדשות ביום הראשון של כל חודש, ומברשת שיניים בדיוק כל שלושה חודשים. אם אני אראה עט פתוח בסביבה, אסגור אותו. ואני תמיד תמיד, ממש ממש, אשתדל לפרסם מתכונים שהכנתי לפי סדר כרונולוגי. כלומר, אם הכנתי עוגיות מסוימות לפני עוגה כלשהי, אין סיבה שאפרסם את העוגה לפני העוגיות. אלא אם, כמובן, יש סיבה.


בקיצור, יש דברים בהם הסדר הוא על גבול ההפרעה אצלי.

וכן, כמובן שכשאני אומרת "על גבול", אני מתכוונת ש"אין גבול והכל פרוץ ו.. וואו, כמה שאני מופרעת".


אז עכשיו נסו להבין איך אני מרגישה עם זה שיש לי באמתחתי מתכונים שהכנתי בפריקינג פברואר, ועדיין לא יצאו אל אוויר הבלוג.


בעיות נשימה
גירודים
שיער נושר
ל ח ץ .

כן.

שפויה.


אבל נוצר מצב כזה, אני לא יכולה להתכחש יותר. הכנתי מלא דברים, רציתי לפרסם אותם, לא הספקתי והם נדחקו הצדה לטובת מתכונים אחרים, רלוונטיים יותר, אקטואליים יותר, כשרים לפסח או ליום העצמאות או לכל-דבר-אחר יותר.


והמתכונים ההם, הנשכחים, מתכוני פברואר, עדיין פה איתי. ממתינים בהתרגשות ובדריכות מעוררת השתאות לתורם.
אני לא יכולה להתעלם מהם יותר. לא יכולה לאטום את אזניי לזעקות האימה: "פרסמי אותנו! ספרי עלינו לאנשים! אנחנו טעימים, הם צריכים להכין אותנו ולאכול אותנו ולהשמין מאיתנו!"


נכון, עבר זמן והסדר הכרונולוגי כל כך נהרס שהוא כבר לא קיים יותר. הסדר הכרונולוגי הפך לכאוס כרונולוגי. אנדרלמוסיה של מתכונים. בליל של עוגות ועוגיות וכל כך. הרבה. מוסים.


אבל זה לא משנה. אני צריכה להתמודד עם הבעיה שלי. עם בעיית ה-obssessive compulsive recipe posting disorder.

OCRPD, בקיצור.
קליט, לא?


קיצור.
אתם יודעים מה אומרים.
הצעד הראשון בהתמודדות עם בעיה הוא להתמודד איתה.


או ש.. אולי זה הצעד השני? החמישי?
לא יודעת, זה נמצא איפשהו שם, בתכנית חמשת הצעדים? שנים העשר הצעדים?
יש מצב שאני מבלבלת את זה עם תכנית הגמילה לאלכוהול?


טוב.

אז עוגיות חמאה.


זוכרים שבפברואר סיפרתי לכם שהכנתי פאי ואת שאריות הבצק הפכתי לעוגיות חמאה קטנטנות מעולות?
ואז אמרתי את המשפט המטופש, "אני מרגישה שאנחנו עוד נצטרך לדבר עליהן בהזדמנות. בהזדמנות ממש קרובה"? כאילו ידעתי שיקח לי ארבעה חודשים לדבר על העוגיות האלה? כאילו לעגתי לעצמי?


אוף, מור של פברואר היתה כזאת כלבה, אין לתאר.


בכל אופן.
אני מבינה מה אתם חושבים.

עוגיות חמאה שמכינים משאריות בצק של פאי, מור? את אמיתית? בשביל זה את מקפצת פה ללא הרף ועושה רעשים לא ברורים? כדי לספר לנו על מתכון שהוא לא באמת מתכון ובתכלס, זה משהו שכולנו גם ככה עושים משאריות הבצק שלנו? לא, באמת - את אמיתית?


אז כן, אני אמיתית. ואתם קצת מגזימים. באמת, אתם מרשים לעצמכם יותר מדי. באיזה קטע אתם מדברים אלי ככה? אני בסך הכל רציתי לעשות משהו טוב, באתי לקראתכם. פרגנתי. חשבתי שאולי לא כולם מנצלים את שאריות הבצק שלהם כדי להכין בייבי עוגיות חמאה (כן.. בייבי עוגיות חמאה. it's a thing now). אפילו הרחקתי עד כדי להאמין שחלקכם ירצה להשקיע ולהכין בצק במיוחד בשביל הבייבי עוגיות האלה.


אני יודעת שזו לא בשורה מרגשת. אני יודעת שאתם יודעים איך להכין עוגיות חמאה, בטח כשמדובר בשאריות של בצק פריך, למען השם.


ובכל זאת.
מישהו היה צריך לשים את הבייבי עוגיות במרכז הבמה. לא עוד כשאריות, כי אם ככוכבות.
כי כשמכינים עוגיות חמאה כקטנטנות, יוצאת כמות גדולה. ואם לא משתמשים בשאריות בצק, אלא מייעדים את כל הבצק לטובת העוגיות, יוצאת כמות ממש גדולה.


וכשהעוגיות כל כך קטנות, אפשר לאכול אותן כמו קורנפלקס. או פיצוחים.
אתם עלולים לחשוב בטעות שמדובר בדבר רע, אבל כשהעוגיות כל כך קטנות - אין בהן קלוריות בכלל. זו עובדה מדעית*.

*עובדות יכולות להיות שקריות, נכון?


אז למתחכמים ביניכם שלא מבינים למה אני עושה ביג דיל מבייבי עוגיות חמאה - בא לי לומר לכם כל מיני דברים רעים, אבל יש לי פחד מאנשים, אז אני אתמרמר בשקט, אחייך אליכם בחביבות ואציע לכם לחזור לבקר פה בקרוב. תהיה עוגה מהממת. ואולי מיני קאפקייקס מתישהו. אפילו ביסקוטי חמודים.


לאנשים שהתרגשו יחד איתי מהבייבי עוגיות, כי הם מבינים שבייבי עוגיות זה העתיד (אין יור פייס, קרונאט!) - אתם החברים הכי טובים שלי בעולם ובא לי להמטיר עליכם עשרות, אם לא מאות, בייבי עוגיות.


ולכולם - תודה שהייתם פה כשהייתי צריכה להתרכז במשהו בזמן שלא באמת יכולתי להתרכז בכלום. מי יתן וחייכם יהיו גדושים בחמאת בוטנים.
או שוקולד, אם אתם לא בקטע של בוטנים.


או.. לא, עזבו. אם אתם לא בקטע של בוטנים וגם לא של שוקולד, אני כבר באמת לא רואה איך נצליח לגשר על הפער. היו שלום ותודה על המאמץ.

***
בייבי עוגיות חמאה ותבלינים
מקור המתכון: הבצק לקוח מפה, רק שהשתמשתי בחצי כמות והוספתי תבלינים

כמות: לי יצאו 154 עוגיות בקוטר 2 ס"מ. מאות!!!

מצרכים:
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
10 ג' (1 כף) אבקת סוכר
קורט מלח
1-2 כפיות תבלינים - אני השתמשתי בקינמון, אגוז מוסקט, ציפורן, פלפל שחור ואבקת נס קפה (לא תבלין, אבל זרמו איתי)
50 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
30 ג' (2 כפות) מים
2 כפות חלב
2 כפות סוכר חום דמררה

אופן ההכנה:
1. מניחים קמח, אבקת סוכר, מלח ותבלינים במעבד מזון. מעבדים מספר שניות.
2. מוסיפים קוביות חמאה. מערבבים עד לקבלת פירורים קטנים, משהו כמו שלוש דקות.
3. מוסיפים את כל המים ומעבדים רק עד לקבלת גושי בצק גדולים.
4. מעבירים את גושי הבצק למשטח עבודה מקומח. מעבדים לדיסק שטוח, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך כשעה.
5. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית תנור גדולה (או שתיים) בנייר אפיה.
6. מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח קלות. מרדדים דק וקורצים עוגיות קטנות בעזרת חותכן (או כוס, אם אין חותכן). מניחים את הבייבי עוגיות בתבנית. מרווחים טיפה, אבל לא יות רמדי.
7. מורחים מעט חלב מעל כל עוגיה וזורים מלמעלה כמה גרגרי סוכר.
8. אופים 8-10 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להזהיב ואתם לא מצליחים לשלוט בהתלהבות שלכם.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אפשר לשחק עם התבלינים בבצק או לוותר עליהם לגמרי.
  • אם רוצים, אפשר להוסיף גם מעט יותר אבקת סוכר, כיוון שהעוגיות לא מאד מתוקות. הסוכר החום מלמעלה הוא מה שמוסיף להן מתיקות.
  • לגבי הגודל, אני מתה על זה שהעוגיות מיניאטוריות, אבל כמובן שאפשר להכין אותן קצת יותר גדולות. הכמות, מן הסתם, תקטן.
  • האם העוגיות יעבדו עם קמח מלא, אתם שואלים? לא ניסיתי. אבל.. למה לא, למה לא. לכו על זה. נסו. אני זורמת.
  • מה הדבר הכי טוב לעשות עם העוגיות, אתם שואלים? לאכול אותן. אה, משהו אחר? לאכול אותן בקערה עם חלב, כמו קורנפלקס. הממ לא לזה התכוונתם? אוקיי, אז הכי טוב לארוז עשר-עשרים עוגיות בשקית קטנה וחמודה ולחלק אותן במתנה לאנשים. נניח.. לחברים שלכם בעבודה, לפני שאתם נוטשים אותם והולכים לעבוד במקום אחר. סתם משהו שחשבתי עליו עכשיו.



בפעם הבאה: מתכון שהוא קצת פחות בדיחה. אולי. נראה. אני אחשוב על זה.

12 תגובות:

נטלי אמר/ה...

בא לי בא לי בא לי בא לי בא לי.

liron אמר/ה...

אז ככה - הפתרון המתבקש לבעיית ה OCRPD שלך היא ליצור פינה קבועה בבלוג, בזמן קבוע עבור מתכונים שחלף זמנם.
כך יהיה לך place holder מסודר לכל מיני דברים שהם לא מסודרים.

טל אמר/ה...

כן כן כן.
מה שכולם אמרו

עכשיו תביאי!!

הדר אמר/ה...

כזה אני רוצה!

Shani shpigelblat אמר/ה...

את קורעת אותי מצחוק! כל כיף לקרוא אותך (יצא לי משחק מילים)?!
אני עכשיו רוצה ללכת להכין את הבייבי האלה, העניין שאניפחות מתחברת לעוגות/עוגיות עם תיבול, ואני לא רוצה להכין עוגיות חמאה פשוטות, יש רעיון לטוויסט שאפשר להוסיף?
תודה :)

Yotam Dahan אמר/ה...

באמת התגעגענו..

אנונימי אמר/ה...

מצחיקולה, אני חייבת שהווליום יהיה בכפולות של חמש או שיש לי זרמים בכל הגוף. והעניין עם העט הפתוח ברור!!! הדיו זועק לנוח(פראפרזה על שורה של אלתרמן "כבו את הנרות האור זועק לנוח") כלים אני שוטפת בכפולות של הגיל שלי(ובחיי זה נהיה כבר הרבה, התחלתי כשזה היה רק 10), ואין אף אדם הגון בעולם שיוכל להעיד עלי שאני מסודרת(לעצמי אני מספרת שיש לי סדר של באלגניסטים אבל בואי נודה על האמת אני אף פעם לא יודעת איפה המפתחות שלי), אבל עוגיות חמאה, מממ... זה כמו גלידת וניל, טעים אבל לא שווה את המאמץ(כן שמתי לב שהן מתובלות) ולא להאמין שספרת אותן(גם את מעמידה אותן בשלשות ואז סופרת???)

אנונימי אמר/ה...

למען האמת אני שונאת חמאת בוטנים.. ובוטנים... אבל שוקולד ובננות אני אובת, וגם את הבלוג:)

טל אמר/ה...

מורקייק! תעשי לי פיצוחי עוגיות! as in תעשי לי ילד! או לחם קופים! חג פיצות שמח!

Mor אמר/ה...

שני, מה לגבי תוספת של קקאו? שוקולד צ'יפס? גרידת לימון/תפוז? קפה? שבבי קוקוס? בגדול, כל מה שאת חושבת עליו ולא ישנה את המרקם יכול לעבוד פה.

נעה אמר/ה...

הי מור, יש לי פוד פרוססור זעיר (כעת משמש רק לקיצוץ אגוזים ושוקולד, בעבר ובעתיד הקרוב להכנת מזון תינוקות) - אני לא בטוחה שהוא יתאים לכמות הבצק המתוארת. אפשר להשתמש במיקסר ולהקרים (קודם חמאה רכה וסוכר, וכו')? או שהמרקם יתחרבש?

Mor אמר/ה...

אני ממש חושבת שזה אמור להיות בסדר אם תקרימי חמאה וסוכר. ברמת העקרון, התוצאה אמורה להיות זהה.. אם כי גם לי יש מעבד מזון קטנטן, וזה עבד שם :-)
כלומר.. עד ששברתי אותו.....

הוסף רשומת תגובה