> בראוניז עם שמן קוקוס ואוראו | Morcake

11 במרץ 2014

בראוניז עם שמן קוקוס ואוראו

בעבודה הקודמת שלי, כשמישהו היה חוזר מחו"ל - הוא היה חוזר עם שוקולד.


נסעת לסדנא של שבוע אצל לקוחות באירופה וחזרת בידיים ריקות?
תתבייש לך.


"סבלת" חודש במזרח וחשבת שזה יהיה מגניב אם תביאי איתך לארץ כמה ממתקים תאילנדיים אותנטיים?
מגניב. רעיון משעשע. העוגיה המתוקה-מלוחה-חריפה הזאת מעניינת. גם הדבר הזה עם ה.. אצות? מה זה בדיוק?
עכשיו מספיק עם הבדיחות -- איפה השוקולד שלנו?
מה זאת אומרת, אין?
את מפוטרת.


באחת הפעמים, מישהו הביא מילקה במילוי אוראו.


מילקה זה שוקולד אדיר.
עוגיות אוראו הן אחת ההמצאות החשובות של המאה העשרים (1912. זו השנה בה נולדה העווגיה הזו. ברור שבדקתי).


אז מילקה עם אוראו? כן.. זה היסטרי בדיוק כמו שזה נשמע.


במסגרת שתיית הפרידה שלי - וכן, אנחנו הולכים לדבר עליה לפחות עד הקיץ - החלטתי להכין בראוניז. כי זה קל ומהיר וטעים ואפשר לחתוך לקוביות קטנות, אז ווהו! יוצאת כמות גדולה, ו.. בראוניז. שוקולד. כולם אוהבים. מי לא אוהב בראוניז? ומה לא בסדר עם האנשים האלה?


קיצור.
הסברתי כבר בפוסט הקודם שבהכנות לשתיה שלי, היתה לי מטרה משנית (מטרה עיקרית: לעשות פיגוע הרעלת סוכר המוני בעבודה) להשתמש בכמה שיותר דברים שפשוט "היו לי בבית".


אחד הדברים האלה היה קופסא וקצת של אוראו.
Jackpot.


מפה לשם, הדבר ההגיוני היחיד היה להכין בראוניז במילוי אוראו. בכל זאת, כבר דחפתי ביסקוויטים לבראוניז לא פעם, וידעתי שזה דבר טוב. אז אוראו? oh yeah. לגמרי.


כמובן שמיד הבנתי שהבראוניז האלה שאני מתכננת הם למעשה הומאז' למילקה המעולה ההוא שאכלנו בעבודה.


כזאת אני, מזהה הומאז'ים בשניות. סוג של כח על, אם תרצו.


רגע.
אני מרגישה שלא מספיק הסברתי את עניין המילקה והאוראו וזה.


תראו.
מישהו הביא את זה פעם, וכולנו אהבנו. חבר אחד מהעבודה עף עף עף על זה. לא הפסיק לדבר על מילקה בכלל, והשוקולד הזה בפרט.


בכל פעם שמישהו נסע לחו"ל, הוא נתן לו הוראות מפורשות להביא איתו מילקה. רצוי עם אוראו.


אז כשראיתי בסופר פעם מילקה עם אוראו - אמנם חבילה קטנה ולא העצומות האלה שמוצאים בדיוטי פרי, מה שאנשים לרוב מביאים לעבודה - הייתי חייבת לקנות לו חבילה.


"לו".


כי מי בכלל עזר(ה) לו לאכול חצי?


פה לה לה.


ואז הייתי שוב בסופר. ושוב קניתי. לא יכולתי לא לקנות!


לכן ידעתי שאת ההומאז' המילקאי הזה אני מכינה במיוחד בשבילו.
והיות שהחבר הזה מהעבודה הוא דל לקטוז - זאת אומרת, לא הוא.. הדיאטה שלו דלת לקטוז - לא יכולתי להכניס חמאה לבראוניז שלי.


יכולתי להשתמש בשמן קנולה - עשיתי את זה בעבר וידעתי שזה יוצא טוב.


יכולתי להשתמש גם בשמן זית - תאמינו או לא, אבל גם זה יוצא ממש טוב.


אבל לא יכולתי לא לקפוץ על טרנד ה"שמן קוקוס" שהשתלט על העולם (לא כל כך) לאחרונה.
כי כזאת אני, נסחפת אחרי הזרם.


גם אם זה זרם יקר של שמן קוקוס.


אז הכנתי בלילת בראוניז. עם שמן קוקוס במקום חמאה.
יצקתי בערך חצי בלילה לתבנית.
הנחתי מלא אוראו מעליה.
יצקתי מלמעלה את שאר הבלילה וכיסיתי את העוגיות.


אפיתי.
ציננתי.
הקפאתי לכמה ימים, כי כזאת אני - מתכוננת לשתיות פרידה שבוע וחצי מראש. nailed it.
הפשרתי.


חתכתי.
חתכתי.
חתכתי.
חתכתי.


(אתם יודעים כמה חיתוכים צריך לעשות כדי להגיע לשישים וארבע קוביות בראוני קטנות?)


טעמתי. לא האמנתי שזה קורה לי. טעמתי עוד קצת. גיליתי שנשארו ארבע קוביות בערך, זרקתי אותן לקופסא, וברחתי מהבית כדי לא לאכול את מה שנשאר.


סתם, לא באמת יכולתי לברוח מהבית - בשלב הזה עוד היתה לי מלאאאא אפיה לפניי.


אהמ. כן. בכל אופן.


בשתיה עצמה, הבראוניז היו להיט.
גם אצל האיש דל הלקטוז.
גם אצל אחרים.


בשלב מסוים נעשה ניסיון (על ידי.. מישהו) לכתוב על הלוח - בו הופיעה רשימה של כל מה שהבאתי באותו היום - כי הבראוניז נגמרו, אזלו מהמלאי, רק כדי שאנשים לא ימשיכו לאכול מהם.


(כי לאנשים אין עיניים.. הם לא יכולים לראות שהבראוניז עדיין שם. יכול להיות שמישהו לא חשב על הרעיון שלו עד הסוף)


הם באמת היו עד כדי כך טובים.


תראו, אני לא יודעת.. אם אני אשכרה צריכה לשכנע אתכם שקוביות קטנטנות של בראוניז שוקולדיים עם אוראו בפנים הן רעיון טוב ודבר טעים, אז.. לא יודעת. אני לא חושבת שאני יכולה לסמוך עליהם. פשוט לא נראה לי שזה יעבוד בינינו.


מצטערת, זה לא אתם - זה הבראוניז.


(שקר גס. זה לחלוטין אתם)


ולכל אלה שזרמו איתי על המתכון הזה מהשורה הראשונה ורק המתינו בסבלנות (גיבורים אתם!) עד שיסתיים שלב החפירות --


קדימה.
לכו רגע לבדוק שיש לכם במטבח שוקולד מריר, שמן קוקוס ואוראו.


הנה אנחנו מתחילים.


נ.ב.
אני צריכה לומר מפורשות שהמתכון הזה יכול להיות גם אחלה תוספת למשלוחי המנות שלכם, או שזה מספיק מובן?


***
בראוניז עם שמן קוקוס ואוראו
מקור המתכון: התבססתי על הבראוניז הקבועים שלי, שעוברים התעללויות קשות - זאת אומרת, התאמות שונות - כבר שנים.

כמות: תבנית ריבועית קטנה עם צלע באורך 20 ס"מ. כמות היחידות תלויה בגודל, אני חתכתי לשישים וארבע קוביות של 2.5X2.5 ס"מ.

מצרכים:
250 ג' שוקולד מריר
100 ג' (1/2 כוס) שמן קוקוס
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
3 ביצים גדולות
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
3 ג' (1/2 כפית) מלח
16 עוגיות אוראו (חבילה אחת גדולה = ארבע שקיות קטנות, כל אחת של ארבע עוגיות)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית ריבועית בנייר אפיה, כך שהשוליים בולטים החוצה. לחילופין, אפשר להשתמש ברינג, ואז אין צורך בנייר אפיה בצדדים, רק בתחתית. אפשר לשמן קצת, אבל לא חובה.
2. מניחים שוקולד ושמן קוקוס בסיר קטן. ממיסים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מצננים מספר דקות.
3. מוסיפים סוכר ומערבבים היטב.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב בין כל הוספה, עד להיטמעות. הבלילה בסיר כבר לא אמורה להיות חמה במיוחד בשלב הזה, אבל רצוי לעבוד מהר בכל מקרה, על מנת למנוע קרישה של הביצים.
5. מוסיפים קמח ומלח. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
6. יוצקים בערך חצי מכמות מהבלילה, אפילו קצת פחות, לתבנית.
7. מניחים את העוגיות, לרוחב כמובן, מעל הבלילה - ארבע שורות של ארבע.
8. יוצקים את שאר הבלילה מעל העוגיות. מכסים את כל העוגיות ומיישרים.
9. אופים כעשרים דקות, רק עד שהמאפה מתייצב. קיסם שננעץ במרכזה עוגה עדיין אמור לצאת שוקולדי ומטונף למדי. במובן החיובי של המילה, כמובן. כמו תמיד בבראוניז - עדיף לאפות מעט מדי (פאדג'י!!!) מאשר יותר מדי (עוגתי ומיותר ובוהו).
10. מצננים לגמרי לגמרי לגמרי - עדיף אפילו במקרר או במקפיא - ורק אז מחלצים מהתבנית וחותכים לקוביות. אם אופים בתבנית "רגילה", ייתכן שתצטרכו להסיר שוליים כדי לקבל ריבועים ישרים ויפים. ברינג השוליים יוצאים די סבבה, אז אין צורך להסיר שוליים (דבר מבאס לאנשים שאוהבים לטעום את השוליים שהם מסירים. אהמ.. יש לי כמה חברות כאלה. זאת אומרת, מה פתאום - מי רוצה להתחבר עם אנשים כאלה?). שומרים בקופסא אטומה - את מה שתצליחו לא לאכול תוך כדי החיתוך, זאת אומרת..

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • הבראוניז לחלוטין עוברים טוב הקפאה והפשרה.
  • וכן, אני די בטוחה שאתם יכולים גם לאכול אותם ישירות מהפריזר, כמו קוביות שוקולדיות, פאדג'יות, קטנות ונהדרות.
  • אם רוצים בראוניז עם נוכחות ולא מיני קוביות, פשוט חותכים לקוביות יותר גדולות - נניח שש עשרה? אולי ארבעה ריבועים עצומים? או לאצבעות - שמונה גדולות, שלושים ושתיים קטנות יותר. בכל אופן, הידד לחזקות של שתיים!
  • לחלוטין אפשר להשתמש בחמאה (אותה הכמות) במקום שמן קוקוס. גם שמן קנולה או שמן זית אמורים לעבוד טוב.
  • וידוי קטן: אני השתמשתי ב-225 גרם שוקולד מריר ו-25 גרם שוקולד חלב. אל תשפטו אותי. אם אתם רוצים, גם אתם יכולים לשלב. אני לא אומר כלום, מבטיחה. זה יהיה לא הוגן מצדי.
  • אם אתם רוצים לוותר על האוראו, אז אפשר - אבל דעו לכם שזה עלול לשבור את לבי.
  • אפשר גם לקצוץ את העוגיות ולפזר אותן בין השכבות, במקום להניח אותן שלמות. או לערבב את השברים לתוך הבלילה, ואז חוסכים את שלב ה"הרכבה".. פשוט יוצקים הכל לתבנית. אפשרות נוספות היא לפזר חלק מהעוגיות מעל הבלילה, כשכבה עליונה.
  • כל כך הרבה אפשרויות, וואו!
  • זהו, משוחררים. לכו לאפות. ואם אתם רוצים את הכתובת שלי כדי לשלוח לי משלוח מנות, צרו קשר :-)


אף אחד לא שם לב לזה שחזרתי על אותה התמונה משהו כמו עשרים פעם, נכון?

16 תגובות:

Noam Pachter אמר/ה...

כעשרות דקות?!
(סעיף 9 באופן ההכנה)

Noam Pachter אמר/ה...

וחוצמזה, תודה על המתכון!!!
(כדי שלא אצא אנטיפת וביקורתי)

הדר אמר/ה...

או יאמי. הלוואי שהיו מבצעים על שמן קוקוס...

אנונימי אמר/ה...

השתוללת מצחוק

אנונימי אמר/ה...

השתוללתי, כלומר

אנונימי אמר/ה...

האם ניתן בכל זאת להמיר את שמן הקוקו בחמאה? אם כן בכמה?

אנונימי אמר/ה...

האם קרם קוקוס ושמן קוקוס זה אותו הדבר (יש לי פחית שימורים שעליה כתוב קרם קוקוס)

אנונימי אמר/ה...

וואו מור אין לך מושג איך שמחתי לראות את הפוסט על העוגה הזאת..אני עוקבת קבוע אחרי המתכונים שלך, וכל פעם מחכה שתעלי מתכון בלי חמאה כדי שיהיה אפשר גם פרווה אבל בלי מרגרינה..בכל מקרה הכנתי ברגע שראיתי ויצא מהמם! תודה!

Mor אמר/ה...

נועם, עשרות דקות! בטח! זה מתכון סופר סודי, אני מעדיפה לא לחשוף את משך האפיה ;-) קיצור, צחקתי וצחקתי, ובסוף תיקנתי לעשרים דקות. תודה!!

הדר, אני דווקא קניתי אותו במבצע שהיה בעדן לפני כמה שבועות. עדיין יקר, אבל פחות..

אנונימי/ים - כפי שכתוב בהערות, אפשר בהחלט להשתמש בחמאה במקום שמן קוקוס. באותה הכמות, כלומר מאה גרם. לגבי הקרם והשמן, זה לא אותו הדבר, לצערי. קרם קוקוס הוא נוזל סמיך, במרקם דומה לשמנת (ובאמת יכול להחליף אותה בהרבה מתכוני פרווה). שמן קוקוס הוא מוצק בטמפרטורת החדר ויכול להוות תחליף לחמאה, כמו במתכון הזה

אנונימי אמר/ה...

ממש סקרנת אותי עם ההצעה להשתמש בשמן זית..
באיזה כמות של שמן צריך להשתמש?

חן יעקובסון אמר/ה...

בוקר טוב,
תודה רבה על מתכון זה. משלוחי המנות שודרגו בכמה מונים בעקבות הבראוניז..
מומלץ מאד שמן קוקוס לאוהבי שוקולד וקוקוס כמוני.
תודה.

Mor אמר/ה...

איזה יופי, חן - שמחה לשמוע!

אנונימי #10, הייתי משתמשת גם ב-100 גרם (אותה הכמות של שמן הקוקוס). יש לי גם מתכון אחר בבלוג לבראוניז מעולים עם שמן זית שלא מצריכים המרות, אולי זה יהיה לך יותר נוח :-)

אנונימי אמר/ה...

פרווה? על עוגיות אוראו כתוב כשר חלבי :(





















אנונימי אמר/ה...

החלפתי את השמן קוקוס בשמן חמניות, יצא מעולה!!!

אנונימי אמר/ה...

עכשיו בתנור...בהצלחה לי (: תמי

Mor אמר/ה...

אנונימי #13 - אז זה כן חלבי, מה? כן, בדקתי בינתיים וראיתי שזה באמת מה שכתוב.. אוף, שיגעו אותי עם זה! אז.. מחליפים בעוגיות פרווה אחרות? ;-)

אנונימי #14 - שמחה ממש לשמוע!!

תמי - מחזיקה אצבעות שיצא טוב :-)

הוסף רשומת תגובה