> צ'ואיז שוקולד עם קרם וכדורי פופקורן | Morcake

1 בינואר 2014

צ'ואיז שוקולד עם קרם וכדורי פופקורן

בואו נשחק משחק קצר של "אמת או חובה":

משמאל: השתמש. מימין: אל תשתמש

אמת
מור, האם הסיבה האמיתית לכך שלקחת על עצמך את ניהול הפרויקט "כחומר ביד הבלוגר" היא כי רצית לאתגר ולהכריח את עצמך להכין דברים שחשבת עליו מזמן אבל אף פעם לא באמת הגעת אליהם?

אממ.
כן.


חובה
מור, חובה עלייך להכין קינוח כלשהו עם תירס או קמח תירס או קורנפלקס או פופקורן, כי חומר הגלם החודשי של הפרויקט הוא - פם פם פם - תירס!!

אממ.
סבבה.


...

אז ככה.


לפני מאתיים מיליון שנה קראתי איזה משהו על קרם פופקורן, נראה לי. או קציפת פופקורן. משהו כזה. משהו שהכינו באיזו מסעדה פלצנית כזאת, מהסוג שלעולם לא אוכל בה, כי רוב הסיכויים שפשוט לא אמצא בה. סביר להניח שהקרם הזה בכלל לא היה מתוק אלא חלק ממנה עיקרית.

אבל עדיין. קראתי. זכרתי. התחלתי לחשוב.


רציתי להכין קרם פופקורן בעצמי. לא ידעתי איך, או מה יהיה הטעם שלו, אבל רציתי.

במקביל התחילו לרוץ לי כל מיני מחשבות אחרות על פופקורן ומתוקים. בעיקר התקבעתי על רעיון אחד: להכין בתבנית השקעים המלבניים שלי קינוח דו שכבתי - בסיס של פופקורן (כנראה מתוק, סביר להניח מודבק לעצמו עם קרמל או משהו, מעולם לא נכנסתי לפרטים) ומעליו שכבת בראוניז. או סתם שכבה שוקולדית דחוסה, טראפלית.


כאמור, אף פעם לא חשבתי על הדבר הזה עד הסוף, אבל הוא תמיד היה שם.


במשך שנים.


לא צוחקת אתכם, אני זוכרת בוודאות שחשבתי על זה עוד כשגרתי עם ההורים. ואני לא גרה איתם כבר כמעט שנתיים..


בכל אופן, כל ההגיגים הפופקורניים שלי תמיד נזנחו לטובת דברים אחרים, מהירים, פרקטיים יותר. אבל אף פעם לא באמת שכחתי, המחשבות המשיכו לי לקפוץ לי בצדי הראש.


פופ.
פופ.

פופ פופ.
(מוקדש באהבה למעריצי קומיוניטי באשר הם)


ואז זה קרה.
"כחומר".


חומר הגלם החודשי - תירס.
כמובן שהרחבנו את זה גם לקורנפלקס, פופקורן וכו'.

פופקורן? מישהו אמר פופקורן?!
(כן, מור. את. את אמרת פופקורן. את זאת שתמיד יודעת את רשימת חומרי הגלם לפני כולם ומחזיקה במידע הזה קרוב לחזה, צוחקת צחוק מרושע בעוד חברייך לפרויקט מנסים לדלות ממך פיסת מידע, שביב של קצה של חומר גלם, אבל את מפנה את גבך ואומרת להם "חכו לתחילת החודש!!!!!". אז כן, את אמרת פופקורן)


פופקורן.
זה היה סימן משמיים (אוקיי די, תפסיקי. באמת שלא. כבר בספטמבר את ידעת שבדצמבר צריך להשתמש בתירס - איך יכול להיות שהופתעת כל כך?!).


אז יצאתי לדרך.
לא ידעתי לאן אני הולכת, אבל ידעתי שאני לוקחת איתי לשם כמה שקיות פופקורן. אל תסתכלו עלי ככה, צריך צידה לדרך, אין לדעת כמה זמן אהיה בדרכים.


קיצור.
הכנתי פופקורן. במיקרו, ברור. פופקורן בסיר זה בגדר סכנת חיים עבור אדם כמוני.
ואז התחלתי לטחון אותו במיני-מעבד מזון.


אני לא יודעת למה בדיוק ציפיתי. זאת אומרת, אני כן, אבל זה מביך.
טוב, אז ככה: חשבתי שאם אטחן אותו מספיק, הפופקורן יהפוך לקרם. כמו שאגוזים הופכים לחמאה אם מעבדים אותם מספיק, יו נואו? אז כזה.


אבל מור, גאון, אגוזים מפרישים (איכס, מפרישים) החוצה שומן כשטוחנים אותם, זה מה שהופך אותם לחמאה. מה בדיוק חשבת שהפופקורן יפריש? מילא, אם לפחות היית מכינה את הפופקורן-עם-חמאה שלך, אבל לא - הכנת בטעם טבעי.

כן.. אופס.


אז קרם לא יצא מזה. אבל קיבלתי מלא מלא פירורי פופקורן. סוג של חול פופקורן. החלקים הקטנים יותר אפילו היו אבק פופקורן.

יופי. ומה אני עושה עם זה עכשיו?

טיפ ממני אליכם: השתדלו לא לחורר את כל העוגה עם קיסם, טוב? טוב.

טוב נו. תכננת להכין בראוניז עם קמח תירס ולצפות בקרם פופקורן? יאללה, למה שלא תוסיפי את אבקת הפופקורן לבלילת הבראוניז ותראי מה קורה?
אוקיי. רעיון טוב. נעשה את זה. אוי, יש מלא פופקורן. כאילו.. ממש מלא. מי ידע שחמישה גרם זה המון פופקורן? טוב, עזבי - שימי רק פופקורן בבלילה, אין צורך בקמח תירס.


כן?
כן כן, יהיה טוב. זרמי.

אז זרמתי.


ויצא טוב באמת. לא בדיוק בראוניז. קשה לקרוא לזה בראוניז. יותר.. צ'ואיז. כי זאת מילה. ושם. לגמרי שם של קינוח. צ'ואיז שוקולד, spread the word.

טוב, ממשיכים. בראוניז - סליחה, צ'ואיז - יש. מה עם קרם?


המשכתי לזרום עם המלאך/שטן שישב לי על הכתף (אני/אני) ודיבר איתי - הנחתי שמנת ופופקורן בסיר. בישלתי. הבאתי לסף רתיחה. שמתי בצד לחצי שעה, סיננתי וכבר ניגשתי להקציף את השמנת, אבל אז.. ראיתי כמה מעט שמנת נשארה לי.

אז טחנתי את הפופקורן-המושרה-בשמנת עם סוכר חום, הוספתי לשמנת והקצפתי. יצא... מוזר. נחמד, טעים, אבל מוזר. קצת יותר מדי "קליפות" של פופקורן. פחות כיף.


היות שהייתי חייבת לקשט איכשהו את העוגה, הכנתי עוד פופקורן. השתדלתי להתעלם מהעובדה ששרפתי אותו (לא-כל-כך-)קלות, המסתי שוקולד וציפיתי את הפופקורן.
הנחתי את כולו מעל הצ'ואיז-עם-הקרם, בערמה, וקיוויתי לטוב.

היי, רגליים לא אטרקטיביות!

יצא יפה. יצא מרשים. יצא בלתי חתיך בעליל, וכולם התלוננו.
אבל אמרו שטעים.
העוגה עצמה - טובה.
הקרם - טוב. אבל.. קליפות. לא כולם היו תומכים נלהבים.
והפופקורן בשוקולד? מעורר מחלוקת. היו מי שטענו כי הוא שרוף, היו כאלה (היי, אחותי!) שטענו שהוא להיט.


נכון, יכולתי לעצור פה. יכולתי לומר - זה מספיק טוב. אבל "מספיק טוב" זה לא מצוין. ואחרי שנים כה רבות של תכנונים, לא באמת יכולתי להפסיק כאן.

אז סבב ב' יצא לדרך.


הצ'ואיז הוכנו באותו האופן.
הקרם - השתנה. המסתי קצת חמאה בסיר. סוד קטן? אפילו סוג של השחמתי אותה. הכנתי פופקורן וערבבתי עם החמאה. הוספתי להכל שמנת, בישלתי והעברתי למקרר ללילה שלם. השמנת ספגה את כל הפופקורן החמאתי (והפופקורן ספג את השמנת, מה שהשאיר אותי עם מעט חומר יחסית למה שהתחלתי איתו, אבל מספיק כדי שיהיה עם מה לעבוד), אז סיננתי, הוספתי סוכר חום והקצפתי.


שאלוהים יעזור לי, כמה זה טעים. אני אפילו לא יודעת להסביר איזה טעם יש לדבר הזה. קצת פופקורני, קצת חמאתי, קצת קרמלי מהסוכר החום, אפילו על גבול הקפה. כל כך טעים.

זו העוגה השניה - רואים שהיא קצת שרופה בקצוות?

רגע, לא לסטות מהנושא - ממשיכים! קישוט. צריך קישוט.


רציתי פופקורן. אבל השאיפה שלי היתה שאפשר יהיה לחתוך את העוגה בקלות (יחסית. איילה מהפוסט בלונדיני תשמח לספר לכם סיפורי גבורה על חיתוך העוגה. ובצדק. היא באמת גיבורה), אז החלטתי להימנע מערמת פופקורן נונשלנטית אך בעייתי על העוגה.

בואו נסתכל קודם על גירסא א' של העוגה. תכף נגיע לגירסא ב'.

הדבר ההגיוני היחיד היה להכין כדורי פופקורן.
נו, אתם יודעים - מכינים פופקורן במיקרו (הכי מוטיב חוזר בסיפור הזה), מבשלים חמאה עם סירופ תירס וסוכר (ומלח. כי איך אפשר בלי מלח?), מערבבים, ועושים בלאגן כשמנסים ליצור כדורים עגולים יחסית.


מה שיפה זה שאני הייתי בטוחה שיצאו לי מחומשים ומשושים משונים, אבל כולם אמרו לי "וואו, איזה יופי, איך עשית שהכדורים יצאו לך כל כך עגולים ויפים?"


you guys. אתם בעצמכם עגולים ויפים.

פופקורן בשוקולד זה דבר כל כך יפה - הייתי חייבת לצרף קלוז אפ היסטרי שלו...

לא לא, אתם לא עגולים. אתם רזים ומהממים. אני אוהבת אתכם כמעט כמו שאני אוהבת פופקורן. ואם אתם יודעים כמה אני אוהבת פופקורן, אתם בטח מסמיקים עכשיו.

היי, עוגה ב' - את יותר מוצלחת אבל פחות פוטוגנית. אוף איתך.

רגע, אז איפה היינו?
אה כן.


הפעם השניה. היות שאני נעל לא קטנה, קראתי לא נכון במתכון שכתבתי אחרי ההכנה הראשונה ואפיתי את העוגה חמש דקות יותר. זה לא היה חכם. היא התייבשה לי קלות ואפילו נשרפה טיפה בקצוות. אבל חוץ מזה? אש.


תקשיבו, בסופו של דבר זה מה שיש לי עבורכם היום:
בסיס שוקולדי פופקורני צ'ואי ומגניב - סוג של בצק פריך פוגש עוגיה לעיסה במיוחד (בקטע טוב), עם קריצה לעולם הבראוניז. כן, אמרתי קריצה. בונוס מיוחד: בזכות הפופקורן, זה נטול גלוטן!
מעליו קרם פופקורני קרמלי הורס הורס הורס.
ולקישוט - כדורי פופקורן כיפיים וממכרים. כולם עפו עליהם. באמת. ממש.


אז בסך הכל - mission accomplished.


nailed it.


יאללה, אמת או חובה -- מי מסובב את הבקבוק?

***
צ'ואיז שוקולד עם קרם וכדורי פופקורן
מקור המתכון: הבסיס מבוסס על הבראוניז שלי, ב-ה' הידיעה. כל השאר - שלי שלי שלי. בעצם זה שקר, הכדורים מבוססים על מתכון של פאולה דין מה-Food Network, עם שינויים וזה..

כמות: עוגה אחת בקוטר 20 ס"מ. הקרם מספיק לשכבה דקה אך רבת משמעות. והכדורים? לי יצאו עשרים וחמישה קטנים. השתמשתי בשמונה עשר לקישוט העוגה, ועוד שבעה לקישוט הקיבה.

מצרכים:
לצ'ואיז
50 ג' חמאה
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
5-6 ג' (מעט יותר מ-1/2 כוס) פופקורן
קורט מלח
1 ביצה גדולה

לקרם
25 ג' חמאה
15-20 ג' (1/2 2-2 כוסות) פופקורן
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
30 ג' (2 כפות) סוכר חום כהה

לכדורי הפופקורן
25 ג' (כ-3 כוסות) פופקורן
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
50 ג' (1/2 2 כפות) סירופ תירס
50 ג' חמאה
3 ג' (1/2 כפית) מלח

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים תבנית עגולה או רינג בקוטר 20 ס"מ.
2. מתחילים בהכנת הקרם: ממיסים חמאה בסיר בינוני-גדול. אפשר אפילו להשחים אותה. מסירים מהאש.
3. מוסיפים פופקורן ומערבבים היטב, עד שכולו מצופה חמאה.
4. מוסיפים לסיר שמנת מתוקה. מבשלים על אש בינונית-גבוהה עד לסף בעבוע, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מסירים מהאש, מכסים ומעבירים למקרר למשך הלילה (או לפחות לכמה שעות, על מנת שהשמנת תספוג את טעם הפופקורן).
5. להכנת העוגה: טוחנים פופקורן לפירורים במעבד מזון (היו רגועים, גם ה"מעבד מזון" של הבלנדר מוט עושה את העבודה).
6. מניחים חמאה ושוקולד בסיר בינוני. מניחים על אש נמוכה-בינונית וממיסים, תוך כדי ערבוב. מסירים מהאש ומניחים בצד לשתיים-שלוש דקות.
7. מוסיפים סוכר, פופקורן ומלח. מערבבים היטב.
8. מוסיפים ביצה ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
9. מעבירים את בלילת הצ'ואיז לתבנית. מיישרים ואופים למשך כחמש עשרה דקות, עד שהמאפה מתייצב וקיסם הננעץ במרכזו יוצא נקי, או כמעט נקי. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית.
10. להכנת כדורי הפופקורן: מבשלים סוכר, סירופ תירס, חמאה ומלח בסיר גדול על אש בינונית עד שהתערובת מתחילה לבעבע.
11. מוסיפים פופקורן ומבשלים תוך כדי ערבוב, עד שכל הפופקורן מצופה, משהו כמו דקה-שתיים נוספות.
12. מצננים מספר דקות (באמת, כדאי לצנן - זה מקל על העבודה. מניסיון של בחורה חסרת סבלנות..). יוצרים כדורים בעזרת הידיים (אפשר להרטיב קצת את הידיים מדי פעם, זה עוזר טיפה) ומניחים בצד, להתייצבות (אני הנחתי על תבנית מרופדת בנייר אפיה). אם לא משתמשים מיד, מעבירים לקופסא אטומה.
13. לאחר שהשמנת עם הפופקורן עמדה מספיק זמן במקרר, מסננים לתוך קערת המיקסר. "דוחפים" את הפופקורן לתוך המסננת בעזרת כף או לקקן, על מנת לאפשר לכמה שיותר שמנתלעבור. את הפופקורן המושרה זורקים או אוכלים (מי אכל את זה בכלל? בטח לא אני).
14. מוסיפים סוכר חום לשמנת, מחברים וו גיטרה ומקציפים לשמנת יציבה יחסית, אך לא מאד - במרקם נוח למריחה.
15. להרכבה: מניחים את הצ'ואיז על צלחת הגשה. מורחים את קרם הפופקורן בשכבה אחידה מלמעלה, ומקשטים בכדורי הפופקורן. שומרים במקרר עד לאכילה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • נתחיל בדבר החשוב ביותר: אני השתמשתי בסך הכל בשתי שקיות קטנות של פופקורן, אלה של המאה קלוריות - מכירים? כל אחת כזאת מכילה 25 ג' פופקורן. כמובן שאפשר להשתמש בחצי שקית גדולה של 100 ג' (את השאר אוכלים.. דא!!), או להיות בני אדם נורמליים ולהכין פופקורן בסיר. בכל אופן, שקית אחת שימשה אותי לעוגה ולקרם, ושקית נוספת לכדורים.
  • אם אתם בכל זאת רוצים לקשט בערמת פופקורן שוקולדי, כפי שעשיתי בפעם הקודמת - שקית קטנה (25 ג') של פופקורן, 100 ג' שוקולד מריר מומס -- מערבבים בקערה וזורקים הכל מעל העוגה.
  • בלי קשר לעוגה, בבקשה בבקשה תבטיחו לי שאתם מכינים את כדורי הפופקורן הממכרים בעולם, טוב? טוב!
  • אגב, שימו לב לא לאפות את העוגה/עוגיית ענק יותר מדי - מדובר בתבנית קטנה יחסית, והמאפה נמוך, כך שזמן האפיה קצר למדי. כפי שכתבתי קודם, אני אפיתי בפעם השניה עשרים דקות, וזה ממש לא עשה חסד עם העוגה שלי.
  • ועוד דבר חשוב: כשאתם מגישים את הקינוח לאנשים, אל תאמרו להם שהכנתם בראוניז עם פופקורן, כי אם צ'ואיז עם פופקורן, טוב? הכנתי את זה למפגש של משתתפי "כחומר" (אכלנו מלא וראינו את "ג'ולי וג'וליה" תוך כדי בליסת הררי פופקורן.. מה עוד יכולה לעשות חבורת בלוגריות אוכל - במפגש הזה לא היתה נציגות גברית, בניגוד לפעמים קודמות - שנפגשות במהלך חודש התירס/פופקורן של הפרויקט שכולן משתתפות בו?), וכולם אמרו שטעים.. "רק אל תגדירי את זה כבראוניז, כדי שאנשים לא יתאכזבו". אוקיי. לקחתי לתשומת לבי. לא בראוניז. צ'ואיז. צ'ואיז!!
  • זאת הכי מילה, צ'ואיז. אפילו בדקתי בגוגל, ידידי הטוב (היה לנו תאקל ביחסים לפני כמה ימים, אבל הספקנו להשלים מאז), היות שהייתי בטוחה שהמצאתי קינוח ושמחתי, אבל מסתבר ש-chewies זה לגמרי דבר.
  • אגב, זוכרים מה ביקשתי מכם להבטיח לגבי הכדורים? שתכינו אותם? אז בבקשה נסו גם את קרם הפופקורן, טוב? בבקשה בבקשה בבקשה.
  • ואם לא בא לכם לצפות את הפופקורן בחמאה לפני שמבשלים אותו עם השמנת, זה בסדר. אתם יכולים לוותר על זה לגמרי (אבל למה? חמאה! פופקורן בחמאה זה כיף!), או פשוט להשתמש בפופקורן בטעם חמאה מלכתחילה. כי אתם הרבה יותר חכמים ממני ואני מוחאת לכם עכשיו כפיים.
  • אגב, כדורי הפופקורן הממכרים? נשמרים בקופסא אטומה לפחות שבוע, אפילו שבועיים (כן, מניסיון). יש מצב שגם יותר, אבל אל תתגרו במזלכם, טוב?
  • נכון הפוסט מלפני יומיים? תארו לכם מה היה קורה אם הייתי מחליטה על שנה נטולת חפירות. או לפחות מעוטת חפירות. אוי, אני מרגישה שזה קורה לי שוב - אני הולכת להתעלף מרוב צחוק, כמו אז. בכל אופן.. עלול היה להיות מביך אם הייתי מבטיחה את זה ומפרה את ההתחייבות על היום הראשון של השנה, לא?
  • בניגוד לכל מה שקרה פה עכשיו. כל השיחות שלי עם עצמי, כולל משחק אמת או חובה משונה, ואובססיה בלתי מוסברת לפופקורן -- לא מביך. לא מביך בכלל.


תראו מה זה - תכננתי להכין משהו לפני מלא מלא זמן, ובסוף עשיתי את זה. אולי אני דווקא סבבה בהבטחות והחלטות. מור - 1, 2014 - 0.

יאללה, לכו לראות את כל מתכוני התירס ההיסטריים שאנשים הכינו החודש. את חלקם אפילו טעמתי. והסתחררתי מרוב אושר.

12 תגובות:

טליה אמר/ה...

זה היה כ"כ טעים! לא הייתי מתנגדת לעוד איזה חתיכה עכשיו עם הקפה של הבוקר.

וכן - כדורי הפופקורן היו הכי עגולים ויפים.

נטלי אמר/ה...

טוב, זה נשמע סופר-טעים!!! וכרגיל הרסת אותי מצחוק :)

postblonde אמר/ה...

צ'ואיז!!!!
שם גאוני. ולא-לחלוטין-תיאורי! קבלי ח"ח :)

ופוביית-חיתוך היא בעיה ידועה. צריך להכניס אותה ל-DSM (ספר ההפרעות הפסיכולוגיות הרשמי!) תכלס..

אנונימי אמר/ה...

זה נראה נהדר!!!
יש אופציה להשתמש במשהו אחר במקום סירפ התירס לכדורים?

Zoe אמר/ה...

למה הפופקורן השרוף יושב שם בצד בעונש? וידוי- פופקורן שרוף זה טעים לי.
חוצמיזה- את בריכת רעיונות בלתי נדלית! ממש מגניב! וכדורי הפופקורן ממש נראים מפתים :)

הדר אמר/ה...

יאמי. פופקורן. שוקולד.

resiseymilim אמר/ה...

מעבר למתכון - וואו, מגניב, לגמרי בא לי לנסות - תודה שבעקיפין כינית את הנוכחות שלי במפגש הקפה "גברית".

שחף פפו אמר/ה...

מעולה מעולה מעולה!
הכדורי פופקורן האלה מהפנטים אותי מהרגע שראיתי את התמונה שלהם!

אנונימי אמר/ה...

קמח תירס אמרת? לפני שבועיים בערך מצאתי את המתכון הזה:
http://cookingspicy.wordpress.com/2012/01/06/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%A7%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%9E%D7%97-%D7%AA%D7%99/

הכנתי אותו 5 פעמים מאז, טבענתי אותו, קאפקייקסתי אותו, הוספתי שוקולד ומה לא! אחלה מתכון. אני חוששת שיש שם רכיבים שלא תאהבי (מיץ תפוזים? שמן זית?) אבל לא יכולתי לשמור לעצמי. זו עוגה מעולה!!

boobele אמר/ה...

היה ממש טעים, כולל החתיכה שאכלתי עם הקפה ביום ראשון בבוקר.

דנה אמר/ה...

את יצירתית בטירוף! נשמע סופר- מעניין :)

Mor אמר/ה...

אוסף אנשים חמודים שכמוכם!

אז ככה -

אנונימי/ת מתגובה #4 - יש מצב שאפשר להשתמש בדבש/מייפל/משהו בסגנון במקום סירופ התירס. מודה שלא ניסיתי, אבל ייתכן שזה אפשרי..

Zoe - גם אני מחבבת פופקורן שרוף! אבל כאילו.. לאכילה. פחות לעוגות. אנשים הם מוזרים בקטע הזה, רובם מעדיפים את הפופקורן שלהם לא שרוף. go figure.

אנונימית מתגובה #9 - העוגה הזו נראית מעולה! ואגב, מיץ תפוזים זה אחד הדברים האהובים עלי בעולם כולו, ואני מאד אוהבת לאפות עם שמן זית. אז צ'ק וצ'ק, תודה ששיתפת!

הוסף רשומת תגובה