> עוגיות שוקולד חלב, קשיו וקינמון | Morcake

24 באוגוסט 2013

עוגיות שוקולד חלב, קשיו וקינמון

בא לי לומר לכם בהתרגשות "מיקי שמו הוציא ספר חדש! על עוגיות! מלא מלא עוגיות! ועל השולחן הזמינו אותי לסדנא! עם מיקי שמו! על עוגיות! בספייסס! ונתנו לי במתנה את הספר! וכמה עוגות ועוגיות של מיקי! והיתה גם שקית מתנות שווה מספייסס!".

שלום גם לך, מיקי. יפה מצדך לנופף ככה. אה, אתה רוצה כיף? היי פייב!!

אבל אני לא אגיד את זה. כי כנראה כבר קראתם את זה ב.. הממ מאתיים בלוגים אחרים בערך? סתם, לא מאתיים.. אבל כמעט כל (על מה אני עובדת, כנראה שהמילה "כמעט" מיותרת פה) הבלוגרים שהשתתפו איתי בסדנא כבר כתבו על זה. ורק הילדה המופרעת של הכיתה (זו אני!) לקחה את הזמן שלה.

מיקי, אני יודעת שאתה מתבאס על התמונות המוזרות שגורמות לך להיראות כאילו יש לך כתמי גורבצ'וב על הפנים.
אבל אני לא אשמה. באמת. הנה, תכף תראה. ובכל מקרה, זו לא סיבה לאיים עלי עם מערוך.

סתם, נו.. זה לא היה בכוונה. בחיי. פשוט פשוט - אין לי זמן. באמת. לכלום. אני אדם כזה שצריך לפחות שלוש-ארבע פעמים בשבוע לבלות את אחר הצהריים-ערב-לילה שלו על הספה בסלון, מול הטלוויזיה. סתם, את הלילה אני צריכה להעביר במיטה. בשינה עמוקה וחלומות נהדרים (או זוועתיים? מי יודע, מי זוכר..).

רואה? המראה הזאת וכל הכלים התלויים הם הבעיה פה. סורי חבוב.

אבל בזמן האחרון אני כל הזמן.. עושה דברים. זה נורא. נורא!

אני יודעת, מיקי. תאמין לי שגם אני התבאסתי ממש על התאורה והכתמים.

לפעמים אני יוצאת בבוקר ולא חוזרת הביתה עד אחת עשרה-שתים עשרה-אחת בלילה. או יותר גרוע - חוזרת מהעבודה, נמצאת בבית חצי שעה-שעה ואז יוצאת שוב. וזה ככה.. ברצף. יום אחרי יום אחרי יום.

אתה צודק, הכי טוב לשתות קצת יין ולשכוח מכל עניין התמונות. תאורה מי?

ובין לבין צריך גם לאפות, וכך מצאתי את עצמי השבוע מגלגלת כדורי בצק בתשע בערב (לכם זה אולי נשמע כמו שעה נורמלית, מבחינתי זה מדע בדיוני).. ואז יצאתי מהבית. איכס. וכעבור יומיים המסתי שוקולד בשש וחצי בבוקר.

כל הכבוד, מיקי, הצלחת לעשות את ה-Bear Claw של פיבי!
(מה היה ביין הזה???)

אני יודעת, קורע לב. החיים שלי הם טרגדיה יוונית. מינוס הטרגדיה והיוונית.

יאסו!

טוב, אולי לא מינוס היוונית.

מבסוט על הרפרנס לפרנדס, מה?

לכן אני כן אומר את כל הדברים שאמרתי בהתחלה.. אבל בלי סימני הקריאה. כי אתם כבר יודעים את כל הדברים. אז הנה, יוצאים לדרך:

מיקי שמו הוציא ספר חדש. על עוגיות. מלא מלא עוגיות. ועל השולחן הזמינו אותי לסדנא. עם מיקי שמו. על עוגיות. בספייסס. ונתנו לי במתנה את הספר. וכמה עוגות ועוגיות של מיקי. והיתה גם שקית מתנות שווה מספייסס.

טוב, אממ.. נראה לי שמיקי התעייף קצת. או שהשפעת האלכוהול פגה.
מה את אומר, מיקי? שנעבור לתמונות של המתכון?
מיקי? מיקי? ששש מיקי נם.

הנה, עכשיו זה מרגיש הרבה יותר רגוע, נכון?

אוקיי, אז מיקי שמו - הוא יודע מה הוא עושה. בסדנא עצמה הוא הדגים שלושה סוגי עוגיות מהספר, אחד מהם אפילו טעמנו בסוף. יש לו איזה טריק עם חלמון מבושל שמפוררים לתוך הבצק.. מיקי עצמו טוען שהוא לא יודע מה בדיוק קורה ולמה, אבל וואו, מה שזה לא יהיה, זה דבר טוב! --> חזרתי לסימני הקריאה, אבל הפעם זה מוצדק. בחיי.


עוגיות החלמון המבושל - לא, זה לא השם שלהן, אבל אני אוהבת להעמיד פנים שאני קופירייטרית ולהמציא שמות לדברים - היו מדהימות.

קיצור.


אז בסדנא, כאמור, הודגמו לנו "רק" שלושה סוגי עוגיות, אבל בספר עצמו יש המון המון המון. לא סתם קוראים לספר "אוצר העוגיות": כמעט מאה* מתכונים, מחולקות לקטגוריות כמו "להיטי צנצנת העוגיות", "חיתוכיות", "חטיפי בריאות", "ללא קמח" ועוד.


*אם אומר כמעט מאה, זה לא יפליל אותי ולא תדעו ששניה לפני שכתבתי את המספר, ישבתי וספרתי את כל המתכונים בתוכן העניינים והגעתי לתשעים ושישה, אבל אז ראיתי שאחד המתכונים ברשימה הוא "מליות למקרונים" וזה לא נחשב, אז למעשה מדובר בתשעים וחמישה מתכונים, אבל יש מצב שהתבלבלתי בספירה. בעיקר כשהגעתי למליות של המקרונים, כי זה בכלל הוציא אותי מאיזון. בכל אופן.. כן. כמעט מאה.


מבחינה עיצובית, הספר מהמם. כמעט לכל המתכונים מצורפת תמונה - שונאת את זה כשאין! - ובכולם נתונות הכמויות גם בגרמים וגם בכוסות וכפות מדידה. חוץ מזה, לחלק גדול מהמתכונים יש סעיף של "גיוון" בסוף, מה שבעצם אומר שיש עוד מלא מלא מתכונים (בסדר, אני יודעת ש"מחליפים את הצנוברים בפיסטוקים קצוצים" זה לא באמת מתכון שונה לגמרי, אבל אתם יודעים למה התכוונתי).


לאחר שסיימתי לעבור על הספר, מההתחלה ועד הסוף, ולאחר שמלמלתי לעצמי "בא לי", "בא לי", "וואו, איך בא לי" כמעט על הכל, הייתי צריכה לבחור מתכון להכין. רגע, לא. לא מדויק. לא הייתי צריכה. רציתי.


אבל איזה מתכון מתוך התשעים ושישה תשעים וחמישה כמעט מאה מלא מלא?


בהיותי הבחורה הלא החלטית שאני, החלטתי לתת לגורל להחליט. נכנסתי ל-random.org, הכנסתי לו כטווח את מספר עמודי הספר ולחצתי על Generate, או בתרגום חופשי (מאד!!) לעברית: "הגרל לי מתכון מתוך הספר". אז הוא הגריל. ואני לא הייתי מרוצה מהבחירה שלו. לא מהראשונה. או השניה. או השלישית.


בשישית או בשביעית הוא בחר לי סוף סוף את המתכון שרציתי להכין. זאת אומרת.. הייתי מוכנה להתפשר גם על אחרים, אבל בסתר לבי (הלא-כל-כך-נסתר) רציתי את המתכון הזה: עמוד 88 בספר, חיתוכיות שוקולד חלב ואגוזי קשיו.


בואו נשים את הכל על השולחן: לא עקבתי במאה אחוז אחר ההוראות. קודם כל, הפכתי את החיתוכיות לעוגיות. של ממש. כאלה שהנחתי על תבנית מרופדת בנייר אפיה, עם מרווחים בין האחת לשניה.. כף גלידה קפיצית והכל. חוץ מזה, השתמשתי בקצת פחות חמאה וסוכר, המרתי רבע מהקמח הלבן במלא, הוספתי קינמון וזריתי מעט מלח ים אטלנטי (קריאה אחרונה לאופים ביתיים בינוניים ועילאיים!) לפני האפיה. מפה לשם, עוגיות בריאות.


קריאה אחרונה לאופים ביתיים חיים בסרט........


אז למרות כל השינויים הקטנטנים, יצא מעולה. השילוב של שוקולד חלב וקשיו - מי חושב על דברים כאלה? אה כן, מיקי שמו - ממש עובד. הוא כנראה עובד אפילו יותר אם משתמשים באגוזים קלויים, כמו שמיקי אומר, ולא קשיו טבעי, שזה מה שעושה מי שיש לו בבית רק קשיו טבעי והוא מתעצל לקלות אותו. or so I hear..


בכל אופן, שורה תחתונה - יופי של מתכון. והספר כולו נראה שווה מאד. מעניין איך ירגישו בעבודה שלי אם אבקש חופש מרוכז של.. שבוע? חודש? אני תוהה כמה זמן אני צריכה כדי להכין ברצף את כל המתכונים בספר. 

אז תודה, "על השולחן", על ההזמנה ותודה, מיקי, על הספר המגניב. ו..  תודה לכם - כן, אתם שקוראים - על זה שאתם סובלים אותי.


יאסו.

***
עוגיות שוקולד חלב, קשיו וקינמון
מקור המתכון: מבוסס על חיתוכיות שוקולד חלב ואגוזי קשיו, עמ' 88 בספר "אוצר העוגיות של מיקי שמו", עם שינויים שלי. אני מביאה את הגירסא "שלי", אבל היא לא מאד שונה מהמקור.

כמות: 32 עוגיות גדולות בקוטר 6-7 ס"מ (כמובן שאפשר להכין אותן יותר קטנות, והכמות תגדל בהתאם) או חיתוכיות בתבנית בגודל 20X30 ס"מ

מצרכים:
120 ג' חמאה רכה
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום דמררה
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
1 כפית תמצית וניל
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
70 ג' (קצת יותר מ-1/2 כוס) קמח מלא
5 ג' (1 כפית) אבקת אפיה
כ-1/2 כפית קינמון (לפי הטעם. זו לגמרי תוספת שלי.. אני פשוט שמתי קצת, בלי למדוד, ולא הרגשתי אותו מספיק)
קורט מלח
200 ג' שוקולד חלב, קצוץ גס
100 ג' (1 כוס) אגוזי קשיו קלויים וקצוצים גס (אני השתמשתי בטבעיים)
מלח ים אטלנטי, לזריה על העוגיות (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומערבלים במהירות בינונית למשך כשתי דקות, עד לקבלת תערובת אחידה. מדי פעם עוצרים את פעולת המיקסר ומורידים את החמאה מדפנות הקערה בעזרת לקקן.
2. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבלים עד שהן נטמעות בתערובת - לא מוסיפים את השניה עד שהראשונה לא נטמעה.
3. מוסיפים תמצית וניל ומערבבים קצת.
4. מנמיכים את מהירות המיקסר. מוסיפים שני סוגי קמח, אבקת אפיה, קינמון ומלח ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
5. מוסיפים שוקולד וקשיו ומקפלים פנימה עד לפיזור אחיד - אפשר להפעיל את המיקסר על מהירות נמוכה ואפשר גם לערבב בעזרת לקקן.
6. מעבירים את הבצק למקרר למשך כחצי שעה-שעה.
7. בינתיים מחממים תנור ל-160 מעלות ומרפדים שתי תבניות תנור גדולות בנייר אפיה.
8. מגלגלים את הבצק לכדורים או שעושים כמוני ומשתמשים בכף גלידה קפיצית ליצירת עוגיות. מניחים בתבנית ומקפידים לרווח, כיוון שהעוגיות מתפשטות באפיה.
9. אם רוצים, זורים מעט מלח ים אטלנטי מעל כל עוגיה.
10. אופים 11-12 דקות, עד שהעוגיות מתייצבות וקצת מתנפחות. רצוי להפוך בין התבניות (ולסובב אותן) לאחר כחמש-שש דקות. מצננים מספר דקות בתבנית ולאחר מכן מעבירים לרשת לטובת צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אין בעיה להשתמש ב-280 ג' (שתי כוסות) קמח לבן, כך זה במקור. להיפך? רק קמח מלא? נראה לי שעלול להיות מעט בעייתי.
  • העוגיות שלי התנפחו באפיה ולאחר מכן השתטחו. אני לא אגיד שהיה בהן משהו רע, אבל האמת היא שרימיתי וקיררתי את הבצק רק רבע שעה בערך. אם יש לכם יותר סבלנות ממני - תנו לו עוד קצת זמן במקרר ואז העוגיות שלכם ישתוללו פחות.
  • לא, לא חובה לפזר מלח על העוגיות לפני האפיה. אבל אני מתה על זה.
  • אם רוצים, אפשר פשוט לאפות את כל התערובת - ללא קירור, כמובן - בתבנית מלבנית בגודל 20X30 ס"מ, כפי שמיקי מציע במתכון המקורי. אופים כ-35 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים. מחלצים מהתבנית וחותכים לריבועים. כמה? תלוי בגודל שאתם אוהבים. אני תמיד אוהבת לחתוך לקוביות בגודל ביס..
  • מיקי טוען שהחיתוכיות נשמרות בכלי אטום בטמפרטורת החדר עד שבוע. אני רוצה לראות את החיתוכיות/עוגיות שלכם מחזיקות מעמד כל כך הרבה זמן. ואם זה קורה, צרו קשר. אני כבר אבוא לטפל בבעיה.
  • אה, זוכרים שכתבתי קודם על האופציות לגיוון בסוף כל מתכון? אז כאן מיקי טוען שאפשר להמיר את האגוזים בצימוקים או בקורנפלקס, ואת שוקולד החלב בלבן. גרובי.
  • אוי, הסתכלתי עכשיו בחוברת המתכונים שקיבלנו בסדנא ומסתבר שלעוגיות החלמון המבושל אשכרה קוראים "עוגיות סבלה וניל וחלמון מבושל". הלך חלום הקופירייטינג שלי.
  • כבר דיברנו על זה שהחיים שלי הם טרגדיה יוונית?

שתי עוגיות זו כמות סבירה של עוגיות לבן אדם אחד, נכון?

גם שלוש, כן?

וחמש?

12 תגובות:

נטלי אמר/ה...

טוב, זה נראה הדבר הכי טעים בעולם בערך וממש בא לי עכשיו!!! השילוב נשמע מעולה :)
וכמובן שכהרגלך חנקת אותי מצחוק. תודה לך!

נטלי

טל אמר/ה...

יואו מור
הן יצאו מושלמותעם סדקים והכל, כמו שאני אוהבת
אני חושבת שהייעוד המקורי שלהן הוא עוגיות ולא חיתוכיות, אחרת זה בזבוז של תפוז
והרגת אותי עם הכתמי גורבצ'וב! התפוצצתי מצחוק

אפרת אמר/ה...

את הורגת מצחוק
והתמונות בסוף - איך לומר? מדהימות!
xxx

Ruth Kremnitzer אמר/ה...

בחיי שאני כל כך נהנת לקרוא את הבלוג שלך, עד כדי כך שכרגע מצאתי את עצמי צוחקת לעצמי ואז אומרת "לחבר שלי יהיה משעשע עם אני אקריא לו את כל הפוסט בלי להראות לו תמונה אחת"
לאחר שניה דמייני אותי בבקשה מקריא את הבלוג שלך כולל תיאור התמונות של מיקי שמו (כי רשמת משהו מתחת אז צריך לא?) וצוחקת לבד כי לו היה את המבט של "מה לעזאזל את עושה?"
אז בקיצר המשיכי להיות נהדרת!
וכן אני בהחלט מנסה את העוגיות האלו השבוע. :)

Maya אמר/ה...

איזה כיף, אני בשוק העוגיות של על השולחן ביום שלישי הקרוב - ואז אוכל לראות אם הכתמים של מיקי ירדו...
בכל מקרה, נראות עוגיות נהדרות.
כמו בכל טרגדיה יוונית, את צריכה מקהלה מאחורה - כדי שלא תאכלי את כל העוגיות בעצמך.

אנונימי אמר/ה...

הסטיילינג של התמונות בסוף מדהים!

הדר אמר/ה...

נקרעתי.

הילה אמר/ה...

נראה מדהיייים! רצה להכין בקיטצנאייד החדש והמנטה שלי :-)

אנונימי אמר/ה...

ולי יש את ספר העוגיות של מרתה סטיוארט. נה נה בננה.
אבל בעצם... אני רוצה גם את הספר הזה. הממ. מתנדבים?

ניצה ה אמר/ה...

מה קרה למיקי? הפך מלבן לשחור...תודה על המתכון(מסביבי לא מבינים את פשר התקפי הצחוק.כרגיל)...

ניצה ה אמר/ה...

מה קרה למיקי? הפך מלבן לשחור...תודה על המתכון(מסביבי לא מבינים את פשר התקפי הצחוק.כרגיל)...

mikolla.com אמר/ה...

מתה על איך שאת כותבת... מצחיק ושנון :) והעוגיות נראות מהממות. בא לי להכין. אולי עדיף שלא. ומה קיבלת בשקית מתנות? למה את לא מגלה? לא יפה!

הוסף רשומת תגובה