> עוגת חמאת בוטנים, רוויון ודבש | Morcake

9 באוגוסט 2013

עוגת חמאת בוטנים, רוויון ודבש

תקשיבו שניה. אני צריכה לדבר על כמה דברים. הם שטחיים, הם לא באמת קשורים אחד לשני, אבל אני צריכה לדבר עליהם. בסדר?

יופי. בואו נתחיל.


1. זמן מה אחרי שהתחלתי את מרתון ה"דם אמיתי" שלי, פתאום נפל לי האסימון שטרי בלפלור הוא זאק, בעלה של ליין, מ"בנות גילמור". זה קרה בערך בעונה השניה, לא יודעת איך הבנתי את זה, כי הוא אפילו לא קצת דומה לעצמו מפעם, אבל לפתע היתה לי תחושה שמדובר באותו השחקן, ואז בדקתי (גוגל, אני אוהבת אותך, יש לך תשובות להכל!) וגיליתי שאני צודקת והייתי מאד גאה בעצמי.


אחר כך חיפשתי מישהו לחלוק איתו את ההתרגשות מהמידע הכל-כך-חשוב הזה, אבל משום מה אין חפיפה בין צופי גילמור מהעבר לצופי טרו בלאד מההווה. לכן נבצר עליכם להיות אלה אותם אני משתפת באינפורמציה.

עכשיו אתם צריכים להתרגש איתי.


2. אם אנחנו כבר מדברים על טלוויזיה וחווים יחד כל מיני דברים, אפשר שניה לדבר על מותו בטרם עת של קורי מונטיית' AKA פין הדסון מ-Glee? אני יודעת שעבר זמן, אני יודעת. אבל לא מצאתי אף אחד שצופה בסדרה ונרעש מהחדשות כמוני, אז חשבתי שאולי פה יש עוד מישהו עם טעם זוועתי בטלוויזיה כמוני. כן, אני רואה טרו בלאד וגלי. לא, עדיין לא ראיתי את משחקי הכס, אפילו שיש לי את כל הפרקים במחשב.

אני רק רוצה להדגיש: זה לא שלא מצאתי מישהו שגם צופה בסדרה וגם נרעש מהחדשות. פשוט לא מצאתי מישהו שצופה בסדרה. גיסתי ראתה אותה פעם, אבל היא לא התרגשה במיוחד מהידיעה. ואמא שלי דיברה איתי על זה, אבל היא לא מבינה באמת.. היא ראתה רק איזה שלושה-ארבעה פרקים פעם.


בכל אופן. נכון שהוא לא היה שחקן טוב במיוחד. או זמר טוב במיוחד. ואני לא כל כך חושבת שהוא הצליח למלא בהצלחה את תפקיד החתיך של הסדרה, כי.. well, הוא לא היה חתיך במיוחד. אבל עדיין - הוא היה פין הדסון. ועכשיו הוא מת. ו.. ו... הכל משתנה.

אה, ומי ידע שהוא ורייצ'ל היו זוג בחיים האמיתיים?! אני חייבת לחזור לקרוא פנאי פלוס או לראות גיא פינס או משהו*.

* כן, זה מה שחסר לי בחיים. פנאי פלוס וגיא פינס. אולי תקראי כבר איזה ספר, מור?!**

** האמת היא שקראתי אחד מוצלח למדי לא מזמן, אחרי ים זמן שלא קראתי. אבל זה סותר את הטענה שלי על כמה שאני נבובה, אז נתעלם מזה לרגע.


3. הממ. דווקא בין שני הסעיפים הראשונים היה קשר - טלוויזיה. בואו נראה אם אני מצליחה בכל זאת לקשר בין כל נושאי השיחה שלי, למרות הכל.

אז מה עכשיו? מוזיקה! כן!

Glee היא סדרה מוזיקלית, לכן רק הגיוני שנדבר עכשיו על מוזיקה.


רק רציתי שתדעו שלפני מספר שבועות המצאתי בטעות מילה - "הופתעה". הופתעה = הופעה בהפתעה. המילה הנהדרת הזו (הו הצניעות) הומצאה כשניסיתי להעלות לאינסטגרם תמונה ובמקום "הופעה" כתבתי "הופתעה". זה יצא ממש טוב, כי באמת הייתי בהופתעה - חברות שלי מהצבא לקחו אותי לכבוד יום ההולדת להופעה בלי לגלות לי את מי הולכים לראות. האמת היא שחשבתי שאני יודעת כמעט בוודאות של מי ההופעה, ולשמחתי צדקתי.


ולנושא לא קשור בכלל - אני חושבת שאי אפשר לצאת מהופעה של עידן חביב בלי להתאהב בו קצת.

כן, אני הבחורה שהולכת להופעות של פליטי ריאליטי... אתם חושבים עלי דברים טובים יותר ויותר עם כל רגע שעובר, נכון?


4. אפרופו הופעות (הכי מצליחה להמשיך לקשר בין הנושאים), יש דבר כזה - התמכרות להופעות? פשוט נראה לי שיש לי כזאת. התמכרות. אני חושבת שאני מכורה.

שימו לב, בשלושת החודשים האחרונים הייתי - בסדר כרונולוגי - בהופעות של:


נינט

גורי אלפי

מוניקה סקס

עברי לידר, רונה קינן ומוש בן ארי (כל אחד לחוד, אבל כולם הופיעו ברצף בערב אחד)

יהודית רביץ

אברהם טל

עידן-חביב-תעשה-לי-ילד, כאמור

וכוורת, כמובן (כולל מיני מופעי חימום של איה כורם ואמיר דדון)


אז.. כן. נעים מאד - אני מור, ואני מכורה להופעות.

הלו"ז לחודשיים הקרובים, למי שתהה (שזה.. אף אחד?): עידן רייכל (הידד!) וריהאנה-where-you-at*.

* הצלחתי להדביק לכם עכשיו את אמברלה (אלה אלה, אה אה אה) לראש? סליחה ובבקשה.


5. אתם לא באמת חושבים שלא נדבר על כוורת, נכון? אם כל עם ישראל יכול, אז גם אני!

טוב, מה אני אגיד שעוד לא אמרו? היה מעולה, היה מדהים, היו "רק" חמישים אלף איש אבל זה הרגיש כאילו כל המדינה שם. בקטע טוב. אולי בעצם למי שנדחק בין ההמונים הקטע היה פחות טוב.. אני הייתי מהסנובים בטריבונות. מכורים-להופעות-עילאיים-ומתנשאים.

זה הזמן להתוודות שאפילו שממש חיכיתי להופעה, לא הכרתי כמעט חצי מהשירים והקטעים. קצת מביך, בהתחשב בזה ששאר הקהל דקלם הכל. אבל לחלוטין פיציתי על זה בחלק של ההופעה בו כמעט כל אחד מחברי הלהקה ביצע שיר שלו שהוא לא של כוורת, סבב שירים אותו פתח דני סנדרסון במשפט הבא: "אפרים שמיר הביא שיר מעולה והיינו בדרך לאולפן להקליט אותו, אבל אז קרתה תקרית והתפרקנו".

קורה.


בכל אופן, בשלב הזה נוגנו ברצף "ערב של יום בהיר" (אחד השירים האהובים עלי ובעבר הצלצול שלי בטלפון --> חלילה בואו לא נשכח את פקאציותי), "שוב היא כאן" (שיר שהכרתי רק לפני.. שנה, נגיד? ולחלוטין הפך לאחד האהובים עלי), "נאחז באוויר" (וואו, בשיר הזה הכי פיציתי כשצרחתי את כל המילים. תופעת לוואי חיובית של צפיה בעשרים הופעות, פלוס מינוס, של גידי גוב זה למידת כמעט כל מילות השירים בעל פה) ו"צליל מכוון" (שוב - אחד האהובים עלי).

קיצור.

היה באמת מצוין. אם הייתם שם, אתם יודעים על מה אני מדברת. במיוחד אם הייתם יחד איתי בהופעה של יום חמישי. היי, אנחנו יכולים לומר שהיינו בהופעה האחרונה של כוורת אי פעם (עד להופעה האחרונה הבאה) -- תנו כיף!
אם לא הייתם, אז.. באסה לכם, זה כל מה שאני אומר.























כן, הבחורה שישבה בטריבונות ולא הכירה חצי מהשירים תופסת עליכם תחת. ללא בושה.

מצד שני, ייאמר לזכותי שהייתי מספיק משקיענית כדי להגיע להופעה של כוורת בגופיה שחורה וחגורה צהובה, כאילו הייתי דבורה. דבורה בהופעה של כוורת - תודו שזה מרשים.

אוקיי, זה לא באמת מרשים, זה גובל במטריד. אבל ייאמר לזכותי (אני משתמשת בביטוי הזה בצורה קצת פזרנית, לא?) שלא באמת התכוונתי, זה יצא במקרה. בכלל התכוונתי להתלבש כמו אוהדת של מכבי נתניה.

סתם, לא.

די, נו. באמת שלא!

אתם כבר לא מאמינים למילה שיוצאת לי מהפה, נכון?


6. הגענו לשלב בו אתם מותשים ממני. וחושבים שאני דבורה שקרנית אוהדת מכבי נתניה, ואני לא אשקר לכם (אפילו שאתם חושבים שכן) - זה לא לגמרי לא נכון.

אתם תוהים עכשיו מה אתם עושים פה ומתי, לעזאזל, אנחנו הולכים לדבר על עוגות.

לשמחתכם, אני אמנית בלקשר בין נושאים. מוכנים? מוכנים?


אז דיברנו על כוורת... ודבורים...... אם כך, הדבר ההגיוני היחיד הבא לדבר עליו הוא........... עוגת חמאת בוטנים עם דבש!

(נא לא לבלבל עם עוגת דבש עם חמאת בוטנים. זה משהו שונה לגמרי אבל לחלוטין שווה להתעכב עליו לקראת ראש השנה. אגב, מי זו הבחורה הבלתי מעצבנת שכתבה במקומי לפני שלוש שנים? למה אתם לא עונים? מה פשר השתיקה המביכה הזו?)

בהמשך לכל הדברים המרתקים (יש לקרוא: גובלים באי שפיות) שלמדתם עלי היום (טעם רע בטלוויזיה. ובמוזיקה. התמכרות להופעות של פליטי ריאליטי. אהדה לקבוצות כדורגל מאזור השרון ורצון עז להיות דבורה), בואו ואספר לכם את הסיפור על היותי אופה ביתית בינונית ועילאית.

כן, אופים ביתיים בינוניים ועילאיים. it's a thing now.


סתם זה ,לא. אני מנסה להכניס את זה לתודעה, פשוט כי זה דף הפייסבוק היחיד שלא נפתח עדיין. כאילו, אתם יודעים שיש "אנשים כתומים ומתנצלים"? ו"מתעמלים בחדר כושר עילאיים ומתנשאים"?

אנשים (כתומים, מתנשאים, סבירים, ותרנים - כולם): מספיק. הרגתם את הבדיחה.

קיצור.

אז למה אני בינונית ועילאית?

תמונה די גרועה, אבל הייתי חייבת להראות לכם איך העוגה נראתה מבפנים

לפני כמה זמן נתקלתי במתכון לעוגת חמאת בוטנים, רוויון (איכס!) ודבש עם שטרויזל שוקולד וחמאת בוטנים. והיא נראתה - שאלוהי הבוטנים יעזרו לי, כמה טוב היא נראתה.

אז רציתי להכין אותה. ולאכול את כולה. ולהשאיר אותה שלמה. אבל אז נזכרתי שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר את השלמה, לכן בחרתי את הבחירה ההגיונית: לאכול את העוגה.

טיפ לחיים - התשובה היא תמיד לאכול את העוגה. אף פעם - חוזרת שנית, אף פעם - לא להשאיר אותה שלמה.

היי - זו העוגה מהניסיון הראשון שלי!

בכל אופן. דווקא רציתי לזרום על הכמויות הנתונות בכוסות במתכון ולתת למשקל שלי לנוח. טוב, לא למשקל שלי. המשקל שלי עובד כל הזמן. עולה ועולה ועולה. אולי זה קשור לזה שאני אף פעם לא משאירה עוגות שלמות.

למשקל המטבח שלי. לזה התכוונתי.

אבל המתכון רצה שאמדוד שלושת רבעי כוס דבש ושליש כוס חמאת בוטנים ו.. לא יודעת אם שמתם לב, אבל אלה שני חומרים שלא ממש אוהבים כוסות מדידה. בעצם, הם כל כך אוהבים את הכוסות שהם נאחזים בהן ולא מוכנים לשחרר. לעולם לעולם לעולם.

אז בהחלטה של רגע, כי לא היתה לי סבלנות למדוד דבש וחמאת בוטנים בכוסות, החלטתי בכל זאת להשתמש במשקל. היות שלא לגמרי התחשק לי להתחיל להמיר כמויות, קצת אלתרתי. פשוט זרקתי פנימה דברים בכמויות עגולות, פחות או יותר, לפי מה שנראה לי נכון.

זה הזמן לאזהרה: אנא ילדים, אל תנסו זאת בבית! על פי רוב זה לא באמת עובד "לזרוק פנימה דברים בכמויות", עגולות או לא עגולות, אבל אלוהים הבוטנים היו איתי באותו היום, כמו גם ההנחיות הכלליות של המתכון המקורי, אז.. יצא טוב. אבל בגדול, השתדלו לעקוב אחר הוראות (קרי, אל תהיו עילאיים ותחשבו "אני יודע/ת יותר טוב") ולא לעגל פינות.. או כמויות (קרי, אל תהיו אופים ביתיים בינוניים).


הסוף לסיפור? עכשיו מתכון? ממש. ככה אתם מכירים אותי?

את העוגה המוכנה, זו שהכנתי בהשראת המתכון המקורי ההוא, לקחתי לעבודה. המקום אליו כל העוגות שלי הולכות כדי למות. הביקורות - לשם שינוי.. יש מבקרים מאד קשוחים בעבודה שלי - היו חיוביות, אבל היו גם כמה הערות: "הציפוי הוא החלק הכי מוצלח", "העוגה עצמה קצת משעממת", "היא טיפה יבשה ודחוסה מדי" (טוב, זו היתה הערה שלי, אבל גם אני עובדת איתי, אז אני כוללת אותה ברשימת ההערות), "למה את דוחפת חמאת בוטנים לכל דבר" (סליחה, מה? אתם מפוטרים! ואז נזכרתי שאני לא באמת יכולה לפטר אף אחד והיתה שתיקה מביכה).

היות שאני בחורה רצינית(ish), החלטתי לקחת את הביקורת לתשומת לבי. במיוחד את ההערה על זה שהעוגה יבשה מדי. פשוט הבחורה שאמרה את זה היתה מהממת במיוחד - יפה, רזה, שנונה, פשוט הורסת (הייתי מנסה עליכם את המילה החדשה באוצר המילים שלי, "מערפלת", אבל אני לא בטוחה שאתם מוכנים לזה עדיין) - אז הייתי חייבת להקשיב לה.

קיצור, חזרתי הביתה ועשיתי ניסיון שני. טוב, לא literally.. עברו כמה ימים. אבל ניסיתי שוב.


השתמשתי בקצת פחות קמח מלא ויותר לבן (כן, יש בעוגה גם קמח מלא! ובעוגה עצמה אין סוכר בכלל, רק בציפוי. היא סופר בריאה. הכי עוגה לארוחת בוקר. כאילו... זה פרקטיקלי לחם), דברים כאלה. אה, והכנסתי גם את חלק מהציפוי לתוך הבלילה. כדי "לעניין" אותה.. שלא תשעמם אף אחד.

הפעם השניה, אני שמחה לבשר, יצאה אפילו יותר טוב מהפעם הראשונה. תשאלו את המשפחה (המורחבת) שלי, שקיבלה את העוגה ועפה עליה. וגם את צוות השופטים בעבודה, שהכריע פה אחד (זה באמת היה פה אחד, כי רק מישהי אחת - לא אני, דווקא - התייחסה להבדל לעומת העוגה הראשונה) כי יש שיפור.

אם כך, מהו מוסר ההשכל?

רואים? אם העוגה צולמה בתבנית כשהשמש של הבוקר זורחת עליה --> זו כנראה עוגה של ארחת בוקר. היגיון פשוט.

בפעם הבאה שאני אומרת לכם משהו בסגנון של "אני צריכה לדבר על כמה דברים, בסדר?", אל תשתקו. קפצו לעברי בסלואו מושן וצעקו " ל א א א א א   ז ה   ל א   ב ס ד ר   ! ! ! ". לטובתכם, לטובתי, לטובת כל הדבורים בעולם.

***
עוגת חמאת בוטנים, רוויון (איכס!) ודבש
מקור המתכוןAverie Cooks, עם.. כאמור.. שינויים וזה.

כמות: אפיתי בתבנית ריבועית עם צלע 20 ס"מ, יצא אחלה. אפיתי בתבנית עגולה בקוטר 22 ס"מ, גם יצא טוב. אני מאמינה שאפילו תבנית עגולה בקוטר 24-26 ס"מ תעבוד, העוגה פשוט תצא נמוכה יותר.

מצרכים:
150 ג' קמח לבן
50 ג' קמח מלא
4 ג' אבקת אפיה
3 ג' אבקת סודה לשתיה
1 ג' מלח
2 ביצים גדולות
80 ג' דבש
40 ג' סירופ אגבה
200 ג' רוויון
100 ג' חמאה רכה
130 ג' חמאת בוטנים

לציפוי חמאת בוטנים
100 ג' סוכר חום דמררה
50 ג' סוכר חום בהיר
200 ג' חמאת בוטנים
50 ג' קמח לבן
125 ג' שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים קלות את התבנית. אם רוצים, אפשר לרפד בנייר אפיה.
2. טורפים בקערה גדולה שני סוגי קמח, אבקת אפיה, סודה ומלח.
3. מוסיפים ביצים, דבש, סירופ אגבה, רוויון, חמאה וחמאת בוטנים. טורפים היטב עם מטרפה עד לקבלת בלילה אחידה.
4. יוצקים כחצי מהבלילה לתבנית.
5. להכנת הציפוי: מניחים שני סוגי סוכר, חמאת בוטנים וקמח בקערה. מערבבים עד להתאחדות.
6. מוסיפים שוקולד צ'יפס ומערבבים עד לפיזור אחיד.
7. מפזרים בערך שליש מהציפוי (אפשר קצת יותר, כמה שבא לכם) מעל הבלילה בתבנית.
8. יוצקים את שאר הבלילה לתבנית ומעליה את שאר הציפוי.
9. אופים 25-30 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו, אך לא רטוב. מצננים לגמרי, מחלצים מהתבנית, פורסים, אוכלים חתיכה אחת, משקרים לעצמכם שהספיקה לכם החתיכה הזו כדי לטעום, משכנעים את עצמכם שהעוגה הזו היא לא באמת עוגה והיא כמעט בריאה, אוכלים חתיכה נוספת ושמחים. כן, שמחים כפועל.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לפי אייברי מהמתכון המקורי, העוגה נשמרת ארבעה ימים בטמפרטורת החדר (אצלי היא היתה סבבה יום-יומיים אחרי האפיה ונעלמה לאחר מכן.. מאמינה שגם אצלכם יקרה דבר דומה) וחצי שנה (!!!!!!) במקפיא.
  • אפשר לשחק עם שילוב הקמחים: בפעם הראשונה השתמשתי במאה גרם לבן ומאה מלא. העוגה היתה קצת דחוסה מדי, אז הקטנתי את כמות הקמח המלא, אבל אני מאמינה שהגדלה מסוימת שלו תעבוד. תכלס, גם כששני הקמחים היו חצי חצי זה היה סבבה, אבל קצת יותר טוב בפעם השניה. כמובן שאפשר גם להשתמש במאתיים גרם קמח לבן וזהו.
  • עדיין לגבי כמויות חומרים: בפעם הראשונה השתמשתי בשישים גרם דבש ושישים גרם אגבה, בפעם השניה הגדלתי את כמות הדבש. אפשר להשתמש ב-120 ג' דבש ללא אגבה.. ואני מאמינה שאפשר גם להיפך, אך לא ניסיתי.
  • ושילוב חומרים אחרון: לא חייבים להשתמש רק ברוויון, אפשר לשלב עם חלב. זה מה שאני עשיתי בפעם הראשונ - 125 ג' רוויון, 75 ג' חלב.
  • שכחתי לציין באמת שהסיבה שהכנתי את העוגה הזו דווקא עכשיו, אחרי שהיא היתה לי בתודעה כבר חודשיים, היתה שהיה לי בבית רוויון שהייתי צריכה לסיים, ולא יכולתי סתם לשתות אותו, כי זה דוחה. ומה קרה בסוף? הייתי צריכה להכין את העוגה שוב, אז קניתי עוד רוויון. כלומר --> נשארתי עם כמות אפילו יותר גדולה של רוויון בבית. אני גאון.
  • אה, בעצם עוד שילוב חומרים, אבל הפעם אני מדברת על הציפוי, אז זה לא נחשב: אם במקרה יש לכם חמאת בוטנים צ'יפס, אתם יכולים להמיר חלק מכמות השוקולד צ'יפס בכאלה. כן, זה מה שעשיתי בפעם הראשונה - 75 ג' שוקולד, 50 ג' חמאת בוטנים. אבל זה מה זה לא קריטי.
  • ובציפוי אפשר להשתמש בסוכר חום אחד (דמררה או כהה), אני סתם חיפשתי לגוון. בכל מקרה, קחו בחשבון שסוכר חום לא לגמרי נמס באפיה, אז אתם תרגישו את הגרגרים בתוך העוגה האפויה. מבחינתי זה דבר חיובי, אבל זה עניין של טעם. פשוטו כמשמעו.
  • דבר אחרון: ברמת העקרון, אפשר להכין את כל העוגה בקערה אחת, וזה מה שעשיתי בפעם הראשונה - מכינים את הבלילה בקערה אחת. יוצקים לבלילה. מכינים באותה הקערה, הריקה כעת, ללא שום צורך לשטוף אותה, את ציפוי חמאת הבוטנים. וזהו. אבל אם עושים את זה ככה, העוגה קצת "משעממת", כפי שכבר ציינתי. מצד שני, אם מכינים אותה בסוג של שכבות, כמו שעשיתי בפעם השניה, צריך להשתמש בשתי קערות. אז תחליטו מה יותר חשוב לכם - שהעוגה לא תהיה משעממת או שתוכלו לחסוך שטיפה של קערה אחת. זהירות, ספוילר: שתי האפשרויות הגיוניות באותה המידה. אני לא אשפוט אתכם, לא משנה מה תחליטו.
  • אוי, שיקרתי. זה לא היה הדבר האחרון - כן, אפשר להכין במיקסר. זה יקח פחות זמן ואולי תצא לכם בלילה יותר אחידה. אבל כל האנשים ללא המיקסר --> הידד, זו עוגה נהדרת עבורכם! רק עשו לי, ובעיקר לעצמכם, טובה: ודאו שהחמאה שלכם ממש רכה, סבבה?


הייתי רוצה להזהיר אתכם לא לקלף את כל הציפוי מהעוגה ולאכול אותו, אבל.. אני לא חושבת שברגע האמת תזכרו את האזהרה הזאת. או שלא תרצו לזכור אותה...

19 תגובות:

זהר אמר/ה...

לגבי גלי - גם אני הייתי מזועזעת ועצובה בקטע לא ברור כשגיליתי שפין מת.. אבל אני כן ידעתי שהם זוג, למרבה הבושה.
ולגבי עידן חביב - אין מדויקת ממך.
ולגבי העוגה - יאמ! אבל אפשר רק חלב? אין מצב שאני אשרוד שימוש ברוויון :(

tallyco אמר/ה...

אה ! הרסת את עולמי עכשיו עם טרי ! אני לא מאמינה שלא זהיתי !

טליה אמר/ה...

העוגה הזאת נראת ממש (אבל ממש) טוב!

(ולגבי גילמור+דם אמיתי - גם לי לקח זמן לזהות, אבל למזלי היה לי לפחות את אחד מהאחים שלי לחלוק איתו את חדוות הגילוי...)

אפרת אמר/ה...

פוסט גאוני! את יודעת שאת מטורפת נכון?
וגאון!
העוגה נראית עילאית(:

Shani אמר/ה...

היום בוולמראט רציתי ממש לקנות חמאת בוטנים, הרגשתי את הפוסט שלך מגיע. ואז עצרתי את עצמי וקניתי שישיית ריסיס.
תמונות ממש טובות!

Bnaya Farjun Eylon אמר/ה...

התשת..

אנונימי אמר/ה...

פוסט אדיר!
אבל קצת מבאס אותי כשאת עוברת למידות של משקל ולא כוסות / כפות.
מה יהיה על אופים בינוניים וסבירים שאין להם משקל במטבח?
אלה.

אנונימי אמר/ה...

הידד, עוד חמאת בוטנים!

אבל (רגע, אזהרת קטנוניות):
"נבצר עליכם" = נגזר עליכם, נכון?

אולגה אמר/ה...

מור, אני כל כך מרוצה מהמצלמה שלך! טוב, גם ממך :) תקשיבי, התמונות נראות פשוט מעולה! יש לך את זה ובגדול!! אחלה פוסט! (מלא סימני קריאה, אני יודעת)

מרימי אמר/ה...

את פשוט בחורה קורעת!!!!!!!
כייף לקרוא את הפוסטים שלך!

zaftigfoodblog אמר/ה...

אני רואה גלי (למרות שדי התאכזבתי מהעונה הרביעית) והייתי ממש עצובה שקורי מונת'(?) נפטר. דווקא חיבבתי אותו, אפילו שהוא היה קצת זומבי. תמידית. ועכשיו אני רואה Dollhouse והשחקן הגקברי הראשי ממש מזכיר לי אותו בזומביות שלו ובהבעה שנראית כאילו הוא לא רואה טוב מרוב שהעיניים שלו מצומצמות.
כמוכן, ראיתי בנות גילמור (אם כי לא זכרתי שליין התחתנה, די הפסקתי לראות אחרי העונה הרביעית כי התגייסתי) - והבנזוג רואה טרו בלאד, אז ביחד אנחנו אוכלוסייה חופפת. הצרה היא שכל אחד מאיתנו ראה רק אחת מהסדרות.
ודבר שלישי: זה הגיוני וקשור לגמרי לכתוב על כוורת. זה פוסט על עוגה עם דבש, לא?

MoranSha אמר/ה...

מההתחלה אמרתי שאני בינונית ועילאית, זה מרגש לשמוע שיש עוד כמוני.

אני ראיתי את שתי העונות הראשונות של גלי ובאמת הייתי עצובה מהמוות שלו, אבל אני לא חושבת שהוא שחקן או זמר גרוע, אני חושבת שההדרכה הקולית הגרועה (כנראה.. לפי השירה..) שהם קיבלו ושהמניירות המרגיזות של ליה מישל הרסו את השירים.

לגבי טעמך המוזיקלי, הוא דווקא (עילאי) בסדר (בינוני) חוץ מהקטע הזה של אברהם טל - בן אדם, יש לך קול גבוה ומגניב, למה אתה שר ככה ובוחר שירים כאלה?? למה??

ולבסוף, לעניין העוגה, את תמיד יכולה להחליף את הרוויון בחלב או ביוגורט, מקסימום תוסיפי קצת קמח או תורידי קצת מכמות הנוזלים :)

Nitzan אמר/ה...

אהבתי את הפוסט הזה המון! בין האהובים עליי שלך (ואני קוראת מתמידה!) מה שכן, אני אופה בייתית פושטית אז ככה שאין לי משקל ובכלל מתכונים עם גרמים מפחידים אותי. יש לי כוסות מדידה וגם כוס חד פעמית לעת מצוא. ואם הדבש מסרב להשתחרר מהכוס, מוסיפים עוד דבש...

אפרת אשרף אמר/ה...

בתור אחת שאתה בנות גילמור מהתחלה עד הסוף+אינסוף שידורים חוזרים בשקיקה - איך לא שמתי לב לזה עד היום!?!?!?!
וכן, אני רואה גם "דם אמיתי" בשקיקה...
וגם גלי...
מתה עלייך!!!

Mor אמר/ה...

זהר - בטח. לגמרי אפשר רק חלב. אני עשיתי את זה מלא פעמים בכל מיני דברים שהצריכו רוויון. מאז התבגרתי טיפטיפה (ממש טיפה), ואני מצליחה להתמודד עם העובדה שרוויון זה דוחה בפני עצמו אבל עושה דברים טובים לעוגות.

בניה - אני יודעת. מזל שיש אדם אחד כן פה שאומר לי את האמת בפנים ;-)

אלה - האנשים האלה יבינו בסוף שהם צריכים משקל במטבח וירוצו לקנות!! סתם, אני מבינה. גם אני השתמשתי תמיד בכוסות מדידה ואז הבנתי עד כמה אני לא מדייקת וכמה זה יותר נוח פשוט להניח קערה על המשקל ולשפוך הכל פנימה. אה, וזה גם חוסך כלים, ווהו! אבל אני משתדלת כן לפרסם מתכונים בכוסות/כפות מדידה פעם. סורי..

אנונימי שעלה/עלתה על העובדה שאני לא יודעת עברית - כן. לגמרי. אלא אם נחליט שהמצאתי את הביטוי "נבצר עליכם", והוא פשוט יהיה ביטוי נרדף ל"נגזר עליכם". בסדר? ככה אני יוצאת פחות עילגת.

מורן, לא! יוגורט זה הרבה יותר גרוע מרוויון. אל שניהם אני לא מסוגלת להתקרב סתם ככה, אבל רוויון זה בסדר לאפיה.. יוגורט זה השטן. איכס איכס איכס.

אני מרגישה שהיה שווה לכתוב את הפוסט הזה ולו רק כדי לגלות לאלו מכם שאכפת להם את הקטע של טרו בלאד/גילמור. יור וולקאם, אנשים. יור וולקאם.

אנונימי אמר/ה...

דעי לך שאת השבועות האחרונים אני מבלה בצפייה אובססיבית של כל העונות של בנות גילמור, ורק עכשיו, בקריאה שנייה של הפוסט שלך אני מבינה מי הכניסה לי את הרעיון השטני הזה לראש! כן, אני בהחלט מאשימה אותך!!! (ד"א - למה לא הפסיקו אחרי העונה החמישית? שתי העונות האחרונות כל כך מיותרות...)

מורן אמר/ה...

הי מור, יש הצעות למי שלא אוהב חמאת בוטנים בכלל (כן,כן אני יודעת) :)

Mor אמר/ה...

מורן, נראה לי שההמלצה שלי במקרה הזה היא פשוט ללכת על מתכון אחר, סורי :-(

אנונימי אמר/ה...

היי, אשמח שתחזרי לכתוב מתכונים (מעולים) שפונים לכולם כמו בעבר, כלומר כוסות מדידה ליד גרמים.. חלקנו לא מחזיקים משקל, וגם אם כן- אין כח להתעסק עם זה. מתכון רק עם משקלים גורם לי לוותר מראש.. (לכן לצערי, אלך על המתכון שביססת עליו כי הוא עם כוסות). אשמח אם בפעמים הבאות תוכלי לכתוב גם בצורת כוסות/כפות (: תודה!

הוסף רשומת תגובה