> עוגתיות פירות יער, לימון וג'ינג'ר (כמעט סקונס, אבל לא בדיוק) | Morcake

4 ביוני 2013

עוגתיות פירות יער, לימון וג'ינג'ר (כמעט סקונס, אבל לא בדיוק)

ההתלבטות היתה קשה: לפרסם או לא? לפרסם או לא?


הרשו לי להסביר --

חומר הגלם החודשי של הפרויקט המגניב בעולם כולו (באובייקטיביות רבה, בלה בלה) היה פירות יער.

בניגוד לחודשים קודמים, בהם הכנתי כל מיני טארטים וקינוחי כוסות, הפעם רציתי ללכת על משהו קצת יותר רגוע. משהו בסיסי. משהו..

משהו סקונסי.

נניח סקונס. כי באמת יש מעט מאד דברים שהם יותר סקונסיים מסקונס.

כמה ימים לאחר ההכרזה על חומר הגלם וההחלטה שלי להכין משהו סקונסי, פתחתי לראשונה את הספר של Joy the Baker שבדיוק הגיע בדואר, ומה היה המתכון הראשון שם? סקונס פטל וג'ינג'ר.


כאילו, וואו.. dude. הכי גורל.

אז ידעתי שזה המתכון שלי והייתי מרוצה מעצמי. עכשיו נותר לי רק להכין אותו. בקטנה.

אלא אם כן אתם אני. יחסית למישהי שמתחזקת בלוג אוכל עם מלא מתכונים, החלק של הכנת האוכל הוא לא לגמרי לא בקטנה עבורי.

קליפות ביצים עפות לתוך בלילות, חלב נשפך על השיש ועל הרצפה, כלי מטבח ומזונות שונים פוצעים אותי במגוון דרכים.


תופת, אני אומרת לכם.

קיצור, הגעתי ליום שבת, יום לפני התאריך בו צריך להגיש תמונה ומתכון לפרויקט, ועדיין לא אפיתי את הסקונס שלי. אז נכון שהייתי סולחת לעצמי אם הייתי שולחת את המתכון שלי באיחור של יום (טוב, זה לא משהו אישי, אני לא עושה לעצמי טובות או הנחות או משהו כזה, אל תראו אותי ככה. ייאמר לזכותי שחרף האנטיפתיות הכללית שלי, אני מצליחה להיות מאד נחמדה לבלוגרים של הפרויקט, ואני תמיד תמיד נותנת הארכה למי שזקוק לה), אבל גם ביום ראשון לא באמת היה לי זמן לאפות ו... קיצור, היתה לי רק הזדמנות אחת להכין את המתכון הפירות יערי שלי. אחת בלבד.


אז אפיתי סקונס סגולים. וקצת ירקרקים.

ולא בדיוק סקונסיים.

זאת אומרת, אחרי שהכנתי אותם הבנתי שאני לא לגמרי בטוחה איזה טעם ובעיקר מרקם אמור להיות לסקונס.


אבל לא נראה לי שהוא אמור להיות כזה.

מה שיצא בפועל זה סוג של עוגתיות - נו, אתם יודעים.. עוגיות שיש להן מרקם מאד עוגתי.


אבל העוגתיות האלה הן כן ארוחת בוקר-material, כמו סקונס. הן לא מאד מתוקות, יש בהן פירות יער ולימון וג'ינג'ר, ואם אלה לא דברים המתאימים לארוחת בוקר, או איזה בראנץ' טוב (רצוי בהלואין.. כנראה שהמראה שלהן יתקבל הרבה יותר בהבנה ביום הזה), אני לא יודעת מה כן.

לגבי הצבע של ה"סקונס" שלי. טוב עזבו, לגבי הצבע של העוגתיות..

תראו.


הן סגלגלות. וקצת ירקרקות בואכה כחולות. סוג של תורכיז. כמו הצבע הזה שיש למים לפעמים, בחופים מהממים במיוחד.

אם אתם אנשים של חצי כוס ריקה, כנראה שהמחשבה הראשונה שתקפוץ לכם לראש היא "היי, לאוכל לא אמור להיות צבע כזה".



אבל אם אתם אנשי חצי כוס מלאה, (לא) כמוני, אתם תבינו שלמעשה העוגתיות האלה גאוניות, כיוון שהן הכי מיישמות צבע מאכל טבעי. ווהו.



בסוף החלטתי לפרסם את ה.. דבר הזה. כי לא היה לי זמן וכי לא רציתי לא להשתתף ב"כחומר" החודש וכי התמונות של ההכנה יצאו לי די מגניבות.


יד על הלב:


האם זה המתכון הכי טעים שהכנתי אי פעם? לא. האם הוא טעים? לגמרי.


האם זה המתכון הכי יפה שהכנתי אי פעם? Good God, לא. האם הוא יפה? Good God, לא.


האם למדתי לקח מהחודש הזה? בטח, לא לחכות עם דברים עד לרגע האחרון.


האם איישם את הלקח הזה בחודש הבא של הפרויקט, או בכלל מתישהו בעתיד? אממ. אה... עבור. חבר טלפוני. שאלה הבאה. אני פורשת.


אה ו.. אם אתם רוצים לראות עוד כמה דברים פירות יעריים - מצחיקים, ברור שאתם רוצים - אתם תלחצו --> כאן <-- .="" p="">


***
לא-בדיוק-סקונס (טוב, עוגתיות) פירות יער, לימון וג'ינג'ר
מקור המתכון: מבוסס על מתכון מהספר של Joy the Baker, עם שינויים שלי

כמות: כ-28 יחידות בקוטר של 5 ס"מ (לפני אפיה. קצת יותר אחרי)

מצרכים:
1/2 כוס חלב קר
2 כפות מיץ לימון
1 ביצה גדולה
1/3 כוס סוכר
גרידה מלימון אחד (או מחצי לימון גדול)
2 כוסות קמח לבן
1 כוס שיבולת שועל שלמה
1 כף אבקת אפיה
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית ג'ינג'ר טחון
150 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות
3/4 כוס (כ-120 ג') פירות יער

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה.
2. מערבבים חלב ומיץ לימון בקערה קטנה ומניחים בצד לכחמש דקות, עד לקבלת תערובת סמיכה, קצת כמו רוויון.
3. בינתיים מערבבים בקערה גדולה סוכר וזסט לימון - רצוי ממש "לשפשף" פנימה את הגרידה עם האצבעות.
4. מוסיפים לקערת החלב ביצה, מערבבים היטב ומניחים בצד.
5. מוסיפים לסוכר הלימוני קמח, שיבולת שועל, אבקת אפיה, סודה, מלח וג'ינג'ר. מערבבים היטב, אפשר עם מזלג.
6. יוצקים את תערובת החלב מעל הקערה. מערבבים עד לקבלת עיסה אחידה.
7. מוסיפים קוביות חמאה ומעבדים עד להיטמעות החמאה - משתדלים לעבוד כמה שיותר מהר. אפשר עם קלף, אפשר עם הידיים.
8. מוסיפים פירות יער ומקפלים פנימה בזהירות, לא יותר מדי על מנת לא לשבור את הפירות ולצבוע את הבצק (מי בכלל עושה דברים כאלה?).
9. מעבירים את הבצק (הדביק והרטוב) למשטח עבודה מקומח ומעבדים לעיגול די עבה. קורצים עיגולים בקוטר של 5 ס"מ בעזרת מיקד או אפילו כוס. מניחים את עיגולי הבצק בתבנית, ושומרים על מרחק סביר ביניהם.
10. אופים כ-15-20 דקות, עד שהחלק העליון של המאפים מתייצב ומזהיב קצת. מצננים מספר דקות בתבנית ומעבירים לרשת להמשך צינון.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כמובן שעדיף להשתמש בפירות יער טריים, אבל אם אין - אני לא מצאתי בסופר עדיין, אם כי אני מאמינה שבזמן הקרוב יהיה קצת יותר קל למצוא אותם - גם קפואים עובדים. אם כי.. יש סכנת נזילת צבע. אופס :-)
  • טוב, יש קטע שרק עכשיו גיליתי שהייתי אמורה להוסיף את החמאה לפני החלב והביצה. בזמן ההכנה, באמת מאד הופתעתי מזה שאת החמאה מוסיפים רק בסוף, אחרי הביצה, אבל זרמתי.. פשוט לא הייתי ליד המתכון וזה מה שזכרתי ממנו. אם כך, עוד לקח: לקרוא מתכונים עד הסוף. שבע פעמים. קיצור, אני הוספתי קודם את החלב והביצה, וזה אפשרי.. פשוט יש סיכוי ממש טוב שזה מה ששינה את המרקם. אתם יכולים לעבוד לפי הסדר האהוב עליכם, פשוט קחו בחשבון שזה משפיע על דברים. אופס #2.
  • אחרי חיתוך העיגולים, יוותרו שאריות בצק. אפשר לאסוף אותן ולקרוץ כמות נוספת, אבל קחו בחשבון שזה עלול ממש לצבוע את הבצק. הסקונס-עוגתיות שלי שנצבעו הכי הרבה היו אלה שנוצרו לי מאיסוף חוזר של הבצק וצביעתו בסגול.
  • ולגבי פירות היער - כמובן שאפשר להשתמש רק בסוג אחד, למשל פטל. אני סתם הלכתי על מיקס כי כך התחשק לי.
  • ואם אתם לא מתים על ג'ינג'ר, אפשר להשמיט אותו, אם כי הוא לא מאד מאד דומיננטי במתכון.
  • אוקיי, בפעם הבאה יהיה משהו שיצא לי כמו שצריך, מכל הבחינות. מבטיחה. כמעט בטוח. אולי. נראה.



שקיות של ורדינון. כי לפעמים צריך לאלתר.

6 תגובות:

בישול בזול אמר/ה...

האם הוא יפה? Good God, לא.
מור-אמת-בפרסום-קייק 3>
לי זה דווקא נראה די חמוד. ממילא בפירות יער אפויים/מבושלים החן הוא בדרך כלל יותר אה... כפרי, מאשר מהוקצע ומוקפד.
שקית של ורדינון לרקע! גאוני! מאמצת. צפויים לנו המון רקעים אדומים על שקיות שילב :)

avronsharon אמר/ה...

זה עוגתיות פיקאסו הן ממש יפות מרוב שהן מכוערות או משהו כזה
אי אפשר להוריד מהן את העיניים ובתמונה שהבורדו בורשט הזה פורץ החוצה בכלל בא לי לאכול את המסך. וזה לגמרי יותר טוב מסקונס שעליהם חייבים למרוח חמאה ולהוסיף עוד נגיעת ריבה את בכלל עשית לנו טובה שיצאו עוגתיות וככה נחסכו מאיתנו הקלוריות הנוספות. ובכלל לגמרי בא לי כזאת עכשיו עם הקפה של הבוקר

גיל אמר/ה...

טוב, כמו בדרך כלל, הטקסט קרע אותי מצחוק, אבל השקית של ורדינון חתמה את הגולל והפילה אותי לריצפה.

גאונה. גאונה!!

אנונימי אמר/ה...

הפוסט מצוין כרגיל!
לא רוצה להרוס את מצב הרוח החגיגי עם סיינס טוק, אבל הסיבה לצבע היא שהבלילה בסיסית (אנתוציאנינים וחברים). שורה תחתונה, נסי להפחית מכמות הסודה לשתיה/ אבקת האפיה וזה אמור לעבוד (אלא אם את בעניין של סקונס ירוקים אקולוגיים, כמו כולנו כמובן).

mekoopelet אמר/ה...

ברור שלפרסם....אני לא יודעת..תקראי לי מוזרה, אבל זה נראה לי טעים...ממש בא לי עכשיו על כאלה סקונס (זה השקית, היא לגמרי עשתה לי את זה, ועוד שרואים בצילום את הפתח של הידית...).

טושטוש אמר/ה...

אני מוכנה להיות שפן הנסיונות שלך מתי שתרצי :)
נראה לי דוקא ממש טעים, והצבע לא מפחיד אותי....
וכמובן- את קורעת אותי מצחוק כל פעם מחדש- רק בשביל זה היה שווה לפרסם.

הוסף רשומת תגובה