> טארט בירה, קרקרים, קפה ושוקולד | Morcake

9 במאי 2013

טארט בירה, קרקרים, קפה ושוקולד

אתם בטח זוכרים את תקרית הקרם-פטיסייר-עם-בירה שלי מלפני חודשיים. ואם לא זכרתם קודם, אז לחצתם עכשיו על הלינק וקראתם על התקרית ההיא.


וכשאני אומרת תקרית, אני כמובן מתכוונת לקטסטרופה. לקרוא לזה תקרית היה ניסיון לא מוצלח שלי לייפות את המקרה.


בערך כמו הקטע הזה שאנשים עושים כשהם למשהו כמו טירונות חוויה. נו באמת, טירונות זה סיוט, לא חוויה. כולנו יודעים את המשוואה, היא די פשוטה:

סיוט + C = חוויה --- כאשר C הוא קבוע המבטא זמן כלשהו.

או בתיאור מילולי: כעבור מספיק זמן, כל סיוט הופך בזכרון שלנו לחוויה.

בכל אופן, לא התכנסנו כאן כדי לדבר על הטירונות שלי.



אבל אם כבר שאלתם, היא היתה ארוכה, קרה, רטובה, מדכאת ועשתה לי דלקת בעין. אבל היי, לפחות ירדתי מלא במשקל.

אז פטיסייר. ובירה.


כן.

לאחר הכשלון הצורב בואכה מריר ונוזלי ההוא, תכננתי לוותר על פטיסייר הבירה שלי, לפחות לעת עתה. אז תכננתי.



אמנם תוצרי החודש של "כחומר ביד הבלוגר" מתפרסמים הפעם מעט לפני שבועות, אבל לא רצינו להיות בנאליים ולבחור גבינה כחומר הגלם שלנו. מה גם שחלקנו לא ממש התלהבנו מכל הקטע הזה של גבינה. אז לאחר התייצעות פנים-מנטקאית, נבחרה בירה ככוכבת החודש.

בירה? הממ. אמנם הפעם לא אני בחרתי את חומר הגלם, אבל אני לא אחת שתאמר לא לבירה.

אז לא היתה ברירה.. נאלצתי לשוב לפטיסייר הבירה שלי, להסתכל לו בלבן של העיניים - טוב, בלבן של הקצף - ולהבהיר לו מי הבוס פה.


הוא, כמובן. הוא הבוס.


אז התחלתי מחדש: קודם כל, לקחתי מתכון בסיסי שהכנו בקורס ואז התחלתי להתעלל בו.


הפעם לא השתמשתי רק בבירה בתור הנוזל במתכון. נשארתי עם רוב כמות החלב מהמקור המקורי, ואת השאר השלמתי בבירה. חוץ מזה, הפעם לא השתמשתי בגולדסטאר, הבירה מהפעם הקודמת - היחידה שהיתה לי בבית בזמנו, אלא בגינס, מה שהביא את אור להעניק לקרם שלי את השם הגאוני גינסייר.


שאר הקרם היה כמו פטיסייר רגיל - סוכר, חלמונים, קורנפלור. הוספתי גם קצת אבקת נס קפה ובסוף בסוף ערבבתי לתוך הקרם המוכן שוקולד מריר... למקרה שלקרם עדיין יהיה טעם בירתי מדי.


הפעם יצא טוב. יצא שוקולדי. עם מרירות מסוימת. קלה. עדינה. אי אפשר לנחש שיש שם בירה. האמינו לי, נתתי לאנשים בעבודה לטעום והם לא ידעו שיש שם בירה.


את כל השאר עשיתי פחות או יותר באותו האופן: הכנתי קלתית מפירורי קרקרים, סוכר חום וחמאה מומסת. בעצם פעם אחת השתמשתי בשטוחים טחונים, ובפעם נוספת שילוב של קרקרים ושטוחים. גם בייגלה יעבוד פה, מן הסתם.

ומעל הכל - קצפת קפה. כי קצפת זה תמיד טוב, וקפה זה תמיד טוב, לכן חשבון פשוט מוביל אותנו לזה שקצפת קפה זה תמיד טוב.


נעים מאד, מור -- מתמטיקאית דגולה.


בכל אופן, הפעם הפאי יצא מעולה ממש. טעים לאללה - הקלתית המתוקה-מלוחה, הקרם המתוק-מריר, הקצפת.. הכל עובד יחד. מבחינת טעם, מרקם, מראה. מעולה. כולם אהבו.


היתה רק בעיה אחת: היה ממש ממש קשה לחתוך פרוסות נורמליות שלו. וזוכרים מה אמרתי קודם על המילים "תקרית" ו"חוויה"? אז כן, ממש ממש ממש קשה זו הדרך העדינה שלי לומר בלתי אפשרי.


הקלתית התפוררה לגמרי, הקרם בכל זאת היה מעט נוזלי מדי.


אבל לא אמרתי נואש. כי הפאי שלי יכול להיות עקשן כמה שבא לו.. גם אני מבינה דבר או שניים בעקשנות.


אז הכנתי אותו פעם נוספת. הפעם כקינוח שכבות בכוסות. והטריק בקינוח בכוס הוא שלא משנה כמה בלאגן יש בפנים -- זה עובד.


זה בסדר אם השכבות לא ישרות. זה בסדר אם הכל מתפרק.

הכל הכל בסדר.


בסופו של דבר, אני חושבת שיכולתי גם להביא את הפאי למצב חתיך (מבחינת העברת סכין בתוכו, כן? לא מבחינת מראה.. הפינה הזו לגמרי היתה סגורה, הורס שכמותו), כי בדיעבד נראה לי שלא בישלתי את הקרם מספיק בפעם הראשונה וכנראה גם לא פוררתי מספיק את הקרקרים לקלתית.


אז אני מביאה פה את המתכון לפאי, אבל זה לגמרי עובד גם כקינוח שכבות בכוס. בסדר?


עכשיו רגע, לפני שעוברים למתכון שלי - אתם חייבים חייבים חייבים לראות את כל מתכוני הבירה של משתתפי הפרויקט כאן. לא, באמת.. מתכוני הקוקוס היו אחלה, מתכוני המרשמלו היו מעולים, אבל הפעם כולם התעלו על עצמם והכינו דברים היסטריים. אני ממש בהתרגשויות על החודש הזה.

אוקיי, עכשיו לטארט הקרקרים, בירה, קפה ושוקולד שלי*.


*מי גרועה במתן שמות? מי? מי?

***
טארט קרקרים, בירה, קפה ושוקולד
מקור המתכון: קרם הפטיסייר מבוסס על מתכון מקורס הקונדיטוריה שלי ב"בישולים", עם מספר שינויים. כל השאר שלי.

כמות: טארט אחד בקוטר 18 ס"מ או 6-8 כוסות בנפח של כ-150 מ"ל (תלוי עד כמה ממלאים אותן)

מצרכים:
לקלתית
150 ג' קרקרים/בייגלה/שטוחים - עם מלח, עם שומשום, ניסיתי הכל, כולל שילובים, והכל הולך
2 כפות סוכר חום דמררה
75 ג' חמאה מומסת

לקרם פטיסייר בירה
200 ג' חלב
50 ג' גינס (או בירה כהה דומה, נניח מרפי'ס)
2 ג' אבקת נס קפה
60 ג' סוכר לבן
60 ג' חלמונים (כ-3 חלמונים גדולים)
30 ג' קורנפלור/קמח/שילוב של שניהם (אני השתמשתי רק בקורנפלור)
80 ג' שוקולד מריר, קצוץ

לקצפת קפה
150 ג' שמנת מתוקה
10 ג' אבקת סוכר
1/2 כפית אבקת נס קפה
1 כפית קלואה, או ליקר קפה אחר (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקרם: מניחים חלב, בירה וקפה בסיר. מוסיפים מעט מהסוכר, מערבבים ומביאים לרתיחה.
2. בינתיים טורפים את שאר הסוכר עם החלמונים בקערה בינונית. חשוב לערבב מיד, כיוון שהסוכר מתחיל לבשל את החלמונים ברגע שנוצר מגע ביניהם.
3. מוסיפים לחלמונים קורנפלור וטורפים היטב.
4. כאשר התערובת בסיר רותחת, יוצקים אותה לקערת החלמונים וטורפים היטב.
5. יוצקים את כל תוכן הקערה בחזרה לסיר ומבשלים עד להסכמה, תוך כדי טריפה מתמדת. ממשיכים לבשל עוד דקה-שתיים, תוך כדי טריפה.
6. מסירים מהאש, מעבירים לקערה ומוסיפים שוקולד קצוץ. ממתינים שתיים-שלוש דקות, עד שהשוקולד מתחיל להינמס. מערבבים היטב עד לקבלת קרם חלק, ללא חתיכות שוקולד.
7. מניחים ניילון נצמד על פני הקרם (על מנת שלא יווצר קרום) ומעבירים למקרר.
8. בינתיים מכינים את הקלתית: מניחים קרקרים או בייגלה וסוכר במעבד מזון וטוחנים לאבקה.
9. מעבירים לקערה, מוסיפים חמאה מומסת ומערבבים היטב. משתדלים לאכול רק חצי מהכמות ולא את כולה.
10. מעבירים את התערובת לתבנית - עעדיף רינג המונח על תבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה - ומהדקים כמה שניתן. מרפדים את התחתית והדפנות ומשטחים לשכבה אחידה. אפשר לעשות זאת עם כף, פלטה מדורגת קטנה או עם הידיים -- מה שהכי נוח לכם.
11. לאחר שהקרם התקרר, יוצקים אותו לתוך הקלתית. אם הוא התקרר מדי בינתיים והתגבש קצת, אפשר "לרענן" אותו בעזרת מטרפה.
12. להכנת הקצפת: מקציפים שמנת, אבקת
, קפה וליקר לקצפת יציבה. מעבירים לשק זילוף ומזלפים איך שרוצים מעל הקרם (לא חובה לזלף, אפשר למרוח פריסטייל, אבל זה כנראה ייראה פחות טוב). מעבירים את הטארט המוכן למקרר.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כפי שכתבתי בהקדמה, בפעם הראשונה שהכנתי את הקרם, כנראה לא בישלתי אותו מדי, והוא לא לגמרי הסמיך. מצד שני, כנראה שבפעם השניה בישלתי מעט מדי, אז לאחר הקירור שלו (כמה שעות טובות במקרר, אפילו יום), הוא היה ממש קשה וגושי, היה די קשה לעבוד איתו. מה שעשיתי זה להוסיף לו חלב, מעט בכל פעם, ולטרוף היטב עד לדילול מסוים של הקרם והפיכתו לקרמי שוב. זה ממש עזר.
  • לא ציינתי את זה בהוראות, אבל אני אפיתי את הקלתית שלי 7-8 דקות על 180 מעלות (בלי הקרם, כמובן). זה ממש לא קריטי, אבל יכול לעזור לגבש קצת את הפירורים.
  • שוב - אפשר להכין גם בכוסות: מניחים מעט פירורים בכל כוס, מעליהם יוצקים קרם (או מניחים עם כף/כפית) ומעל הכל קצפת.
  • אם אתם פחות מתחברים לקטע המלוח של הקרקרים והבייגלה, אפשר מן הסתם להשתמש בביסקוויטים בקלתית, או אפילו בבצק פריך.
  • קצפת הקפה, אגב, לא מתוקה במיוחד. אני אהבתי את זה ככה, אבל אם אתם אתם אוהבים מתוק, פשוט הגדילו את כמות הסוכר.


9 תגובות:

אור אמר/ה...

איזה קטע, מאז שהעליתא תהתמונה לפייסבוק עד פרסום הפוסט הייתי בטוחה שהפטיסייר בירה זה הדבר הלבן שלמעלה ולא הבנתי איך זה עשוי מגינס ויצא כל כך בהיר. מה שכן, במסגרת אובססיית המילק באר שלי, מסתבר שיש להם עוגת שכבות בטעם בייגלה, שבה גם יש גנאש סטאוט. תהיתי איך הם מכינים את זה, אבל כנראה שהם מכינים את זה בדיוק ככה. עכשיו רק להבין איך מכינים את שאר המרכיבים.

פנפן אמר/ה...

זה בטוח טעים בכל גרסה, כמו שציינת מתימטקאית דגולה שכמותך, קפה, בירה, קפה+בירה. אין ספק שחומר הגלם החודש היה מאתגר במיוחד.

אולגה אמר/ה...

מור, אני אוהבת את העקשנות שלך! טוב שלא ויתרת והכנת את הגרסה בכוסות. זה מה שאני אעשה מעכשיו עם כל "התקריות" שלי. איפה היית כשעוגת הדבש ששקעה והתפרקה לי לגורמים בראש השנה לפני שנתיים? :) בכל אופן, אחלה מתכון. כל הכבוד!

קרייזי אמר/ה...

אני חייבת לנסות את זה, ואני משתדלת לעשות דברים בכוסות כי זה נורא נוח, במיוחד החד פעמיות השקופות שזורקים אחר כך (כן אמא, לפח, לא צריך לשטוף את זה).

אנונימי אמר/ה...

את מהממת. והבלוג שלך מהמם. אני לעולם לא מגיבה בבלוגים, אבל בשלך הייתי חייבת. הדוקטורט שלי בסכנה בגללך! כל מה שאני עושה בזמני הפנוי (והלא פנוי...) זה לקרוא אותך. ואני אפילו לא כזה אוהבת לאפות!
אבל עם כל זה שהתחנפות זה נחמד, הסיבה האמיתית שאני כותבת היא זאת: http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.2013815
אני ממש מקווה שאני לא יוצאת פה סופר פוגענית ומרמזת שיש לך הפרעה פסיכיאטרית, אבל זה פשוט הזכיר לי אותך כל כך!
מתה עלייך :-)

avronsharon אמר/ה...

את אחלה ואת חמודה ... !
אני מוי אוהבת את המתכון הזהכי יש בו מלוח ומתוק וקרקרים עם שוקולד ועםם בירה מה עוד צריכה בחורה בחיים?

טל אמר/ה...

מעריכה את הדבקות במטרה שלך כבר אמרתי?
נראה גאוני! ממש בילוי בפאב בתוך פאי אחד חתיך וחתיך

איימס אמר/ה...

חייבת להגיד שהבלוג שלך הפך לבלוג האוכל האהוב עלי היום. הכי אני אוהבת את התמונה של הפאי המתפרק. כה מוכר (מזל שלאנשים בדרך כלל לא אכפת מצב הצבירה של השוקולד שמאכילים אותם).

Mor אמר/ה...

חבורת חמודות אתן.
אנונימית #5, לא פגעת ולא רמזת שום דבר (וגם אם כן, צדקת ;-) )!! אל תדאגי, עוד כמה אנשים שלחו לי את הכתבה הזו, והם אפילו לא טרחו להסביר שהם לא חושבים שאני מופרעת, אז את יצאת הכי בסדר. וכן, זה קצת מרגיש כאילו היא נכתבה עלי. אם לא הייתי יודעת שאני לא בת שלושים עם שני ילדים, הייתי חושבת שזה אשכרה עלי.

הוסף רשומת תגובה