> גרנולה | Morcake

26 בפברואר 2013

גרנולה

מספר מחשבות והגיגים אקראיים.


אנשים שאני לא מבינה #1: אנשים שמסתובבים יחפים בעבודה. וכן, גם "רק גרביים" נחשב להיות יחף! כאילו.. למה? אז נכון שאני קצת קיצונית ואני לא הולכת יחפה בשום מקום, גם לא בבית - רק בים וביוגה - אבל מה הקטע הזה של ללכת יחפים בעבודה? ברצינות. אולי גם נבוא בפיג'מות וזהו? יאללה בכיף.


אפרופו יוגה. פקידי הקבלה (מוזר לומר "פקידים" ולא "פקידות", אבל יש שם גם בחור אחד) הכי מזהים אותי כשאני מגיעה לשיעור. ולמה זה חשוב? כי זה אומר שאני מתמידה. נכון שאני גיבורה? אני יודעת, תודה שאמרתם. גם אני חושבת ככה. זה כמובן לא אומר שאני לא בוכה מבפנים לאורך חצי שיעור לפחות, אבל היי... לפחות אני לא בוכה מבחוץ.

אנשים שאני לא מבינה #2: אנשים שמגיעים למסיבת פורים של העבודה מחופשים ל"דברים שקשורים לעבודה". בעצם.. הרשו לי לתקן - אלה לא "אנשים שאני לא מבינה" אלא "אנשים שאני רוצה להעמיד מול כיתת יורים".


פקקים באיילון בשמונה בערב כשאת מתה להגיע הביתה כי את מתה מרעב וכי שמונה בערב - לא מגניב. לא מגניב בכלל.


בדרך הביתה הערב היה ירח מלא מטורף ומהמם, והשמיים מסביב.. וואו. עמדתי ברמזור אדום ובהיתי בו. לרגע חשבתי לצלם ולהעלות לאינסטגרם. ואז לא רציתי להיות הבחורה הזאת. נו, אתם יודעים - זאת שמצלמת את הירח ומעלה לאינסטגרם. ואז הגוף שלי בגד בי, ופתאום בלי לשלוט בעצמי הרמתי את הטלפון וחיפשתי את האינסטגרם. למרבה השמחה, באותה השניה התחלף הרמזור לירוק ומנע ממני להיות הבחורה הזאת.

אני צריכה להתוודות. אני אוהבת שירים של משה פרץ. בדרך הביתה היום, קצת לפני הרמזור והירח, צעקתי יחד עם הרדיו את "אלייך". ונהניתי מכל רגע. נו, מעולם לא טענתי להיות בעלת טעם איכותי במוזיקה. או בטלוויזיה. או באוכל. או בבגדים.


לפעמים, כשהיקום מעניש אותך בפקקים בשמונה בערב, הוא מפצה אותך בשכנים שלא הגיעו עדיין הביתה בעשרים לתשע ומאפשר לך להיכנס לחניה שלך בקלות. יחסית. בואו לא נשכח שבכל זאת מדובר בחניה הכי בלתי נסבלת בעולם כולו.


קערה של קורנפלקס, קרקרים, אגוזים ושוקולד צ'יפס זו ארוחת ערב לגיטימית. אבל לא יותר משלוש - גג ארבע - פעמים בשבוע.


בשאר השבוע אפשר לאכול פופקורן. אבל אם תשרפי את הפופקורן שלך כי יש לך מיקרוגל מהגיהנום שמתנהג כמו דיוה.. השכן שלך עלול לחשוב ששרפת את הבית. אם הוא דופק בדלת שלך שלוש פעמים ואת לא עונה, כי את לא לבושה בהתאם וכי תכלס אין לך כח לקום מהספה, זה עלול לחזק את החשש שלו... מה שיגרום לו לשלוח לך הודעה מודאגת וממנה את כבר לא יכולה להתעלם, אז תיאלצי לענות לו ולשאול באגביות: "יש מצב שדפקת בדלת שלי קודם?" ואז בפעם הבאה שתיפגשו, לא תהיה ברירה אלא לשקר לו במצח נחושה: "הייתי במטבח.. ולא הייתי בטוחה אם שמעתי את הדלת או לא". כן, כי את גרה באחוזה - המרחק מהמטבח לדלת הכניסה הוא פשוט כה גדול. בדרך כלל הבאטלר מטפל באורחים, אבל בדיוק נגמר לך הסוכר, אז שלחת אותו בכרכרה שיחדש לך את המלאי בכפר השכן. לכן לא פתחת את הדלת.. כי הבאטלר קנה סוכר בכפר השכן.


עוד מספר ימים מתחילה שנתי השניה בדירה שלי. עד כה ניקיתי ארבע פעמים. טוב, אני מגזימה. היתה גם הפעם ההיא שטאטאתי קצת.

אם את מורחת על הציפורניים לק צבעוני (זאת אומרת - ורוד זוהר, צהוב זוהר, כחול זוהר וירוק עם נצנצים זה צבעוני? כן, הכל יחד) "לכבוד פורים", זה הכי לגיטימי להסתובב איתו במשך כל השבוע.



אם את לובשת את חצאית הפלמנקו הישנה של אחותך לעבודה בפורים אבל לא מקפלת אותה כדי שיראו את החלק האדום ואז זה נראה כאילו את לבושה כולך שחור -- אנשים עלולים לחשוב שהתחפשת למכשפה.



פורים הזה היה ממש ארוך, נכון?


גרנולה זה טעים. גרנולה יכולה להיות ארוחת בוקר וצהריים וערב ונשנוש בין לבין. והכל ביחד. וגרנולה ביתית זה בכלל דבר נהדר, כי לא חייבים לשים בה את כל הדברים המטופשים שיש לפעמים בגרנולות המוכנות, כלומר פירות יבשים וצימוקים וכל הגועל הזה. ואפשר להוסיף לה אגוזים ומייפל וקוקוס ושמן זית ומלח גס ושוקולד צ'יפס ובייגלה ובננה וקינמון וקפה ומלא אגוזים וגרעינים וחמאת בוטנים ונוטלה. זאת אומרת.. לא הכל ביחד. אבל גם זו אופציה.


וקל להכין גרנולה. כמה קל להכין גרנולה. אחרי פעם-פעמיים כבר תפסיקו למדוד ו/או לשקול חומרים ופשוט תשפכו דברים לקערה, תערבבו ותאפו ולא תאמינו כמה זה טעים ולא תבינו לאן נעלמה כל הכמות העצומה שהכנתם, עד שתקלטו שאכלתם את כולה ישירות מהתבנית. בדרך כלל רגע אחרי שהתבנית יצאה מהתנור, מה שיסתיים כמובן בחך עם כווית. כי אין לכם סבלנות. אתם מביכים אותי.


אז.. גרנולה. כי היא כל מה שטוב בעולם.


למי קראתם דרמטית?


***
גרנולה עם מייפל, קוקוס, אגוזים וגרעינים
מקור המתכון: התחלתי עם שני מתכונים של טרייסי שאטרבין ואחד של טל (היא גם זו ששכנעה אותי שאני חייבת חייבת חייבת להכין לעצמי גרנולה ביתית), ובסוף עשיתי מה שבא לי.

כמות: אממ.. כמות. כלשהי. לא יודעת, אל תקשו. אני יכולה לסיים את כל הגרנולה הזו תוך שלושה ימים כמו כלום (ואני כמובן מתכוונת ליומיים), אבל אני רק מסתכלת על הגרנולה והיא נעלמת, אז אני לא אינדיקציה לכלום.

מצרכים:
3 כוסות שיבולת שועל שלמה (לא אינסטנט. אני אף פעם לא מקפידה, אבל כן - הפעם זה חשוב)
1/4 כוס קוקוס טחון
1/2 כפית מלח ים אטלנטי (או סתם מלח)
1/4 כפית קינמון
1/4 כוס סירופ מייפל
2 כפות שמן זית
3/4 כוס אגוזי מלך
1/2 כוס פקאנים
1/2 כוס גרעיני חמניה
1/2 כוס גרעיני דלעת

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה.
2. מערבבים שיבולת שועל, קוקוס, מלח, קינמון, מייפל ושמן זית בקערה. אפשר עם כף רגילה. צריך עם כף רגילה.
3. מוסיפים חצי כוס אגוזי מלך ורבע כוס כל אחד מהשאר - פקאנים, חמניה ודלעת. מערבבים.
4. מעבירים לתבנית ומשטחים לשכבה אחידה. אופים 20-30 דקות, עד להזהבה. כל כמה דקות פותחים את התנור ומזיזים קצת את התערובת בתוך התבנית.
5. מצננים לגמרי (לא טועמים ושורפים את עצמכם!). מערבבים פנימה את שאר האגוזים והגרעינים. אוכלים ושמחים והידד. את מה שנשאר מעבירים לקופסא אטומה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כמה זמן זה נשמר? אין סיכוי שתגלו, זה ייגמר מהר מדי.
  • טוב, אז כל מה שכתבתי ברשימת המצרכים? הכל ניתן לשינוי. באמת, הכל. חוץ מזה שחייבים שיבולת שועל. אבל גם כאן, ניתן לשחק עם הכמות שלה.
  • אם אתם רוצים להשתמש באגוזים נוספים/אחרים ו/או גרעינים נוספים/אחרים (אולי שומשום?), לכו על זה. זה פשוט מה שהיה לי בבית בזמנו.
  • בפעמים אחרות שהכנתי את הגרנולה הזו, השתמשתי גם בשקדים ובוטנים ואגוזי לוז וברזיל וקשיו ומה לא..
  • אם אין לכם כח לחלק את האגוזים ללפני ואחרי (האפיה) - אפשר להוסיף את הכל מראש וכך כולם יהיו קלויים... או להוסיף הכל לאחר האפיה, ואז כולם יישארו טבעיים.
  • לגבי המלח - הוא מורגש בגרנולה. מאד. יש לה קטע מלוח, אפילו יותר ממתוק. אני חולה על זה, אבל אם אתם לא - הקטינו את הכמות או אפילו היפטרו מהמלח לגמרי.
  • עוד רעיונות לגרנולה:
    • גרנולת קפה וקינמון: כפית אבקת נס קפה, כפית קינמון, כפית תמצית וניל, אגוזים כאוות נפשכם. במקרה הזה השתמשתי ברבע כוס סוכר חום כהה ושתי כפות סירופ מייפל, ובלי קוקוס כמובן.
    • גרנוטלה: מחממים מעט נוטלה, מוסיפים לשיבולת השועל ומערבבים. מוסיפים אגוזי לוז ושקדים פרוסים --> גרנולת נוטלה.
    • גרנולת סינמון באנז: טוב עזבו, זה ניסיון שכשל. זה אמור היה להכיל קינמון ופקאנים מקורמלים, אבל.. עזבו.
    • גרנולת לחם בננות, אולי האהובה עלי פרט למקור: מוסיפים שתי בננות בשלות מאד, מעוכות, תבלינים (אני השתמשתי בקינמון וג'ינג'ר), סוכר חום כהה, אגוזים כרצונכם.. הגרנולה יוצאת דביקה כזאת ונהדרת. ממש.
    • גרנולת צ'אבי האבי: מוסיפים לתערובת חמאת בוטנים, בייגלה (או שטוחים, במקרה שלי), שוקולד צ'יפס וחמאת בוטנים צ'יפס, אם יש.. אה, ובוטנים כמובן. האלמנט הבריאותי של הגרנולה קצת הולך פה לאיבוד, אבל לפעמים מותר לשים את הבריאות בצד. רק לרגע.
  • יש עוד מיליון רעיונות וגרסאות, כמובן. קקאו, קוקוס קלוי, צימוקים (איכס), פירות יבשים (איכס), ממתיקים כמו דבש או סילאן. הכל הולך. באמת. ואם לא הולך - לא נורא, מנסים שוב.
  • אגב, אם בא לכם גרנולה שהיא קצת יותר גושים-גושים (קלאסטרז כזה), נסו להוסיף לתערובת חלבון ביצה. הוא יהפוך את הגרנולה למעט יותר גושית.
  • אה, משהו חשוב! שימו לב לגרנולה שלכם. אל תגידו "טוב, עשרים-שלושים דקות בתנור.. אז אין לי מה לבדוק לפני שעוברות עשרים דקות". דווקא יש לכם! הגרנולה עוברת מלא-מספיק-שחומה-לאוי-ויי-זמיר-זה-שרוף תוך שניות. האמינו לי, נכוויתי בעבר. פיזית. מספר פעמים. זה היה לא נעים.


אז כן, לפעמים אני שמה מוזגת חלב למיכלים של מעדנים. ולפעמים אני דווקא לוקחת מיכל מלא ומרוקנת את תוכנו לקערה. ולא, אתם לא תראו פה גרנולה עם יוגורט. כי לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד.


וכן, צילמתי את כל הגרנולות שלי. במגוון כלים, זויות, תאורות, שעות יום ומידת השקעה. אתם יכולים לקרוא לזה בלאגן, אני אקרא לזה אמנות. וגם כל מה שטוב בעולם. וואטאבר.

8 תגובות:

נעמה אמר/ה...

כמה שאני אוהבת גרנולה, ואף פעם לא הכנתי כי זה היה נראה לי התעסקות בלתי נסבלת. אבל הצילומים שלך (כן כן!) ממש גורמים לזה להיראות קל... בהחלט ינוסה בקרוב :)

אולגה אמר/ה...

אני ניסיתי אתמול לצלם את הירח! במצלמה רגילה. טוב, הוא היה נדיר. ומזל שאני תקועה עם בלקברי ואין לי גישה לאינסטגרם. בלקברי השנוא עליי מנע ממני להיות הבחורה הזאת :) וחוץ מזה, הגרנולה נראית מעולה!

omeran אמר/ה...

לגבי #1 - לא יודע, זה דווקא די נוח, במיוחד עם יש שטיחים ואז כשהולכים עליהם הם עושים לך מסז' עדין ברגליים.
לגבי #2 - לגמרי. אצלנו בשנה שעברה מישהי התחפשה לתג כניסה.

mekoopelet אמר/ה...

יאמי, גרנולה, ואיפה תמונה של המכשפה בשחור? אני מחכה...קדימה...תעדכני את הפוסט...

אור אמר/ה...

יו, ממש עשית לי חשק לגרנולת צ'אבי-האבי. חבל שאני עצלנית כל כך בשבוע האחרון, שאין סיכוי שזה יקרה. וגם אני שונאת פירות יבשים בגרנולה (למרות שצ'יפס בננה, חמאת בוטנים וריבה/דובדבנים מיובשים מתחיל להישמע טוב. כמו סנדוויץ' PB&J רק בגרנולה).
כמו כן, אף פעם לא עבדתי במקום בו אנשים מגיעים יחפים. זה אומר שנחמד אצלכם - נוח. מצד שני, כנראה גם מריח מרגליים. אז אולי זה לא כל כך נחמד.

בישול בזול אמר/ה...

אני ביזול ואני מסתובבת יחפה במשרד. לכן בחרתי להיות מתכנתת. כי משלמים לי כדי לכתוב קוד טוב ולא כדי להיראות ייצוגית (וגם כי ככה אני יכולה לבלות את היום בחברת עוד חובבי מזגן תמידי כמוני). יצויין שאכן באתי לעבודה בפיג'מה או מה שנראה כמו פיג'מה כמה פעמים. גם בגדי ספורט. כי זה נוח יותר. את הכי מתכנתת בלי באגים כשנוח לך. אני חושבת שהמראה המרושל מוסיף לאוטנטיות התכנותית שלי. או משהו. לאחרונה קיבלתי על עצמי להקפיד קצת יותר, אני מתקרבת לגיל שבו להסתובב בפיג'מה מתחיל להיראות פחות מאגניב שלא שם על העולם ויותר פאטתי, אבל הנעלים עדיין פשוט זולגות מעצמן.

נועם שרעבי אמר/ה...

pimpf אמר/ה...

הרגת אותי, במיוחד עם האחוזה והבאטלר... :)

הוסף רשומת תגובה