> עוגת שוקולד וקינמון עם גנאש קפה | Morcake

8 בפברואר 2013

עוגת שוקולד וקינמון עם גנאש קפה

שוקולד שוקולד שוקולד.


תגידו, יש דבר כזה עוגת שוקולד לא טעימה?

לא, ברצינות. זה אפשרי? כי זה מרגיש לי קצת כמו פרדוקס, כאילו השמיים יפלו אם מישהו יעז לומר מתישהו בקול רם "עוגת השוקולד הזו לא טעימה לי".

יש מוצלחות יותר, מוצלחות פחות, יבשות (זאת אומרת.. אפויות מאד), לא אפויות מספיק (כלומר.. פאדג'יות), אווריריות, דחוסות, במיקסר, בקערה אחת, גבוהות, נמוכות, פשוטות, חגיגיות.


אבל עוגת שוקולד - זה דבר נהדר.

אה, ובלילה לא אפויה של עוגת שוקולד (או עוגיות שוקולד, או כל דבר שוקולדי/עם קקאו, לצורך העניין)? הכי טעים בעולם.

ברצינות.. אם תשאלו אותי אם אני מעדיפה עוגת/עוגיות שוקולד או וניל/תפוזים/קינמון/כל מיני דברים אחרים, אני לא תמיד אבחר בשוקולד. אבל אם תעמידו לפניי שתי קערות של בלילה או בצק - באחת משהו שוקולדי ובשניה לא - אני כמעט תמיד אלך על השוקולד*.


*ואחר כך אעבור ללא-שוקולד, כי לא מבזבזים אוכל. גם אם הוא לא אפוי.

לענייננו.

הכנתי עוגת שוקולד. זאת אומרת.. בבלילה עצמה אין שוקולד, יש קקאו. מספיק קרוב, לא?

הוספתי לבלילה קינמון. כי קינמון זה יופי ושוקולד עם קינמון זה יופי טופי.

אחר כך הכנתי גנאש של שוקולד וקפה. כי אם קינמון זה יופי ושוקולד עם קינמון זה יופי טופי, אז שוקולד עם קינמון וקפה זה.. יופי טופי coffee? הממ. כן, כנראה.

עכשיו תשמעו, אני לא רוצה לדבר על התאקל שלי עם הקולפן. אבל אעשה זאת בכל מקרה, כי מתישהו במהלך חיי מישהו הציב מחסומים בדרך בין המח שלי לאצבעות, אז בסופו של דבר אין באמת קשר ביניהם, ואני יכולה לרצות או לא לרצות לדבר על משהו בראש.. אבל האצבעות שלי הן אדון לעצמן, והן מחליטות מה יקרה. טרו סטורי.

אז הקולפן, כן.

אני השתמשתי בו באותו היום כדי לקלף תפוחי אדמה לטובת ארוחת הצהריים שלי. הכל היה טוב ויפה. אפילו שמדובר בקולפן חד שאין דברים כאלה, כפי שהזהירה אותי אמי כשקנתה לי אותו, הכל עבר חלק.


אבל אז עברו כמה שעות והצטברו הררי כלים בכיור שלי. מארוחת הצהריים, מהעוגה, מעוד כל מיני דברים. אבל ידעתי שאני הולכת להיפטר מכל הכלים המלוכלכים האלה.

היתה לי תכנית מסודרת: בזמן שהעוגה נאפית בתנור, אני אתקתק את הכלים. ברגע שאסיים איתם, אעבור להכנת הגנאש עבור העוגה. ואז, כשהיא תהיה מוכנה, אוציא אותה מהתנור, אצוק עליה גנאש ואשמח.

אז הכנסתי את העוגה לתנור. והתחלתי עם הכלים. הכל לפי התכנית. שטפתי סכין, אחר כך כף ועוד איזה שתי כפיות.

אבל אז. אז הגיע הקולפן.

רק שתבינו, בעולם שלי - זו ארוחת גורמה

ימח שמו, ארור אחד, רוצח שקט וערמומי.

מה שהוא עשה לאגודל שלי - אין לתאר. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, כמות הפלסטרים שבזבזתי באותו ערב.. וואו.

מכאן הכל הלך ודעך. הכלים נזנחו, את העוגה בקושי הצלחתי להוציא מהתנור עקב היותי קטועת יד (למי קראתם דרמה קווין?) והגנאש.. אוי לא, הגנאש!

סתם, אני מגזימה. אפילו אני, אדם אמין ומדויק, מגזימה לפעמים.

בסוף הצלחתי לעשות את הכלים. טוב, את חלקם. ולהכין גנאש (מה שהוסיף לי עוד סיר וכף לערמת הכלים המלוכלכים. אוף). אפילו לחבר בין העוגה לגנאש.


אבל זה לא העניין פה. חברים, בואו לא נשכח את העיקר: הייתי מסכנה ואומללה והכי צריך לרחם עלי ועל פציעת האצבע הקשה שלי.

כאילו, למען השם, בקושי הצלחתי להקליד בפלאפון עם פלסטר על האצבע!

די... די... אל תבכו. אני יודעת שזה עצוב, אבל מה שחשוב זה ששרדתי.

ושהכנתי עוגה.


עם שוקולד. וקינמון. וגנאש עם קפה.


כן, היא טיפטיפה יבשה. אבל לא בקטע רע. היא כאילו "פשוטה", כמו שאמר לי מישהו בעבודה, אבל הקינמון מסבך אותה (אני יודעת שאתם לא באמת רוצים עוגה מסובכת, אבל מה ההיפך של פשוט? מה רציתם שאני אומר, שהקינמון מרכיב אותה, כלומר העוגה מורכבת? אוף, אתם קטנוניים), שלא לדבר על גנאש השוקולד-קפה השווה-שווה-שווה.

חוץ מזה, מתישהו בין הפרוסה השניה השלישית שלי (אל תשפטו אותי! יש ימים כאלה... של שלוש-פרוסות-עוגה... טוב?) הבנתי שהיא קצת מזכירה לי בטעם את העוגה הכושית הקלאסית של ימי ההולדת של פעם. ועוגה שהיא כמעט עוגה כושית, אבל עם קינמון וקפה.. עוגה כזאת לא יכולה להיות דבר רע, נכון?

האצבע שלי, אגב, בסדר גמור עכשיו. תודה על ההתעניינות.

וכן, איכשהו הצלחתי לקחת פוסט שהתחיל בדיון על עוגות שוקולד... ולסובב אותו לסיפור טראגי על קולפנים מרושעים ואצבעות חתוכות וכלים מלוכלכים. זה סוג של כשרון.


בפעם הקודמת מרמור על כאב ראש מהגיהנום, היום סיפור קורע לב על קולפן קורע עור - אל תעמידו פנים שאתם לא סקרנים לדעת מה יכאב לי - הן פיזית, הן נפשית - בפעם הבאה.

***
עוגת שוקולד וקינמון עם גנאש קפה
מקור המתכון: העוגה מבוססת על העוגה הזו (נקודת המוצא שלי לכל עוגה בזמן האחרון, בערך) והגנאש הוא.. כאילו, זה גנאש. כולה ערבבתי יחד שוקולד, קפה ושמנת. 

כמות: תבנית עגולה בקוטר 24/26 ס"מ. מבחינת "לכמה אנשים זה מספיק".. אני יודעת לענות על זה רק אם האופה אוכל חצי עוגה בעצמו.

מצרכים:
200 ג' חמאה רכה
1/2 1 כוסות סוכר לבן
4 ביצים גדולות
1 כוס חלב
1/2 2 כוסות קמח לבן
1/2 כוס אבקת קקאו
1 כפית קינמון טחון
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח

לגנאש
75 מ"ל שמנת מתוקה
55 ג' שוקולד מריר
1 כפית אבקת נס קפה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
3. בינתיים מערבבים בקערה נפרדת קמח, קקאו, קינמון, אבקת אפיה ומלח.
4. מוסיפים ביצים לקערת המיקסר, אחת אחת, תוך כדי ערבוב. ממתיינים להיטמעות בין כל הוספה.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים חומרים יבשים וחלב לסירוגין: מתחילים בשליש מהיבשים, לאחר מכן חצי מהחלב, שליש יבשים, שאר החלב, שאר היבשים. מערבבים מעט בין כל הוספה.
6. יוצקים את הבלילה לתבנית. אופים 20-40. מצננים. שימו לב: אני אפיתי 25 דקות וזה ממש ממש הספיק, אבל השתמשתי בתבנית 26, כך שהעוגה היתה רחבה ודי נמוכה. אם העוגה גבוהה יותר ושטח הפנים קטן יותר, זמן האפיה ככל הנראה יתארך.
7. בזמן שהעוגה בתנור (אפשר גם אחרי, זה לא קריטי.. סתם כדי להיות יעילים) מכינים את הגנאש: מניחים שמנת, שוקולד וקפה בסיר קטן ומבשלים על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת קרם חלק. מצננים עד שהקרם מגיע לטמפרטורת החדר ומסמיך קלות.
8. יוצקים מעל העוגה האפויה. אם רוצים (זה מה שאני שעשיתי), אפשר לחלץ את העוגה מהתבנית קודם ואז לתת לגנאש לטפטף גם לצדדים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • הקינמון מורגש מאד בעוגה. אני מתה על זה, אבל אם אתם לא בקטע - ותרו עליו.
  • כנ"ל לגבי הקפה בגנאש.
  • כפי שציינתי בהקדמה, יש משהו טיפה יבש בעוגה. לא משהו היסטרי, אבל אם הייתי מכינה אותה שוב, הייתי שוקלת לחורר את העוגה האפויה עם קיסם ולתת לגנאש לחלחל פנימה. לשיקולכם.
  • אגב, למקרה שתהיתם לגבי קישוטי השוקולד: זה פשוט שוקולד מומס עם מעט שמן שיצקתי לתוך תבנית בצורת טבלאות שוקולד. ככה זה כשמתעצלים לטמפרר ;-)
  • כפי שניתן לראות בתמונה, השוקולד הלבן פחות אהב את מה שניסיתי לעשות לו. רוב הטבלאות סרבו להתקשות ונשברו לי כשניסיתי לחלץ אותן מהתבנית. נראה לי שהפתרון הוא להוסיף עוד קצת שמן.
  • רגע, אני מרגישה שרציתי לומר עוד משהו. אה, כן: שוקולד שוקולד שוקולד.
  • שוקולד. כי זו מילת הקסם האמיתית.



9 תגובות:

tallyco אמר/ה...

אוי, מסכנה !

אנונימי אמר/ה...

פעם הבאה תדעי, שכדי לעצור דימום במהרה, דוחפים את האצבע לקופסת קפה שחור. עדיף כזאת שלא משתמשים בה לקפה, כן? :)
והעוגה נשמעת יאמיייי

נטלי אמר/ה...

הכי טוב להתקלף (זה הרי לא להיחתך) על ידי קולפן. נוט. בכל מקרה אני זוכרת את השיחה שהייתה לנו באותו יום וכבר אז תיארתי לעצמי מה תכתבי על זה בבלוג - מצחיקה, ברור שהיה לי ברור שתהיי דרמה קווין :)

בקיצור - העוגה נראית טעימה לאללה והשילוב טעמים ממש לטעמי. יש במשפט האחרון הרבה יותר מדי פעמים את השורש ט.ע.מ. וזה מוזר אז אני אפסיק.

נשיקות!

אנונימי אמר/ה...

הי מור. מתכון בלי גלוטן, בלי סוכר?... נראה אותך... חוץ מזה - בלוג מעולה

Winnie אמר/ה...

אויישששש כמה שזה קורה לי. אני מחזיקה שמן לבנדר ושופכת על החתך כאשר זה קורה לי (למדתי את זה מאמא שלי). אמנם כל המטבח מתמלא ריח לבנדר, אבל זה עוזר יופי לפצע

אני אוהבת מאדדדדדדדדד שילוב של שוקולד וקינמון ואצלי אין דבר כזה יותר מדי קינמון :)

טל אמר/ה...

עוגת שוקולד קפה וקינמון
יופי מור
כל מה שאני אוהבת בעוגה אחת
חייבת לציין שהבועות בחיתוך מאד מפתות!
עוגת שוקולד תמיד טעימה
חוץ מכשהיא יבשה. ואז עושים ממנה כדורי שוקולד. ואז היא כבר לא יבשה P:

לא דיברנו עוד על עגבניה אמר/ה...

הי, רולי תסבירי איך מכינים כאלה טבלות שוקולד קטנות? זה ממש עושה חשק!
ואני שמחה שליד שלום.

Mor אמר/ה...

וואו, קפה שחור.. שמן לבנדר.. שווה להתלונן ללא הפסקה, למדתי דברים חדשים, תודה!

אנונימי #4 - בקרוב מאד יהיה מתכון כזה!!

נריה, הסברתי בהערות!! כאילו.. אין יותר מדי מה להסביר. ממיסים שוקולד, אפילו במיקרו, מערבבים פנימה קצת שמן ויוצקים לתבנית בצורת טבלאות שוקולד ;-)

תודות, כולם..

לא דיברנו עוד על עגבניה אמר/ה...

אני כנראה שקפטית מכדי להאמין שזה כזה פשוט,
אני מניחה שאשיג תבנית, אנסה, ואז אהיה מופתעת מזה שזה כזה פשוט... :~)

הוסף רשומת תגובה