> עוגת חמאת בוטנים עם קצפת שוקולד | Morcake

22 בדצמבר 2012

עוגת חמאת בוטנים עם קצפת שוקולד

אני יודעת שאתם כבר לא יכולים לשמוע אותי אומרת את המשפט "מצטערת על התמונות הגרועות". אני יודעת.


לכן, ברשותכם, אני רוצה לקחת את הנושא הזה ולפתח אותו לכיוון אחר. לא עוד "מצטערת", אלא "זועמת". "מתוסכלת". "שונאת חורף וחושך". ומלמול כלשהו על תמונות גרועות.


כן, כי באמת מזמן לא קיטרתי על החורף.


בכל אופן.


דמיינו שניה שאתם בלוגרית של אוכל. בתור אחת כזו, אתם נוטים לצלם את האוכל שלכם, נכון? נכון.


עכשיו בואו נקח את זה שלב קדימה. אתם לא סתם בלוגרית של אוכל, אתם בלוגרית של עוגות ועוגיות. וכיוון שאתם לא אופים כל יום (אם כי בראש שלכם אתם מכניסים תבנית של עוגיות לתנור בערך כל שעה עגולה), אתם לא אוהבים לחזור על מתכון פעמיים, נכון? נכון.


רגע, מה למה? כי אם תחזרו על מתכונים ולא תכינו דברים חדשים, לא יהיו לכם מספיק דברים להעלות לבלוג שלכם, ואז אתם תתבאסו והקוראים שלכם ישתעממו ויהיה המון עצב בעולם. ואתם, בתור בלוגרית של עוגות ועוגיות, לא רוצים להסב המון עצב לעולם, נכון? נכון.

אוקיי, אז סיכמנו שאתם לא חוזרים על העוגות שלכם מאתיים פעם, לכן אין לכם יותר מדי הזדמנויות לצלם אותן. נכון? נ.. טוב מספיק, בואו פשוט נסכם שאתם מסכימים עם כל מה שאני אומרת מעכשיו והלאה, סבבה? סבבה.


קיצור.


אז בפעם האחת שאתם אופים עוגה מסוימת ומצלמים אותה, מן הסתם הייתם רוצים שיהיה המון אור בחוץ, כי אתם מצלמים בטלפון, וזה הסיכוי היחיד שהתמונות תצאנה סבירות. וכי כל הקיר החיצוני של המטבח-סלון שלכם הוא בעצם חלון ענק, כך שכשיש אור, הדירה מוארת וכיף חיים.


הבעיה היא שמצד אחד, אף אחד לא משלם לכם על היותכם בלוגרית של עוגות ועוגיות, ומצד שני, הדירה שלכם עם החלון הענק כן עולה כסף. לכן אתם צריכים, על הדרך, גם לעבוד במשרה מלאה, חמישה ימים בשבוע, מהבוקר עד אחר הצהריים-ערב. כלומר.. אתם יכולים לאפות ולצלם רק בערב או בסוף השבוע.


אבל מי, ילדים, יכול לומר לי מה קורה בשעות הערב במהלך החורף? סליחה, מי יכול לומר לי מה קורה החל מהצהריים, פחות או יותר, במהלך החורף, ואפילו כל היום, אם נופלים על יום שאשכרה מרגיש כמו חורף (גשם/רוח/עננים)? אף אחד?

טוב, הרשו לי לעזור לכם: חושך. זה מה שקורה. חושך מטופש שמקדים את זמנו וכאילו צוחק על החלון הענק שלכם, כי מי רוצה להכניס חושך לתוך הדירה שלו? אף אחד. אור יום.. שמש.. בשביל זה נועד החלון הענק. לא בשביל חושך.

אוקיי, אבל בשלב זה אני אומרת לכם - או אתם לי - או מישהו למישהו אחר - שאתם לא טיפשים. אולי יש לכם חלון ענק, אבל זה לא אומר שאין לכם נורות בבית, מה שאמור לסייע בדיוק במקרים כאלה של... חושך (נאמר בגועל ובוז). נכון, אני צודקת - או אתם צודקים - או מישהו צודק. אבל אז הצד השני - אתם - או אני - או מישהו אחר - עונה ומסביר שהאור שהנורות האלה מפיצות הוא עמום וצהבהב ולא עוזר בכלום. אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהבת צהוב. ממש אוהבת צהוב. ככל הנראה יותר ממה שאדם שפוי אמור לאהוב צהוב. אבל לא האור הצהבהב הזה שמופץ ברחבי הדירה שלי כשיש חושך בחוץ. זה מעין צהבהב חולה כזה. אני לא רוצה לגור בסביבה חולנית, ובטח לא לאפות ולצלם בה!


...


ואחרי התמוטטות העצבים הקולקטיבית הקלה שעברנו פה, מישהו אמיץ במיוחד יכול לומר: "היי, אבל מה לגבי סופי שבוע? אמרת שאנחנו יכולים לעשות כל הדברים האלה גם בסוף השבוע".


בשלב זה אני נאנחת ועונה למישהו האמיץ הזה שהוא אמנם מאד חכם - וצודק, ברמת העקרון - אבל כאן שוב נכנס לסיפור החורף הארור.


כי נניח שחברה טובה שלכם חוגגת יום הולדת בשישי בערב. ונניח שאתם יודעים שהחברה הזו הכי בראש אחד אתכם לגבי  כל עניין ה-OMG-חמאת-בוטנים-ושוקולד-4EVER. אז אתם מחליטים להכין לה עוגת חמאת בוטנים. אבל אתם, בתור בלוגרים של עוגות ועוגיות, יודעים שזה לא מספיק. אז אתם מחלקים את העוגה הזו לשלוש פרוסות. ומכינים קצפת שוקולד. ואז אתם מניחים את שלוש פרוסות העוגה האחת על גבי השניה, ומורחים קרם ביניהן, כך שמתקבלת עוגת שלוש שכבות. ואז אתם מצפים את כל העוגה בעוד קצפת שוקולד. אבל זה עדיין לא מספיק, אז אתם עושים קישוט משונה אך חביב מסביב לעוגה בעזרת מזלג. ויוצקים ציפוי חמאת בוטנים מתקשה מעל הכל. ומזלפים עוד קצת קצפת במרכז העוגה.


אוקיי? אז הנחנו שכל זה קרה, כן?

אם אתם לוקחים את העוגה לאנשהו ברגל ולא בא לכם שהיא תעוף מהצלחת או מהזהבן, הדביקו את השכבה
התחתונה לתחתית בעזרת מעט קצפת. בעצם.. גם אם אתם לוקחים אותה באוטו.

כמה זמן אתם חושבים שדבר כזה לוקח לכם? כי הרשו לי לספר לכם - היות שאני בעצמי בלוגרית של עוגות ועוגיות - התשובה היא "לא מעט". נניח.. כשאני הייתי במצב כזה בדיוק (אגב, איזה צירוף מקרים היסטרי שהכנו את אותה העוגה, אתם ואני!), התחלתי ביום שישי בבוקר וסיימתי רק באיזה שש בערב. וכמו החברה הטובה שלכם, גם החברה שלי חגגה בשישי בערב, כך שזה לא שיכולתי לחכות עד למחרת בבוקר, כשיהיה שוב אור, כדי לצלם את המוצר המוגמר. וחבל. כי העוגה באמת היתה ממש יפה, אבל התמונות לא עושות לה חסד.

אז עשיתי את כל מה שיכולתי כדי לצלם תמונות סבירות, אבל זה לא באמת עזר. שקלתי ללכת ליום ההולדת ללא עוגה ולשאול את החברה אם אכפת לה שאביא לא את העוגה למחרת בבוקר, אבל אז הבנתי שיש "להיות קצת מוזרה" ויש "להיות הבחורה המשוגעת שאכפת לה מעוגות יותר מאנשים".


עכשיו.. גם ככה כבר הייתי "הבחורה המשוגעת שלא אכפת לה לקחת את העוגה הלא מכוסה בגשם ולהסתכן בזה שהיא תירטב, העיקר לא להניח לה עליה שום דבר שיגן עליה מפני הגשם אבל יהרוס את המראה שלה", כך שהרגשתי שאין צורך לתת לאנשים עוד סיבה לקרוא לי משוגעת.


אם כך, מה המסקנה של המונולוג קורע הלב שלי? אל תפתחו בלוג לעוגות ועוגיות, אלא אם כן אתם מוכנים לפגוע בשפיות שלכם. או אם אתם מראש רק סמי-שפויים. או שיש לכם מצלמה נורמלית, ואתם לא תלויים בחסדי מזג האוויר/עונות השניה/מידות צהבהבות האור בבית שלכם. או שאתם גרים בסקנדינביה, אבל רק במהלך חודשי הקיץ, ואז יש לכם מלא אור. או אם אתם לא עובדים משרה מלאה. או שאתם מכינים דברים יותר מפעם אחת. או אתם זריזים ולא לוקח לכם שמונה שעות להכין עוגת שלוש שכבות. 


אוי. יכול להיות שהמסקנה שלי היא בעצם שכל אדם בעולם יכול לפתוח בלוג לעוגות ועוגיות, חוץ ממני? יש מצב שאני צריכה לסגור את הבלוג שלי?


נו טוב. לפחות I'll go down with a bang - הרי מה יותר מתאים לי מאשר עוגה עם מלא שוקולד וחמאת בוטנים שיצאה הרבה הרבה יותר טעימה ממה שחשבתי וציפיתי שהיא תהיה?

אני לא רוצה לשמוע מכם אף מילה על הטשטוש של התמונה הזו! נסו אתם לצלם בפאב חשוך בפלאפון ותחזרו אלי, בסדר?

***
עוגת חמאת בוטנים וקצפת שוקולד
מקור המתכוןעוגת המקל וניל שהתעללתי בה עד מאד, אז בסופו של דבר אני המקור (בלי שום קשר לציפור).

כמות: עוגה אחת בקוטר 22 ס"מ. אפשר להכין גם בתבנית 24, אולי גם 26. לא יודעת לומר לכמה אנשים זה מספיק.

מצרכים:
לעוגה
1/2 1 כוסות קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
150 ג' חמאה רכה
1 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום דמררה
1/2 כוס חמאת בוטנים (בערך 1/2 2 כפות גדושות)
4 ביצים גדולות
1 כוס חלב

לקצפת שוקולד
2 כוסות (500 מ"ל) שמנת מתוקה
200 ג' שוקולד מריר

לציפוי חמאת בוטנים מתקשה
4 כפות חמאת בוטנים
2 כפיות שמן (אני השתמשתי בקנולה)

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקצפת: קוצצים גס שוקולד ומניחים בקערה.
2. מבשלים כוס אחת של שמנת ומביאים לסף רתיחה.
3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד. טוחנים ישר עם בלנדר מוט או שממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים, עד לקבלת גנאש חלק.
4. מכסים ומעבירים למקרר למשך ארבע שעות לפחות, עדיף אפילו לילה.
5. בינתיים מכינים את העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים רינג בקוטר 22 ס"מ בנייר כסף ונייר אפיה (גם בתחתית וגם מסביב).
6. טורפים קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה. מניחים בצד.
7. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית-גבוהה עד לקבלת תערובת בהירה, משהו כמו 3-5 דקות.
8. מוסיפים חמאת בוטנים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
9. מוסיפים ביצים, אחת אחת, וטורפים למשך כל דקה לאחר כל הוספה, עד להיטמעות. מדי פעם עוצרים את פעילות המיקסר ומנקים דפנות בעזרת לקקן.
10. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת היבשים ואת החלב לסירוגין: שליש קמח, חצי חלב, שליש קמח, שאר החלב, שאר הקמח. בין לבין מערבבים עד להיטמעות.
11. כאשר הבלילה כמעט אחידה לגמרי, עוצרים את פעילות המיקסר ומערבבים מעט עם לקקן - חשוב לאסוף הכל מהתחתית, על מנת שהבלילה תהיה אחידה וחלקה.
12. יוצקים לתבנית ואופים עד להזהבה, 30-45 דקות. מצננים לגמרי. חשוב לעקוב אחר העוגה: אני סובבתי את העוגה שלי לאחר רבע שעה ולאחר רבע שעה נוספת הנמכתי את החום לכ-160 מעלות, כיוון שהיא השחימה אך עדיין לא היתה אפויה בפנים. בסך הכל אפיתי 45 דקות.
13. כשהעוגה התקררה, פורסים אותה לשתיים או שלוש שכבות שוות. אם צריך, מיישרים את החלק העליון.
14. ממשיכים עם הקצפת: מניחים את כוס השמנת השניה והגנאש הקר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה: מתחילים במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה.
15. להרכבה: מניחים פרוסת עוגה אחת על צלחת הגשה ומעליה מעט קצפת. מיישרים לשכבה אחידה בעזרת פלטה מדורגת או לקקן.
16. ממשיכים עם שתי פרוסות העוגה הנוספות (או אחת, תלוי לכמה חילקתם את העוגה).
17. מורחים שכבה דקה יחסית של קצפת מעל ומסביב לעוגה: זה ציפוי פירורים, אז הוא לא חייב להיות מאד ישר או יפה. מניחים את העוגה במקרר עד שהקצפת מתקשה קצת.
18. מוציאים את העוגה מהמקרר ומורחים שכבה נוספת של קצפת - הפעם משקיעים, כדי שהציפוי יהיה חלק וייראה טוב :-)
19. אם רוצים, אפשר ליצור מסביב לעוגה דוגמא בשלב זה: פשוט עושים קוים לאורך ולרוחב בעזרת מזלג. אני ניסיתי לתת לקישוט מראה של שתי וערב, אבל ממש לא חובה. גם אם תחרצו קוים רק לרוחב או רק לאורך זה יצא יפה. לחילופין, אפשר גם לזלף קישוט יפה. או, כמובן, להשאיר את זה חלק. בכל אופן, מכניסים שוב למקרר בסיום הקישוט.
20. להכנת ציפוי חמאת הבוטנים המתקשה: מניחים חמאת בוטנים בקערה ומחממים במיקרוגל למשך עשרים-שלושים שניות, עד שהיא די נוזלית.
21. מערבבים פנימה שמן.
22. מוציאים את העוגה מהמקרר ויוצקים עליה את הציפוי. אם צריך, עוזרים לו להתפשט קצת בעזרת לקקן או כף.
23. אם נשארת קצפת ורוצים, מזלפים כמה גבעות/כוכבים/פרחים במרכז העוגה. מחזירים למקרר עד להגשה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני השתמשתי בחמאת בוטנים עם שבבי בוטנים גם עבור העוגה עצמה וגם עבור הציפוי. אפשר להשתמש בחמאת בוטנים חלקה, ולדעתי עבור הציפוי זה אפילו עדיף, היות שהשבבים קצת מקשים על הציפוי לזלוג על פני העוגה.
  • אני יודעת שאופן ההכנה קצת ארוך, אבל התהליך באמת לא מסובך.  קטן עליכם, באמת.
  • מצד שני, העוגה מעולה בפני עצמה, אז אם בא לכם לוותר על הקצפת ו/או הציפוי.. גם הולך. אפשר גם פשרה באמצע: מכינים את העוגה ומצפים אותה בקצפת רק מבחוץ, מבלי לפרוס לשכבות. זה די מפשט תהליכים ומקצר את ההכנה.
  • ולא, אתם לא לבד: גם אני מרגישה שאני רוצה להוסיף ציפוי חמאת בוטנים מתקשה לכל דבר שאני הולכת לאכול עד סוף ימיי.
  • עכשיו תראו, אני צריכה להיות כנה. לדעתי האישית (ולדעת החברה שחגגה יום הולדת ועוד חברה שלנו שלא הפסיקה לאכול מהעוגה ועוד כל מיני אנשים שהיו ביום ההולדת) העוגה מעולה, אבל הרשו לי לצטט לכם בחור זר לחלוטין שהתחיל לדבר איתי באותו הערב, אחרי שנתנו לו לטעום חתיכה: "אם את קונדיטוּרית (במלעיל), אז שמעי רעיון. גם אני וחבר יש לנו.. עושים כל מיני דברים מיוחדים. קחי את העוגה הזו, שימי שכבה של ביסקוצ'ים וקצפת. אם את קונדיטוּרית (במלעיל), את יודעת שזה יצא טוב".
  • אז כנראה שאני לא קונדיטוּרית (במלעיל), כי לא ממש נשמע לי שזה יצא טוב...
  • אה, אבל זוכרים שחיפשנו עוד סיבות לקרוא לי משוגעת? אז עשר שניות אחרי שקיבלתי את המונולוג הזה מהבחור הזר, מיד העתקתי אותו, מילה במילה (כולל מלעילים ושורוקים לא במקום), לפלאפון, כשבראשי המחשבה "אני חייבת לספר על זה בבלוג".
  • מה אמרתם? בוודאי שיש לי חיים, מה גורם לכם לחשוב שאין לי?



9 תגובות:

Ayelet אמר/ה...

וואו, איזה חברה משקיענית את!! איך משיגים (מתחנפים ל) מישהי כמוך? :-)
והבחור הזה נשמע לי סתם נדחף..

אנונימי אמר/ה...

מעולה!!!!!!!!

inbalsweets אמר/ה...

עזבי שטויות העוגה נראת מעולה!

pimpf אמר/ה...

נראה מדהים!!!ויש לי שאלה... מה זה ציפוי חמאת בוטנים מתקשה? מה גורם לו להתקשות?

רויטל - המערוך המקפץ אמר/ה...

העוגה נראת מאוד מאוד טעימה. אהבתי את החמאת בוטנים מלמעלה- מגניב!

בישול בזול אמר/ה...

סליחה, אולי בגלל שאת קונדיטורית זה נורא ברור לך, אבל אני לא מבינה - מה זה ביסקוצ'ים?? זה נשמע לי קצת כמו ביצ'ז עם סקוצ'ים ששוטפות לך כלים. שזה אחלה לעוגות. הייתי שמחה שחבורת ביצ'ז תגיע אלי לדירה ותעשה כלים אחרי סשנים של אפייה אינטנסיבית.
אבל איכשהו לא נראה לי שזו היתה כוונת המשורר.

Unknown אמר/ה...

התיאורים שלך בפוסט מלפני שנה על למה את שונאת חורף הם כה מדויקים!
והתמונות ה'גרועות' בהחלט שכנעו אותי שאני רוצה להכין את העוגה הזו, ועכשיו.

מירי

אפרת אמר/ה...

תראי מה שתעשי: תתפטרי מהעבודה (לעבוד זה הכי 2012), תעברי לירושלים, תישני אצלי על הספה וכך נוכל כל היום להכין עוגות ולצלם באור!
(פוסט מעולה - כרגיל!!)

Mor אמר/ה...

פימפף, אמנם עניתי בפייסבוק, אבל אני אכתוב גם כאן: ציפוי חמאת בוטנים מתקשה זה פשוט חמאת בוטנים שמוסיפים לה מעט שמן, כמו שוקולד מתקשה.

ביז, לא לא, גם אני תכננתי לרדת על זה שאין דבר כזה ביסקוצ'ים, אבל לפני שעשיתי את זה קפצתי לרגע לביקור בגוגל, ומסתבר שיש אנשים שקוראים כך לבישקוטים. עדיין מוזר, אבל נראה לי שלזה הוא התכוון. או אולי לחבורת ביצ'ז. מגניב דווקא, רעיון לא רע בכלל.

אפרת, don't tempt me, את יודעת שהייתי עושה את זה בשמחה!

וכולן, רוב תודות לכן!

הוסף רשומת תגובה