> לביבות הבטטה של אמא | Morcake

15 בדצמבר 2012

לביבות הבטטה של אמא

החדשות הרעות: חנוכה נגמר.


החדשות הטובות: חנוכה נגמר.

החדשות הרעות: לא הספקתי לפרסם את לביבות הבטטה של אמא שלי לפני שנגמר החג.


החדשות הטובות: הלביבות האלה ממש לא מוגבלות לחנוכה. לגמרי ניתן - וכשאני אומרת "ניתן", אני מתכוונת "צריך" - להכין אותן כל השנה.

אמא שלי חושבת שצריך כפפות מנתחים כדי לקלף בטטה. ד"ר מרדית' גריי, מאחורייך!

החדשות הרעות: הלביבות מטוגנות.

החדשות הטובות: הן מטוגנות במעט חמאה. יחסית. ותכלס, האינטואיציה שלי אומרת שאפשר גם לאפות אותן. מצד שני, האינטואיציה שלי גם אומרת שמופע איחוד של הספייס גירלז יכול להיות הדבר הטוב ביותר בהיסטוריה של היקום, אז לא בטוח שכדאי לסמוך עלי.


החדשות הרעות: אני מתעקשת לעשות קטע של חדשות רעות/טובות, אלוהים יודע למה.


החדשות הטובות: אין לי יותר חדשות, אז הקטע נגמר כאן ועכשיו.

קיצור, אלה לביבות הבטטה של אורנה ואלה. אמא שלי מכינה אותן כבר כמה שנים, אבל עם שינויים קטנים. אז מבחינתי הן הלביבות של אמא ואורנה ואלה. בתכלס, פשוט מבשלים בטטות, מועכים אותן כאילו אין מחר, מערבבים פנימה סויה, קמח, מלח ופלפל, ומטגנים. זה קל, זה טעים, וזה גורם לי לומר את המשפט "אני אוכלת בטטות" ולהרגיש כמו אדם בוגר ושפוי בדעתו שהכי זורם עם ירקות וממש סבבה איתם, אפילו שאם תבקשו ממני לאכול בטטה "סתם ככה", אני כנראה אסרב בנימוס. או לא בנימוס.


ואפילו ששבוע שעבר הסתובבתי בחנות צעצועים (כי זה קטע שהתחלתי לעשות לאחרונה. שלוש פעמים בשלושה שבועות. באותה החנות) וראיתי ספר בשם "פירות וירקות" ופתחתי אותו, בעודי חושבת (ואומרת בקול רם לחבר שהיה איתי שם): "היי, אולי זה יגרום לי לאהוב ירקות". ואז בעמוד הראשון קפצו עלי שתי תמונות של עגבניה ושל מלפפון, אז צרחתי - בקול, ברור שבקול - וסגרתי מהר את הספר והחזרתי אותו למקומו כאילו לא קרה כלום. בידיים רועדות, אבל כאילו לא קרה כלום.


כן, אני הבחורה שמסתובבת בחנויות צעצועים וצווחת בבעתה כשהיא רואה תמונות של ירקות בתוך ספרים.

רגע, מה? איך הגענו לזה? בחיי שלפני רגע עוד דיברנו על חנוכה ועל לביבות.


איך אתם תמיד עושים לי את הקטע הזה.. בדרך לא דרך, בערמומיות מטרידה (אם כי ראויה להערצה), מצליחים לנווט את השיחה לכיוונים אחרים לגמרי ממה שהתכוונתי וגורמים לי לדבר שטויות במקום להתרכז בעיקר.


אז תפסיקו, טוב? זה באמת לא לעניין. אני מנסה להיות בוגרת, רצינית ושקולה פה. אתם קצת הורסים לי.

אורי ורותם מדליקות נר ראשון. אל תשאלו אותי מה זה הפס הזה באמצע התמונה, בחיי שאני לא יודעת.

והאחים הקטנים של אוריקי והאחיות הקטנות של רותמי צופים בעניין

***
לביבות בטטה של אמא (וגם של אורנה ושל אלה)
מקור המתכון: אמא שלי, שמצאה את המתכון של "אורנה ואלה" אי שם ברחבי האינטרנט מתישהו, ושינתה טיפה.

כמות: אני חושבת שלנו יצאו עשרים ושבע הפעם. בעקרון, בין עשרים לשלושים, תלוי בגודל.

מצרכים:
1/4 1 ק"ג בטטות (כשלוש בינוניות)
1 כוס קמח לבן
1 כף רוטב סויה
1/2 כפית מלח
מעט פלפל, לפי הטעם
חמאה לטיגון

אופן ההכנה:
1. מקלפים בטטות וחותכים לקוביות. מבשלים כמו לפירה: מניחים בסיר עם מים מומלחים קלות, כך שהמים כמעט מכסים את הבטטות אבל לא לגמרי. מביאים לרתיחה ולאחר מכן מנמיכים את האש ומבשלים 15-20 דקות (אין צורך לכסות את הסיר), עד לריכוך הבטטות.
2. מעבירים את הבטטות למסננת ומעמידים בצד למשך שעה לפחות, כך שהן יתקררו וגם יגירו נוזלים.
3. מעבירים לקערה גדולה ומועכים לפירה בעזרת מזלג.
4. מוסיפים קמח, סויה, מלח ופלפל. מערבבים בעזרת כף או מזלג. טועמים ומתקנים תיבול לפי הטעם.
5. ממיסים מעט חמאה - בערך כף - במחבת.
6. בידיים רטובות צרים מספר לביבות דקות (תלוי בגודל המחבת שלכם). מניחים במגבת ומטגנים על אש בינונית למשך כחמש דקות
7. הופכים ומטגנים כחמש דקות נוספות. מעבירים לצלחת עם נייר סופג.
8. ממשיכים עם שאר העיסה. מדי פעם ממיסים עוד חמאה לטיגון, לפי הצורך.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לי זכור שאמא שלי ניסתה לאפות את הלביבות לפני שנתיים-שלוש, ושיצא סבבה. היא לא זוכרת שזה קרה, אבל כששאלתי אותה אם הן ניתנות לאפיה, היא אמרה שהיא חושבת שכן. אז.. אתם יודעים... נסו. אם בא לכם. אני לא אכריח אתכם לעשות שום דבר שאתם לא רוצים לעשות.
  • אפשר ליצור לביבות ולסדר אותן במחבת בעזרת שתי כפות, אבל הן יצאו קצת יותר קיפודיות. פחות חלקות. אפשר לראות בתמונות שאמא שלי התחילה עם שתי לביבות כאלה אבל מהר מאד עברה להכנה הידנית, היותר נוחה ויותר יפה.
  • אם אתם לא מחבבי פייסבוק של הבלוג, אז אני אמנם נעלבת ופגועה עד עמקי נשמתי וכרגע צילקתם אותי לכל החיים, אבל אני לא מתכוונת לנטור טינה.. בכל אופן, לא אמנע מכם את שיר חנוכה המשונה בעולם, כי אפילו לכם לא מגיע דבר כל כך נורא. נכון מוזר? אין בעד מה. מעתה קראו לי מלאך-קייק.




6 תגובות:

נטלי אמר/ה...

אלה הלביבות האהובות עלי ביקום פחות או יותר. אני מכינה אותן תמיד בחנוכה והן יוצאות מעולה. בפעם האחרונה שהכנתי שמתי גם קצת מחית קארי שהוסיפה קצת חריפות - בעיני ממש מוצלח.

נראות מעולה. וחג שמח :) תכלס מחר עדיין חג.
נטלי

pimpf אמר/ה...

אז כבר רשמתי לך בפייסבוק שאני לא אוהבת בטטות, אבל איזה מתוקים!!!! אחיינים כולם? איזה כיף :)

טל אמר/ה...

למה התגובה שלי לא פורסמה????
כתבתי שהלביבות נראות טוב והכל ושהאחיינים שלך הכי מתוקים שיש או משהו בסגנון...אוף

mekoopelet אמר/ה...

גזרתי ושמרתי, איזה מתוקים האחיינים הרבים שלך

אנונימי אמר/ה...

אנחנו עושים משהו יותר פשוט- תפוא רגיל ובטטה במעבד מזון (אפשר גם לגרר בידיים, למי שמתעקש) בצל מטוגן, מלח פלפל קמח (לפי ההרגשה... תלוי בגודל הביצים והשורשים) שתי ביצים ולמחבת. באזור ה15-20.

אנונימי אמר/ה...

יחידות, לא דקות כמובן..

הוסף רשומת תגובה