> פיננסייה שוקולד עם חמאה חומה | Morcake

1 בנובמבר 2012

פיננסייה שוקולד עם חמאה חומה

בחודש האחרון היו לי שתי מסיבות רווקות של שתי חברות שונות. אנחנו עוד נגיע לדבר עליהן קצת, אל תדאגו. על החברות. אבל לא היום.


לגבי המסיבות, בואו נאמר שהן היו שונות מאד. האחת היתה בראנץ' אלגנטי שנערך ביום שישי בבוקר בגינה של הורי הכלה. והשניה היתה.. מסיבת רווקות. זאת אומרת, גם היא נערכה בשישי, אבל בערב. גם שם היה אוכל. וגם שם היו רק בנות. אבל חוץ מזה, שתי המסיבות היו שונות מאד.


בכל אופן, בשני האירועים הודעתי למארגנות שאני לוקחת על עצמי את הקינוחים. וכפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם, בשני המקרים קצת איבדתי שליטה והכנתי שלושה קינוחים בכל פעם. כמובן שנשאר המון מהכל, מה שלא גרם לי לחשוב לפני המסיבות - וגם קצת במהלכן - דברים כמו "באסה שלא הספקתי לעשות עוד משהו, זה לא מספיק".

רואים את גושי הקקאו באמצע? לא טוב. זה לפני שהנפה נכנסה לעניינים. 

אני צריכה אשפוז.


אגב, בעקבות חודש אוקטובר האפוי שלי, החלטתי לעשות הפסקה קטנה. לא משהו רציני, אבל באמת שהכנתי כל כך הרבה דברים במשך כל כך הרבה זמן, שהתעייפתי קצת. לא שלא נהניתי ולא שאין לי עוד מיליון דברים בראש שאני מתה לנסות, אבל אני צריכה לנוח קצת. אז אני עושה הפסקת אפיה של שבוע-שבועיים. מתכננת, לפחות. בואו נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד.

...

בכל אופן. חזרה לחברות הרווקות-לשעבר שלי ולמסיבות שלהן.


למסיבה הראשונה הכנתי בראוניז וטראפלס, על שניהם כבר כתבתי. חוץ מזה היתה עוד עוגה ש.. הממ. טוב, אנחנו עוד נדבר עליה בהזדמנות. תזכירו לי, טוב?


למסיבה השניה, כאמור, גם הכנתי שלושה דברים. הראשון היה עוגת התפוזים של אמא שלי, אותה חציתי ומילאתי בקרם חמאה, ציפיתי בעוד קרם וזילפתי מלא מלא מלא פרחי קרם חמאה על פני כל העוגה. כולל לב מפרחים במרכז העוגה, אותו יצרתי בעזרת קרם שהוספתי לו מעט צבע מאכל ורוד.


אגב, זה שאני מדברת בלשון יחידה כל הזמן זה טוב ויפה, אבל האמת היא שההכנה היתה יחד עם עוד חברה. אתם מבינים, המסיבה השניה היתה של חברה מקורס הקונדיטוריה, אז היה רק הגיוני שגם החברה השלישית שלנו, שמן הסתם היתה גם כן מוזמנת למסיבת הרווקות ולחתונה, תצטרף אלי ויחד נקח על עצמנו את עניין הקינוחים.

קיצור, בעוגה שכבר הזכרתי למשל, החברה חצתה את העוגה. ומילאה בקרם. וציפתה בשכבה בסיסית של קרם. את העוגה עצמה הכנו יחד. הזילוף כן היה באחריותי, אז דווקא פה לא שיקרתי.

אוף, התמונות לא עושות עמה חסד. היא היתה הרבה יותר יפה במציאות.

העוגה השניה היתה טעימה מאד, אבל לא כמו שתכננתי, לכן אני לא אפרסם מתכון. לא כרגע, בכל אופן. אני צריכה להכין שוב ולשפר כמה דברים קודם. קיצור.. המטרה היתה להכין קלתית מבצק עוגיות, רצוי שוקולד צ'יפס, ולמלא בקרם פטיסייר וניל, עם מקל וניל אמיתי והכל. העניין הוא שפחדתי שבצק עוגיות רגיל יתנפח באפיה ויאבד את צורת הקלתית הקעורה, אז פניתי למתכון של שורטברד.


השורטברד היה.. מעניין. הוא השתגע לנו בתנור ו.. ו... אני אפילו לא יודעת לומר מה בדיוק קרה שם. קיצור, איכשהו בסוף התקבלה מעין קלתית - לא קעורה כפי שרציתי, אגב - של עוגיה מאד מאד שומנית, עם שוקולד צ'יפס - זה דווקא יצא לפי התכנון - וכמעט ויתרנו על הקינוח הזה לגמרי, אבל בסוף העקשנות שלי השתלמה.

כנ"ל לגביה. במציאות היה לה גוון הרבה פחות חולני, האמינו לי.

אחרי שהחברה הלכה, הכנתי קרם פטיסייר וניל, עם מקל וניל אמיתי והכל :-) את הקרם זילפתי בעזרת הצנתר האהוב עלי מעל ה"קלתית", וכך קיבלנו קינוח מגניב של עוגיית שוקולד צ'יפס עגולה וגדולה (קוטר 18 ס"מ), קריספית ועם נפח, ומעליה כוכבי קרם פטיסייר וניל. עם מקל וניל אמיתי והכל.


לא, אין לי אובססיה למקלות וניל, למה שתחשבו דבר כזה?

אוקיי, קינוח מספר שלוש. לשמו התכנסנו היום.


פיננסייה. שוקולד. עם חמאה חומה*. חלקם אפויים בתבנית שקעים מלבניים קטנים, אחרים בתבנית שקעים קטנטנים בצורת פרחים. קיצור, קינוח ביס. אבל ביס שוקולדי ואגוזי (חמאה חומה, איי טל יו!) ועשיר וטעים.


*המטרה העיקרית שלי בחיים היא לקרוא לחמאה הזו בשם אחר בכל פעם שאני משתמשת בה. בינתיים נראה לי שאני עומדת במטרה יפה מאד.


הערה כאילו לא קשורה אבל בעצם כן קשורה: אני קצת נכנסת לחרדות בכל פעם שאני מכינה מתכון המצריך חלבונים בלבד/חלמונים בלבד, כי "אוי ואבוי, מה אני אעשה עם החלמונים/החלבונים שנשארו לי? אין לי רעיונות והם לא נשמרים למשך זמן והם ייזרקו וחבל!".

חלקיקים חומים. אותם אנחנו לא רוצים, אז נסנן אותם החוצה ונישאר רק עם חמאה מומסת חלקה. ווהו.

בחיי. זה לא הגיוני, זה לא שפוי, אבל זו אני.


לכן ממש חשבתי שתכננתי את תפריט הקינוחים כפי שצריך והייתי ממש גאה בעצמי - אקח לי מספר ביצים. אפריד אותן. החלמונים ישמשו אותי לקרם הפטיסייר שלי. כן כן, עם מקל וניל אמיתי והכל. והחלבונים? לפיננסייה. ווהו.


מפה לשם, החלבונים והחלמונים היו לא מתואמים בעליל מהר מאד - מראש הבנו שנצטרך חלבון אחד או שניים יותר מחלמונים, מה שכבר השאיר לנו חלמונים. ואז נכנס קצת חלמון לתוך קערה שהיו בה מספר חלבונים - כן, מספר.. as in יותר מחלבון אחד. תראו, אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל היינו שתיים במטבח ואני לא הייתי אחראית על הפרדת הביצים. **שורקת בצורה לא חשודה ולא מאשימה**


אז בשורה התחתונה, בסוף נשארו לי כמה חלמונים שבצער רב ובלב כבד נזרקו לפח. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור על זה, סבבה? לא עבר מספיק זמן. הזכרון עדיין כואב.


רגע, אם לא מדברים על צלקות לכל החיים הנובעות מחלמונים המושלכים לפח (הרי לכם אוסף של מילים שמעולם לא חשבתי שאצרף יחד למשפט אחד), על מה בעצם כן רציתי לדבר?


הממ.

זוכרים את הקופסא היפואית שלי? לא? זה כי אתם לא מחבבים אותי, כנראה..

על פיננסייה? ועל זה שזה טעים ודי פשוט להכנה ומגניב?


יש מצב.


בהחלט יש מצב.

***
פיננסייה שוקולד עם חמאה חומה
מקור המתכון: התבססתי (התבססנו, התבססנו! עבדנו יחד!) על מתכון שקיבלתי בקורס הקונדיטוריה שלי, אבל העברנו אותו כמה וכמה שינויים.

כמות: תלוי איזה גודל פיננסייה אופים. לנו יצאו 15 פרחי סיליקון קטנטנים ו-12 מלבנים קטנים (אבל יותר גדולים מהפרחים. כל מלבן מקביל לשניים וחצי-שלוש פרחים, מבחינת כמות הבלילה). אפשר לאפות גם בתבנית מאפינס או מיני מאפינס, אפשר בתבניות אינגליש קייק אישיות, אפשר להניח את כל הבלילה בתבנית אחת גדולה ולהכין עוגת פיננסייה. כמובן שזמן האפיה ישתנה בהתאם לגודל הפיננסייה..

מצרכים:
1/3 2 כוסות אבקת סוכר
100 ג' אבקת שקדים
260 ג' חלבון (כ-7 ביצים גדולות)
1/2 כוס קמח לבן
1/4 כוס אבקת קקאו
150 ג' חמאה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות.
2. מניחים אבקת סוכר ואבקת שקדים בקערת המיקסר. מערבבים קצת עם וו גיטרה.
3. מפעילים את המיקסר על מהירות בינונית ומוסיפים חלבונים בהדרגה, בשלוש-ארבע הוספות. ממתינים להיטמעות בין הוספה להוספה.
4. בינתיים משחימים חמאה בסיר: מבשלים על חום בינוני עד שהחמאה נמסה ומתחילה לבעבע, תוך כדי ערבוב. בשלב מסוים החמאה תקבל צבע כהה יותר ויופיעו בה מספר חלקיקים חומים. ברגע שזה קורה, מסירים מהאש.
5. מנפים קמח וקקאו לקערה קטנה ומערבבים.
6. מנמיכים את פעולת המיקסר ומוסיפים יבשים בהדרגה, גם הפעם בשלוש-ארבעה הוספות, כאשר ממתינים להיטמעות בין לבין.
7. מסננים את החמאה החומה לקערה קטנה, על מנת להיפטר מהחלקיקים החומים. מוסיפים את החמאה לקערת המיקסר, תוך כדי ערבוב, בזרם דק ואיטי.
8. יוצקים את הבלילה לתבנית, או מחלקים בין השקעים, אם אופים פיננסייה קטנים, כפי שאנחנו עשינו. מומלץ להעביר למשפך ולמזוג את הבלילה לתבניות, כי היא מאד נוזלית והכי נוח לחלק לשקעים כך.
9. אופים למשך כ-18 דקות (תלוי בתבנית, בתנור וכו' - זה הזמן שלקח לפיננסייה שלנו להיות מוכנים).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כפי שציינתי, בתנור שלי אפינו את המיני פיננסייה למשך 18 דקות, אבל יש מצב שהם יכלו להיאפות אפילו עוד דקה-שתיים, כי זה יצא טיפה דביק. בעקרון אופים עד שהפיננסייה מתייבש ומתייצב (זכרו שהבלילה היתה מאד נוזלית בהתחלה).
  • אם לא רוצים פיננסייה שוקולד, פשוט המירו את הקקאו לקמח.
  • אם בא לכם פיננסייה פיסטוק, הוסיפו מעט מחית פיסטוק. או פרלינה. או כמה דובדבנים (כן, הכל רעיונות ממה שעשינו בקורס פעם). או כל דבר אחר שבא לכם.
  • החמאה החומה נותנת טעם וריח מעולים לפיננסייה, אבל אם אין לכם כח או זמן, אפשר פשוט להשתמש בחמאה מומסת. ולא, היא צריכה להיות קרה כשמוסיפים אותה, אבל ציינתי את שלב ההכנה שלה יחסית מוקדם במתכון, כי אנחנו התחלנו להכין יחסית מאוחר מדי, ואז כל מה שהיה במיקסר המתין עד שהחמאה היתה מוכנה, וזה היה קצת מעצבן. בעקרון, נסו פשוט למקבל - הוסיפו קצת חלבון, חזרו לחמאה. ערבבו ערבבו, הניחו אותה לשניה, הוסיפו עוד חלבון, חזרו לחמאה וכו'. אל תשאירו את החמאה ללא השגחה למשך יותר מדי זמן, אבל אפשר להשחים אותה בזמן שמכינים את שאר הדברים.
  • לגבי החלבונים, אני לא חושבת שיקרה משהו אם תשתמשו בשבעה חלבונים בלי לשקול אותם קודם, כנראה שלא תהיו מאד רחוקים מהמשקל הצרוי, אבל בשביל לדייק וזה.. עדיף לשקול.
  • אחרי שבפוסט הקודם היו תמונות די סבבה, נראה לי שקצת חזרתי לסורי הפעם.. סליחה, פשוט עד שכל הקינוחים היו מוכנים, כבר היה לילה (לילה = חושך = שש בערב) ולא היה לי אור טוב לצילום. אז אתם יודעים.. התמונות גרועות. וסליחה גם אם הפוסט פחות קוהרנטי ו/או מכיל יותר שגיאות כתיב מבדרך כלל, אני די בטוחה שאני מקליד מתוך שינה. יש אנשים שהולכים מתוך שינה, יש אנשים שאוכלים מתוך שינה (תודה לאל שזה לא קורה לי! נראה לי. בעצם, אולי.. זה יכול להסביר הרבה), אני - מסתבר - כותבת מתוך שינה. אני גם בודקת מיילים ועונה להודעות מתוך שינה, ופעם גם עניתי לטלפון מתוך שינה ולא זכרתי את זה למחרת. אבל זה לא באמת קשור. רגע, איך הגעתי לזה?
  • אוקיי, מסתבר שאני גם חולקת יותר מדי אינפורמציה מתוך שינה. יופי.



7 תגובות:

טלי אמר/ה...

מעולה, אוכלת מתוך שינה ....

פנפן אמר/ה...

גברת צעירה, תרומות חלבונים/ חלמונים תמיד יתקבלו בברכה, את הקופסא היפואית שלך אני עדיין חומדת ואני בטוחה שאת משתמשת בתבנית עם המיני מיני פרחים בעיקר כדי להוציא לי את העיניים. אבל אני סולחת לך על הכל כי כרגיל הצלחת לגרום לי ליפול מהספה מרוב צחוק ;-)

גלי אמר/ה...

מסתבר שאת גם מצחיקה בטירוף מתוך שינה...:)

נטלי אמר/ה...

טוב, זה נשמע כמו אחד השילובים הכי טעימים בעולם - כל דבר שמכינים עם חמאה חומה מקבל טעם וריח אגוזי שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו. אנסה :)

נטלי

אור אמר/ה...

יותר מדי אוהבת חמאה חומה בכלל ופיננסייר בפרט מכדי לחרב אותן עם שוקולד.
הרעיון לעוגייה עם פטיסייר דומה לרעיון שיש לי לגבי פאי שאני רוצה לנסות. אני אנסה אותו ואחזור אליך בנושא (בלי מקל וניל אמיתי, though).

בישול בזול אמר/ה...

מריירת לי בשקט...

טושטוש אמר/ה...

אני רעבה.... בא לי עוגה :)
ושישי בערב... לא הוגן

הוסף רשומת תגובה