> לחם פנדה, או לחם קופים בשחור לבן | Morcake

24 בנובמבר 2012

לחם פנדה, או לחם קופים בשחור לבן

יום שישי. שבע וחצי בבוקר. טל אמורה להגיע אלי רק עוד איזה שעתיים ליום האפיה המשותף שלנו, ולי כבר יש פתיחה לפוסט:


וכן, גם טרחתי לספר את זה לטל.


את הקפה הראשון באותו יום, אגב, שתינו בסביבות שתיים בצהריים. בעצם לא. טל שתתה תה.


בכל אופן.


אם הייתם באזור בחודשים האחרונים, אתם בטח יודעים שבקיץ כבר אפיתי עם אפרת, וגם עשיתי בלאגן אצל רחל. יצא לי גם להיפגש עם כל מיני בלוגרים, להיות בקשר מיילי ובעוד כל מיני אמצעים וירטואליים שאנשים וירטואליים כמוני משתמשים בהם כדי לתקשר.


אבל טל הפכה לחברה של ממש. בהתחלה - לפני שנה ומשהו - היא הגיבה לי על איזה פוסט, וכך גיליתי את הבלוג שלה, על שלל המתכונים ההורסים שבו - אפילו אם חלקם בישוליים, ובישול זה שפה שאני לא מדברת - והתמונות המהממות ולאחרונה האיורים המטורפים. אחר כך דיברנו קצת במייל, בעיקר על עניינים טכניים. בשלב הבא אזרתי אומץ - והתגברתי על גישת האני-לא-מוסיפה-אנשים-בפייסבוק שלי - ו... הוספתי אותה בפייסבוק. לפני כמה חודשים כבר נפגשנו על אמת: היא השתתפה בתחרות, אני סיקרתי אותה (סיקרתי = העמדתי פנים שאני כותבת כל מיני דברים בפנקס הקטן שלי, ובעצם פשוט אכלתי המון קינוחים קטנים וטעימים). ונראה לי שאחרי היום הזה כבר נעשינו חברות באופן רשמי*.

קצת עצוב שמצלמה כל כך איכותית צולמה בטלפון וכתוצאה מכך מככבת בתמונה כל כך לא איכותית

*רגע, זה מעולם לא באמת נעשה באופן רשמי. טל, אפשר להציע לך חברות?


אז אנחנו נפגשות לא מעט - במיוחד בהתחשב בעובדה שטל הגיבורה גרה בעיר אחרת ומתניידת בתחבורה ציבורית - ומדברות כל יום, גג כל יומיים, במיילים והודעות, ואיכשהו עד לפני שבועיים בערך לא נכנסנו יחד למטבח. זה לא שאנחנו לא מדברות על אפיה.. הייתי אומרת ששבעים-שמונים אחוז מהשיחות שלנו הן על אפיה. העשרים-שלושים הנוספים, אגב, הם על כמה אכלנו, כמה אנחנו רעבות, או מה אנחנו מתכננות לאכול בהמשך היום.


קיצור. בסופו של דבר הגענו למסקנה שאינף איז אינף, והגיע הזמן להיות רציניות ולהכין משהו ביחד. החלק הקשה היה למצוא יום שמתאים לשתינו, אבל בסוף הצלחנו. מבחינת "מה נכין", זה כבר היה די קל: במסגרת כל שיחות האפיה שלנו, בערך בחצי מהן הוזכר השם "לחם קופים". טל רצתה להכין לחם על בסיס חמאת בוטנים, אני חלמתי על אחד בשחור לבן.

לא ברור לי למה ואיך, אבל טל התקמבנה על ריסז קאפס קריסמסיים. אני לא שואלת שאלות קשות...

אז מפה לשם, הגענו למסקנה שאנחנו נפגשות ומכינות שני לחמי קופים משודרגים. עכשיו אני רוצה לקחת רגע ולנצל את הרקע המתמטי שלי כדי להוכיח לכם את נכונות ההחלטה שלנו: ראשית, לחם קופים עשוי משמרים. וכל דבר שיש בו שמרים זה אוטומטית דבר טוב. שנית, ממש קל להכין לחם קופים, למרות השמרים. אולי בגלל השמרים. בטוח בגלל שלגלגל כדורים של בצק שמרים זה פשוט כיף. אז כן, שלישית זה שכיף להכין לחם קופים.


ואם נעבור עכשיו לשלב הכמעט-סופי של ההוכחה המתמטית שלי: אם לחם קופים זה טעים, אז שני לחמי קופים זה פעמיים טעים. ופעמיים טעים > טעים. הוסיפו למשוואה הזו את שתי העובדות הבאות:


1. לחם קופים אחד הוכן בשני צבעים והיה שוקולדי בחלקו. חוץ מזה, לא ברור לי למה ואיך, אבל הטעם של המאפה הזה פשוט הזכיר סופגניות. בקטע ממש טוב. סליחה, מזכיר סופגניות. עדיין. כי יש לי עוד קצת שאריות בפריזר (ווהו!) וכל כמה ימים אני לוקחת לי איזה כדור ואוכלת ונהנית.


2. לחם קופים שני היה למעשה מיני לחם קופים. קטן. קטנים, בעצם. שישה. שש יחידות לֶחֶ-מיני קופים. ובבצק שלו היתה חמאת בוטנים. ובתוך כל מאפה היו חתיכות של ריסז קאפס וחמאת בוטנים צ'יפס.


אז קחו את כל מה שאמרתי קודם, הכניסו את שני הנתונים החדשים שפירטתי לעיל, ותוכלו להבין בקלות שטל ואני מקבלות החלטות מעולות.


זאת אומרת..


בערך. יכול להיות שבשלב מסוים נאלצנו לברוח מהדירה שלי, רק כדי לא להיות באותו החדר עם (שאריות) לחמי הקופים שלנו.

אני לא צוחקת. מה שקרה זה שאפינו את הלחם הראשון, הגדול, השחור-לבן, זה שסובל מפיצול אישיות ולא מצליח להחליט האם הוא לחם קופים או לחם פנדה. הוצאנו אותו מאפיה. צילמנו צילמנו צילמנו. אכלנו חצי לחם. הפסקנו לנשום אבל לא הפסקנו לאכול. הכנסנו את המיני לחמי קופים לאפיה. הוצאנו אותם. ידענו שלא נצליח לשלוט בעצמנו ליד כל השמרים האלה, אבל כבר רצינו למות מכל מה שאכלנו, ועדיין לא שתינו קפה. אז ברחנו מהבית.


הלכנו, שתינו, חזרנו לבית שעדיין מריח ממאפי שמרים, והמשכנו לרצות למות, כאילו מעולם לא יצאנו מהדירה. אז צילמנו צילמנו צילמנו (הפעם את הלחם הקטן), אכלנו (טוב, אני משקרת כהרגלי. קודם אכלנו ואז צילמנו. כי יש סדר עדיפויות בחיים, אנשים!) ואז טל כבר היתה צריכה ללכת, אז זרקתי עליה את רוב השאריות (מינוס מיני לחם אחד ועוד קצת שאריות של לחם הפנדה הגדול) ונעלתי את הדלת אחריה, כדי שהיא לא תתחרט פתאום ותחזיר לי את כל מה שנתתי לה.


כי הייתי מסיימת את הכל עוד באותו היום. זה היה קורה, אני אומרת לכם.


רגע, אז מה רציתי לומר בעצם? אה כן.


רציתי לספר לכם שהיה ממש כיף עם טל. וששתינו השמענו בקול רם הצהרות אהבה לבצק.. דברים מביכים שאף אחד לא באמת צריך לדעת עליהם, אבל הופ! הנה פלטתי את זה לידכם בכל זאת. אופס.


רציתי שתדעו שלחם קופים זה נהדר וקל וכיף, וזה מגניב מאד להכין חלק מהבצק עם קקאו וכך לקבל לחם בשני צבעים. ושיש סיכוי שלמאפה שלכם יהיה טעם של סופגניות (מי זאת הבחורה הזאת, כל כך מתוקתקת ומכינה מראש מתכונים לחנוכה?*).


*אני. זאת אני.

ז א ת  לא אני. זאת טל.

ולחם קופים קטן? עם חמאת בוטנים? זה בכלל להיט היסטרי. אין מילים. באמת.


אה, אבל מילת חוכמה אחת: אם אתם נפגשים עם מישהו במטרה לאפות יחד, אל תגידו דברים כמו "איך אני מחכה שנסיים מהר עם הבצק ונשתה קפה". כי זה לא יקרה. סתם מזל רע. בסוף אתם תמצאו את עצמכם שותים קפה רק כעבור שש שעות.


זה כמו בסרטי אימה, כשמישהו אומר "אני כבר חוזר" ואז לא חוזר, או שהוא חוזר בתור זומבי, או שחלקים ממנו חוזרים או משהו כזה. מזל רע, איי טל יו.

BUSTED

יכול להיות שכרגע השוויתי יום אפיה של עוגות שמרים עם חברה לסרט אימה עם זומבי וחלקי גופות?

מה לא בסדר איתי?*

*אל תנסו לענות. זו שאלה מכשילה. ויש יותר מדי תשובות נכונות.


מבחינת המתכונים, שניהם מתבססים על לחם הקופים האגוזי שפרסמתי בתחילת השנה, אבל כל אחד מהם משדרג ולוקח את המתכון הבסיסי לכיוון אחד. את הלֶחֶמיני חמאת בוטנים תוכלו למצוא אצל טל.. את לחם קופי הפנדה תכף תראו. ממש כאן ועכשיו.


***
לחם קופי פנדה
מקור המתכון: מבוסס על המתכון הזה, עם שינוי קטן כדי להפוך אותו לשחור-לבן

כמות: תבנית קוגלהוף אחת, בקוטר עשרים ומשהו ס"מ (אם לא משתמשים בסיליקון, רצוי לשמן). מספיק לאדם אחד. או שניים, אם יש לחם קופים נוסף בסביבה.. סתם, זה אמור להספיק ליותר משני אנשים. אבל אם זה מספיק לאחד או שניים - דעו שאני לא שופטת.

מצרכים:
1 כוס חלב חמים (בערך חצי דקה במיקרו זה סבבה)
1/3 כוס מים חמימים
1/4 כוס סוכר לבן
30 ג' חמאה מומסת קרה/פושרת
1/2 2 כפיות שמרים יבשים
1/4 3 כוסות קמח לבן
1 כפית מלח
2 כפות אבקת קקאו

לציפוי
כ-60 ג' חמאה מומסת
סוכר לבן (בערך חצי כוס)

אופן ההכנה:
1. מניחים בקערה חלב, מים וסוכר. מערבבים היטב, עד להמסת הסוכר.
2. מערבבים פנימה חמאה מומסת ושמרים. מניחים בצד למשך כמה דקות, על מנת לאפשר לשמרים לתסוס.
3. מניחים קמח בקערת המיקסר ומוסיפים את לו את תערובת השמרים. מחברים וו לישה ומפעילים את המיקסר למשך כעשר דקות (מתחילים במהירות איטית ומגבירים בהדרגה), עד לפיתוח הגלוטן בבצק, כך שאם לוקחים חתיכת בצק, אפשר למתוח אותה מאד דקה כך שהיא תהיה כמעט שקופה וניתן יהיה "לראות את האור" דרכה, מבלי שהיא תיקרע. הבצק אמור להיות גמיש וחלק.
4. מוסיפים מלח ולשים עוד דקה-שתיים, רק על מנת לאפשר לו להיטמע בבצק.
5. מחלקים את הבצק לשניים - אפשר לפי העין, אנחנו שקלנו וקיבלנו שני חלקים של 408 ג' כל אחד. מניחים חצי אחד בקערה ומכסים בניילון נצמד. מתפיחים למשך כשעה.
6. את החצי השני מחזירים לקערת המיקסר, מוסיפים קקאו ולשים עד להיטמעותו בבצק. טיפ קטן: אל תפעילו את המיקסר על גבוה מדי, כי כל הקקאו יתעופף לכם ויטנף את המטבח (לא מבוסס אפילו קצת על מה שקרה במטבח שלי. ואני לא רוצה להלשין או משהו, אבל אני לא נהגתי במיקסר באותם רגעים..).
7. מעבירים את הבצק הכהה לקערה אחרת (אם לא צריך את קערת המיקסר כדי להכין עוד לחם קופים, למשל, אפשר להשאיר אותו שם), מכסים בניילון נצמד ומתפיחים למשך כשעה.
8. לאחר ששני הבצקים תפחו (הבהיר תפח כמה דקות יותר מהכהה, זה ממש לא קריטי), מעבירים אותם למשטח מקומח ומעבדים מעט. יוצרים כדורים מכל בצק - זה לא כזה קריטי מה הגודל והכמות של הכדורים, אבל השאיפה היא לקבל כמות דומה של שחורים ולבנים. לנו יצאו שנים עשר שחורים ושלושה עשר לבנים, אבל הכנו כדורים די גדולים. אפשר להקטין אותם קצת ולשאוף לאזור העשרים כדורים מכל צבע.
9. ממיסים חמאה ומניחים בקערה קטנה. בקערה נפרדת מניחים סוכר.
10. טובלים כל כדור בצק בחמאה ולאחר מכן בסוכר. מניחים בתבנית. אפשר לעשות את זה איך שרוצים מבחינת הצבעים: אנחנו השתדלנו לשים אחד לבן, אחד שחור וכך הלאה.. אבל אפשר להניח את כל הלבנים ואז את כל השחורים, או הפוך, או לעשות שורה אחת מכל צבע, או אקראי לחלוטין.. מה שבא לכם.
11. מכסים את התבנית בניילון נצמד ומתפיחים עוד חמישים דקות-שעה.
12. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
13. אופים 30-35 דקות, עד שהמאפה משחים ונראה אפוי. אנחנו אפינו 35 דקות, אבל בשלב מסוים גם הנמכנו את החום ל-160 מעלות, היות שהכדורים הלבנים התחילו להשחים קצת יותר מדי.
14. ממתינים מעט - חמש-עשר דקות - והופכים על צלחת הגשה. מחליפים לבגדים הכי רחבים שיש לכם בארון ואוכלים בהנאה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אנחנו בחרנו לגלגל את הכדורים רק בסוכר לבן, כדי לא להפריע לצבעים, אבל אפשר להוסיף גם קינמון, או לגלגל בסוכר חום, או להוסיף קקאו, שזו אופציה נוספת שחשבנו עליה בהתחלה.
  • מבחינת כמות הסוכר - חצי כוס זו הערכה גסה. פשוט שופכים כמות נאה לקערה ומוסיפים עוד, במידת הצורך. כנ"ל לגבי החמאה.. המסנו מאה גרם, אבל נזקקנו רק לקצת יותר מחצי כמות. השאר שימש אותנו למאפה השני.
  • אם מתחשק לכם, אפשר לזרוק פנימה אגוזים (כמו בלחם הקופים המקורי שלי), או שוקולד צ'יפס, נגיד.. זה מתכון שרק מתחנן לשדרוגים, אם כי הוא באמת מעולה ובחיי שיש לו טעם של סופגניה.
  • טוב, בינינו - השדרוג הכי מומלץ למתכון הזה הוא להכין גם את המיני לחם קופים עם חמאת בוטנים. ולאכול אותם. יחד. אבל אז כבר תצטרכו לצאת מהבית ולקנות בגדים חדשים, כי רוב הסיכויים שגם הבגדים הכי גדולים שלכם לא יספיקו במקרה הזה.
  • אני יודעת מה אתם רוצים לומר לי עכשיו - אין דבר כזה קופי פנדה. אז שתדעו לכם: באפיה, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה.
  • חוץ מכשמכינים לחם קופים ואז והוא נגמר אחרי עשר דקות. אז באמת אין דבר כזה.





אני יודעת שזה לא באמת מעניין אתכם, אבל שתי התמונות האחרונות - אוהבת אותן. מתה עליהן. בא לי לתלות אותן על הקיר בסלון (אני יודעת שאני אומרת את זה הרבה.. ובשורה התחתונה, אין לי אפילו רבע תמונה על הקיר).

22 תגובות:

נטלי אמר/ה...

זה לגמרי נראה כמו הדבר הכי טעים בעולם. שניהם.

לינדוש - כי עוגות זה לא רק טעם אמר/ה...

תודה על המתכון המעולה אהבתי ...
שבוע טוב.

פנפן אמר/ה...

אני גם רוצה, אני גם רוצה, אני גם רוצה. טוב אוף, אם אומרים משהו שלוש פעמים רצוף זה לא עוזר לקבל אותו. עכשיו כל היום אפנטז על לחם קופים או לחם פנדה. זה נראה ממש טעים. אני אתפשר גם על שאריות ;-)

reutworldofsweets אמר/ה...

טוב.. זה נראה כל כך מושחת וטעים, וזה בדיוק מה שבא לי עכשיו לארוחת בוקר (וצהריים, וערב).
מה שכן, אני מופתעת שלא לקחתן את זה צעד אחד רחוק יותר לכיוון המושחת, ופיזרתן שוקולד צ'יפס מריר ולבן, זה לפחות מה שאני הייתי עושה (: - ואז קונה בגדים חדשים

avronsharon אמר/ה...

אני קוראת את הפוסטים שלך בדיוק בשעה הזאת של היום שאחרי ארוחת צהריים ואני מרגישה צורך עז להתכרבל בפוך ולנמנם קלות במקום זה אני קוראת אותך צוחקת בקול רם ואז כולם באים לראות אם השתגעתי (ברור שכן אבל הם לא צריכים לדעת ) ואז אני כבר קמה להכין לי קפה וחולמת כל פעם על הקינוח שאני *לא* אוכלת ליד הקפה ואז בדיוק אז אני מפסיקה לצחוק

טעמים שרואים מכאן אמר/ה...

מסכימה איתך לחלוטין- כל דבר עם שמרים הוא טוב.
המתכון והתוצאה נראים מדהים.

אפרת אמר/ה...

פוסט מעולה וכמו תמיד מצחיק וכמבן שבא לי הכי בעולם עוגה כזאת ואין סיכוי שאני אכין כי אני אוכלת את כולה באותו ערב... ותמונות מקסימות ו... ניפגש ממש בקרוב :)

Unknown אמר/ה...

ואני רוצה לומר:
מעודד אותי לראות שגם הלק שלך מתקלף! זה לא קורה רק לי! (אם כי כשהוא כחול כמו אצלי - זה בולט יותר...)

צ'ירס,
מירי

טל אמר/ה...

מיותר לציין שהיה לי הכי כיף בעולם נכון :)
ועם זאת נקרעתי מצחוק בקריאת הפוסט

אור אמר/ה...

קופי פנדה הולכת להיות חיה חדשה בלג'נד אוף קורה?

אנונימי אמר/ה...

איזה עוגה חתיכית!
רק חייבת לשאול כדי לא להתבאס- כמה קריטית התבנית קוגלהוף? חובה את החור באמצע? או שבכלל הסיליקון הוא הפואנטה?
אפשר להכין סתם בתבנית רגילה?

טושטוש אמר/ה...

נראה מצויין, אני חושבת שאלך על זה ליום שישי...
והכנתי עכשיו את הבראוני בספל שלך (יותר נכון 3 פעמים הכנתי:) )
פעם 1 - בדיוק כמו שכתוב (יש סיבה שזה פרווה? )
פעם 2- החלפתי את השמן בחמאה, את המים בחלב והוספתי דרמבוי
פעם 3- כמו 2 רק בלי ליקר...
יצא ממש טעים- קינוח חובה מהיום כל ערב :)

Mor אמר/ה...

רעות, את צודקת. באיזה קטע לא הוספנו שוקולד צ'יפס? טוב, את יודעת.. דיאטה וזה ;-)

שרון, נשמע כמו התקף של מניה דיפרסיה בחמש דקות. או פשוט יום רגיל שלי :-) סתם, הכי כיף לצחוק לעצמך בקול! קורה לי לפחות שלוש פעמים בשבוע.

אפרת, ממש בקרוב! ווהו!

מירי, הלק שלי היה כבר במצב פוסט מתקלף. אם הייתי יודעת כמה תיעוד שלו יהיה באותו היום, הייתי משקיעה קצת ומתקנת אותו. oh well.. לפחות מישהו מעריך את זה!

אנונימית, לגמרי אפשר להכין בעוגה אחרת, רק שתהיה די עמוקה. האמת היא שאני חושדת אפילו שהתבנית שלי לא משהו.. כי כל לחמי הקופים שלי תמיד יוצאים חלקים מדי בחלק העליון שלהם (שהיה בעצם בתחתית התבנית).. העיגולים ממש משתטחים וזה קצת מבאס.

טושטוש, ווהו!! לגמרי קינוח חובה. אני באמת צריכה להכין לעצמי שוב מתישהו.. אין סיבה לזה שזה פרווה, פשוט שיתפתי פעולה עם המתכון שמצאתי בזמנו. אבל נראה לי שזה טעים גם ככה, לא?


נגה ג. אמר/ה...

מצטרפת למצחקקים בקול גדול.
לחמי הקופים נראים מפתים בצורה מדהימה, במיוחד יחסית לעובדה שקוראים להם "לחם קופים".
לא, אבל באמת הצלחתן לגרום למאכל כל כך לא פוטוגני להיראות כל כך טוב.

אנונימי אמר/ה...

היי מור,
אני עשיתי יותר כדורים ממך. ודחפתי גם שוקולד מריר וגם לבן עודיות בינהם. יצא מושלמות על.
לפי דעתי חובה!!!! לדחוף שוקולד

אפשר להשתמש בבצק לעוגות שמרים "רגילות" ?

גיל אמר/ה...

כרגיל, נקרעתי מצחוק.
כמו שכתבתי בפוסט התאום אצל טל, שני הלחמים נראים ממש מגניבים וכל הכבוד לכם על המקוריות.
לחם הפנדה נראה ממש מדוגם. יש מצב שאתן צריכות לרשום עליו פטנט.

Mor אמר/ה...

אנונימי, שוקולד מריר ולבן עוגיות בין הכדורים? אני מוחאת לך כפיים! ורוצה לטעום. איזה יופי שלקחת את הלחם לשלב (הלא השפוי) הבא.

לגבי הבצק, אני מאמינה שאפשר להכין ממנו עוגות "רגילות". אין סיבה שלא. אמנם פעם ניסיתי להכין ממנו מעין לחם קופים ממולא ולא יצא טוב, אבל אני די משוכנעת שזה לא קשור לבצק. נסה/נסי ודווחי :-)

שירה אמר/ה...

היי מור.
נחשפתי לא מזמן לבלוג שלך, ומאז אני לא עוזבת אותו. בלוג מעולה!!! שלא לדבר על המתכונים....
שאלה- איפה את מצליחה להשיג חמאת-בוטנים-צ'יפס (או בשם המעפן יותר- נטיפי חמאת בוטנים)? אני לא מוצאת אותם בשום מקום, ומן הראוי שאני אכניס אותם לכל מתכון שאני עושה בערך...

Mor אמר/ה...

היי שירה,

תודה וזה :-)
לגבי הצ'יפס - לגמרי מן הראוי שתכניסי אותם לכל מתכון (או שתאכלי את כל השקית סתם ככה, חופן אחר חופן). האמת היא שהצ'יפס הנוכחיים בהם אני משתמשת נרכשו בארה"ב וקנדה, אבל נראה לי שאפשר להשיג בארץ, אם כי קצת קשה. פעם קניתי צ'יפס די פושטיים - אם כי עושים את העבודה - במיסטר קייק אבל לא ראיתי אותם שם מזמן.
חן שוקרון, בחורה כלבבי שיודעת להעריך את השלמות שהיא חמאת בוטנים, פרסמה רשימת מקומות שמוכרים את המצרך היקר מפז הזה לא מזמן:
http://www.shirley-nemesh.com/2012/09/4904

מקווה שתמצאי בקלות!

אנונימי אמר/ה...

היי מור
עם כל אהבתי למתוקים שומרת גזרה אני ; לשמחתי במתכון הזה יש מעט חמאה ביחס לכמות הקמח ( 30 גרם על 3 וחצי כוסות קמח) ; האם פנים העוגה לא עשוי להיות יבש ? אודה לתשובה ; אני הולכת להכין את לחם הפנדה עם בתי הקטנה שמחכה לזה מאד !!
מישמיש

Mor אמר/ה...

היי!

כשאנחנו הכנו ממש לא יצא יבש, וגם בפעמים שהכנתי לחם קופים "רגיל" עם המתכון הזה יצא סבבה. נראה לי שאלא אם כן תאפי יותר מדי, אין סיבה שיתייבש.. אם את מכינה, אשמח לשמוע איך יצא :-)

פיתוח תמונות אמר/ה...

אין ספק, תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים... פשות מאוד מעורר תיאבון. כמו כן המתכון שומר על, יחסית, כל כמות מעטה של חמאה... רושמת להכנה לשישי הבאה ! תודה !

הוסף רשומת תגובה