> טראפלס שוקולד לבן וקפה | Morcake

16 באוקטובר 2012

טראפלס שוקולד לבן וקפה

סבא שלי חשמלאי במקצועו. היום הוא כבר גמלאי, אבל במשך עשרות שנים הוא עשה אממ.. דברים של חשמל לכל מיני מקומות.. אנשים פרטיים, עסקים, מה שרק תרצו.


בזמנו הוא עשה כל מיני דברים עבור המפעל של גלידות ריאו. חוץ מזה, כפי שגילתה לי היום אמא כששאלתי אותה על הנושא, "המשפחות מכירות שנים". אז מפה לשם, נוצר מצב שבמשך תקופה מסוימת - אני רוצה לומר חודשים, אבל אני הייתי מאד קטנה אז, כך שכל מושג הזמן קצת מעורער אצלי ולא הייתי סומכת עלי בעניין הזה - סבא שלי היה חוזר הביתה כל כמה ימים עם קופסא ענקית של גלידה שקיבל במפעל. או ארטיקים. כן, בעיקר ארטיקים, אם אני זוכרת נכון.


קיצור, אולי כבר שמתם לב שאני לא באמת זוכרת יותר מדי. בראש שלי זה קרה כשהייתי בערך בת ארבע-חמש ובדיוק עברנו לגור באותה העיר כמו סבא וסבתא, מה שמסביר למה הייתי הרבה אצלם בדירה. אבל יש סיכוי טוב שהייתי בכלל בת שמונה-תשע, וכל הסיפור הזה התרחש בזמן שהמשפחה שלי גרה בחו"ל וביקרנו בארץ באיזה קיץ. כשביקרנו בארץ בחופשים תמיד שהינו אצל סבא וסבתא, אז גם זה יכול להסביר למה הייתי שם. חוץ מזה, אם היה קיץ, כל עניין הגלידה בכלל מתיישב בול.

טוב, אני כבר מבולבלת, ואתם? נחליט שאנחנו מדברים על תחילת שנות התשעים ונסגור עניין?


מעולה, תודה.


בכל אופן, הזכרון מאד מעורפל, אבל יש דבר אחד שאני זוכרת - את הארטיקים בטעם אייס קפה. אני לא זוכרת מה היה השם האמיתי שלהם, אני לא זוכרת אם הם אמנם הוגדרו רשמית כ"בטעם אייס קפה", ואני לא מצליחה להבין איך ההורים שלי נתנו לי לאכול גלידת קפה כשהייתי בת ארבע-חמש ו/או שמונה-תשע.


אני כן זוכרת שזה היה טעים. ממש טעים. הארטיקים האהובים עלי מכל מה שסבא הביא באותה התקופה. וכאמור, הוא הביא מלא ארטיקים באותה התקופה.

אז תראו, לומר לכם שעשרים שנה, פלוס מינוס, לאחר מכן אני עדיין זוכרת את הטעם של הארטיקים יהיה שקר. בכלל, קשה לי להאמין לכל האנשים האלה שתמיד טוענים שהם עדיין זוכרים את הטעם או הריח של משהו מלפני עשרים-שלושים שנה. אבל אני כן יכולה להאמין לאנשים שטועמים או מריחים משהו וזה זורק אותם שנים אחורה. אפשר להיזכר, אפשר לקשר בין טעמים וריחות.


אני, למשל, חזרתי לטעם של הארטיקים האלה כשהכנתי את הקרמבואים של קרין גורן בפעם הראשונה, לפני משהו כמו שבע שנים. הייתי בצבא, בדיוק קניתי את הספר "סודות מתוקים" ומיד ניסיתי את הקרמבו מוקה שלה, מעין ממתק קפוא שהמילוי שלו הוא למעשה קרם המורכב משמנת מוקצפת, שוקולד לבן וקפה.


שמעו. אני לא מתה על שוקולד לבן. מה זה לא מתה.. אם הוא ידפוק על דלתי ויבקש ממני לאכול אותו, אני לא אטרוק לו את הדלת בפנים או משהו כזה. אבל תמיד תמיד אעדיף את אחיו הגדולים, שוקולד מריר ושוקולד חלב, על פניו. אין מה לעשות, הם הרבה יותר רציניים, הרבה יותר בוגרים. שוקולד לבן.. הוא קצת ילד.


ובכל זאת, יש משהו בשילוב הזה של שוקולד לבן עם קפה - וואו. מדהים. אני לא יכולה לעמוד בפני זה. וכשטעמתי את קרם המוקה הזה בפעם הראשונה, ישר חזרתי לארטיקים של סבא. אני לא יודעת אם הטעם זהה, אבל מבחינתי הקישור נוצר והוא יישאר שם לנצח.


הפעם החלטתי לקחת את השילוב הזה לכיוון הטראפלס. טוב, ליתר דיוק - מצאתי מתכון, הרעיון לא היה שלי. אני רק שיחקתי קצת עם הכמויות, רוצה לומר - הכפלתי את כמויות השוקולד הלבן והשמנת וחיזקתי את הקפה. כי אני אוהבת שמרגישים את טעם הקפה בתוך השוקולד הלבן. נראה לי שזה מה שעובד כל כך טוב (זהירות, רגע של בלתי נסבלות): המרירות של הקפה בתוך המתיקות המוגזמת של השוקולד.


אז בגלל ששילוב הטעמים הזה עושה לי כל כך טוב, אני ארשה לעצמי להישאר חיובית פעם אחת (אמרתי מתיקות מוגזמת של השוקולד? התכוונותי למתיקות מוגזמת של המור) ורק אומר שהטראפלס האלה מצוינים. אני לא אומר ולו מילה אחת על כמה שאני שונאת שונאת שונאת להכין טראפלס, ואיך כל התערובת נדבקת ליד, ואיך אין דרך לא לטנף את כל העולם, אלא אם כן אתם נוסעים לאיסלנד או משהו כדי להכין את הטראפלס שלכם, כי רק שם קר מספיק כדי להתמודד עם מלאכת הכדרור בשלום יחסי.

אפילו לא מילה אחת, אתם שומעים אותי?

כן, זו התמונה הכי טובה של פנים הטראפל שהצלחתי להוציא. עזבו אותי.

***
טראפלס שוקולד לבן וקפה
מקור המתכוןSips and Spoonsfuls, שוב - עם התאמות קטנות שלי

כמות: תלוי בגודל הכדורים. אני הכנתי 39 טראפלס.

מצרכים:
300 ג' שוקולד לבן
160 מ"ל שמנת מתוקה (כ-2/3 כוס)
2 כפות אבקת נס קפה
10 ג' חמאה, בטמפרטורת החדר
אבקת קקאו, לציפוי

אופן ההכנה:
1. קוצצים את השוקולד גס ומניחים בקערה.
2. מניחים שמנת וקפה בסיר. מביאים לרתיחה.
3. ברגע שהשמנת רותחת, מסירים מהאש ויוצקים על השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים - לא טורפים - בזהירות עם מטרפה או לקקן. נזהרים לא להכניס אוויר.
4. לאחר שהשוקולד נמס, מוסיפים חמאה וממשיכים לערבב עד לקבלת גנאש אחיד. בשלב זה מומלץ לעבור ללקקן, גם אם מתחילים במטרפה.
5. מעבירים לתבנית קטנה מרופדת בניילון נצמד, ומכסים גם את החלק העליון בניילון נצמד. לחילופין, אפשר להעביר לקופסא סגורה. מניחים במקפיא למשך שעה לפחות, עד שהגנאש מתייצב. אפשר גם להניח במקרר, אבל זה יקח יותר זמן.
6. כשהגנאש יציב מספיק, מוציאים את התבנית/הקופסא וחותכים לריבועים קטנים, משתדלים שיהיו שווי גודל. לחילופין, אפשר להשתמש בכפית קטנה, נניח כף פריזיאן.
7. מגלגלים כל חתיכת גנאש לכדור. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, או על קרש חיתוך, ומחזירים למקרר/למקפיא לחצי שעה נוספת.
8. מניחים אבקת קקאו בקערה ומצפים את כל הטראפלס. רצוי לנער עודפי קקאו בעזרת נפה או פשוט לנער ידנית מעל הקערה.
9. מחזירים למקרר לחצי שעה-להתייצבות אחרונה. לאחר מכן, אפשר להעביר לקופסא ולשמור במקפיא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לא יודעת מה אתכם, לי תמיד יש בעיה עם המסה של שוקולד לבן. גם הפעם, נשארו לי קצת חתיכות שלא לגמרי נמסו למרות ערבוב מטורף של שמנת רותחת. קיצור, אם השוקולד לא נמס לגמרי, אפשר להחזיר את לסיר לשתיים-שלוש דקות. אם גם זה לא עוזר, אפשר פשוט לסנן את התערובת לתוך קערה, וכך הגושים יישארו בחוץ.
  • מבחינת הזמנים של הקירור - מקפיא, מקרר וזה - זה לא באמת מדויק. פשוט תראו מתי נוח לכם לעבוד עם הגנאש. אני, למשל, כל פעם גלגלתי רק כמה טראפלס ואז החזרתי את הקופסא למקפיא, כי כבר היה לי לא נוח לגלגל.
  • אם לא מגישים את הטראפלס מיד (אני הכנתי אותם שבוע קודם), חלק מהקקאו ייספג. אני התלבטתי אם לכסות בשכבה נוספת ובסוף ויתרתי, אבל קחו בחשבון שאולי תזדקקו לסבב נוסף של קקאו.
  • אה, כן. אפשר להשתמש גם בשוקולד מריר או חלב. אבל השילוב של הלבן והקפה עובד מעולה.
  • במתכון המקורי יש גם פקאנים קצוצים. אני ויתרתי עליהם. את מוזמנים להוסיף אותם. או לא.
  • זה היה פוסט מוזר, נכון? משהו פה לא מסתדר לי.. נראה לי שעדיף להשאיר את הסיפורים הנוסטלגיים והכתיבה היפה באמת לעלמה.


5 תגובות:

טעמים שרואים מכאן אמר/ה...

איזה כיף זה טעמים נוסטלגים. תמיד כיף לחזור אליהם ולזכרונות שמלווים אותם. גם אם הזכרונות לא תמיד מדוייקים :)
גם אני מאוהבת בשילוב של שוקולד לבן וקפה. יש לי אהבה גדולה גם לטראפלס, אבל אני שונאת להכין אותם. בכל מקרה, המתכון והסיפור שמלווה אותו מדהימים!!

נגה ג. אמר/ה...

אני כמוך, לא חסידה גדולה של שוקולד לבן, אבל לאחרונה בלית-ברירה נאלצתי להין גנאש שוקולד לבן (כי מסתבר שקרם פטיסייר לא עובד בתור מילוי למקרונים ומקרון לבן צריך מלית לבנה) ופשוט לא הצלחתי להפסיק לטעום ממנו.

עכשיו הפוסט שלך זרק אותי אחורה בזמן ללפני שלושה שבועות, לטעם של אותו גנאש שכל כמה דקות עברתי ליד המקרר ולקחתי קצת עם האצבע.
בשילוב הקפה זה נשמע לי קטלני.

בקיצור, אכין לאלתר!

יובל שם טוב Yuval Shem-Tov אמר/ה...

שוקולד לבן וקפה זה שילוב מושלם, והכנתי כבר כמה קינוחים על בסיס השילוב הזה! עשית לי חשק לטראפלס האלה.

אנונימי אמר/ה...

הי!
קודם כל גיליתי את הבלוג שלך רק לאחרונה ואני ממש מכורה! את מצחיקה אש והמתכונים נראים אדירים!

הכנתי את הטראפלס האלו אתמול אבל הם לא התגבשו לי בכלל! הם במרקם של טופי וחוזרים אליו ברגע שהם שנייה וחצי מחוץ לפריזר, יש לציין שעקבתי באדיקות אחרי המתכון שלך - יש לך רעיונות איפה שגיתי?
(דרך אגב, הם עדין טעימים נורא, אבל הם לא טראפלס...)

Mor אמר/ה...

היי אנונימי/ת!

אין לי תשובה טובה, למען האמת. גם הטראפלס שלי לא שרדו יותר מדי זמן בחוץ, במיוחד כי היה חם למדי כשהכנתי אותם, לפני מספר שבועות.
יכול להיות שפשוט צריך לשנות קצת את יחס השוקולד לשמנת. הרי בסופו של דבר השילוב של שני הרכיבים האלה יוצר גנאש, טראפלס, מה שרוצים, תלוי ביחסים. אני מתארת לעצמי שעוד שוקולד יוביל לגנאש יותר יציב וכתוצאה, גם לטראפלס יציבים יותר.

או שאפשר פשוט לקנות מקפיא נייד ולהסתובב איתו. הוא יכול לתפקד כקופסא קרה עבור הטראפלס :-)

הוסף רשומת תגובה