> עוגת קפה ומייפל בציפוי שוקולד | Morcake

23 באוקטובר 2012

עוגת קפה ומייפל בציפוי שוקולד

בעבודה שלי רגילים לזה שאני מביאה להם עוגות. ועוגיות. וקאפקייקס. ומיני קאפקייקס. טוב, הבנתם.


מה זה רגילים. יש לכם מושג כמה נוזפים בי כשעובר שבוע שלם מבלי שאני מביאה איתי משהו? השבוע הבאתי להם שתי קופסאות עם שאריות של דברים שהכנתי בסוף השבוע, והם צעקו עלי שקיבלו רק פירורים. בלי בושה.

בכל אופן. התלונות של ה"חברים" שלי נובעות לרוב מכמות המתוקים שאני מספקת, לא מהאיכות. יש דברים שהם אוהבים יותר, יש כאלה שפחות, הכל עניין של טעם.. אבל בתכלס, הם תמיד מרוצים. אם מתעלמים מעוגיות משחת השיניים שהכנתי פעם. וגם אותן הן אכלו.


העניין הוא שהם תמיד מקבלים את המוצר המוגמר. "עוגה שהכנתי בקורס", "עוגיות שאפיתי בשבת". אני תמיד עושה קולות של מישהי שיודעת על מה היא מדברת בהקשר של אפיה, ובדרך כלל יש לי הוכחות אכילות לכך, אז עד כה הם פשוט האמינו לי. אבל לפני כמה ימים.. לפני כמה ימים הם זכו לראות אותי בפעולה, ו.. טוב, אולי "זכו" זו לא המילה הנכונה במקרה הזה.


בשבוע שעבר עשינו על האש, מעין יום גיבוש. בשתיים בצהריים יצאה כל הקבוצה שלי מהמשרד ונסענו ליער אילנות לאחר הצהריים של בשר, בירות ומשחקי פנטומימה (מה? לא, ממש אין סרטון מביך שלי מנסה להסביר זברה בפנטומימה, למה שתחשבו שיש דבר כזה?!). חלק מאיתנו נעקצו בטירוף על ידי יתושי השטן והתגרדו במשך שבוע שלם לאחר מכן. אבל חלק מאיתנו לא יתלוננו על זה, כי חלק מאיתנו גיבורים.


קיצור. פתאום, משום מקום, המנהל שלי בא ביציאה מצחיקה - "מור, תכיני פיתות". אבל אממ.. קמח? הוא הביא. תנור? יש סאג'. אה אה, אני יודעת. שמרים! צריך שמרים לפיתות! לא לא, יש קטע כזה של פיתות שטוחות שמכינים על הסאג'. צריך רק קמח, מים, מלח וזהו. אולי שמן זית. ממש בקטנה. אז מור ניסתה להכין פיתות (יכול להיות שבתהליך היו מעורבים גם שני בקבוקי בירה שנשתו על בטן ריקה, כי מור לא אכלה יותר מדי ביום ההוא. ובכמה ימים שקדמו לו. ייתכן שזה מסביר חלקית את התוצאה הסופית של הנסיון).


ניסתה. אני לא יכולה להדגיש את המילה הזו מספיק. כי מה שקרה לפיתות שלי... וואו. תראו, חוץ מהצורה, הגודל, העובי, המרקם והטעם - יצא אש. איכשהו הצלחתי ליצור ב"פיתות" שלי שילוב קסום של חוסר אפיה ואפיית יתר-בואכה-אוי ויי זמיר, זה שרוף!

זו אני. גאון קולינרי.

אוי, יצא טוב עם הכיתוב, כי זו אני באמת

בכל אופן, ייתכן שלעגו לי קצת. ייתכן גם שלעגו לי הרבה. בואו לא נתקטנן.


בשלב מסוים הם התחננו שאפסיק לזרוק חתיכות בצק על הסאג'. אבל היה לי קילו שלם של קמח להתעלל בו, אז המשכתי עוד ועוד. ערמתי פיתות-לא-פיתות  אחת על גבי השניה, אפילו שאף אחד לא נגע בהן. בסוף המנהל שלי פשוט לקח לי את קערת הבצק ואמר שמספיק, הגיע הזמן לעצור.


אז עצרתי. בלב כבד - עצרתי.


מפה לשם, עד שסיימתי את מלאת ההבכה העצמית שלי, כולם כבר סיימו לאכול והיו מוכנים לקינוחים. מזל שהכנתי מבעוד מועד ביסקוטי (מתכון בפעם הבאה, מבטיחה) ועוגת קפה ומייפל בציפוי שוקולד, שהיתה סוג של אלתור מוצלח. שני הקינוחים היו מאד מוצלחים, כך שנראה לי שהצלחתי להציל את שאריות הכבוד שלי. איכשהו.


בעצם, נראה לי.


יש מצב שהם בכלל חשבו שלא הכנתי בעצמי את הקינוחים? יכול להיות שהם איבדו את כל האמון שלהם בי?


נו מילא. העיקר שאתם עדיין מאמינים לי. ובי. אתם באמת.. מאמינים... נכון?

עזבו, אל תענו. אני לא בטוחה שאוכל להתמודד עם התשובה שלכם.


***
עוגת קפה ומייפל בציפוי שוקולד
מקור המתכון: התחלתי מעוגת הלימון הזו שהכנתי פעם, ואז עשיתי לה מתיחת פנים היסטרית. אתם יודעים.. הוצאתי את הלימון, הוספתי קפה, הפכתי אותה גם לפרווה על הדרך. הציפוי, אגב, הוא מעין שילוב של הציפוי מפה והציפוי מפה.

כמות: אפיתי בתבנית מלבנית בגודל ???? ס"מ וקיבלתי עוגה די גדולה אבל לא גבוהה, בלשון המעטה. חתכתי ל-54 ריבועים שהיו אמורים להיות שווי גודל, אבל אתם יודעים איך ואני דיוק - לא מסתדרים כל כך טוב.

מצרכים:
4 ביצים
1 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום כהה
1 אבקת כף נס קפה מומסת בכוס מים רותחים
1 כוס שמן קנולה
1/2 כפית מלח
1/2 2 כוסות קמח לבן
1/2 כוס אבקת שקדים
2 כפיות אבקת אפיה
2 כפות סירופ מייפל (לא חובה)

לציפוי
1/2 כוס סירופ תירס
2 כפות אבקת קקאו
1 כף אבקת נס קפה
1/2 כפית קינמון טחון
1/4-1/2 כוס מים (ראו הערה בהמשך)
קורט מלח
50 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. טורפים ביצים ושני סוגי סוכר בקערה בינונית.
3. מוסיפים קפה, שמן ומלח. מערבבים.
4. מוסיפים קמח, אבקת שקדים ואבקת אפיה. מקפלים בעזרת לקקן.
5. מוסיפים סירופ מייפל ומערבבים קצת.
6. יוצקים לתבנית. אופים עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא כמעט נקי, עם מעט פירורים לחים עליו. לי זה לקח 27 דקות (הקיסם היה אפילו נקי לגמרי בשלב זה), אבל העוגה שלי היתה נמוכה ורחבה - זה מאד תלוי בתנור ובתבנית.
7. להכנת הציפוי: מניחים סירופ תירס בסיר קטן. מביאים לרתיחה.
8. כאשר הסירופ מבעבע, מוסיפים קקאו, קפה, קינמון, מים ומלח. מערבבים ומבשלים על אש נמוכה למשך כשלוש דקות נוספות.
9. מסירים מהאש. מוסיפים שוקולד ומערבבים פנימה, עד להמסתו. מניחים את הציפוי בצד על מנת שיגיע לטמפרטורת החדר ויסמיך מעט.
10. כאשר הציפוי מגיע למרקם הרצוי, יוצקים מעל העוגה האפויה. אפשר גם לחורר את העוגה בעזרת קיסם או סכין, וכך לאפשר לציפוי לחלחל פנימה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • המייפל שהוספתי לבלילה היה אלתור של רגע. הסירופ ממש לא בגדר חובה, בעיקר כי הוא לא ממש מורגש בתוצאה הסופית. אם רוצים, אפשר להוסיף יותר משתי כפות, אולי זה יעזור.
  • לגבי הציפוי, אני חייבת להודות שהוא היה קצת בעייתי. הטעם אמנם היה טוב, אבל המרקם היה מאד מאד נוזלי, ובגלל התבנית המעט בעייתית שלי, והעובדה שפני העוגה לא היו ישרים, הציפוי נזל לצדדים וכמעט ברח מחוץ לתבנית לאחר שיצקתי אותו. לכן ביצעתי את מלאכת היציקה מספר פעמים - כל פעם אספתי את מה שזלג לצדדים בחזרה לסיר ויצקתי מחדש, וחוזר חלילה.. מספר גדול מדי של פעמים. ציפיתי שבשלב מסוים הציפוי יתייצב קצת, או לפחות יבין שהוא לא אמור לברוח מהתבנית, אבל הוא לא שיתף פעולה. אז מה שעשיתי בסוף - אחרי שחוררתי את האמ-אמא של העוגה וקיוויתי שלפחות חלק מהציפוי יחלחל פנימה (זה באמת עזר, אבל רק חלקית) - זה לחתוך את העוגה לקוביות וליצוק מעט ציפוי על כל חתיכה בנפרד. זה לא היה שיא האסתטי, אבל זה היה פתרון מתקבל על הדעת. כמובן שיכולתי גם מלכתחילה פשוט להסתפק בשכבה דקה של ציפוי ולזרוק את כל השאר, אבל כאב לי לעשות את זה (אם כי בסוף בכל זאת זרקתי קצת. אבל באמת רק קצת).
  • אופציה נוספת היא לא להשתמש בחצי כוס מים בציפוי, כמוני, אלא להסתפק ברבע כוס. זה אמור להניב ציפוי קצת יותר סמיך, אני מקווה, ואז הוא לא ישתולל לכם וינסה להשתלט על המטבח.
  • אם יש לכם ציפוי שוקולד מוצלח ואמין, זה כנראה יהיה הפתרון הכי טוב :-)
  • אה, אם במקרה הבלילה שלכם לא חלקה לגמרי (לא שזה קרה לי או משהו, דברים כאלה אף פעם לא קוראים לי) אבל כבר ערבבתם הרבה ואתם לא רוצים לערבב עוד ועוד ועוד ולקבל עוגת חנק - פשוט קחו נפה וסננו את הבלילה לתוך התבנית.
  • סתם לסיכום כזה: העוגה הזו טובה. לדעתי היא היתה מתוקה מאד, אבל אנשים שטעמו ממנה אמרו שלא, אפילו שהתעקשתי איתם. יש לה טעם של קפה, אבל לא חזק מדי. והצבע שלה? בכלל הורס. קרמלי כזה.. קצת כמו בלונדיז, או כאילו צבעו את העוגה בעוגיות לוטוס (אני לא יודעת איך אפשר לצבוע עוגה בעוגיות, טוב? זה היה סתם משהו שאמרתי, ממש לא בניתי על זה שתיתפסו לזה. אוף די, עזבו אותי). קיצור - טעימה, קלה להכנה, פרווה, ניתנת לחיתוך מראש ולא דורשת קירור.. הכי קינוח טוב לפיקניק/על האש. לא פוטוגני במיוחד, אבל למי אכפת מפוטוגניות כשאוכלים בחיק הטבע?



אוכל פוטוגני ותמונות יפות זה לחלשים. just sayin'.

9 תגובות:

Bnaya Farjun Eylon אמר/ה...

מה צריך לעשות כדי להתקבל למקום שבו את עובדת? ויותר מכך, מה צריך לעשות כדי לעבוד במחלקה בה את מוצבת? ובכלל באופן כללי, מה עליי לבצע בכדי שאוכל גם לטעום מכל מה שאת מכינה, ואת הסיפורים לקרוא אחר כך, כשאני יודע מהו הטעם המדובר?

נראית טוב, הקפה הזאת..

פנפן אמר/ה...

הם פשוט לא מבינים בפיתות חברייך לעבודה. הפיתות שלך הם מופת לפיתות גורמה ואנינות טעם.

טל אמר/ה...

שואלת את אותן השאלות של בניה
מצד שני, את הבטחת מלא פעמים שתכיני לי דברים ולא קיימת.
אז מצטערת לאכזב בניה.
אני סולחת. כי העוגה נראית טעימה, וכי יש לך שמלה יפה, וכי עקצו אותך מלא יתושים.

Shani אמר/ה...

שמלה ממש יפה!

נטלי אמר/ה...

בא לי! אולי תכיני לפעם הבאה שניפגש? :)

נטלי

לימור אמר/ה...

הגעתי לבלוג שלך בגלל המתכונים ונשארתי כי את הורסת.
ומסתבר שיותר מבמובן אחד.

אור אמר/ה...

מאיפה השמלה המהממת בתמונות (והאם יש אותה במידה 44?)? את יודעת שאני תמיד מתמקדת בדברים החשובים :P

(אגב, אם תמצאי חגורת ויניל אדומה ונעליים תואמות זה בכלל יהיה רטרו-שיק היסטרי. אם לא, אני אמצא).

Mor אמר/ה...

שני, אור - השמלה באמת יפה, זה נכון! היא מ-h&m (שם נולדים כל הבגדים היפים בעולם), אבל מלפני שנה. סורי.

בניה, אל תקשיב לטל! היא סתם מסכסכת ביני לבין.. אממ כולם ;-)

נטלי, אהה.. את הכנת סנט אונורה בפעם הקודמת שנפגשנו ואני אביא איתי עוגה בחושה עקומה? לא מביך. לא מביך בכלל.

פני ולימור - די. תמשיכו.

skinny אמר/ה...

נשארו קצת מהפיתות? הייתי שמח לטעום אחת

הוסף רשומת תגובה