> מיני קאפקייקס נוטלה | Morcake

17 ביוני 2012

מיני קאפקייקס נוטלה

אני לא ממש יודעת מה לומר. אין לי נושא לשיחה. יש למישהו עצות?

ושוב הפכתי את הספה לחלק מהמטבח. הפעם גם הכרית נכנסה לפריים.

זאת אומרת...

אני יכולה לספר לכם על הכתבה המזעזעת שראיתי הערב בטלוויזיה על בני נוער העוברים ניתוחים קוסמטיים בכמויות. טוב, בנות נוער. או על הכתבה שהופיעה מיד אחריה - על אמנית אוסטרלית בת חמש. כן, אמרתי אמנית. לטענתה, היא אוהבת את כל הצבעים. אפילו שחור ואפור.

אני יכולה להתרעם על שלושת האנשים - שתי נשים וגבר - המבוגרים למדי שישבו מאחוריי בהצגה לפני כמה ימים ולא. הפסיקו. לדבר. במשך כל ההצגה, הם רק התלוננו ונאנחו על כמה שההצגה לא מוצלחת. אני, שדווקא נהניתי - עד כמה שניתן היה ליהנות, בהינתן הקדיחות הבלתי פוסקות של שכניי האחוריים - הסתובבתי אליהם כל כמה דקות ושילחתי מבט נוזף. אמא שלי, שישבה לידי, סייעה למאמץ המלחמתי במבטים חמורי סבר משלה, אבל זה לא עזר. זה היה כל כך גרוע, שבסופו של דבר, בערך עשרים דקות לסיום ההצגה, הסתובבתי וביקשתי מהם להפסיק. ממש ביקשתי, בקול, עם מילים. עכשיו.. אני לא יודעת עד כמה אתם מכירים אותי, אבל זה ממש נדיר שאעיר למישהו, הם צריכים לעשות משהו ממש קיצוני על מנת שזה יקרה.
מובן שזה לא עזר לי, כי מסתבר שהם בכלל לא שמעו אותי - איך ישמעו, הם לא סתמו לרגע - וכשפנינו אליהם בתום ההצגה ואמרנו שהם ממש הרסו לנו, אחת מהן - עם מראה וקול של מורה, לא פחות - אמרה לנו בתמימות "אז למה לא אמרתן כלום?"

are. you. kidding. me.

אני יכולה גם לספר לכם שבשבת האחרונה הייתי בים וחוויתי תחושת חופש של ממש. לאורך כל התואר שלי, חברותיי ואני היינו מייבבות ללא הפסקה מתחילת הקיץ ועד סופו, בפרט בשבתות: "אנחנו רוצות ים!". אתם יודעים כמה קשה זה לשבת יום שלם מול הפייסבוק ולראות סטטוסים עמוקים של אנשים ("ייייייםםםםםם", "איזה יום מושלםםםם לים!!!!" וכו') ותמונות של בחורות בבגדי ים שבוודאות העבירו את כל החורף בהרעבה עצמית (אני מסרבת להאמין שבחורה מסוגלת גם לאכול וגם להיות רזה. בחרי אחד והתמידי, אי אפשר את שניהם)?
אממ. זאת אומרת. לשבת מול הקלסרים והסיכומים והתרגילים והקוד והאינטגרלים ו... טוב, על מי אני עובדת. זה תמיד היה פייסבוק.
אז כשסוף סוף הפכתי לאחת מהאנשים האלה - מינוס סטטוס הכולל משיכת אותיות ו/או תמונת תת משקל - זה היה פשוט אושר טהור.


לחילופין, אני יכולה להתמרמר על זה שלא משנה כמה אני מנסה לצחצח את הבית (אם כי בינינו, מתחילת התהליך ברור לי שזה נועד לכשלון), בסוף הוא מתכלכך מחדש ומצריך נקיון נוסף. ולא משנה כמה מאות שקלים אני אוציא בסופר, בסוף אצטרך לבקר שם שוב ולהוציא את אותו הסכום על אותם המצרכים. וכן, "מצרכים" זה אכן שם נרדף לבן אנד ג'ריז. ולא משנה אם אמלא את מיכל הדלק עד לגבול העליון שלו, בסוף תידלק הנורה והאוטו יאיים לפתוח בעיצומים אם לא אעשה משהו בנדון. ולא משנה כמה טוב אכבס את הבגדים שלי... רגע, בעצם אמא שלי עדיין עושה לי כביסה. אז לא משנה.


המילה שאתם מחפשים היא פרזיטית.


אני יכולה לשאול אתכם האם אתם מבינים למה ד"ר מרדית' גריי וחבריה מתעקשים לחזור לבית החולים סיאטל גרייס כל שנה מחדש. לא יודעת, לי נראה שהמקום הזה מקולל ומוטב היה לשרוף אותו ולהקים בית חולים חדש במקום אחר. אבל אולי זו רק אני.


אה אה, אני יכולה לחלוק אתכם את טיפשותי ה(לא-כל-כך-)חיננית. זו שבעטיה התבאסתי במשך ערב שלם בעודי מנסה להתנסח ולחשוב מה אומר לבעל הבית שלי ואיך אבקש ממנו בעדינות להחליף את המזגן הישן והרועש שלי שמסתבר, בנוסף לכל, שהוא גם לא עובד.
ואז - כעבור שלוש שעות - הבנתי שאם מפעילים מזגן על חום, אין סיבה לבוא בטענות אליו כשהוא לא מקרר.


או שאני יכולה פשוט לספר לכם על מיני קאפקייקס נוטלה. קטנים, נוטליים, טעימים מאד.*


* מישהו בעבודה אמר לי שהוא לא התעלף עליהם ושהכנתי כבר דברים יותר טעימים. מצד שני, הוא ביקש ממני להכין לו משהו עם שוקולד השחר, אז אני לא יודעת עד כמה אפשר לסמוך עליו.


***
מיני קאפקייקס נוטלה
מקור המתכון: כאילו, כשידעתי שאני רוצה להכין קאפקייקס עם נוטלה התחלתי עם המתכון הזה, אבל אני משווה בינו לבין מה שהכנתי בסוף ומתקשה למצוא דמיון, אז.. נראה לי ששיניתי די הרבה. הרבה ברמת היא-הכינה-קאפקייקס-חמאת-בוטנים-עם-ציפוי-נוטלה-ואני-פשוט-הכנתי-קאפקייקס-נוטלה. בכל אופן, ההשראה הגיעה משם.

כמות: לי יצאו 24 מיני קאפקייקס - מילאו לי תבנית אחת בדיוק. איזה אושר. אני משערת שאם מכינים קאפקייקס בגודל רגיל, אמורים שנים עשר, בערך.

מצרכים:
50 ג' חמאה רכה
1/2 כוס סוכר חום דמררה
1/4 כוס נוטלה
1 ביצה
1/2 כוס חלב
1 כפית תמצית וניל
1/2 1 כוסות קמח לבן
1/4 כפית מלח
1/2 כפית אבקת אפיה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית מיני-שקעים במיני-מנז'טים (או שלא, אבל אז יהיה פחות כיף לחלץ את הקאפקייקס).
2. מניחים חמאה וסוכר בקערה בינונית. טורפים היטב עם מטרפה (כדאי להניח את הקערה על מגבת בזמן העבודה, זה עשוי לסייע לה לזוז פחות).
3. מוסיפים נוטלה וטורפים היטב.
4. מוסיפים ביצה, חלב ווניל. טורפים עד לקבלת בלילה אחידה.
5. מוסיפים קמח, מלח ואבקת אפיה. מערבבים רק עד לקבלת בלילה חלקה, לא יותר מדי - זה לא טוב! מרקם, דחיסות, פויה. ערבוב מינימלי, טוב?
6. מחלקים את התערובת בין שקעי התבנית ואופים 10-14 דקות, עד שהקאפקייקס תפוחים ויפים, וקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי. מצננים מספר דקות בתבנית ולאחר מכן מחלצים ומצננים לגמרי.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בתשובה לשאלתכם - כן, אפשר להכין במיקסר.
  • ובתשובה לשאלתכם השניה - לא, אני לא יודעת למה הכנתי בלי מיקסר. נראה לי כי התעצלתי להוציא אותו מהארון, וחשבתי לעצמי שאם הצלחתי (פעמיים!) להכין קרם חמאה עם מטרפה ידנית (תודה לך, קורס יקר, על שכמעט גרמת לשתי הידיים שלי לנשור), אז מה זה לטרוף חמישים גרם חמאה עם חצי כוס סוכר. פינאטס.
  • המממממ פינאטס. בא לי.
  • טוב, זה שקר. יש לי כאב בטן מכל הגלידה שאכלתי קודם. לא בא לי כלום חוץ מהמון המון מים.
  • אגב, אם מתחשק לכם לקרמל את הסוכר ואז להוסיף לו את החמאה ואז להוסיף את שאר הדברים שצריך בשביל הבלילה, אז מגניב. אבל סתם שתדעו, אם קורה לכם הדבר הזה שתכף תראו, זה לא טוב. כדאי לוותר. ואולי לטרוף את החמאה והסוכר. חבל סתם לבזבז חמאה וסוכר. XOXO, אחת שיודעת.
  • רק שיהיה ברור: אני לא מחזיקה את הסיר בתמונה למעלה. לא נוגעת בידיות שלו בכלל. הוא דבוק לכף ומרחף באוויר.. האמת היא שהייתי בטוחה שהרסתי את הסיר, אבל איכשהו הכל נשטף ממנו די בקלות. סוג של קסם, הידד. וכן, הוא גם ניתק מהכף לבסוף. "לבסוף".. שלוש שניות אחרי שצילמתי את הפלא המרחף.
  • ועוד משהו: אם יש לכם המון גנאש במקפיא (ברצינות, למה הוא לא נגמר לי? יש מצב שכבר פג תוקפו) והכנתם מרשמלו ביתי חביב (אבל הוא לא יצא לכם מספיק טוב כדי לפרסם בבלוג שלכם) ובא לכם לקשט את הקאפקייקס ואולי אפילו להניח אותם מספר שניות בתנור כדי שהמרשמלו יימס קצת - לכו על זה.
  • אבל: או שפשוט תניחו מעט גנאש על המיני קאפקייקס ומעליו מרשמלו, בלי להחזיר את הקאפקייקס לתנור, או שתשתמשו במיני מרשמלו ואז תחזירו את המיני קאפקייקס לתנור. או שתניחו מרשמלו רגיל על קאפקייקס רגילים ותחזירו לתנור. אתם מבינים, אני השתמשתי בחתיכות מרשמלו גדולות מדי עבור המיני קאפקייקס שלי, אז זה לא נראה כל כך טוב אחרי הביקור החטוף בתנור.
  • חזרתי ממש אחורה, אבל נזכרתי במשהו: אם לא הוצאתם את החמאה מספיק זמן מראש ואין לכם סבלנות לחכות שהיא תתרכך (אם כי בואו לא נעמיד פנים שהיא לא מתרככת תוך שניות בחום הנוכחי, בין אם תרצו בזה או לא), אפשר לרכך אותה במיקרוגל - משהו כמו עשר שניות, לא יותר, כדי שהיא לא תימס!



ווהו, הפרק האהוב עלי בסיינפלד בטלוויזיה. תודה לאל שלוקח לי שעות לכתוב ונשארתי ערה.

5 תגובות:

pimpf אמר/ה...

נראה טעים!
וטיפ שקראתי לא מזמן (לא זוכרת היכן) לגבי חמאה בטמפ' החדר (במידה ואין מיקרוגל ושכחת להוציא מראש...), זה לגרד את החמאה בפומפיה גסה. לי אין מיקרו- וזה מסתבר יופי של טיפ :)

אפרת אמר/ה...

בדיוק שטפתי את הבית אתמול והתמרמרתי ביני לביני שכנראה אצטרך לשטוף שוב בעוד שבוע... ואז פיצי חזר מהגן והקיא על כל הרצפה המבריקה שלי!(לא יפה אבל ישר חשבתי על זה בזמן שאבא שלו עשה לו טוש).
מאיפה הצלוחיות המתוקות האלו?
שיהיה יום טעים

עינב אמר/ה...

באלי את הקאפקייקס האלה עכשיו!!!! עם גנאש. בלי מרשמלו. מרשמלו זה מגעיל.
ואוף גם לי זה קרה עם הקרמל. לי זה לא ירד בקלות. וגם קיבלתי בערך 2000 כוויות. סיוט חיי
בכל אופן הם נראים מעולים. רק לשדך להם קצפת פרלינה (חלום שלי!) ואני יכולה למות מאושרת :)

Mor אמר/ה...

מגניב פימפף, תודה!

אוי אפרת, באסה.. גם על הקטן, גם על הרצפה....
הצלחות הקטנות מסבתא. נכון יפות?? הכי כיף וינטאג' אמיתי.

עינב, אהבתי את כיוון הפרלינה שלך. יש לך ראש טוב :-)
אבל מרשמלו זה לא מגעיל!! מסכימה איתך, ביום ביום, "סתם ככה" הוא לא משהו.. אבל באפיה הוא נמס והופך טעים וכיפי. חוץ מזה - זהירות, רגע של פלצנות - אין מה להשוות בין מרשמלו תעשייתי לביתי. מרשמלו ביתי טוב (שלי היה רק כמעט טוב, אבל עדיין) זה דבר מעולה פשוט.

אור אמר/ה...

קורס קונדיטוריה זה ה-דבר בשביל חיזוק שרירי הרגליים (כי עומדים כל היום) והזרועות (כי מקציפים ביד "כדי להעריך את הטכנולוגיה"). המלח-פלפל שלי אחרי הקורס מעולם לא היה בלונדיני יותר (מאז זה עבר לו). כמו כן, רגליים חזקות + זרועות חזקות לא הכי מפצה על "צדדים" חזקים עוד יותר *מבט עגום*

הוסף רשומת תגובה