> ממתק קוקוס ותפוח אדמה בציפוי שוקולד | Morcake

5 במאי 2012

ממתק קוקוס ותפוח אדמה בציפוי שוקולד

אל תקפצו עלי. אני יודעת שכבר ראיתם את הממתקים האלה אצל שירלי נמש פעם, עם תפוחי האדמה והכל. בסדר. הבנתי. אני לא מחדשת. אז מה. בלי צעקות, טוב?


יופי. שמחה שהתגברנו על המשוכה הקטנה הזו.


בכל אופן, זוכרים שהיה פסח פעם? אני יודעת, כולכם מרוכזים כרגע בחג המטופש בעולם, שבועות. אבל ממש לפני כמה שבועות (no pun intended) היינו כולנו מסובין וחגגנו את הפיכתנו לעתה-עתה-בני-חורין.


ממש באותה התקופה קניתי שק שלם של תפוחי אדמה. רק בדיעבד גיליתי שניתן לפתוח בסופר את השקים ולבחור מספר תפוחי אדמה בודדים במקום לסחוב הביתה את השק כולו. וכשאני אומרת "גיליתי", אני מתכוונת בעצם שאמא שלי הסבירה לי את זה, בעודה צוחקת עלי.

אז הייתי צריכה למצוא מה לעשות עם כל תפוחי האדמה שלי, כי לפי אותה האמא - כי אמא יש רק אחת - הם כבר התחילו לדעוך. במובן של להירקב.


מה שקרה זה זה: קודם כל, אכלתי הרבה פירה בשבועות האחרונים. אבל פירה טעים רק ביום הכנתו (יש מצב שאתם חולקים עלי. זה בסדר, אני מבינה. סביר להניח שגם לא תסכימו עם דעתי לגבי זה שפירה עם חמאה זה לא טעים, ושבמקרה הזה עדיף להשתמש ב-נא להרחיק ילדים מהמסך-מחמאה. במובן של מרגרינה. או שמן זית), לכן הכנתי לי גם מלא צ'יפס והקפאתי. אל תעשו פרצוף! הוא היה אפוי, לא מטוגן. שיא הבריאות.


הערת ביניים לא קשורה: אם אומר לכם שהשבוע אכלתי פעמיים סלט לארוחת צהריים, זה יגרום לכם לחשוב דברים יותר טובים עלי? כן, סלט אמיתי, עם עלים והכל. לא עם ירקות דוחים כמו עגבניה או מלפפון, חלילה, אבל מלא עלים ודברים כאלה. טוב, בעיקר עלים. טירוף, אה? אז נכון, בערב של הסלט הראשון אכלתי פיצה לארוחת ערב ובשני הר של גלידה, אבל חייבים להתחיל איפשהו, לא?

מה אמרתם? אוי תודה, גם אני חושבת שאני הכי גיבורה בעולם, כל כך יפה מצדכם ששמתם לב.


אז בחזרה לתפוחי האדמה. אמרנו פירה, אמרנו צ'יפס. מה שכחנו? את האנשים המפונקים בעבודה שלי, אלה שהתרגלו לקבל משהו מתוק לפחות פעם בשבוע. היה אחד שהתחיל להתלונן על מחסור בעוגיות ביום ראשון ולא הפסיק עד לכדורי הקוקוס של יום רביעי.


קיצור.. היה פסח, ולא ממש ידעתי מה להכין. חיפשתי משהו טעים, נטול קמח, אבל פשוט וקליל, לא איזה קינוח בומבסטי א-לה ערב חג. אז נזכרתי בממתקי הקוקוס ההם שהזכרתי בהתחלה, ההם של שירלי נמש. כי כן, כמו כולכם - גם אני ראיתי אותם בעבר והתלהבתי עד מאד.

התעמקתי קצת בגירסא שלה, ובמקביל פניתי לגוגל על מנת לראות מה יש לו לתרום למאמץ המלחמתי. בסוף מצאתי איזה מתכון והחלטתי לזרום אותו.


מרוצה מעצמי, התחלתי  בהכנה. בעקרון, מבשלים תפוחי אדמה ומועכים אותם לפירה. מוסיפים אבקת סוכר. מוסיפים קוקוס. מגלגלים לכדורים. טובלים בשוקולד מומס. et voila.


אבל לי, מסתבר, אין בבית כלי כזה שמועך תפוחי אדמה. אז השתמשתי במזלג. זה עבד טוב, אבל משהו אחר קצת הפריע למעיכה. רגע, אני כבר מגיעה לזה.


העניין השני הוא שאבקת הסוכר שהיתה לי בבית היתה כזו שמגיעה מראש עם פתח שמאפשר רק לזרות אותה, כמו מסננת. ואי אפשר לפתוח את הקופסא כדי לגרוף הרבה אבקת סוכר בבת אחת. סיוט. אז החלטתי להשתמש בסוכר. אבל אז פחדתי שגרגרי הסוכר יורגשו בתוצאה הסופית, כיוון שהם הרבה יותר גסים מאבקת סוכר. ולפתע עלתה לי בראש מחשבה נהדרת.


קרמל.

מה יקרה, חשבתי, אם אמיס את הסוכר ואקרמל אותו לפני ההכנה? לא ידעתי לענות לעצמי, אז החלטתי לנסות.


ואז נכנסה לתמונה בעיה מספר שלוש: היה לי רק סיר אחד בבית. ונזקקתי לו גם לתפוחי האדמה וגם לסוכר. אתם כבר מנחשים מה החלטתי לעשות?

כן. בישלתי את תפוחי האדמה והסוכר ביחד. מצד אחד פתרון לשתי הבעיות האחרונות, מצד שני הגורם לבעיה הראשונה: הסוכר נמס אך לא באמת התקרמל. קיבלתי מעין מי סוכר, עם חתיכות תפוחי אדמה צפות בתוכן. ועקב כל הסוכר הנוזלי, ממש התקשיתי למעוך את תפוחי האדמה - הם כל הזמן שחו בתוך בריכת הסוכר וברחו לי. שובבים.


בקיצור, אחרי שמיציתי את העניין, החלטתי שלא יקרה כלום אם אשתמש ב"פירה" עם חתיכות תפוחי אדמה קטנטנות. גם ככה תכף נכנס לתערובת מלא קוקוס, אף אחד לא ישים לב.


ואמנם אף אחד לא שם לב. אנשים בעבודה היו מרוצים בטירוף. מישהו אמר שאלה עוגיות הקוקוס הטובות ביותר שהוא אי פעם אכל, בזכות המרקם שלהן. לא סתם מישהו, הבוס. טיפ ממני: אם הדבר אפשרי, מומלץ תמיד להכין עוגיות שהבוס יאהב ;-)


אה, ואף אחד לא ניחש שיש בפנים תפוחי אדמה. רק אחרי הרבה זמן, ולא מעט רמזים.


הצלחה? hell yeah.


מלא פצקריי ולא בטוח שהיה שווה להשתמש בסוכר ולהמיס אותו ואולי בכלל עדיף היה להשתמש באבקת סוכר מלכתחילה? הממ. לא יודעת. לכם אני ממליצה להשתמש באבקת סוכר. אני, באופן אישי, הייתי די מרוצה מעצמי.


אז למקרה שבא לכם לראות תפוחי אדמה צפים במי סוכר - כי זה משהו שכל אחד צריך לראות לפחות פעם אחת במהלך חייו - או אם סתם נגמרה לכם אבקת הסוכר ואין לכם כח ללכת לקנות, קבלו את הגירסא שלי לממתק המפורסם-לא מקורי-הכינו אותו כבר מאתיים פעם בעבר.


***
ממתק קוקוס ותפוחי אדמה בציפוי שוקולד
מקור המתכון: בעקרון המתכון הזה וגם קצת המתכון של מתוקים שלי, אבל בסוף פשוט השתמשתי במצרכים וכמויות שאני החלטתי עליהם.

כמות: יצאו לי 49 כדורים. תלוי בגודל, כמובן.

מצרכים:
1 תפוח אדמה גדול
2 כפות שמן קנולה
1/2 1-1 כוסות קוקוס טחון (ראו הערה בהמשך)
2 כוסות סוכר לבן
1 כפית תמצית וניל (אני הוספתי גם מעט תמצית רום, אבל ממש לא חובה)
200-250 ג' שוקולד מריר/לבן/שילוב (גם כאן, ראו הערה בהמשך)

אופן ההכנה:
1. קולפים את תפוח האדמה וחותכים לקוביות קטנות. מניחים בסיר יחד עם הסוכר.
2. מבשלים את תפוח האדמה והסוכר עד שתפוח האדמה מתרכך והסוכר נמס לגמרי. מבחינת זמנים, כך זה עבד אצלי: אחרי 6-7 דקות, הסוכר התחיל להינמס. אחרי עוד חמש דקות, הוא כבר הפך לנוזלי לגמרי. כעבור שתי דקות נוספות התחיל בעבוע של מי הסוכר. לאחר דקה כיביתי את האש, הזזתי את הסיר ונתתי לבעבוע להירגע. הכיריים שלי קצת משוגעות, אז אני המשכתי לבשל על הכירה הכבויה למשך עוד כעשר דקות, תוך כדי ערבוב. בכיריים נורמליות אפשר לבשל על אש נמוכה - אצלי פשוט התחיל בעבוע מטורף כל פעם שהדלקתי את האש. אם בכל זאת יש לכם בעבוע היסטרי, כמו אצלי - גם כשהאש היתה כבויה - אפשר להזיז את הסיר מדי פעם ולתת לו להירגע. לאחר עשרים וחמש דקות של בישול בסך הכל, ניסיתי למעוך את תפוחי האדמה שלי. טוב, האמת שניסיתי גם תוך כדי הבישול. אוקיי, אולי גם טעמתי שתי חתיכות במהלך הבישול. תפוח אדמה בקרמל זה דבר מוזר אך טעים בצורה משונה, מסתבר. בקיצור, בסוף הבישול תפוח האדמה שלי עדיין לא התרכך, לכן חיממתי עוד משהו כמו חמש דקות, אולי קצת יותר, על אש בינונית-גבוהה, תוך כדי ערבוב ומעיכה. כל הסיפור הארוך והלא הגיוני הזה מטרתו אחת - בשלו עד שתפוחי האדמה מתרככים. זה משתנה, בהתאם לכיריים, לסיר, לתפוחי האדמה ולסידור של הכוכבים בשמיים באותו היום. תכלס, הכל תלוי במרקורי - אם הוא נמצא בנסיגה או לא.
3. לאחר מעיכת תפוחי האדמה וקבלת פירה, מוסיפים כף אחת של שמן ומערבבים.
4. מוסיפים קוקוס ותמצית וניל. מערבבים, עד לקבלת מרקם בצקי המאפשר לגלגל את העיסה לכדורים.
5. מגלגלים את הבצק לכדורים קטנים ומניחים במקרר להתייצבות.
6. בינתיים ממיסים שוקולד בבן מארי או במיקרוגל.
7. לאחר שהשוקולד נמס, מוסיפים לו כף אחת של שמן ומערבבים.
8. מוציאים את כדורי הקוקוס מקירור וטובלים כל אחד בשוקולד המומס. מוציאים בעזרת כפית או מזלג ומנערים עודפי שוקולד.
9. מניחים את הכדורים הטבולים על תבנית מרופדת בנייר אפיה או מגש כלשהו. מעבירים למקרר או למקפיא להתייצבות. אני, באופן אישי, ממליצה גם לשמור אותם בקירור.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קודם כל, מצטערת על שלב #2 בהכנה. פשוט רציתי שתדעו את הזמנים שהיו לי.. אבל שיהיה ברור שזה לא חקוק בסלע וזה מאד אינדיבידואלי. אם כי אני לא בטוחה שמרקורי באמת משפיע על ריכוך תפוחי האדמה שלכם. שווה בדיקה בכל זאת.
  • לגבי הקוקוס: אני הוספתי בערך כוס וחצי. בעקרון, מוסיפים "כמה שתופס". אם אחרי כוס אחת כבר יש לכם עיסה שנוח לכם לגלגל אותה, בכיף. אם צריך כוס וחצי, יאללה. הולך. אם רק אחרי שתי כוסות זה קורה - מגניב. "מה שיוצא, אני מרוצה" מכירים? אז.. כן. בדיוק.
  • מבחינת השוקולד, אני התחלתי ב-150 ג' שוקולד לבן. הוא הספיק לי לעשרים ושבעה כדורים. אחר כך הוספתי למעט השוקולד הלבן שנשאר לי בקערה 100 ג' שוקולד מריר. הוא הספיק לי לעשרים ושניים הכדורים הנותרים, ונשאר לי עוד מלא שוקולד. כמובן שהתקמצנתי על השאריות, אז אספתי אותן לתוך צנצנת קטנה. מה עשיתי עם השאריות? חלק גירדתי בעזרת כפית, הרבה אחרי שהשקולד התקשה, ופשוט אכלתי. חלק אחר.. לא זוכרת. השתמשתי בו למשהו בסופו של דבר. כבר שכחתי למה.
  • קיצור, 250 ג' שוקולד זה די והותר עבור ציפוי הממתקים. יש מצב שגם מאתיים יספיקו לכם.
  • אה, ואני השתמשתי גם במריר וגם בלבן כי רציתי כדורים בשני צבעים, אבל אני ממליצה בחום ללכת על המריר. זה גם יוצר ניגוד צבעים יפה עם החלק הפנימי הקוקוסי הלבן של הכדור, וגם ניגוד טעמים טוב. הממתקים מאד מתוקים, והשוקולד המריר קצת ממתן את זה. השוקולד הלבן? ממש לא ממתן. ההיפך מממתן. מצטערת, פשוט רציתי לכתוב את המילה הזו כדי לכתוב את האות מ' שלוש פעמים רצוף.
  • הדברים שמסבים לי אושר... וואו. 
  • אגב, חברה שלי טענה שאמנם הכדורים מאד מתוקים, אבל דווקא הציפוי המריר פחות מסתדר לה. אבל אל תקשיבו לה, היא לא יודעת על מה היא מדברת. הקשיבו לי. אני יודעת על מה אני מדברת. רוב הזמן. נראה לי. פחות או יותר.



אממ. על מה דיברתי, בעצם?

10 תגובות:

pimpf אמר/ה...

את מאוווווד מיוחדת :)
נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני קוראת מתכון בבלוג, שהוראות ההכנה שלו כ"כ מפורטות, עד כדי כך, שגם דרך ההכנה שהיתה ברירת המחדל, מפורטת פירוט יתר, כדי שאנשים חס וחלילה לא יעשו פשלה P:
אבל הם נראים מצויין!!!
האמת שזה מתכון שרציתי להכין כבר הרבה זמן, ודי שכחתי ממנו, אז תודה :)
יוצא לזה טעם של באונטי כזה?

טל אמר/ה...

קשה לי להתייחס לדבר המופלא מהקוקוס, שהכנת בצורה מושלמת לאור העובדה הנהדרת שמרגשת אותי מאד- שאכלת פעמיים סלט!
אני ממש גאה בך!
והצילום של המשטח סיליקון ללא הקוקוסים? מעולה!

נטלי אמר/ה...

אוי, כמה שאני נהנית לקרוא אותך!

טלי אמר/ה...

טוב זו פעם ראשונה שאני רואה מתכון כזה מוזר שממש בא לי להכין (כי ממבט ראשון זה פירה מתוק עם קוקוס).
אבל שאלה קטנה , מאיפה קנית את הכלי הזה של הטבעת שהוצאת איתו את הכדורים מהציפוי ?

pimpf אמר/ה...

אה נכון, חשבתי שזה איזשהו שיפוד דק... עכשיו אני רואה שזה לא. מה זה, סוג של מלקחיים?

עלמה אמר/ה...

אה, אם היתה לי עוגיה על כל פעם שחזרתי מהסופר עם שק של משהו ובדיעבד גיליתי שאפשר לפתוח אותו היתי לי קופסת עוגיות שלמה ודי גדושה. היר היר סיסטר!

Mor אמר/ה...

הכלי הזה ששאלתן עליו זה כלי מיוחד לשוקולד, פרלינים וזה. אני קניתי את מזלגות השוקולד שלי בארגל בתל אביב, אבל מאמינה שאפשר למצוא אותם ברוב חנויות האפיה.

וטל, נכון? גם אני גאה בי! איך אני שמחה שאת מעריכה את זה :-)

Limor Yeshaayau אמר/ה...

אהלן,
רציתי לדעת אם אפשר להמיר את הסוכר הלבן בסוכר חום דמררה (הבהיר יותר..)?
תודה!

Mor אמר/ה...

היי לימור, אני לא יודעת לומר בוודאות, כי לא ניסיתי, אבל נראה לי שכן, היות שמצד אחד בכל מקרה ממיסים את הסוכר ומצד שני לא אופים אותו אחר כך. זה אמור להיות בסדר.

טניה אמר/ה...

אני מתה על הדרך שאת כותבת את המתכונים! אובר-פירוט זה ה-דבר! בגלל זה המתכון של המצה בריי שלך יצא לי מושלם בפעם הראשונה, בזכות ההכוונה של כמה דק' על אש גבוהה ומתי להנמיך. תודה!

הוסף רשומת תגובה