> ממתק שוקולד ובייגלה | Morcake

17 במרץ 2012

ממתק שוקולד ובייגלה

יש יתרונות לדירה לבד, כלומר לעזוב את בית ההורים ולעבור לגור עם עצמך.
יש לך חופש ופרטיות ושקט ועצמאות.

אבל יש גם חסרונות. כי פתאום יש לך עצמאות. והעצמאות הזו מתבטאת באחריות. אם לא תנקי את הבית, תיאלצי לגור בתוך טינופת. אם לא תדליקי לעצמך דוד, תיאלצי להתקלח במים קפואים. אם לא תעשי קניות, תיאלצי למלא בקבוקי מים בעבודה, לקחת אותם איתך הביתה ולשתות במשורה, כדי שלא תישארי בטעות בלי מים בדיוק כשמתייבש לך הגרון. ואם לא תכיני לעצמך אוכל, תיאלצי להישאר רעבה. וכשאת נהיית רעבה, את נהיית עצבנית.

ארוחה ראשונה בדירה: סנדוויץ' לחמית וחמאת בוטנים. גורמה זה כאן.

במהלך הקצת-פחות-משבוע אחרון, מאז עברתי רשמית לדירתי החדשה (זה האות שלכם לפצוח במחיאות כפיים סוערות ובקריאות עידוד נרגשות), גיליתי כמה דברים. את חלקם הייתי מעדיפה לא לגלות.

בשישי בצהריים כבר השתדרגתי: קוסקוס משקית, גרגרי תירס קפואים והפרק האחרון של "תא גורדין".

גיליתי שהחניה שלי, הממוקמת בתוך הבניין, דורשת שאעשה רוורס לתוכה מאמצע הרחוב. רחוב די ראשי, דרך אגב. וגם אז נדרשים תמרונים רבים על מנת שלא ארסק את האוטו שלי לתוך המכוניות של השכנים. ברשותכם, הייתי רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות לממציא חיישני הרוורס. תודה לך, אדוני (או גברתי. לא ארצה, חלילה, לצאת שוביניסטית), אני חבה לך את חיי.

גיליתי שגוגל סובלים מסדר עדיפויות קלוקל. ב-14 במרץ, שהוא גם יום הולדתו של אלברט איינשטיין, וגם יום הפאי, הגאונים החליטו להקדיש את הלוגו שלהם לאמן אוריגמי יפני כלשהו. נו באמת. גם אני, אגב, התעלמתי מיום הפאי השנה, והאמינו לי שהדבר כאב לי עד מאד, כיוון שמדובר ביום המשלב בין חנוניות לאפיה, והרי גם אני משלבת בין חנוניות לאפיה. כלומר, כל יום הוא יום הפאי עבורי. אבל מעבר דירה וזה.. זה לא תירוץ, אני יודעת. למור של שנה שעברה זה לא היה קורה.

סתם שתדעו, ביום הדירה מוארת בטירוף. בלילה, אממ.. פחות.

גיליתי מחדש ובצורה לא נעימה במיוחד משהו שידעתי כבר במשך שנים: אני לא יודעת לפתוח שקיות של סופר. לא צוחקת אתכם. לא. יודעת. זה לוקח לי שעות. כשסוף סוף עשיתי קניות לדירה (800 ג' חמאה, ארבע שמנות מתוקות, 1.2 ק"ג שוקולד מריר. אתם יודעים, דברים בסיסיים שצריכים להיות בכל בית), הקופאית פתחה לי את השקיות. סיפור אמיתי לגמרי. האמינו לי, הלוואי שהייתי ממציאה אותו.

גיליתי שלמושג "נפילת סוכר" יכולה להיות משמעות אחרת לגמרי. בעצם, הרשו לי לחוד לכם חידה: מה יותר מצחיק - וכשאני אומרת מצחיק, אני כמובן מתכוונת למטופש - מלהחליק על בננה?

...


...

נכון מאד. להחליק על סוכר. ואני לא מתכווונת ל"אוי, נתקעתי בקצת סוכר ומעדתי בחינניות". אני מתכוונת ל"החלקתי על סוכר, נפלתי על הרצפה, חלק לא קטן מהיד שלי מחליף צבעים ביומיים האחרונים, התחיל בכחול וכרגע נעצר על גוון מרשים מאד של סגול, תודה ששאלתם".

כן.

ויותר מזה אני לא רוצה לפרט.

אומר רק שבדיעבד, אני קצת מופתעת שזה קרה לי רק עכשיו. הרי אם יש מישהו בעולם שצריך היה להחליק על סוכר וליפול מתישהו, זו אני. זה שהגעתי עד הלום ("עד הלום", אגב, נעצר אתמול בבוקר) מבלי שזה קרה - nothing short of a miracle.


בכל אופן.
מצד אחד, בית יכול להפוך לבית רק לאחר הכנת משהו טעים, נכון? מצד שני, אני עדיין רק מאורגנת חלקית, וכל הסידורים והארגונים לא השאירו לי יותר מדי כח לאפיה של ממש, לכן החלטתי ללכת על משהו פשוט להכנה, בקטנה כזה.
לפני המעבר, צילמתי ממחברת המתכונים של אמא את המתכון לעוגת הביסקוויטים (AKA עוגת נקניק) שלה. האמת היא שכבר לפני כמה זמן תהיתי מה יקרה אם אמיר את הביסקוויטים בבייגלה, והשבוע החלטתי שהגיע הזמן לבדוק.


אם הייתי רוצה להתפלצן, ואם לא הייתי כותבת כבר מגילה, אולי הייתי מתפלספת על זה שהשילוב המתוק-מלוח בממתק הזה (כי זה מה שהכנתי בסוף. ממתק שוקולד ובייגלה, לא בדיוק עוגה) מסמל את ההרגשה המתוקה-מלוחה שלי לגבי דירתי החדשה. אתם יודעים, העצמאות המתוקה לעומת העצמאות המלוחה.

אבל אני לא רוצה להתפלצן. וכן כתבתי מגילה. אז אני לא מתפלספת.


מה גם שלרוב מדברים על תחושה חמוצה-מתוקה ולא מלוחה-מתוקה. העניין הוא שהממתק שלי לא חמוץ. כמובן, הייתי יכולה לוותר על הבייגלה ולהשתמש בלימון, אבל אתם יודעים.. רציתי להכין ממתק טעים, לא משהו שאוכל לפטם בו את אויביי על מנת להוציא מהם מידע באיומים.

אני יודעת, הדמיון שלי קצת יותר אלים ממה שהוא צריך להיות.


בקיצור - הכנתי את הדבר המתוק הראשון בדירתי החדשה. עכשיו אפשר כבר לומר שאני מרגישה בבית באופן רשמי :-)

***
ממתק שוקולד ובייגלה
מקור המתכון: התבססתי על מתכון לעוגת ביסקוויטים של אמא שלי והחלפתי לבייגלה, שיניתי כמויות וזה.. אז אני מקור המתכון, כנראה.

כמות: ממש קשה לי לומר - תלוי כמה משטחים את התערובת, תלוי לאיזה גודל חותכים את הקוביות, תלוי כמה אתם אוכלים תוך כדי ההכנה או מיד בסופה, כשעדיין לא הספקתם לספור כמה חתיכות יצאו לכם. ממש לא מבוסס על סיפור אמיתי, מן הסתם.

מצרכים:
100 ג' חמאה
100 ג' שוקולד מריר
5 כפות סוכר לבן
1 כף גדושה אבקת קקאו
1/2 כוס חלב
200-250 ג' בייגלה (אני השתמשתי במקלות בייגלה מלוחים, ואני מודה שלא ממש שקלתי בכמה השתמשתי, אבל הכוונה שלי היתה להשתמש בכמחצית שקית של 400 ג'. אני חושבת שהשתמשתי בערך בחצי, אולי קצת יותר)

אופן ההכנה:
1. מניחים הכל חוץ מהבייגלה (חמאה, שוקולד, סוכר, קקאו וחלב) בסיר ומבשלים, עד להמסת השוקולד החמאה וקבלת תערובת חלקה.
2. שוברים את הבייגלה לחתיכות קטנות ומוסיפים לתערובת השוקולד. מערבבים היטב ומניחים בצד לרבע שעה בערך, אפשר גם קצת יותר.
3. מניחים נייר אפיה או ניילון נצמד על תבנית או בתוך קופסא מלבנית גדולה ומשטחים את התערובת על הנייר/הניילון. מהדקים היטב בעזרת כוס ו/או היד. אני ריפדתי קופסא בניילון נצמד, הידקתי את התערובת ועטפתי גם מלמעלה בניילון נצמד.



4. מעבירים למקפיא למספר שעות, עדיף למשך הלילה.
5. חותכים לקוביות, מלבנים, או סתם צורות אקראיות. אפשר, ואפילו רצוי, לחלץ מהתבנית או הקופסא לפני החיתוך (לכן ריפדנו בנייר אפיה/ניילון נצמד).


6. אוכלים המון עד שכבר אי אפשר יותר, שותים כוס מים וממשיכים לאכול. רק עוד קצת.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני שברתי את הבייגלה לחתיכות יחסית גדולות, כיוון ששברתי את המקלות ישירות לתוך סיר השוקולד (המטרה: לכלוך מספר מינימלי של כלים), מה שהקשה עלי לשלוט בגודל. לכן היה לי נוח ליצוק את כל התערובת לתוך קופסא עם ניילון נצמד, לשטח ואחר כך לחתוך לריבועים. אם רוצים, אפשר לשבור את הבייגלה לחתיכות קטנות יותר וליצור מהתערובת כדורי שוקולד או עוגת נקניק.
  • אני גם לא ממש הקפדתי על שיטוח התערובת לשכבה אחידה במיוחד, כך שחלק מהחתיכות שלי היו דקות וחלק עבות יותר. אתם בטח תוהים עכשיו מה יותר טוב - ממתק דק או ממתק עבה. לשמחתכם, הקרבתי את גופי למדע, טעמתי עשרות חתיכות דקות ועשרות חתיכות עבות. המסקנה? זה טוב וזה טוב.
  • קיצור, אתם כבר מבינים שזה מתכון שכונה, נכון? ממיסים, מערבבים, יוצקים וחותכים. לא צריך לדייק, לא כל כך צריך להקפיד. ויחס הקושי-טעם פה הוא פשוט לא הגיוני.. כל כך פשוט, כל כך טעים. תחשבו "עוגת ביסקוויטים" או "כדורי שוקולד". עכשיו תחשבו אותו דבר, רק עם מליחות קלה של בייגלה. מחשבה נעימה, נכון?
  • רק דבר אחד: אפשר להשתמש בכל סוג של בייגלה, לדעתי, אבל עשו לי טובה אישית - בייגלה רגיל או עם מלח, טוב? לא בייגלה עם שומשום. זה.. מוזר. כבר עדיף שתשתמשו בלימון וזהו.



אני יודעת שזה נראה כאילו התעלמתי לחלוטין מסיינט פטריקס דיי. אבל הלו, שמתם לב ללק הירוק? אם זה לא סיינט פטריקסי, אני לא יודעת מה כן.

17 תגובות:

נטלי אמר/ה...

נשמע טעים! אוהבת את השילוב של שוקולד ובייגלה :)
וכרגיל- הרגת אותי מצחוק!

נטלי

בישול בזול אמר/ה...

נראה טוב! אולי תקימי מסדר של בייגלה ושוקולד? אני אצטרף. מבטיחה. ומצטרפים למסדר כשאת מנופפת מעל המצטרף מקל בייגלה גדול במיוחד (כמו חרב אבל יותר טעים).
ואני אוהבת במיוחד את התמונה שלהם בקערה עם הנקודות.

מעין אמר/ה...

היי מור, אני קוראת כבר הרבה זמן את הבלוג שלך ורציתי להגיד שאני ממש נהנית !
הכתיבה שלך קורעת מצחוק והמתכונים שלך תמיד נשמעים כיפים וסופר טעימים.
תמשיכי לכתוב הרבה גם בדירה החדשה - שאגב תתחדשי. מקווה גם בקרוב לעזוב את הדירה של ההורים למקום משלי ששם לא אפריע לאפחד אם אחליט להכין קראנץ גבינה ב12 וחצי בלילה ;)

MoranSha אמר/ה...

גם אני לא ידעתי לפתוח שקיות של סופר, סיפור אמיתי וכואב.
ואז גיליתי שאם פותחים מהצד, ליד הידיות, זה הרבה יותר קל.
כמובן ישנה האופציה של ללחלח את האצבע באמצעות הלשון ולפתוח, אבל אני נמנעת ממנה.

יוסף. אמר/ה...

אני מתחיל להתאהב...

Winnie אמר/ה...

שוקולד ובייגלה זה הלהיט שרץ עכשיו בארה"ב
ומה שהכנת ניראה מאדדדדדדדדדדדדדד טעים
את יודעת שהייתי קטנה האחים שלי תמיד אכלו "סנדוויצים" - בין שני בייגלים קטנים הם היו שמים קוביות שוקולד, וכך מחסלים שקיות שלמות של בייגלה ושוקולד

הממתק שלך זה בדיוק זה, רק הרבה יותר טעים!

אפרת אמר/ה...

את מצחיקה ברמות!!!
המתכון נראה מעולה וכ"כ מתאים לי חתיכה!
(בדיוק הכנתי סלט סלק וסלט גזר- הכי מגיע לי...)
ביג לייק ::))

עלמה אמר/ה...

עדיין לא פתרתי את העניין הזה שבו המטבח תמיד מתלכלכך מחדש, ואין "מישהו" שיעשה את הכלים. לצערי, גם א' שונא לשטוף כלים, ואנחנו פשוט אוגרים אותם ברחבי הבית עד שנגלה איפה הוא הגמד המסתורי הזה ששוטף כלים, דאם איט.

אנונימי אמר/ה...

Nורץץץץץץץץץץץץץץץ
יפה לך מלאן לק ירוק

טעמים שרואים מכאן אמר/ה...

הי מור,
פוסט מקסים, מצחיק ונכון...אהבתי במיוחד את צבע הלק
שילוב של שוקולד ובייגלה הוא תמיד שילוב מנצח והתוצאה נראית מדהימה..
ד"א, אני מסכימה איתך לחלוטין לגבי חיישני הרוורס, למרות הרעש המעצבן שלהם

אנונימי אמר/ה...

אני מכירה את זה.... כשלא גרים בבית כל עניין האפייה/ בישול כבר לא כזה מזמין, פתאום צריך לדאוג שיהיו בבית מלא דברים ואי אפשר פשוט לקום באמצע הלילה ולגרד משהו ממצרכים שיש- כי אין!
אבל ממך מור..... ציפיתי ליותר! לך מתאים שיהיה מזווה מצויד באופן תמידי, אפילו שרק עברת....
ועכשיו יש תחושה שקצת נטשת.... אם את צריכה עזרה בלסדר את הבית- רק תגידי!

אנונימי אמר/ה...

היי מור.
ניסיתי להכין מאפינס(אוכמניות ופירורים)אחרי שהתמכרתי אליהם בחו"ל ויצא אסון-נמוך בלי החלק הטעים מלמעלה ובצבע מפחיד. אולי תעלי לזה מתכון מתישהו?

Mor אמר/ה...

אני מרגישה שאני צריכה לענות לכולם הפעם:

נטלי - תודה לך :-) כמה טעים זה שוקולד ובייגלה???

ביזול - מסדר של שוקולד ובייגלה. גאוני. אני מצרפת אותך כחברת כבוד - אבירת השוקולד והבייגלה.

מעין - אני תומכת בך לגמרי, חוץ מעניין הקראנץ. נראה לי שהתבלבלת. התכוונת קראנץ שוקולד. איכס, מי אוכל גבינה? ;-)

מורן - תאמיני לי שניסיתי מכל הכיוונים. זה פשוט. לא. הלך. אני חרדה מהביקור הבאה בסופר.

יוסף - די, תמשיך.

וויני - כן, אין ספק שיש משהו אמריקאי בשילוב הזה. האחים שלך נשמעים נפלאים, אני רוצה להכיר אותם!

אפרת - סלט וסלט? וואו, כל כך מגיעה לך חתיכה, אם רק היה נשאר לי לתת לך!

עלמה - מצאתי את הגמד. הוא אני. אני הוא. זה כל מה שאני עושה פה - כלים. בחיי שהם מתלכלכים מעצמם, ואני רק מנקה אותם. אז אם אתם צריכים פעם עזרה עם הכלים, קראי לי...

גוגול - #1 שלי

טעמים - הרעש בלתי נסבל, אבל הם מנעו ממני כל כך הרבה היתקלויות מביכות בחפצים דוממים ו/או לא דוממים, שאני מוכנה לסבול את הבלתי נסבל.

אנונימית #1 - את צודקת! אני לא בסדר! אבל הנה הנה, העליתי פוסט ממש עכשיו. מבטיחה להתמיד ולא לנטוש. אבל עזרה בלסדר את הבית? אמממ כן, תודה!!!

אנונימי/ת #2 - צ'אלנג' אקספטד ;-) עכשיו אני רק צריכה לקנות אוכמניות ולהתחיל לשחק איתן.

אוי, התעייפתי מעצמי.

מאיה אמר/ה...

הכי כיף להיות מאסטר אוף יור דומיין.
להפעיל מיקסר ב-3 בלילה ולהכין עוגיות. להסתובב בבית בעירום חלקי או מוחלט. לא לסדר את החדר לפני השינה. לטפטף מים על הרצפה במטבח ולא לנגב מיד. וכו' וכו' וכו'. טעם החיים. תתחדשי!

hamudale אמר/ה...

Heaven is a place on earth!
מעולה ברמות על.
תודה
:)

גילוש אמר/ה...

עשיתי! יצא הזוי וטעים!!!
בעיקר מצאתי מה לעשות עם הבייגלה שאמא שלי החליטה להנחית עליי
תודה!
(רק עכשיו גיליתי את הבלוג שלך- ואת מעולה)

Mollz אמר/ה...

יוו קראת אותי מצחוקק והמתכון דורש שיכינו אותי לייק רייט נאוו! רק שגם אני עברתי דירה..והסופר די במרחק 9 דק הליכה בעליה תלולה בחום של ספטמבר (חבל שכבר נגמר אוגוסט,זה היה נשמע יותר דרמטי) אז אוותר. בנתים יש פירה על האש ואנטיפסטי בבטן (מי אמר שחייבים לאכול אותם ממש ביחד? לדעתי חצי שעה הפרש לא תורגש) בכל אופן תודה,כיף לגלות אותך :) אדפדף פה בפוסטייך..מלי.ספט׳ 2016 (כלומר 4 שנים ומשו חודשים דיליי.שלום לי.)

הוסף רשומת תגובה