> שיבולת שועל אפויה עם אגוזים ותבלינים | Morcake

11 בפברואר 2012

שיבולת שועל אפויה עם אגוזים ותבלינים

מוכנים לקצת בריאות?


לא שומעת אתכם!

התמונה הזו לא מטושטשת. היא מצונזרת. מדובר בשיבולת שועל סודית ביותר.

מוכנים.
לקצת.
בריאות???

גם זו לא מטושטשת. ידעתי שלא תוכלי להרגיש את אדי הבישול, אז ניסיתי להעניק לכם חוויה כמה שיותר קרובה.
אני חושבת שהצלחתי, לא?

טוב טוב, אני מעריכה את ההתלהבות והכל, אבל די לצעוק. למען השם - שלטו בעצמכם.


הקשיבו היטב: שיבולת שועל. מעט תבלינים. קצת סירופ מייפל (אני השתמשתי בסירופ בררה. אתם, כיוון שאתם אנשים טובים ממני בהרבה, אנא השתמשו באמיתי). סוכר חום. במידה. בהיר וגם כהה. שני סוגי אגוזים.


חצי שעה בתנור ויש לכם יופי של ארוחת ערב. או בוקר.


האמת היא שהכנתי את הדבר הזה אתמול וחמש דקות לאחר יציאת התבנית מהתנור, חלק ניכר ממנה כבר עשה את דרכו לבטן שלי. עדיין טרי, חמים וטעים. ישר מהתבנית.. איזו ארוחת ערב נהדרת. נורא רציתי לרוץ למחשב ולספר לכם על שיבולת השועל האפויה שלי, אבל התאפקתי. הדבר הנכון לעשות היה לחכות לבוקר, לקחת מנה מהתבנית שעכשיו כבר נמצאת במקרר, לחמם קצת ולראות איך התבשיל מתפקד כארוחת בוקר.


זו תודעת שירות אמיתית.

גם כאן הטשטוש מכוון, שקט! בדיוק טרפתי את הביצה עם מעט שיבולת שועל.
קצת תמונות אווירה כדי להכניס אתכם לעניינים, מה קרה?

כך עושה אדם הרוצה לבצע את עבודתו נאמנה.


ואני, כמובן, לא עושה חצי עבודה.


לכן.
אני גאה לומר לכם שקמתי היום בבוקר. הוצאתי את התבנית-המצופה-בניילון-נצמד מהמקרר. גרפתי* לי מנה נאה לתוך קערה לא-מאד-קטנה. חיממתי קצת במיקרו. סעדתי את לבי. הייתי שמחה וטובת לבב. חיכיתי כמה שעות, כדי שלא תדעו שקמתי ברבע-לפריקינג-שבע בבוקר ביום שבת. ורצתי למחשב. לספר לכם. על שיבולת השועל האפויה שלי. היא ארוחת בוקר, היא ארוחת ערב, היא מספיקה גם-לזה-וגם-לזה למשך יומיים לפחות, תלוי כמה אנשים אתם בבית. היא נהדרת.

מה שאתם רואים כאן זה שיבולת שועל ומעליה סוכר חום, סוכר חום כהה ואגוזי מלך

*גרפתי, כי לא ממש ברור לי מה עושים עם הדבר הזה. אתמול ניסיתי לפרוס לי פרוסה נורמלית, כלומר לחתוך משולש בסכין. זה לא עבד כל כך טוב. אז עברתי לכף. היום התחלתי בכף, אך גיליתי בדיעבד שלגמרי יכולתי להשתמש בסכין, כנראה כי התבשיל (מאפה? מה זה, בעצם?) כבר התייצב מספיק במקרר. עזבו, למה אתם נטפלים לדקויות. לכו, גרפו לכם איזו מנת שיבולת שועל אפויה, והיקום יחייך אליכם**.

וכאן אתם רואים שכבה שניה של שיבולת שועל וסוכר חום בהיר. אתם לא רואים שקדים פרוסים,
כי נזכרתי בהם רק אחרי שהכנסתי את התבנית לתנור.

** אני לא באמת מבטיחה כלום, כן? זה לא שיש לי דיבור עם היקום. ניסיתי לדבר איתו לפני כמה חודשים. לא יצא מזה כלום. אז אל תבואו אלי אחר כך בטענות של מור-הכנתי-ואכלתי-את-הדבר-הזה-ועדיין-רע-לי-ואני-שונא- את-כולם-והם-שונאים-אותי-ואני-עדיין-נטפל-לדקויות-ואת-השטן. סבבה?


סבבה.


***
שיבולת שועל אפויה
מקור המתכון: מבוסס על מתכון מ-Cooking with my Kid. הגירסא שם כוללת בננות, פקאנים וצימוקים. אך הבננות שיש לי בבית אפילו לא קרובות לבשלות (לצערי), פקאנים אין לי (שוב, לצערי), ואת כל הקונספט של צימוקים אני לא מבינה (לא ממש לצערי, האמת). לכן בדקתי מה כן יש לי בבית, ומתוך הדברים האלה בחרתי את מה שאני רוצה שיהיה בארוחת הערב/בוקר שלי. התוצאה הסופית מובאת לפניכם עוד מספר שורות.

כמות: במקור אופים בתבנית מלבנית 13X23 ס"מ. אני אפיתי בתבנית עגולה בקוטר 24/26 ס"מ (תסלחו לי שאני קצת מתעצלת לבדוק?). מבחינת מנות, אמורות לצאת שש-שמונה. אה, בכל מקרה רצוי לשמן קצת את התבנית. נגיד.. עם ספריי שמן.

מצרכים:
5 כוסות מים
3 כוסות שיבולת שועל (אני די בטוחה שאני משתמשת באינסטנט, אפילו שלא אמורים. אני כזו מורדת)
קורט מלח
קורט קינמון (או קצת יותר, הוספתי לפי העין)
קורט אגוז מוסקט (כנ"ל. אבל היזהרו איתו, קצת יותר מדי וכל התבנית הולכת לפח. או שתוכלו להשתמש בה כדי לנקות את הבית. דיברנו על זה שיותר מדי אגוז מוסקט נותן לאוכל טעם של סבון, נכון?)
1 כוס חלב (1% זה לגמרי סבבה. מנסיון)
1 ביצה (או 2 חלבונים)
מעט סירופ מייפל (לא מדדתי. משערת שמשהו כמו כפית או שתיים. אפשר גם יותר, כרצונכם)
3-4 כפות סוכר חום (אני השתמשתי בשתי כפות דמררה וכף אחת של חום כהה)
חופן אגוזי מלך קצוצים (אפשר גם סתם לשבור אותם ביד לפני שמפזרים)
חופן שקדים פרוסים

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מביאים מים לרתיחה בסיר.
3. מוסיפים שיבולת שועל, מלח ותבלינים (אם רוצים. לא חובה), מערבבים קצת ומנמיכים את האש.
4. מבשלים על אש נמוכה-בינונית, עד שכל המים נספגו ושיבולת השועל עשויה. זה אמור לקחת ממש שלוש-ארבע דקות. מסירים מהאש. אפשר להעביר לקערה אחרת בשלב זה, אך אפשר לחסוך כלים כמוני ולהישאר בסיר. זאת אומרת, להשאיר את שיבולת השועל בסיר. אל תיכנסו לשם בעצמכם. זה ממש יקשה עליכם בהמשך ההכנה.
5. מוסיפים חלב ומערבבים היטב.
6. בקערה נפרדת (או בכוס בה מדדתם את החלב ו/או את שיבולת השועל. שוב, אני רק מנסה לחסוך לכם כלים!) טורפים קלות את הביצה. אפשר עם מזלג, לא צריך להשקיע במטרפה.
7. מבצעים השוואת טמפרטורות: מעבירים בערך כף מתערובת שיבולת השועל החמה אל הביצה וטורפים. חוזרים על הפעולה שלוש-ארבע פעמים, עד שלשתי התערובות טמפרטורה זהה, פחות או יותר.
8. כשהביצה חמימה ונעימה, מוסיפים אותה לסיר (או הקערה, אם התעקשתם לטנף את המטבח שלכם) ומערבבים היטב.
9. בשלב זה אפשר להוסיף גם מעט סירופ מייפל ולערבב.
10. יוצקים בערך חצי מהתערובת לתוך התבנית ומיישרים.
11. זורים שתי כפות של סוכר חום (אני השתמשתי בכף אחת של דמררה וכף אחת של חום כהה) ומפזרים אגוזי מלך.
12. יוצקים את שאר התערובת ומיישרים, כך שהסוכר והאגוזים מכוסים לגמרי.
13. זורים מלמעלה כף נוספת של סוכר (אפשר יותר, לפי הטעם) ומעט שקדים.
14. אופים למשך 30-35 דקות. אתם בטח תוהים כמה זמן אני אפיתי. התשובה היא 32 דקות. אתם יכולים עתה להמשיך עם חייכם.
15. מקררים חמש דקות ואוכלים באושר גדול.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בטח שמתם לב שיש המון מקום למשחק במתכון הזה: במקור אמורים להשתמש בשלוש בננות, למעוך אותן, ולהניח אותן בין שתי שכבות שיבולת השועל, יחד עם פקאנים קצוצים. זה נשמע לי ממש מעולה, ואני הכי ממליצה אותי. במיוחד כי יצא לי להוסיף בננות לדייסה הקבועה שלי בזמן האחרון (זאת), ואני יודעת שהתוצאה היא דבר נפלא פשוט. אפשר גם פירות אחרים, אבל אין על בננות.
  • אם אתם לא בקטע של קינמון או אגוז מוסקט, השמיטו אותם. אפשר להשתמש גם בתבלינים אחרים.
  • כנ"ל לגבי האגוזים. אפשר להשתמש באחרים, אפשר להוסיף קוקוס או שוקולד צ'יפס. במקרה הזה הקו הבריאותי שניסיתי ללכת עליו קצת הולך לאיבוד, אבל בקטנה.
  • הדבר הזה שאתם תאכלו בסוף (ברצינות, תבשיל? מאפה? תענו לי!) לא יוצא מאד מתוק. אם הוספתם מייפל (אפשר גם דבש, למה לא), מרגישים אותו מדי פעם וזה מעולה. ויש גם את הסוכר בין השכבות, אבל אין פה מתיקות היסטרית. זו לא עוגה. אני חשבתי שזה מושלם, אבל אם אתם מחובבי המתוק (לא שאני לא, אבל אתם יודעים.. אולי אתם יותר גרועים ממני. במובן הטוב, מן הסתם. אתם משהו משהו), תגברו את כמות הסוכר במתכון.
  • לא ניסיתי עדיין, אבל אני משערת שאפשר להיפטר מכל הדברים המתוקים, להוסיף מלח ולקבל שיבולת שועל אפויה אך מלוחה. נשמע מעניין, לא? במיוחד בהתחשב בזה שבמהלך ההכנה, יש לתערובת קצת טעם של מצות או קניידלעך או משהו מאד פסחי ( = של פסח, למקרה שזה לא היה ברור).
  • יש מצב שעכשיו הברחתי את כולכם, אחרי הערת המצות הזאת, נכון? שמעו.. אני מתה על כל הדברים האלה של פסח. אז הכוונה שלי היתה טובה דווקא. אל תלכו. תחזרו. בבקשה...?
  • לגיבורים שבכל זאת נשארו, אספר רק שאם לא סיימתם את כל התבשיל/מאפה (די, התייאשתי. אולי פשוט אקרא לזה זה?) מיד לאחר האפיה, אפשר לעטוף את התבנית בניילון נצמד ולשמור במקרר למספר ימים. זה עדיין טעים לאחר כמה שעות, ומשערת שגם אחרי מספר ימים. מומלץ לחמם (אני חיממתי לי מנה למשך חצי דקה במיקרוגל, אבל אפשר ואולי אפילו רצוי לחמם את התבנית כולה בתנור למספר דקות), אבל זה סבבה גם קר. לא, לא טעמתי. ככה אתם מכירים אותי?




אוקיי, כן. טעמתי. מסתבר שבדיוק ככה אתם מכירים אותי.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

morcake,
נשמע מעולה ועשית לי חשק אמיתי לרוץ למיטבח להכין, וזה לא קורה לי כל יום!
אהבתי גם את הלק...
בוקר טוב
ד.

אנונימי אמר/ה...

מור מתוקה אמיתית את. איזה אושר לקרוא אותך על הבוקר. ינוסה הבריא הזה.

Winnie אמר/ה...

המאפה הזה נשמע מעניין ביותרררררררררר
נראה לי שהייתי מנשנשת את זה במשך כל היום כי אני אוהבת דברים כאלה
מקסים!!

הוסף רשומת תגובה